עצתכם בבקשה!!

[רבקה155]

עצתכם בבקשה!!

שלום לכולם,
אני כבר לא יודעת למי לפנות כולם עושים ממני היסטרית.
הבן שלי בן 3 ילד ממש חכם , יש לו התקפי זעם ארוכים מאוד לי זה נראה כמו תסכול.
כל בוקר הוא צורח שלא בא לו ללכת לגן כי משעמם לו שם , כשאני מגיעה לאסוף אותו הוא תמיד יושב לבד ולא משחק עם הילדים,הגננת אומרת שדווקא הוא כן משחק פשוט אחהצ הוא עייף משנת הצהריים אז הוא נח בפינה��.
מצד אחד הוא יכול לפתח שיחה עניינית אבל ולפעמים נראה שהוא חי בעולם משלו.
פעם הוא מספר חוויות מהגן ולפעמים פתאום הוא מסתגר. הוא מבקש להפגש עם חברים בגינה אני קובעת עם ההורים וכאשר מגיעים הוא משחק לבד ,פעמים בודדות הוא כן משחק בחברה.
בגיל חודשיים הופננו למכון להתפתחות הילד כי לא עקב במבט והיה לו טורטיקוליס בנוסף סובל מהיפוטניה.
הוא גם התחיל ללכת מאוחר בגיל שנה ו7
הרופאה אומרת שהכל בראש שלי ומגחכת בכל פעם שאני פותחת את הנושא.
האם מניסיון שלכם יש מקום לפנות לאבחון פרטי?
אני מפחדת שאני מפספסת את הילד...לא יודעת מה לעשות.

 

[נתנאל6589881]

בנוגע לעולם משלו

לכל בן אדם יש עולם משלו בטח לבן אדם רגיש לכן אני לא חושב שזה סיבה לחשש , אני חושב שא צריכה לנסות לתקשר איתו דרך עולמו הפנימי וכך שיגע על עולמך שלך,
למצוא סוג של צינור שיקשר בינך לבינו זה לא קל בכלל אבל יש סיכוי שזה אפשרי ,אין לזה שיטות קסם לומדים את זה דרך תנועה , כלומר כל הזמן על פי אותו מצב, נתון ואז בונים תשתית זה דעתי , אני מבין שזה מלחיץ , אבל אני חושב שאפשר למצוא דרכים
לשפר את התקשורת , וגם לפעמים שהוא מכונס בעצמו פשוט לכבד ולתת לו חופש כמה שזה קשה, מה שלי עזר בתור ילד חריג ואוטיסט זה שאמי לא שאלה יותר מידי שאלות, כך לא הייתי נלחץ , זה מה שעזר לי, אז אני לא אומר לא לשואל, אלא לדעת שיש
מקום לעולם משלו זה לא קשור רק לאוטיזם , זה כללי מאוד ,רק שאצל אוטסטים ואנשים רגשים זה הרבה יותר בולט , זהו זה מה יש לי למר, מאחל לכם הרבה הצלחה ,בכל מקרה .

 

[schlomitsmile]

את יכולה להתחיל מאבחון בהתפתחות הילד של קופ"ח

 

[arana1]

נשמע די אוטיסטי

אבל אם תלכי לאבחון פרטי ובאמת יאבחנו אותו ככזה מה את חושבת שיקרה ?
איך זה יעזור לך לא לפספס את הילד ?

 

[נתנאל6589881]

כן זה גם מה שאני שואל את עצמי

כי בעיני העניין שלא לא לפספס הוא לא בהכרח עניין של אבחון כזה או אחר, אלא עניין של דיאלוג עם הילד ,לכן אבחונים לא כאלו מעסיקים אותי אפילו בכלל לא, אבל אם צריך מסגרת מתאימה זה יכול לעזור . או לקבל ביטוח לאומי והוסטל מה שאני מנסה לקבל, אבל אם לא הייתי צריך אז לא רואה טעם באבחון . וברור שהאבחון הוא לא מה " שיפכח לה את העיניים " ככה לפחותת אני חושב .

