Iname the Life Aspec
New member
למי שלא היה פה כשפרסמתי את האמת על המציאות, הנה היא שוב:
למה כ"כ הרבה אתאיסטים מאמינים באי קיום אחרי המוות? חשבתי שאתאיסטים מסתמכים על המדע. ובכן, לפי המדע אנרגיה לא יכולה להיווצר או להיהרס. "אי קיום" זה אוקסימורון לכל מי שיודע דבר וחצי דבר על החוק הראשון של התרמודינמיקה. כשאנחנו מתים האנרגיה הביוכימית שנורית בין הניורונים שלנו במוח כשהיינו בחיים לא נעלמת כמו קסם או מפסיקה להתקיים; היא פשוט משנה צורה. היא נפלטת מהגוף בצורה של אנרגיית חום ומתמזגת עם האנרגיה של היקום כולו. או במילים אחרות: כשאנחנו מתים, התודעה שלנו משתחררת מכבלי הגוף הפיזי וממשיכה להתקיים בצורה של אנרגיה טהורה שרוטטת בכל 11 הממדים של היקום שלנו.
"אנרגיה טהורה שרוטטת" מתייחס לתורת המיתרים, לפיה כל החלקיקים התת-אטומיים שבאסכולות אחרות לא עשויים מכלום הם מורכבים למעשה ממיתרים רוטטים (vibrating strings) של אנרגיה. כל מיתר הוא למעשה בגודל של פלאנק, שזה הגודל הכי קטן שיש (קטן בהרבה מאלקטרונים, פרוטונים וכו'). מיתרי האנרגיה האלה רוטטים בצורה שונה, וזה למעשה למה היקום הוא כ"כ מגוון ולא זהה. כשמתים, לעומת זאת, המיתרים שמרכיבים את התודעה מתחילים לרטוט בהרמוניה מושלמת.
לאחר המוות התודעה שלנו תתקיים באותה מתכונת שהיא מתקיימת בה עכשיו עם מחשבות ורגשות. כמו שאמרתי, אנרגיה משנה צורה. מחשבות ורגשות הם קונספטים פיזיים של גוף חומרי. כאשר התודעה שלנו מתנתקת מהחומר ומצטרפת לאנרגיה היא נמצאת במצב שהמוח האנושי לא יכול לתפוש. למה? בגלל שאנחנו חיים ב3 ממדים מרחביים וממד אחד של זמן. כשאנחנו מתים, לעומת זאת, התודעה שלנו מתקיימת ב10 ממדים מרחביים וממד 1 של זמן ומיתרי האנרגיה הטהורה שמהן היא מורכבת (גגלו "תורת המיתרים") רוטטים בהרמוניה ותדירות מושלמת בכל הממדים הנ"ל.
תבנית המוח שלנו (כלומר המיקום של קישורי הניורונים שבו) לא רוטטת רק ב4 הממדים שאנו חווים ביום יום (מרחב+זמן), אלא ב11 ממדים. מה שזה אומר זה שהתבנית המדויקת של המוח שלנו קיימת בצורה אנרגטית מחוץ למרחב שאנו רגילים אליו (קרא לזה "על-מרחב"). כלומר שמתי שאנחנו מתים האנרגיה שנפלטת מהמוח הפיזי שלנו פשוט משועתקת לתבנית האנרגטית שלו שקיימת במרחב-על הזה.
