סנדיניסטה

nik19864

New member
סנדיניסטה

האלבום הזה שלהם , שיצא ב-1980 וקרוי על שם תנועת המחאה של ניקרגואה.
האלבום עצמו נשמע כאילו הוקלט בקריביים, עם כל שילובי הרגאיי שבו ועם הופעת האורח של אמן הרגאיי מייקי דרד באלבום.
בניגוד לאלבום הקודם, יש כאן 36 קטעים ( 19 בקודם ), ולכן הוא לא שומר על רמה אחידה לכל אורכו וטוב היה לו היה מקוצץ ב-10 קטעים לפחות. סתם פילרים שנדחפו רק כדי למלא זמן אלבום.
אבל, יש כאן יותר קטעים אדירים ממה שיש באלבום הקודם :
רק 3 הקטעים הראשונים, מהווים סיפתח נפלא לאלבום.
The Magnificent Seven הFאנקי, Hitsville UK הפופי-פסיכודלי ו-Junco Partner הרגאיי.

פסיכודליה ניתן למצוא גם ב-The Rebel Waltz וב-Charlie Don't Surf.

רגאיי ב-The Crooked Beat ו-One More Time שבו מתארח מייק דרד, ונשבר לתוך One More Dub.

Fאנקיות ב-The Call Up ו-Somebody Got Murdered, שנותן בראש ואני מאוד אוהב.

יש כאן גם קטעים עם מסר חברתי נוקב, כמו Police On My Back ( הטרדות מנאייק וכאלה ), Up In Heaven, עם השורה ״אתה לא יכול לחיות בבית שמעולם לא היה אמור להיבנות״, ו-The Equaliser הפסיכודלי גם כן, שקורא לשוויון.
 
זה אלבום משובח מעין כמוהו

אני מחזיק בדעה לא הכי פופולרית שהוא טוב מלונדון קולינג.
אומנם אין בו נניח שיר אימתני כמו לונדון קולינג, אבל כן יש בו יצירת גלקסיה קלאשית (אצבע) משולשת, שבה הכל הולך. גם הפאשלות המעטות. היכולת שלהם למתוח את הכישרון בהמון סגנונות, יותר מפעם אחת נותנת הרגשה של ביצועים מולטי-להקתיים, כמעין תחנת שידור אלטרנטיבית- "רדיו קאלש". תוסיף לזה כל מני אורחים שמופיעים באלבום, כולל מג'אמייקה כמובן, וקיבלת דברים רעננים כיפיים, ומפתיעים גם בהאזנה המאתיים; והמקום היחידי שבו דאבים רחפניים מתנגשים בהצלחה בבלוני תבערה פופיים.
 

nik19864

New member
אכן יותר טוב

מלונדון קולינג, על אף היותו ארוך מאוד ומלא פילרים.
כמו כן, הוא מופק נפלא ושומעים שטכנאי הסאונד עשה שם עבודה נפלאה, כמו גם העובדה שנעשה באלבום הזה שימוש בכל מיני סגנונות.
רוק אלטרנטיבי במיטבו.
 
למעלה