 

[איילמירי]

כן

 

[1smile11]

תראי לדעתי

אנחנו יכולים לשער, אבל אנחנו לא יכולים לשים את האצבע במדויק ולאבחן אם זה אכן זה או לא זה,ת
תראי אם שי ספק אין ספק, רואים שזה לא מקל עלייך מאוד משפיע עלייך מכביד ובעיקר מעמיס עלייך כי את מפחדת לפספס אותו(השאלה העיקרית שעולה לי היא במה?מסגרת?או דיאלוג?)
אומרים שאין כמו רגש של הורים האינטואיציה שלהם לפעמים צודקת מן חוש שישי אני ממליצה לך לחשוב לדבר עם הרופאה אם היא לא תתן לך הפנייה ואת חושבת שאת רוצה לדעת עם זה זה אז אפשר פרטי.
אל תדאגי את לא אמא היסטרית את עושה מה שצריך דואגת לבן שלך,זה טבעי,
ואולי אני לא אמא בעצמי,אבל נשמע שההתנהגות של הרופאה לא מניחה את הדעת,לא הייתי רוצה להיתקל בה,תנסי לדבר עם מי שמנהל את סניף קופת החולים על ההתנהגות שלה זה לא לעניין אסור לה לצחוק בפנים ובטח שלא להגיד דברים כאלו זה לא לעניין
לפעמים הכל בראש של אותו אדם,לפעמים לא וזה גם נכון,
הכל יכול להיות היא יכולה לשער שהוא לא על הרצף אך אסור לה לאבחן אותו ממש להגיד X לא על הרצף כי לה אין את הניסיון שיש למי שלמד את זה לכן אם יש ספק ואת רוצה להיות רגועה אין ספק תקחי אותו באופן פרטי
ולא ייאמן כמה המדינה שלנו מקולקלת והרופאים מאבדים את הצפון והפרופורציות שמאפשרים לך להיכנס סתם ככה ללחץ ולעשות מזה מן לעג ה חוצפה שלא תתואר אפילו. (רופאים שאסור שיהיו בכלל,אפילו לא לטפל בזבוב)
את לא אמא היסטרית אל תתני להם לתייכ אותך ככזאת,
זה טבעי באמת.
שאלת למה משעממם לו שם?אולי גן אחר?פעילות אחרת מותאמת בשבילו?גנים שיעניינו אותו אולי לא גנים "רגילים" שלא יהיה לו משעממם?
אולי הוא לא מתחבר לשאר הילדים?שה יכול להיות לא בהכרח אוטיזם אלא פשוט לא מצא שפה משותפת איתם איך הוא במשפחה (מבחינת ילדים קטניפ נוספים שיש במשפחה?)
אני חייבת לשאול-מה מעניין אותו,בכלליות?איך את חווה אותו בד"כ? לרוב האנשים על הרצף יש עולם משלהם פחות או יותר שבו הם מרגישים טוב עם עצמם(לדעתי)במה הוא מתעניין למשל?
מתי הוא מסתגר?למה?אולי יש דפוס קבוע(כמו ימים מסוימיים שזה מתרחש)?את שואלת אותו או מנסה לדובב אותו מה היה בגן איך היה ולמה הוא מסתגר?
לגבי ההליכה זה בסדר,באמת אמרתי את זה כמה פעמים אין צ'ק ליסט בדברים כאלו שהילד צריך או חייב למלא אחרת הוא "שונה" "אחר",
אין כל ילד בקצב שלו. (גילוי נאות,אני התחלתי ללכת בגיל שנה ו-4 ואני מכירה חברות שגם למדו ללכת רק בגיל שנה ו-6 אז זה לא מלחיץ או לא אמור לפחות)

תראי נשמע שאת באמת אבודה,אם את ממש רוצה לדעת ורוצה להמשיך הלאה,אם באמת את חושבת וזה לא נותן לך מנוח ולא מנוס והרופאת משפחה לא נותנת לך הפניה למכון אז אפשר לברר באופן פרטי יש מקומות.
אם את חושבת שהקושי הוא מהותי,למשל כמו שציינת משחק לבד,גם בגן גם אחר הצהריים אם זה מטריד אותך ואם את חושבת שמסגרת אחרת תתאים לו למשל אחרת אז זה יקדם אותך.
במה עוד מתבטא התקפי זעם אם אפשר לשאול?
לא ברורה לי בכלל ההתנהלות של הרופאה הזאת.

אבל בסוף ההחלטה היא שלכם האם לפנות מתי למה ואם רופאת משפחה לא תתן לכם הפנייה אז נסו לדבר איתה על לבכם אולי זה יעזור /

בהצלחה!