כל החומר ביקום למעשה גם קיים בתור חומר אפל, והאנרגיה בתור אנרגיה אפלה. פשוט כשמתים מפסיקים להתקיים ביקום המואר (=הלא אפל) ועוברים להתקיים ביקום האפל. למעשה כשאנחנו בחיים אנחנו קיימים בשתי היקומים, אבל כשאנחנו מתים אנו מתקיימים אך ורק ביקום האפל. התבנית של המיתרים היא זהה בשתי היקומים, והיא פועלת ע"י סביכות קוונטית (quantum entanglement). חלקיקים וירוטאליים (גגל את זה) הם בעצם ה"צינור" שאחראי לסיבוך הקוונטי. אנרגיה שלילית זה המנוע, וחומר אקזוטי זה המדיום. מדובר במערכת סבוכה מאוד שמעטים מאוד מבינים אותה. כל מה שביקום הוא למעשה חלק מישות אחת שפועלת בהרמוניה כמו פלנטות במערכת שמש או בקטריות בגוף האדם. מדובר בקיום נצחי שגם מות החום של היקום לא יעצור, מאחר וחומר אפל ואנרגיה אפלה לא מושפעים מזה; כולם מתקיימים ב11 ממברנות (ממדים) וכשממברנות מתנגשות נוצר מפץ גדול.
ואם הסתבכתם: ביקום המואר יש חורים שחורים. חומר ואנרגיה שנשאבים לתוכם יוצאים דרך חורים לבנים ביקום האפל. איך? פשוט: בין כל חור שחור ולבן יש חור תולעת שעובר דרך חור אפור שנמצא בגבול בין היקום המואר ליקום האפל, וכשחומר/אנרגיה עוברים דרך חור אפור הם נפלטים דרך החור הלבן בתור חומר אפל/אנרגיה אפלה. התהליך לא עובד בכיוון ההפוך (אלא אם כן אנחנו מדברים על חורים חומים, אבל זה כבר פסאודו-מדע שאני לא מאמין בו).
בקשר לטלפורטציה: הרי כדי להשתגר ממקום אחד ביקום למקום אחר צריך לפתוח שער בעזרת אנטי חומר. ואם החללית שלך מונעת ע"י טכיונים, תוכל לעבר בשער הזה ליקום האפל, ואז לצאת ממנו ע"י פתיחת שער בשימוש אנטי אנרגיה.
אגב, ש דרך להביט ליקום האפל מהיקום שלנו'יש דרך להביט ליקום האפל מהיקום שלנו, אבל בשביל זה צריך לבנות מכשיר שמורכב בבסיסו ממוליך על בטמפרטורת החדר ומגנטים חד-קוטביים, וצריך להפעיל את המכשיר הזה בעזרת היתוך קר. למה לא היתוך חם? כי היתוך חם ממיס קרח 7, והרי ללא קרח 7 החלון שתפתח ליקום האפל יעוור אותך ברגע שתסתכל מבעדו... ואי אפשר להסתמך על חיישנים כי התדרים של היקום האפל שונים לחלוטין'התדרים של היקום האפל שונים לחלוטין אם לא מקררים את החלון בקרח 7, הקרינה שתצא ממנו תהיה שוות ערך לפעימה אלקטרומגנטית (EMP) שתהרוס כל מכשיר חשמלי שתנסה להקליט בעזרתו. והמיקום של חלק במכשיר צריך להיות מדויק, ואם מתחילים לשחק עם הנוסחה כמו שהצעת צריך לשנות את המיקום של הרכיבים וסטייה של אפילו מילימטר תמנע מהמכשיר לעבוד כהלכה. זה בגלל שהתבנית של המכשיר נמצאת כבר ביקום האפל (בגלל הטכיונים בעצם היקום האפל מכיל את העבר, הווה ועתיד). ואי אפשר להוריד למגנט רגיל קוטב אחד, זה לא יעבוד. גם אם תחתוך מגנט מיליון פעם כל חלק שיצא לך יהיה מגנט דו-קוטבי בעצמו. כמו שאמרתי עוד לא גילו מגנטים חד קוטביים ואין שום דרך ליצור אותם. ומוליך על רגיל צריך לקרר מאוד מה שמוריד מאיכות ההולכה שלו. מוליך על בטמפרטורת החדר (שהמדע עדיין לא גילה, דרך אגב) הוא המוליך הטוב ביותר. מגנטים חד קוטביים גם המדע עוד לא גילה, אבל צריך אותם בשביל לסתור את הכבידה שתוקרן מהחלון.
