להשלים או להלחם
לקבל או להלחם
אני ער בלילות כדי לצאת לספורט
לפעמים יוצא, לפעמים ער עד הבוקר כמו היום שישי... רוצה לצאת להליכה, קצת עייף, ואז גם נהיה מאוחר ויש שמש . שמש = הזדקנות.
לקבל את זה שנשארתי ער כל הלילה כמעט על פארש במקום לצאת להליכה להוריד את הבטן שלי?
לקבל את זה שהתעכבתי בקניית הבגדים שלי ובחרתי בפזיזות בגד אחד יפה והרוב לא כי הייתי במערבולת רגשית. לקבל או לא?
לקבל את זה שאני חודשים ארוכים לא יוצא לבלות בגלל השנאה לגוף, גם כי לא תמיד יש לי עם מי לצאת וגם כי אני חסר ביטחון וחוזר לרוב מדוכא אז נשאר בבית ורק בית - עבודה..
לקבל את זה שאני נמנע כמעט בכלל מסקס בגלל הרבה פאקים בגוף שקשה לי לשנות כי זה דורש עבודה קשה מאוד (לנסוע למרפאות. בדיקות. טיפולים)
לקבל את זה שאחד הסיבות שאני גר אצל ההורים הוא כי שעון מעורר לא מעיר אותי ואמא מעירה אותי לעבודה ובלעדיה אולי לא היה לי עבודה.
קשה לי.
יש עוד המון דברים שיש איתם בעיות שאני לא יודע מאיפה להתחיל לטפל. אז כבר נמנע ולא עושה הרבה.
אני בכל זאת טיפוס לוחם ובוחר להלחם. לא יודע. לא יודע מתי זה יקרה. אני רק יודע שאני רוצה להלחם על החיים ולהציל אותם. אם זה מבחינה מראה, מקצוע, סטוצים\רומנים, הגשמה עצמית, אושר, רוחניות, כלכלית וכו' ...
אני לא רוצה להשאר במקום הזה לתמיד ולרחם על עצמי. ולמעשה די התקדמתי יחסית לשנים עברו אבל עדיין יש בעוד הרבה דברים תקיעות. אני לא מתכוון להשאר במקום הזה. אני עושה מאמצים כדי לצאת מהמקום הזה. ואני רואה התקדמות אך שוב אומר יש עוד דרך ארוכה. אני קצת עייף ותשוש.
באיזשהו שלב בקהילה אני עלול להתפס כ-OLD, אז חשוב להתעורר מהר לפני שזה יקרה.
הנחמה הגדולה שאני יודע שאם אשקיע המון מאמצים להראות כל כך טוב הגיל לא תמיד יהיה פקטור. וזה עבודה קשה מאוד. מניסיון. לפני 4 שנים הייתי נראה מדהים אחרי עבודה קשה מאוד וכולם רצו אותי: בחורים, מבוגרים, בחורות... התחילו איתי בכמויות עצומות. היום אין לי כוח . התעייפתי כי אני יודע שזה לא רק המראה זה גם עניין של ביטחון עצמי מה שלא כל כך יש לי. ויש עוד דברים וזה מורכב יותר. אז אמרתי בשביל מה אני קורע את התחת? אז הזנחתי. הזנחתי ספורט. הזנחתי אימונים. הזנחתי קצת תזונה ועוד. גם כי באותה תקופה שנראתי מדהים לא היה לי ממש כסף לבגדים יפים ולמסיבות אז עוד סיבה שלא היה עניין כל כך להשקיע באימונים וכו' ... הרוב הלך לקוסמטיקה. וזהו.
אני לא מתנסח טוב כי זה לא הטיימינג הטוב שלי לכתוב והאמת ספציפית בפורום הזה אני בעיקר לא מנסה להראות שום כישורי כתיבה ובעיקר לחפור איך שבא לי.
מה שאני כן יודע שאני לא רוצה להיות במקום הנוכחי. יש המון דברים טובים בחיי שאני מודה עליהם במקומות אחרים לא כאן בפורום שמניח שיש המון צרי עין מהסיבה שרובנו פה מתבכיינים ומניח שאני לא כוס התה של כולם . ראיתי כבר מי מפרגן לי בפורום ומי לא. אז אני יודע. אז פה בעיקר כותב את כל הרע והשליליות. בעיקר מה שרע ומה שלא טוב.
אמשיך לחזור על עצמי כי זה עושה לי גם טוב הפריקה: אני רוצה לשנות את החיים שלי. אני לא רוצה להיות במקום הזה לתמיד. אני רוצה להתקדם. אני יודע שאני יכול אני יודע שאני מסוגל אני יודע שזה אפשרי וזה יקרה!
מתי? לא יודע. אבל מתישהו מקווה שזה יקרה. חשיבה חיובית: אני מאמין שזה יקרה.
