תמיד חשבתי שאם יש אנשים

[מילקי91]

תמיד חשבתי שאם יש אנשים

באותו מצב ואפילו יותר גרוע שזה יעודד אותי ,אבל לא כך,לא

עושה לי כלום. חשבתי שאם אראה את הרווקה המבוקשת

בארועים זה ירגיע אותי,ישמח אותי ,האמת שקצת אבל לא

בצורה קיצונית.

 

[b88]

המצב של אחרים לא מנחם או מבאס אותי

כי אני לא רואה את הקשר של זה אליי

 

[מילקי91]

הבהרה

לא התכוונתי שאני שמחה כאשר רע לאנשים

(תלוי איזה אנשים .לא שמחה ,ובנוגע לחלאות אז

הם פשוט לא מעניינים אותי ) .

פשוט יש את כל האנשים בפייס וגם כאן (בעבודה)

והם במקום אחר נשואים עם ילדים ,מוקפים מסביב

במשפחה וחברים .ונכון גם הם מתמודדים עם דברים

אבל ..אבל ...

זה גורם להרגיש לא משהו . אז התכוונתי לכך שאם יש

גם אנשים באותו מצב אז זה יקל , של תראו יש עוד מישהו

אחד לפחות שגם אין לו משפחה וכו' אבל זה לא מקל בכלל

. צרת רבים חצי נחמה המשפט הזה לא נכון .

** לידיעתכם דווקא כאשר קורים אסונות לאנשים דברים שאני

קוראת בתקשורת ,אז אני ממש לא שמחה.

ואין לי שמחה לאיד ולא לכך התכוונתי .

(אנשים שאומרים לי דברים כאשר הם בעצמם הדברים

האלה אז כאשר אני רואה הוכחה לכך זה לא גורם לי

לשמחה אלא לרחמים. וחשבתי שזה יקל שנניח עוד אנשים

מתרשמים מהם אותו דבר ,אז חשבתי שזה יקל עליי

שלא הכל באשמתי ,אבל זה לא מקל עליי ,לפעמים זה

גם מדכא אותי .הנאיביות שלי . יש שיאמרו טמטום אבל

אני לא מטומטמת פשוט נאיבית לפעמים .

להאמין שאנשים טובים .גם כאשר המעשים שלהם מראים

שהם לא ,לסרב להאמין . לקבל את המציאות .לכך התכוונתי)

 

[פילוסוף רוחני33]

עצה

השתתפי בחוגים, במועדונים חברתיים ובלימודים שעוסקים בנושאים שמעניינים אותך. שם תכירי אנשים נחמדים ותשוחחי אתם על דברים שמעניינים אתכם וכך לאט תחזקו את הקשר. כשתגיעי לאדם המתאים, החברות הקרובה תיווצר בעצמה. השקיעי באהבה ותני מעשים טובים וכנים ומלים טובות וכנות, בעיקר דאגה.
&nbsp

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

לא צריך לשמוח לאידם של אחרים. במחזה הילד החולם על מלחמה מוצג קטע מזעזע שבו מישהו מקווה שהילד ימות כדי שלא יקרה שהאיש ימות והילד יחיה. צריך לקוות שלנו יהיה טוב ולאחרים יהיה טוב. אפשר לחיות היטב בכל מיני דרכים, אבל צריך לשאוף לטוב ככל האפשר. בדרך כלל קשה למצוא בני זוג. האמיני והמשיכי לחפש, אל תתייאשי ואני מקווה שתמצאי בקרוב.

 

[סהר-תמיכה]

כשזה כואב אז זה כואב

מילקי יקרה,

קושי הוא קושי הוא קושי. לא משנה של מי הוא. אולי זה משנה רק קצת, כי מן הסתם שכל אדם יעדיף לא להיות זה שמרגיש את הקושי. אבל מה בדבר צפייה באנשים אחרים כשקשה להם?
זה אנושי להרגיש אי נוחות במצב כזה, אולי עצב, או רצון לשנות את המצב. זה טבעי שלא נעים לראות אדם אחר בפוזיציה שאת לא רצית להימצא בה גם, לצד ההקלה שאת עשויה להרגיש מהעניין.
ואולי זה הדבר- אולי צריך להפריד בין התחושות: אולי את לא מרגישה שמחה ורגועה כי זה לא משמח לראות אדם אחר בקושי? אולי הכוונה היא לתחושת הקלה כי זה רחוק יותר ממך באופן אישי?