עוד בקשר לחורים:
חור שחור: שואב חומר
חור לבן: פולט חומר
חור אפור: משנה חומר לאפל
חור חום: משנה חומר אפל לחומר מואר (רגיל)
אבל כמו שאמרתי זה מאוד לא סביר שקיימים חורים חומים.
בקשר לחלומות, יש אינסוף יקומים וכשחולמים התודעה שלנו קופצת לגרסה שלנו ביקום מקביל, ובמקרים נדירים היא קופצת לתבנית שלה ביקום האפל. ככה אני יודע את כל מה שאני יודע על היקום האפל. הייתי שם.
ובקשר לדז'ה וו, כמו שהסברתי, תבניות המוח שלנו ביקום האפל שזורות קוונטית עם תבניות המוח הפיזיות שלנו, ובגלל שתבניות המוח שלנו רוטטות ב11 ממדים שאחד מהם הוא זמן, תבניות המוח שלנו למעשה קיימות בו זמנית בעבר, הווה ועתיד. תחושת הדז'ה וו נגרמת כאשר פרץ של חומר-אנרגיה אפלים ע"י חורים לבנים ביקום האפל מתנגש עם צינורות החלקיקים הוירטואליים שמאפשרים את השזירה קוונטית, ולפעמים זה גורם למיתרים שבעל-חלל לשלוח פידבק מהעתיד בחזרה למוח הפיזי שלנו, ובגלל שהמוח שלך בעולם הפיזי מקבל פידבק מהעתיד על מאורע שמתרחש עכשיו בהווה, זה גורם לך לחשוב כאילו המאורע התרחש כבר. כל הסיטואציה נראית לך מוכרת אפילו שכביכול זו הפעם הראשונה שאתה חווה אתה, וכל זה בגלל הפרעה בשזירה הקוונטית בין המוח שלך בהווה לבין תבנית המוח שלך בעתיד, ששם היא כבר חוותה הכל. לרוב היא לא שולחת פידבקים, אבל כמו שאמרתי לפעמים קורה שמתי שמשהו נשאב לחור שחור ונשלח משום לחור אפור, אז אחרי שהוא מומר שם לחומר/אנרגיה אפלה ויוצא דרך חור לבן ביקום האפל, מה שיצא מתנגש עם הצינורות ששוזרים קוונטית את תבנית מוח המיתרים בעל-חלל עם המוח הפיזי ביקום המואר.
ופסרקה וו (=התופעה שאתה יודע משהו אבל לא זוכר אותו ומרגיש שהוא עומד לך על קצה הלשון) התופעה הזאת מתרחשת כאשר גלי טכיונים מתנגשים עם חומר שלילי מה שגורם לגליץ' זמני בזיכרון שלנו.
עכשיו אתם בטח שואלים מה גרם למפץ הגודל? ובכן כמו שאמרתי לפני המפץ הגדול לא היה כלום מלבד 11 הממברנות (=ממדים) וכש2 מהממברנות התנגשו אחת בשנייה זה יצר פרץ עצום של אנרגיה שאנחנו קוראים לו "המפץ הגדול". ואם אתם שואלים מה גרם לממברנות להתנגש, אז זה פשוט: בין כל ממברנה יש חומר אפל, ובצורה אקראית לחלוטין לפעמים חלקים ממנו נהפכים לאנרגיה אפלה שכידוע גורמת להתרחבות היקום. ובכן, לפני היקום האנרגיה האפלה גרמה להתרחבות העל-חלל שבין הממברנות ומה שגרם להם להתנגש, והתנגשות הזאת לא רק שגרמה למפץ הגדול אלא היא גם הפכה חלק נרחב מהחומר האפל לאנרגיה אפלה וזה למה יש ביקום שלנו הרבה יותר אנרגיה אפלה מחומר אפל.