 

[רבקה155]

ראשית תודה לך את מקסימה..

אז ככה,הכוונה שלי בלא לפספס את הילד היא שאני מפחדת שיש קושי שהוא מתמודד איתו ואני לא מודעת לו , אם קיים קושי אצל הילד אני רוצה לדעת וללמוד להתמודד עם זה אני יכולה להתמודד עם הכל גם אם יאבחנו שהוא על הספקטרום אבל בשביל לעזור לו אני חייבת כלים, אני מפחדת שכולם אומרים שהכל בסדר והוא חווה קושי שמתסכל אותו ואני אפילו יודעת מזה. היינו במעקב התפתחות בגלל היפוטוניה אצל פיזיוטרפסטית התפתחותית שסיימה את המעקב לפני שנה כי אמרה שהיא לא רואה סיבה להמשיך.
בנוגע לגן הוא בגן רגיל אני כל הזמן מנסה לדובב אותו ולהבין ממה נובע השעמום שלו(מההרגשה האישית שלי הוא רמה מעבר למה שנותנים ומלמדים אותו בגן)
התקפי הזעם שלו הם בעיקר בבוקר לפני הגן ובשגרה כשאני לא מסכימה לו משהו שהוא רוצה.
הוא מתעניין מאוד ביצירה אם זה בבצק,ציור וכו'.
הוא מאוד אוהב גני שעשועים ג'ימבורי ולהוציא אנרגיה.
אתן לך דוגמא אתמול הוא שיחק עם אבא שלו כדורגל ואז ביקש ממני להצטרף אחרי כמה דקות הוא אמר די עזבו אותי אני רוצה לשחק לבד.
בכללי הוא ילד מאוד סקרן וחכם נגיד אתמול הוא אמר לי אמא תסגרי את כל החלונים אז הסברתי לו שאומרים חלונות ואז הוא אומר לי אבל אומרים בלונים לא בלונות אז למה חלונות?
עוד דבר הוא מאוד מאוד רכושני לדברים שלו וקשה לו מאוד לחלוק , לפני חודשיים נולד לנו ילד ובהתחלה הוא היה מאוד קנאי והיום אני רואה שהוא עובר תהליך מאוד יפה הוא מאוד דואג לאח שלו ונותן לו דברים שלו מה שבחיים לא חשבתי שיקרה.
הרופאה שלו הזויה בגיל 3 לקחתי אותו לבדיקת התפתחות והיא אומרת לי ילד כזה את מביאה לבדיקת התפתחות? לכי הבייתה תעשי לי טובה.
בכללי הוא ילד ממש חכם וסקרן אוהב לדעת לשאול ולחקור.
הוא גם מאוד פחדן לדוגמא אם בעלי מניף אותו באוויר תוך כדי משחק אז הוא נרתע, גם בגן שעשועים כשהוא מטפש הוא חייב שמישהו יהיה בסביבה.
אמא שלי היא גננת כבר המון שנים וכל הזמן אני אומרת לה שתסתכל עליו מהצד בצורה אובייקטיבית ושתשווה לילדים מהגן שלה והיא תמיד אומרת שאני מלחיצה את עצמי היא אומרת שהוא מאוד מאוד חכם לגילו ושהיא לא רואה משהו חריג.
עוד דבר הוא לא מוכן לעשות דברים בצורה רובוטית הוא חייב את ההיגיון מאחורי כל דבר לדוגמא הוא אוהב ללכת יחף אם אני אגיל לו לנעול נעליים הוא ינעל, אבל כשאני מסבירה לו שהרצפה קרה והוא יכול להתקרר אז הוא מתרצה אבל מנהל מומ ובסוף גורב גרביים.
בקיצור לא יודעת משהו לא נותן לי מנוח...
מצטערת על המגילה.

 

[dina199]

אל תפחדי. את לא תפספסי את הילד.

את עם היד על הדופק. הבעיה היא עם רופאים ואנשי מקצוע שמגדירים אמהות כהיסטריות. ואותם אנשי מקצוע אחרי האיבחון מלחיצים 'לטפל כמה שיותר מהר'.ז"א תמיד מכל כיוון אמא אשמה.
לכן אל תתיחסי אליהם ותעשי מה שאת חושבת לנכון.

