מה דעתכם?

עוד עוקץ.. קודם שישלמו לרמ"י את הסכום המטורף שהתחייבו

וגם אם כן, הדירות יסתיימו בשנת 2030, ויעלו פי 2 מהאומדנים.
 
מנהל מגורים ישראל בשרונה - התייחסות.

קבוצות הרכישה נוצרו מתוך רצון יזמי לחסוך מיסוי , ומהרגע שרשות המיסים חסמה את "לקונה" נותר רק השם הישן, השם נותר על כנו כדי שהיזמים ימשיכו להרויח ...

מכרז שרונה : [מרץ 2016]
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001111758
מינהל מגורים לישראל זכתה במכרז שרונה ב-1.060,000,000 מיליארד שקל.
מדובר במכרז המאפשר בניית 324 יחידות דיור בדרום הקריה בת"א
■ למכרז ניגשו קבוצות רכישה ויזמים
■ מדובר בסכום שיא למכרז קרקע של המדינה, המשקף סכום של למעלה מ-3 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור

מדובר במכרז על קרקע עליה ניתן לבנות 324 יחידות דיור לצד שטחי מסחר ומשרדים. המכרז עורר עניין רב בחודשים האחרונים הן בקרב יזמים וקבלנים והן בקרב קבוצות רכישה.

לשלב הסופי של המכרז, שלב ההתמחרות, עלו בסופו של דבר שני מועמדים.
קבוצת הרכישה של מינהל מגורים לישראל של מוטי פלד
וחברת גינדי החזקות.
ל"גלובס" נודע כי כבר בשלב ההתמחרות הגיעו שתי ההצעות הגבוהות ביותר לרף מיליארד השקלים (לא כולל מע"מ) ואף חצו אותו. מדובר בסכום שיא לשטח קרקע שנמכר במכרז על-ידי המדינה ולשווי קרקע ליחידת דיור שעובר את 3 מיליון השקלים.

מחיר הזכיה במכרז שרונה הוא היקר ביותר ששולם אי פעם עבור קרקע בישראל.


לשם השוואה :
ב-2009, התקיים מכרז לשלושת בנייני המגורים במתחם השוק הסיטונאי, בו זכתה בסופו של דבר חברת גינדי החזקות.
בנייני המגורים שכבר עומדים ומאוכלסים כוללים 324 יחידות דיור, וההצעה הזוכה של החברה, שנחשבה אז להצעה בלתי נתפסת, עמדה על כ-436.5 מיליון שקל.

מסתבר ש...במהלך כ-7 השנים שעברו, זינק מחיר הקרקע במתחם הקריה בלמעלה מ-100% והגיע כאמור כעת לשיא של כל הזמנים בכל הקשור לשווי קרקע ליחידת דיור.

ברק רוזן מחברה קנדה ישראל, אמר לאחר פרסום התוצאות: "אני מאחל למוטי פלד בהצלחה. רק לפני חודשיים אנחנו זכינו במתחם הסמוך ושילמנו כ-821 מיליון שקל על מגרש עם יותר זכויות, שזה כ-250 מיליון שקל פחות מסכום הזכייה של מינהל מגורים כעת".

+++++++++++++++++++++++++++++++
בפרסום של מארגנת קבוצת הרכישה הם מציינים שכבר מכרו 430 יח"ד ושהם פותחים את שלב ב' ...הודעתם סותרת לכאורה את ההודעה על היקף הבניה המותר במתחם [כ-324 יח"ד]

בדצמבר 2015 פורסמה ידיעה שאמורה להדאיג את לקוחות היזמית :
http://www.themarker.com/realestate/1.2807760
הבנקים מסרבים לממן קבוצת רכישה של חברת מינהל מגורים ישראל,המייצגת מאות דירות בחריש
הקבוצה זקוקה לכ–300 מיליון שקל לצורך הקמת 588 דירות, אך בנקים וקרנות פרטיות סירבו ללוותה
■ החברה שמארגנת 
את הקבוצה פנתה לשרי האוצר והבינוי, והסבירה כי הקושי העיקרי של הבנקים הוא "חוסר הבהירות לגבי אופייה של חריש"

עוד עולה מהמכתב כי לאחר הסירוב של הבנקים הגדולים, פנתה הקבוצה לבנקים אחרים אחרים - דיסקונט, הבינלאומי, אגוד וירושלים - אבל גם הם סירבו ללוות את קבוצת הרכישה.
החברה פנתה גם אל גופים חוץ־בנקאיים, ובהם חברות הביטוח הראל ומנורה, בתי ההשקעות אקסלנס ואלטשולר שחם וקרנות פרטיות, ללא הועיל. פניית החברה לקרן יסודות כשלה גם היא, שכן לדברי הנהלת מינהל מגורים, הקרן לא הצליחה לגייס את הכספים. קרנות אחרות כמו אקספו, ברקן קפיטל ואחרות לא היו מעוניינות גם הן ללוות את הפרויקט.
++++++++++++++++++++++++++++++++
איני יודע איך הסתיימה לה בעיית הנזילות בבניה בחריש.
ואיני יודע איך ניתן להרויח מפרוייקט כל כך מגולומני.במתחם שרונה שמתומחר בכ - 3 מיליון ש"ח עבור הקרקע לבניית דירה ולפני הוצאות הבניה.
על הזכיה במתחם שרונה הוגשה עתירה של גינדי החזקות לביהמ"ש המחוזי בת"א נגד רמ"י ובה נטען שהזוכים לא עמדו בתנאי הסף המכרז [5 יולי 2016 - עיתון כלכליסט] - http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3692388,00.html
העתירה אגב נדחתה - http://www.themarker.com/realestate/1.3004653
האם לא נמכרו לכאורה זכויות לדירה ביתר ?

50 דירות או עוד 10%
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3688400,00.html
במינהל מגורים ישראל עוקבים בעניין רב אחר הבקשה של מליסרון ואפריקה ישראל לתוספת דירות עקב עידכון תכנית המתאר של ת"א, גם פלד וונטורה [הבעלים] מתכוונים להגיש בקשה שתמקסם את הבנייה ותוסיף עוד 50 אלף מ”ר — מה שכמעט יכפיל את השטח הבנוי בפרויקט היקר והשנוי במחלוקת.

עוד לפני כן מתכוונת הקבוצה לנצל את “חוק שבס־כחלון” שאושר בכנסת בדצמבר 2015 ומאפשר להגדיל ב־20% את השטח הבנוי בפרויקט, באישור ועדת התכנון המקומית. בכוונת פלד לבקש במסגרת זו תוספת של 8,000 מ”ר לבניית 50 דירות. לפי החוק, 50% מהדירות יהיו בשטח של עד 75 מ”ר והיתר לא יעלו על 120 מ”ר. עם זאת, העירייה לא אוכפת איחוד שטחים של מספר דירות במגדלים, כך שהתוצאה הסופית עשויה להיות שונה. יש לציין שמליסרון ואפריקה לא יכלו לנצל את חוק כחלון, משום שהפרויקט המקורי שלהן לא כלל מגורים.
 
למעלה