ואיך נוצרו 11 הממברנות שהתחילו את הכל? פשוט: ובכן, לפני ההתחלה באמת לא היה כלום; לא מרחב (כלומר ריק) ולא ממדים (כלומר 0 ממדים). הקטע הוא אבל שיש אינטרקציה מעניינת בין ריק לממדים: כל עוד יש ריק, הוא גורם לממדים לרטוט, ומה שקורה זה שהרטט מוסיף עוד מימד ועוד מימד וכו' עד שמגיעים ל11 ממדים. היו מתווספים עוד ממדים, אבל 11 ממדים זה הsweet spot בו מפץ גדול הוא אפשרי, ואחרי מפץ גדול כבר אין ריק.
ולסיום, אם שאלתם את עצמכם איך זה הגיוני שאין דטרמיניזם אם התבניות של כל מה שהיה ויהיה כבר חקוקות ביקום האפל, ובכן זה פשוט: אתם כבר הרי יודעים שהיקום האפל והיקום המואר שניהם מורכבים ממיתרים של אנרגיה טהורה שרוטטים ב11 ממדים בעל-חלל (hyperspace). מה שלא ידעתם זה שהעל-חלל הוא רק צד אחד של המטבע, והצד השני הוא כמובן התת-חלל (subspace). שלא כמו העל-חלל, התת-חלל נמצא ב-flux, כלומר שהוא משתנה תמידית. ובגלל שהתת-חלל שזור קוונטית עם העל-חלל, ובגלל שלמעשה כל היקום שלנו שזור קוונטית עם אינסוף היקומים האחרים (שכולם שזורים אחד בשני) אז גם אם הייתם יכולים להביט בעל-חלל (נניח, אם הייתם ישויות שחיות בממד ה11) הייתם יכולים לחזות את העתיד רק ליקום אחד ספציפי, ולא היה לכם מושג על איזה יקום אתם מביטים בכלל. בגלל זה אין קצה של סתירה בין תבניות העתיד
למה כ"כ הרבה אתאיסטים מאמינים באי קיום אחרי המוות? חשבתי שאתאיסטים מסתמכים על המדע. ובכן, לפי המדע אנרגיה לא יכולה להיווצר או להיהרס. "אי קיום" זה אוקסימורון לכל מי שיודע דבר וחצי דבר על החוק הראשון של התרמודינמיקה. כשאנחנו מתים האנרגיה הביוכימית שנורית בין הניורונים שלנו במוח כשהיינו בחיים לא נעלמת כמו קסם או מפסיקה להתקיים; היא פשוט משנה צורה. היא נפלטת מהגוף בצורה של אנרגיית חום ומתמזגת עם האנרגיה של היקום כולו. או במילים אחרות: כשאנחנו מתים, התודעה שלנו משתחררת מכבלי הגוף הפיזי וממשיכה להתקיים בצורה של אנרגיה טהורה שרוטטת בכל 11 הממדים של היקום שלנו.
"אנרגיה טהורה שרוטטת" מתייחס לתורת המיתרים, לפיה כל החלקיקים התת-אטומיים שבאסכולות אחרות לא עשויים מכלום הם מורכבים למעשה ממיתרים רוטטים (vibrating strings) של אנרגיה. כל מיתר הוא למעשה בגודל של פלאנק, שזה הגודל הכי קטן שיש (קטן בהרבה מאלקטרונים, פרוטונים וכו'). מיתרי האנרגיה האלה רוטטים בצורה שונה, וזה למעשה למה היקום הוא כ"כ מגוון ולא זהה. כשמתים, לעומת זאת, המיתרים שמרכיבים את התודעה מתחילים לרטוט בהרמוניה מושלמת.