 

[1smile11]

בכיף שמחה שאני יכולה לעזור לך

מבינה אותך מאוד הרבה הורים לא רוצים לפספס את הילד שלהם שהם חושבים או חוששים שהוא עובר תקופה קשה ולא רוצים להשאיר אותו לבד זה לגמרי מובן וטבעי אפילו כל הורה שיודע שהבן שלו למשל עובר קושי ירצה את הטוב ביותר עבורו לעזור לו שאף פעם לא יצטרך להתמודד לבד.
את כותבת נורא יפה,שאת תעזרי לו להתגבר על המכשולים עכשיו או בעתיד אם יאובחן כאוטיסט וגם לא הרי אחרי הכל הוא ילדך ואין "פתק החלפה" אי אפשר להחליף את הילד בניגוד לשאר הדברים.
מה אומרים אנשים בסביבה הקרובה שלו?אם למשל חווה כעס נניח?או שמשהו לא מסתדר לו טוב?למשל ביקש ארטיק וקיבל לא כתשובה?
יכול להיות שרק את רואה אולי את הקושי והם לא רואים?או ההפך הם לא רואים את הקושי ורואים שהוא בסדר ורק את רואה אותו?הכל יכול להיות ברור שכדי "להיפטר" מספקות ומשהו שמדיר שינה מעינייך צריך צעדים לעיתים.
האם יש לו אחים או אחיות?
אם את חושבת שזה המן והרגע בקשי לחזור לשם שוב למכון להתפתחות הילד,יש כאלו שיגידו שאפשר לאבחן אוטיזם למשל לפני גיל שנתיים,אני עוד לא יודעת עד כמה זה מדוייק לפה ולפה כי תמיד יש סיכוי להכל והכל יכול להיות קשור להכל, ממליצה לך להסתכל באת של אלו"ט יש להם שם הסברים לגבי זה של האבחון מבחינת סימפטו' יכול להיות שהוא ממש בסדר ויכול להיות שהוא בתפקוד גבוהה ממש שאלו מחוץ לבית לא רואים כל קושי כי זה לא בולט כי אוטיזם יכול להתבטא בכ"כ הרבה דרכים.
לגבי הגן,אני חושבת שהוא חכם בדיוק כמו שאת אומרת רמה מעליהם ובגלל זה יכול להסתדר עם מבוגרים מצויין לא יודעת אם זה משהו נפוץ בספקטרום אך אני הייתי כזאת לא ממש התעניינתי בשאר הילדים בגן ונורא העדפתי את הגננת של הגן לשוחח איתה.
נסי אולי לקנות בובות ולדובב אותו ככה,תהיי יצירתית,נסי לראות ולחשוב איך אפשר לקדם אותו בגן שמשעממם אולי לתת לו אקסטרה או דברים מיוחדים ?למשל ציורים מיוחדים לעשות? יכול להיות שילדים בני גילו משעממים אותו?
תראי יכול להיות שהוא צריך שגרה ממש קפדנית המון אנשים צריכם את זה עם ובלי קשר לספקטרום למרות שזה מאפיין ממש מאוד בולט,צורך של שגרה. שגרה בשבילהם זה היכולת לדעת שהכל במקום זה להינצל מהאי וודאות או החשות שצפוית להם מהלא נודע.
שגרה=ביטחון בד"כ רוגע שקט פנימי לדעת שלמשל ב08:00 שמים פיגמה ולא ב08:01 כי ההבדל של הדקה נורא חשובה עבורו. אני מכירה הרבה אנשים מחוץ לספקטרום שוב כמו שציינתי שזקוקים לשגרה כדי לשרוד את השבוע אך זה מאוד נפוץ על הרצף .
התקפי הזעם שלו זה רק כי הוא לא רוצה ללכת לגן בבוקר?
אולי הגן לא מתאים לו?איך היחס של הצות אליו?אולי הוא מרגיש לא מקובל או לא מחובר אל שאר הילדים כמו שאמרתי שפה משותפת?
מה למשל את לא מסכימה לו וזה קורה?הוא מבקש את כל מה שאי אפשר או שאסור (אם תהיי יותר מפורטת אז אני יוכל לחשוב )
אם הוא אוהב להוציא אנרגיה גן שעושים וגימבורי זה טוב זה אומר שהוא נורא פעלתן ויש לו הרבה כוח שזה גם מאוד טוב אפילו
יש הרבה אנשים על הרצף לא כולם רובם או מעטם שלא אוהבים ללכת למקום נורא עמוס באנשים או להיות במעלית עמוסה אנשים
זה דבר טוב שהוא משחק איתכם משתף אותכם ובא לבקש ממך להשתתף זה אומר שאת חשובה לו והוא רוצה גם זמן איכות איתכם
אולי אחרי כמה דקות רצה לשחק ע ם צצמו קצת?זה יכול להיות גם
יש הרבה אנשים על הרצף שהם חכמים ,חכמים מאוד או לא.
ז"א אנטילגנציה תקינה ולמעלה מכף וההפך או שפשוט הילד שלך מאוד חכם וקיבל גנים טובים של חכמה בתורשה בdna
רכושני למה?חפצים?בובות?לא מסכים לחלוק בהתחלה עם אחיו?
איך מתבטאת הדאגה שלו לאחיו?
הרופאת משפחה שלו אמרה לך את זה בגיל 3?מקווה שהתלוננת עליה כהוגן אין לה זכות בכלל אפילו חבל שבגילאים כאלו נורא בעייתי להחליף רופאים בכזאת קלות ממש.
אולי הוא חושש בגן השעועים ליפול?ושלא יהיה מי שיעזור לו?אולי צריך דמות מוכרת שתמיד תלווה אותו?
אם את מחבקת אותו?הוא אוהב את זה או שלא?
למה הוא נרתע?מה את חושבת?אולי הוא מפחד מהגובה או ליפול?
מישהו אובייקטיבי זה מישהו שלא מכיר את הילד כלל וכלל שלא פגש אותו אף פעם אפילו לא ל5 דקות וגם לא ל"היי" של שנייה אם את מבינה על מה אני מדברת
אם אמא שלך מכירה אותו הרבה לפני אז זה נורא קשה להיות אובייקטיית ובאמת לעשות את ההשוואה אל תשכחי שרק מי שבאמת מאבחן יכול לעשות השוואה לילדים בני גילו לעומת זה כי מאוד קשה לעשות על יבש ככה סתם ולהסתכל על האחר כי אוטיזם לא אותו דבר אצל כולם.זה נראה אחרת.
אם זה לא נותן לך מנוח,ואת רוצה להסיר את הספק ואת החששות אז אולי לפנות ישר למכון להתפתחות הילד ולבדוק את זה (באיזה גיל הוא?)
איזה משא ומתן אתם מנהלים אם תגידי לו לגרוב גרביים?