לקבל או להלחם
אני ער בלילות כדי לצאת לספורט
לפעמים יוצא, לפעמים ער עד הבוקר כמו היום שישי... רוצה לצאת להליכה, קצת עייף, ואז גם נהיה מאוחר ויש שמש . שמש = הזדקנות.
לקבל את זה שנשארתי ער כל הלילה כמעט על פארש במקום לצאת להליכה להוריד את הבטן שלי?
לקבל את זה שהתעכבתי בקניית הבגדים שלי ובחרתי בפזיזות בגד אחד יפה והרוב לא כי הייתי במערבולת רגשית. לקבל או לא?
לקבל את זה שאני חודשים ארוכים לא יוצא לבלות בגלל השנאה לגוף, גם כי לא תמיד יש לי עם מי לצאת וגם כי אני חסר ביטחון וחוזר לרוב מדוכא אז נשאר בבית ורק בית - עבודה..
לקבל את זה שאני נמנע כמעט בכלל מסקס בגלל הרבה פאקים בגוף שקשה לי לשנות כי זה דורש עבודה קשה מאוד (לנסוע למרפאות. בדיקות. טיפולים)
לקבל את זה שאחד הסיבות שאני גר אצל ההורים הוא כי שעון מעורר לא מעיר אותי ואמא מעירה אותי לעבודה ובלעדיה אולי לא היה לי עבודה.
קשה לי.
יש עוד המון דברים שיש איתם בעיות שאני לא יודע מאיפה להתחיל לטפל. אז כבר נמנע ולא עושה הרבה.
אני בכל זאת טיפוס לוחם ובוחר להלחם. לא יודע. לא יודע מתי זה יקרה. אני רק יודע שאני רוצה להלחם על החיים ולהציל אותם. אם זה מבחינה מראה, מקצוע, סטוצים\רומנים, הגשמה עצמית, אושר, רוחניות, כלכלית וכו' ...
אני לא רוצה להשאר במקום הזה לתמיד ולרחם על עצמי. ולמעשה די התקדמתי יחסית לשנים עברו אבל עדיין יש בעוד הרבה דברים תקיעות. אני לא מתכוון להשאר במקום הזה. אני עושה מאמצים כדי לצאת מהמקום הזה. ואני רואה התקדמות אך שוב אומר יש עוד דרך ארוכה. אני קצת עייף ותשוש.
באיזשהו שלב בקהילה אני עלול להתפס כ-OLD, אז חשוב להתעורר מהר לפני שזה יקרה.
הנחמה הגדולה שאני יודע שאם אשקיע המון מאמצים להראות כל כך טוב הגיל לא תמיד יהיה פקטור. וזה עבודה קשה מאוד. מניסיון. לפני 4 שנים הייתי נראה מדהים אחרי עבודה קשה מאוד וכולם רצו אותי: בחורים, מבוגרים, בחורות... התחילו איתי בכמויות עצומות. היום אין לי כוח . התעייפתי כי אני יודע שזה לא רק המראה זה גם עניין של ביטחון עצמי מה שלא כל כך יש לי. ויש עוד דברים וזה מורכב יותר. אז אמרתי בשביל מה אני קורע את התחת? אז הזנחתי. הזנחתי ספורט. הזנחתי אימונים. הזנחתי קצת תזונה ועוד. גם כי באותה תקופה שנראתי מדהים לא היה לי ממש כסף לבגדים יפים ולמסיבות אז עוד סיבה שלא היה עניין כל כך להשקיע באימונים וכו' ... הרוב הלך לקוסמטיקה. וזהו.
אני לא מתנסח טוב כי זה לא הטיימינג הטוב שלי לכתוב והאמת ספציפית בפורום הזה אני בעיקר לא מנסה להראות שום כישורי כתיבה ובעיקר לחפור איך שבא לי.
מה שאני כן יודע שאני לא רוצה להיות במקום הנוכחי. יש המון דברים טובים בחיי שאני מודה עליהם במקומות אחרים לא כאן בפורום שמניח שיש המון צרי עין מהסיבה שרובנו פה מתבכיינים ומניח שאני לא כוס התה של כולם . ראיתי כבר מי מפרגן לי בפורום ומי לא. אז אני יודע. אז פה בעיקר כותב את כל הרע והשליליות. בעיקר מה שרע ומה שלא טוב.
אמשיך לחזור על עצמי כי זה עושה לי גם טוב הפריקה: אני רוצה לשנות את החיים שלי. אני לא רוצה להיות במקום הזה לתמיד. אני רוצה להתקדם. אני יודע שאני יכול אני יודע שאני מסוגל אני יודע שזה אפשרי וזה יקרה!
מתי? לא יודע. אבל מתישהו מקווה שזה יקרה. חשיבה חיובית: אני מאמין שזה יקרה.