אחחח הבאגלאמה
ושוב אנסה להביא בפניכם מספר שירים בעלי נושא משותף. והפעם, הבאגלמה BAGALMA Μπαγλαμά ההסבר על הבאגלמה מתחלק לשני חלקים, הבאגלמה הטורקי והבאגלמה היווני. הטורקי – נבנה לראשונה ככל הנראה באזור המאה השמינית לספירה. הוא נחשב כחלק ממשפחת הבוזוק והסאז ועוד מספר כלי נגינה טורקיים מסורתיים, שמקובל לנגן בהם עד היום. חלק מכלי הנגינה בטורקיה חולקו ע"פ אזורים גיאוגרפיים. הבאגלמה היה מקובל על הפולקלור הטורקי בעיקר באזור צפון מערב טורקיה. היווני – מן הסתם המקור שלהם הוא בטורקיה, אך התפתחותו של הבאגלמה היווני קצת יותר "צבעוני". מספרים כי בתקופת איסור הרמבטיקו ומועדוני החשיש, למאנגאס היה קשה בלי המוסיקה שלהם. למרות האיסור שחל על פעולות אלו, בפועל הן לא הופסקו אף פעם. למעשה הן רק ירדו למחתרת. הבאגלמה בעצם היה כלי הנגינה האידיאלי למאנגאס, הם פשוט שמו אותו מתחת למקטורן שלהם וכך יכלו להסתובב עם כלי הנגינה שלהם בלי שירגישו בו. הם ייצרו אותו כל כך קטן מימדים עד כי הצליחו להעביר אותו לתוך בתי הסוהר, ודרך כך באו על סיפוקם המאנגס והרבטיקנים שכל כך היו מחוברים למוסיקה שלהם. הבאגלמה היווני הוא בעצם "מזעור" של הבוזוקי ועקב כך הוא בנוי עם שלושה מיתרים בלבד. ככלל בעבר הכלי היה קטן מאוד, ובעל "זרוע" קצרה. לימים כאשר הבאגלמה שרד את כל התהפוכות ניתן לראות אותו עם צוואר ארוך ועם תיבת תהודה מעט גדולה יותר. תחום סקאלת הנגינה שלו מאוד מוגבלת, והכלי משמש בעיקר לנגינה של טאקסים TAXIM(נגינת סולו בפתיח של שיר). הבאגלמה לא מסוגל להפיק צלילים לשיר שלם, אך בהחלט השתמשו בו כליווי והשלמה מוסיקליים לבוזוקי. בשיר "שברו לי את הבאגלמה" ניתן לשמוע את הזמר שר " ..דריגי דריגי, דריגי דריגי, היה מגרש את כאבי, דריגי דריגי, דריגי דריגי, והחיים הארורים נמשכו.." הביטוי הנ"ל של "דריגי דריגי" הוא לא ממש ביטוי אלה זהו בעצם הצליל שהכלי מסוגל להפיק, הבאגלמה הוא בעצם הכלי הצרוד הלא מושלם של המוסיקה יוונית. אך איזה כייף לשמוע את החוסר שלמות הזאת כאשר הוא מתלווה לבוזוקי. ואיזה עצוב וכמעט עלוב הוא נישמע בדד, אך זאת היא בעצם המוסיקה שלו. אני חייב לציין כי לא מעט אנשים תמהים מה הכלי הזה עושה שהבוזוקי לא מסוגל (ווקאלית של העם ולא מדעית), לדעתי הבאגלמה הוא בעצם ה"מרירות" הכל כך טעימה שיש בבירה. ככל הידוע לי אין שיעורי נגינה על באגלאמה, אלה מי שיודע לנגן על בוזוקי מסוגל לתרגל איזה צלילים מוםקים מהבאגלמה ועל ידי כך לנגן בו. מכיוון שהכלי היה כל כך קטן, להרבה מאוד נגנים הוא היה צמוד אליהם כל היום, ובכך הבאגלמה נהפך "לאשתו" של הנגן, הוא ליווה אותו לאורך הימים ועל כל מה שעבר עליו. דבר זה נתן ביטוי בשירים שחוברו לכבודו. הרי הבאגלמה היה הדבר הקרוב ביותר לנגן. אחד מאומני הבאגלמה הבלתי מוצהרים הוא יורגו באטיס, הוא ידע להפיק ממנו דברים שאף אחד אחר לא ידע והבאגלמה היה חשוב לו יותר ממשפחתו (!). במותו (אני חושב בשנות ה 60' 70' ) כאשר ארונו הורד לאדמה תמנו גם את הבאגלמה שלו לצידו. בסרט "רמבטיקו" הרגע הזה מונצח בזמן ההלוויה של מריקה. הבאגלמה הוא בעצם כלי נגינה שנוצר מכורך המציאות ולא מתוך איזו שהיא הברקה של יוצר אחד. הבאגלמה הוא הוא המרירות של הבירה (מצא חן בעיניי) במסגרת השירים שאתרגם בשרשור זה יהיה ניתן "לטעום" מעט מהצבע, הריח והטעם של הבאגלמה. תהנו