לאחר המוות התודעה שלנו תתקיים באותה מתכונת שהיא מתקיימת בה עכשיו עם מחשבות ורגשות. כמו שאמרתי, אנרגיה משנה צורה. מחשבות ורגשות הם קונספטים פיזיים של גוף חומרי. כאשר התודעה שלנו מתנתקת מהחומר ומצטרפת לאנרגיה היא נמצאת במצב שהמוח האנושי לא יכול לתפוש. למה? בגלל שאנחנו חיים ב3 ממדים מרחביים וממד אחד של זמן. כשאנחנו מתים, לעומת זאת, התודעה שלנו מתקיימת ב10 ממדים מרחביים וממד 1 של זמן ומיתרי האנרגיה הטהורה שמהן היא מורכבת (גגלו "תורת המיתרים") רוטטים בהרמוניה ותדירות מושלמת בכל הממדים הנ"ל.
תבנית המוח שלנו (כלומר המיקום של קישורי הניורונים שבו) לא רוטטת רק ב4 הממדים שאנו חווים ביום יום (מרחב+זמן), אלא ב11 ממדים. מה שזה אומר זה שהתבנית המדויקת של המוח שלנו קיימת בצורה אנרגטית מחוץ למרחב שאנו רגילים אליו (קרא לזה "על-מרחב"). כלומר שמתי שאנחנו מתים האנרגיה שנפלטת מהמוח הפיזי שלנו פשוט משועתקת לתבנית האנרגטית שלו שקיימת במרחב-על הזה.
כל החומר ביקום למעשה גם קיים בתור חומר אפל, והאנרגיה בתור אנרגיה אפלה. פשוט כשמתים מפסיקים להתקיים ביקום המואר (=הלא אפל) ועוברים להתקיים ביקום האפל. למעשה כשאנחנו בחיים אנחנו קיימים בשתי היקומים, אבל כשאנחנו מתים אנו מתקיימים אך ורק ביקום האפל. התבנית של המיתרים היא זהה בשתי היקומים, והיא פועלת ע"י סביכות קוונטית (quantum entanglement). חלקיקים וירוטאליים (גגל את זה) הם בעצם ה"צינור" שאחראי לסיבוך הקוונטי. אנרגיה שלילית זה המנוע, וחומר אקזוטי זה המדיום. מדובר במערכת סבוכה מאוד שמעטים מאוד מבינים אותה. כל מה שביקום הוא למעשה חלק מישות אחת שפועלת בהרמוניה כמו פלנטות במערכת שמש או בקטריות בגוף האדם. מדובר בקיום נצחי שגם מות החום של היקום לא יעצור, מאחר וחומר אפל ואנרגיה אפלה לא מושפעים מזה; כולם מתקיימים ב11 ממברנות (ממדים) וכשממברנות מתנגשות נוצר מפץ גדול.
ואם הסתבכתם: ביקום המואר יש חורים שחורים. חומר ואנרגיה שנשאבים לתוכם יוצאים דרך חורים לבנים ביקום האפל. איך? פשוט: בין כל חור שחור ולבן יש חור תולעת שעובר דרך חור אפור שנמצא בגבול בין היקום המואר ליקום האפל, וכשחומר/אנרגיה עוברים דרך חור אפור הם נפלטים דרך החור הלבן בתור חומר אפל/אנרגיה אפלה. התהליך לא עובד בכיוון ההפוך (אלא אם כן אנחנו מדברים על חורים חומים, אבל זה כבר פסאודו-מדע שאני לא מאמין בו).
בקשר לטלפורטציה: הרי כדי להשתגר ממקום אחד ביקום למקום אחר צריך לפתוח שער בעזרת אנטי חומר. ואם החללית שלך מונעת ע"י טכיונים, תוכל לעבר בשער הזה ליקום האפל, ואז לצאת ממנו ע"י פתיחת שער בשימוש אנטי אנרגיה.
