Amir Cohen Dreman
New member
על רב סרן יהל קשת ז"ל, הטייס שאהב לרוץ
יהל קשת ז"ל התקשר אלי אולי ב-2005, מבוייש משהו, יודע שאני בתחום הריצה.
"הי אמיר, מה שלומך? תגיד, אני רוצה לרוץ מרתון, על איזו תוכנית אתה ממליץ, איך מתחילים?",
זאת היתה השיחה הראשונה שלי איתו מאז שאחותו ואני נפרדנו אבל שמרנו על קשר כל הזמן שחלף.
לימים פגשתי את יהל ומשפחתו במרתון טבריה 2007 בסיום. חיבוקים, נשיקות, זה היה מרגש לפגוש את כולם.
יהל סיים את המרתון הראשון שלו בתוצאה של 04:10 שעות. הוא היה טייס, זמן להתאמן לא היה לו אבל הוא עמד
במשימה יפה מאד. שנה לאחר מכן יהל השתתף במרתון ברלין וסיים בתוצאה של 3:49:43 שעות.
במרוצת השנים יהל התקדם בתפקידו כטייס מסוקים, עלה בדרגות, התחתן והריצה היתה כל הזמן ברקע.
בשנת 2010 יהל השתתף בתרגיל מסוקים ברומניה ושם מצא את מותו בהרי הקרפטים, רחוק מהבית.
האסון התרחש ב-26 ליולי 2010 כשאני בבית מתבוסס בכאביי הגב שלי.
למחרת האסון גררו אותי לנופש בצפון, והסכמתי למרות שהגב שלי צעק מכאבים. הגענו לקיבוץ באזור הכרמל, לקחתי את הרכב ובקושי רב הגעתי להלוויתו של יהל קשת ז"ל.
לא אשכח את היום הזה, הגעתי למושב שרונה, מושב ילדותו של יהל, כולי מקופל מכאביי גב.
כשהגעתי למושב וראיתי את השיירה העצומה של המכוניות שבאו ללוות את יהל בדרכו האחרונה,
כאבי הגב נעלמו, והחליפו אותם כאבים אחרים במקום אחר, בלב.
מה אגיד לכם, כל יום הזיכרון מוקדש אצלי בעיקר ליהל קשת, שהיה מלח הארץ לכל הדעות, שאהב לתרום מזמנו,
אהב לרוץ, ואהב לטוס.
יהיה זכרו ברוך,
אמיר
יהל קשת ז"ל התקשר אלי אולי ב-2005, מבוייש משהו, יודע שאני בתחום הריצה.
"הי אמיר, מה שלומך? תגיד, אני רוצה לרוץ מרתון, על איזו תוכנית אתה ממליץ, איך מתחילים?",
זאת היתה השיחה הראשונה שלי איתו מאז שאחותו ואני נפרדנו אבל שמרנו על קשר כל הזמן שחלף.
לימים פגשתי את יהל ומשפחתו במרתון טבריה 2007 בסיום. חיבוקים, נשיקות, זה היה מרגש לפגוש את כולם.
יהל סיים את המרתון הראשון שלו בתוצאה של 04:10 שעות. הוא היה טייס, זמן להתאמן לא היה לו אבל הוא עמד
במשימה יפה מאד. שנה לאחר מכן יהל השתתף במרתון ברלין וסיים בתוצאה של 3:49:43 שעות.
במרוצת השנים יהל התקדם בתפקידו כטייס מסוקים, עלה בדרגות, התחתן והריצה היתה כל הזמן ברקע.
בשנת 2010 יהל השתתף בתרגיל מסוקים ברומניה ושם מצא את מותו בהרי הקרפטים, רחוק מהבית.
האסון התרחש ב-26 ליולי 2010 כשאני בבית מתבוסס בכאביי הגב שלי.
למחרת האסון גררו אותי לנופש בצפון, והסכמתי למרות שהגב שלי צעק מכאבים. הגענו לקיבוץ באזור הכרמל, לקחתי את הרכב ובקושי רב הגעתי להלוויתו של יהל קשת ז"ל.
לא אשכח את היום הזה, הגעתי למושב שרונה, מושב ילדותו של יהל, כולי מקופל מכאביי גב.
כשהגעתי למושב וראיתי את השיירה העצומה של המכוניות שבאו ללוות את יהל בדרכו האחרונה,
כאבי הגב נעלמו, והחליפו אותם כאבים אחרים במקום אחר, בלב.
מה אגיד לכם, כל יום הזיכרון מוקדש אצלי בעיקר ליהל קשת, שהיה מלח הארץ לכל הדעות, שאהב לתרום מזמנו,
אהב לרוץ, ואהב לטוס.
יהיה זכרו ברוך,
אמיר