ושוב אנסה להביא בפניכם מספר שירים בעלי נושא משותף. והפעם, הבאגלמה BAGALMA Μπαγλαμά ההסבר על הבאגלמה מתחלק לשני חלקים, הבאגלמה הטורקי והבאגלמה היווני. הטורקי – נבנה לראשונה ככל הנראה באזור המאה השמינית לספירה. הוא נחשב כחלק ממשפחת הבוזוק והסאז ועוד מספר כלי נגינה טורקיים מסורתיים, שמקובל לנגן בהם עד היום. חלק מכלי הנגינה בטורקיה חולקו ע"פ אזורים גיאוגרפיים. הבאגלמה היה מקובל על הפולקלור הטורקי בעיקר באזור צפון מערב טורקיה. היווני – מן הסתם המקור שלהם הוא בטורקיה, אך התפתחותו של הבאגלמה היווני קצת יותר "צבעוני". מספרים כי בתקופת איסור הרמבטיקו ומועדוני החשיש, למאנגאס היה קשה בלי המוסיקה שלהם. למרות האיסור שחל על פעולות אלו, בפועל הן לא הופסקו אף פעם. למעשה הן רק ירדו למחתרת. הבאגלמה בעצם היה כלי הנגינה האידיאלי למאנגאס, הם פשוט שמו אותו מתחת למקטורן שלהם וכך יכלו להסתובב עם כלי הנגינה שלהם בלי שירגישו בו. הם ייצרו אותו כל כך קטן מימדים עד כי הצליחו להעביר אותו לתוך בתי הסוהר, ודרך כך באו על סיפוקם המאנגס והרבטיקנים שכל כך היו מחוברים למוסיקה שלהם. הבאגלמה היווני הוא בעצם "מזעור" של הבוזוקי ועקב כך הוא בנוי עם שלושה מיתרים בלבד. ככלל בעבר הכלי היה קטן מאוד, ובעל "זרוע" קצרה. לימים כאשר הבאגלמה שרד את כל התהפוכות ניתן לראות אותו עם צוואר ארוך ועם תיבת תהודה מעט גדולה יותר. תחום סקאלת הנגינה שלו מאוד מוגבלת, והכלי משמש בעיקר לנגינה של טאקסים TAXIM(נגינת סולו בפתיח של שיר). הבאגלמה לא מסוגל להפיק צלילים לשיר שלם, אך בהחלט השתמשו בו כליווי והשלמה מוסיקליים לבוזוקי. בשיר "שברו לי את הבאגלמה" ניתן לשמוע את הזמר שר " ..דריגי דריגי, דריגי דריגי, היה מגרש את כאבי, דריגי דריגי, דריגי דריגי, והחיים הארורים נמשכו.." הביטוי הנ"ל של "דריגי דריגי" הוא לא ממש ביטוי אלה זהו בעצם הצליל שהכלי מסוגל להפיק, הבאגלמה הוא בעצם הכלי הצרוד הלא מושלם של המוסיקה יוונית. אך איזה כייף לשמוע את החוסר שלמות הזאת כאשר הוא מתלווה לבוזוקי. ואיזה עצוב וכמעט עלוב הוא נישמע בדד, אך זאת היא בעצם המוסיקה שלו. אני חייב לציין כי לא מעט אנשים תמהים מה הכלי הזה עושה שהבוזוקי לא מסוגל (ווקאלית של העם ולא מדעית), לדעתי הבאגלמה הוא בעצם ה"מרירות" הכל כך טעימה שיש בבירה. ככל הידוע לי אין שיעורי נגינה על באגלאמה, אלה מי שיודע לנגן על בוזוקי מסוגל לתרגל איזה צלילים מוםקים מהבאגלמה ועל ידי כך לנגן בו. מכיוון שהכלי היה כל כך קטן, להרבה מאוד נגנים הוא היה צמוד אליהם כל היום, ובכך הבאגלמה נהפך "לאשתו" של הנגן, הוא ליווה אותו לאורך הימים ועל כל מה שעבר עליו. דבר זה נתן ביטוי בשירים שחוברו לכבודו. הרי הבאגלמה היה הדבר הקרוב ביותר לנגן. אחד מאומני הבאגלמה הבלתי מוצהרים הוא יורגו באטיס, הוא ידע להפיק ממנו דברים שאף אחד אחר לא ידע והבאגלמה היה חשוב לו יותר ממשפחתו (!). במותו (אני חושב בשנות ה 60' 70' ) כאשר ארונו הורד לאדמה תמנו גם את הבאגלמה שלו לצידו. בסרט "רמבטיקו" הרגע הזה מונצח בזמן ההלוויה של מריקה. הבאגלמה הוא בעצם כלי נגינה שנוצר מכורך המציאות ולא מתוך איזו שהיא הברקה של יוצר אחד. הבאגלמה הוא הוא המרירות של הבירה (מצא חן בעיניי) במסגרת השירים שאתרגם בשרשור זה יהיה ניתן "לטעום" מעט מהצבע, הריח והטעם של הבאגלמה. תהנו