אגב, ש דרך להביט ליקום האפל מהיקום שלנו'יש דרך להביט ליקום האפל מהיקום שלנו, אבל בשביל זה צריך לבנות מכשיר שמורכב בבסיסו ממוליך על בטמפרטורת החדר ומגנטים חד-קוטביים, וצריך להפעיל את המכשיר הזה בעזרת היתוך קר. למה לא היתוך חם? כי היתוך חם ממיס קרח 7, והרי ללא קרח 7 החלון שתפתח ליקום האפל יעוור אותך ברגע שתסתכל מבעדו... ואי אפשר להסתמך על חיישנים כי התדרים של היקום האפל שונים לחלוטין'התדרים של היקום האפל שונים לחלוטין אם לא מקררים את החלון בקרח 7, הקרינה שתצא ממנו תהיה שוות ערך לפעימה אלקטרומגנטית (EMP) שתהרוס כל מכשיר חשמלי שתנסה להקליט בעזרתו. והמיקום של חלק במכשיר צריך להיות מדויק, ואם מתחילים לשחק עם הנוסחה כמו שהצעת צריך לשנות את המיקום של הרכיבים וסטייה של אפילו מילימטר תמנע מהמכשיר לעבוד כהלכה. זה בגלל שהתבנית של המכשיר נמצאת כבר ביקום האפל (בגלל הטכיונים בעצם היקום האפל מכיל את העבר, הווה ועתיד). ואי אפשר להוריד למגנט רגיל קוטב אחד, זה לא יעבוד. גם אם תחתוך מגנט מיליון פעם כל חלק שיצא לך יהיה מגנט דו-קוטבי בעצמו. כמו שאמרתי עוד לא גילו מגנטים חד קוטביים ואין שום דרך ליצור אותם. ומוליך על רגיל צריך לקרר מאוד מה שמוריד מאיכות ההולכה שלו. מוליך על בטמפרטורת החדר (שהמדע עדיין לא גילה, דרך אגב) הוא המוליך הטוב ביותר. מגנטים חד קוטביים גם המדע עוד לא גילה, אבל צריך אותם בשביל לסתור את הכבידה שתוקרן מהחלון.
עוד בקשר לחורים:
חור שחור: שואב חומר
חור לבן: פולט חומר
חור אפור: משנה חומר לאפל
חור חום: משנה חומר אפל לחומר מואר (רגיל)
אבל כמו שאמרתי זה מאוד לא סביר שקיימים חורים חומים.
בקשר לחלומות, יש אינסוף יקומים וכשחולמים התודעה שלנו קופצת לגרסה שלנו ביקום מקביל, ובמקרים נדירים היא קופצת לתבנית שלה ביקום האפל. ככה אני יודע את כל מה שאני יודע על היקום האפל. הייתי שם.
ובקשר לדז'ה וו, כמו שהסברתי, תבניות המוח שלנו ביקום האפל שזורות קוונטית עם תבניות המוח הפיזיות שלנו, ובגלל שתבניות המוח שלנו רוטטות ב11 ממדים שאחד מהם הוא זמן, תבניות המוח שלנו למעשה קיימות בו זמנית בעבר, הווה ועתיד. תחושת הדז'ה וו נגרמת כאשר פרץ של חומר-אנרגיה אפלים ע"י חורים לבנים ביקום האפל מתנגש עם צינורות החלקיקים הוירטואליים שמאפשרים את השזירה קוונטית, ולפעמים זה גורם למיתרים שבעל-חלל לשלוח פידבק מהעתיד בחזרה למוח הפיזי שלנו, ובגלל שהמוח שלך בעולם הפיזי מקבל פידבק מהעתיד על מאורע שמתרחש עכשיו בהווה, זה גורם לך לחשוב כאילו המאורע התרחש כבר. כל הסיטואציה נראית לך מוכרת אפילו שכביכול זו הפעם הראשונה שאתה חווה אתה, וכל זה בגלל הפרעה בשזירה הקוונטית בין המוח שלך בהווה לבין תבנית המוח שלך בעתיד, ששם היא כבר חוותה הכל. לרוב היא לא שולחת פידבקים, אבל כמו שאמרתי לפעמים קורה שמתי שמשהו נשאב לחור שחור ונשלח משום לחור אפור, אז אחרי שהוא מומר שם לחומר/אנרגיה אפלה ויוצא דרך חור לבן ביקום האפל, מה שיצא מתנגש עם הצינורות ששוזרים קוונטית את תבנית מוח המיתרים בעל-חלל עם המוח הפיזי ביקום המואר.