הכל בסדר תכתבי כמה שתצטרכי לא משנה האורך,
את לא אמא הסטרית את אמא שרואה את הקושי של הבן שלה כמו שאחרים לא רואים אותו ודואגת לו מאוד וזה מראה כמה הוא חשוב לך וכמה את דואגת ואוהבת אותו ללא גבול וללא תנאים.
רופאים יגידו לך שאת אמא היסטרית-את לא אל תדאגי.
את אמא ששמה את הדאגה של הבן שלה לפניה וזה מקסים מאוד.

בהצלחה

 

[schlomitsmile]

אין צורך בהפניה מהרופא,אפשר לפנות ישירות למכון להתפתחות הילד
http://www.kolzchut.org.il/he/אבחון_אוטיזם
&nbsp
ראי בקישור המצורף- "למי ואיך פונים"

 

[dina199]

את לא אמא היסטרית.

(למעשה מבחינתי 'אמא היסטרית' זה תואר כבוד

).
את אמא ששמה לב לדברים. לפי מה שאת מרגישה, מוצדק לפנות לאיבחון. לא כל דבר זה אוטיזם. אבל יש קשיים גם מחוץ לאוטיזם. לכן בכל מקרה יגידו לך מה יש ואיך לעזור.

 

[1smile11]

צודקת דינה

 

[אנה חדשה]

תבקשי עזרה מהגננת

אם את בכללית, יש טפסים שהגננת צריכה למלא. תבקשי ממנה למלא, וגם תגידי לה שהרופאה מזלזלת בדאגות שלך. כך היא תוכל טיפה להקצין את הבעיות שהיא רואה (במידה שהיא רואה משהו הרי לא סביר שבגן הכל תקין לחלוטין), ואז לרופאה אין ברירה, לדעתי.