ופסרקה וו (=התופעה שאתה יודע משהו אבל לא זוכר אותו ומרגיש שהוא עומד לך על קצה הלשון) התופעה הזאת מתרחשת כאשר גלי טכיונים מתנגשים עם חומר שלילי מה שגורם לגליץ' זמני בזיכרון שלנו.
עכשיו אתם בטח שואלים מה גרם למפץ הגודל? ובכן כמו שאמרתי לפני המפץ הגדול לא היה כלום מלבד 11 הממברנות (=ממדים) וכש2 מהממברנות התנגשו אחת בשנייה זה יצר פרץ עצום של אנרגיה שאנחנו קוראים לו "המפץ הגדול". ואם אתם שואלים מה גרם לממברנות להתנגש, אז זה פשוט: בין כל ממברנה יש חומר אפל, ובצורה אקראית לחלוטין לפעמים חלקים ממנו נהפכים לאנרגיה אפלה שכידוע גורמת להתרחבות היקום. ובכן, לפני היקום האנרגיה האפלה גרמה להתרחבות העל-חלל שבין הממברנות ומה שגרם להם להתנגש, והתנגשות הזאת לא רק שגרמה למפץ הגדול אלא היא גם הפכה חלק נרחב מהחומר האפל לאנרגיה אפלה וזה למה יש ביקום שלנו הרבה יותר אנרגיה אפלה מחומר אפל.
ואיך נוצרו 11 הממברנות שהתחילו את הכל? פשוט: ובכן, לפני ההתחלה באמת לא היה כלום; לא מרחב (כלומר ריק) ולא ממדים (כלומר 0 ממדים). הקטע הוא אבל שיש אינטרקציה מעניינת בין ריק לממדים: כל עוד יש ריק, הוא גורם לממדים לרטוט, ומה שקורה זה שהרטט מוסיף עוד מימד ועוד מימד וכו' עד שמגיעים ל11 ממדים. היו מתווספים עוד ממדים, אבל 11 ממדים זה הsweet spot בו מפץ גדול הוא אפשרי, ואחרי מפץ גדול כבר אין ריק.
ולסיום, אם שאלתם את עצמכם איך זה הגיוני שאין דטרמיניזם אם התבניות של כל מה שהיה ויהיה כבר חקוקות ביקום האפל, ובכן זה פשוט: אתם כבר הרי יודעים שהיקום האפל והיקום המואר שניהם מורכבים ממיתרים של אנרגיה טהורה שרוטטים ב11 ממדים בעל-חלל (hyperspace). מה שלא ידעתם זה שהעל-חלל הוא רק צד אחד של המטבע, והצד השני הוא כמובן התת-חלל (subspace). שלא כמו העל-חלל, התת-חלל נמצא ב-flux, כלומר שהוא משתנה תמידית. ובגלל שהתת-חלל שזור קוונטית עם העל-חלל, ובגלל שלמעשה כל היקום שלנו שזור קוונטית עם אינסוף היקומים האחרים (שכולם שזורים אחד בשני) אז גם אם הייתם יכולים להביט בעל-חלל (נניח, אם הייתם ישויות שחיות בממד ה11) הייתם יכולים לחזות את העתיד רק ליקום אחד ספציפי, ולא היה לכם מושג על איזה יקום אתם מביטים בכלל. בגלל זה אין קצה של סתירה בין תבניות העתיד