עזבה, כפר ראמה

עזבה, כפר ראמה

היתה שבת קצת סגרירית אז כמו כולם, הרגשנו צורך לבדוק מה קורה בגליל...
( עננים שישבו נמוך, קרירות נקיה ונהדרת, וסוג של שקט מבורך ואירופאי- בתנאי שלא עולים על אף כביש... )
קבלנו מעמית לעבודה תושב האיזור המלצה על עזבה.
אז ככה - בשורה התחתונה קצת התאכזבנו. אולי לא בצדק כי הציפיות היו לא מותאמות?
ראשונות : סלט ירקות. כמה פשוט ככה טעים להפליא. טרי ומדויק בטעם.
פיתות טריות חמימות וטעימות לאללה.
חומוס - מהזן הכבד והטעים .
זיתים שחורים מהשנה, קצת סלק מרוסק ( מה קורה עם שובו של הסלק השנה? )
וקצת עגבניות חרפרפות.
פטאייר לי - בצק פריך נהדר, לא מלא שמן כמקובל לעיתים, מילוי תרד ועלים אחרים , אפוי בדיוק וטעים להפליא.
מלוחיה לפולני השמרני - מנה אהובה עליו עוד מילדותו. לא מוגש כאן כמרק אלא כמנה של אורז עם מלוחיה מעליו. לימוני מאוד. שרוכים שרוכים לכל עבר. הפולני אהב. (אני לא נוגעת במזונות שנראים כמו הכלאה של תרד עם חשופיות)
בעצם התכנסנו כאן למען השיש בראק. ואוי איזו אכזבה נכונה לנו.
הכיסונים היו רכים על גבול הסמרטוטיים. המילוי שלהם נזל לכל עבר. היוגורט חמוץ מאוד. איך אומרים - לא משווים בין ילדים? אבל בכל זאת, איפה הם ואיפה השיש בראק של רולא בחיפה?
העוף בגריל והאורז שלו היו בסדר. העוף קצת משעמם, אבל האורז עם הבשר היה טעים.
קינחנו במנה שנקראה מלאבי אם אני לא טועה. שום דבר לכתוב הביתה. גרגירית כזו ולא ממש טעימה.
ותה שורשים - שהיה טעים אם כי במחיר שערוריתי לכוס של 15ש"ח. מה גם שקינמון, ג'ינגר ואגוזי מלך לא כולם בדיוק שורשים.( בקטנה...)
לסיכום: האוירה היתה נעימה ונינוחה. שירי חג המולד בערבית, ועץ מנצנץ בפינה, שירות נחמד. למרות המטבח הפתוח המסעדה לא ספוגת ריחות בישול עזים וטיגון.מבחינתנו זה הרבה נקודות זכות. אוכל בחלקו טעים ובחלקו ממש רגיל עד סתמי. ולמה אני חושבת שאולי התאכזבנו קצת לא בצדק? כי יתכן שהיינו צריכים להזמין קצת אחרת. בפעם הבאה.
הממליץ אמר לנו למחרת שלפעמים יש סלטים ותבשילים מיוחדים עונתיים. לא הוצע לנו וגם לא שאלנו.
סה"כ 330 ש"ח כולל שירות.
 

החתולית

New member
על הדיווח

כיסונים מתפרקים הם מאד עצובים בעיני. בפירוש הכנה לא נכונה של המנה.
&nbsp
הרגת אותי עם ההכלאה בין תרד לחשופיות. הגדרה מדוייקת של מולוכיה (מולוחיה?). מ
 
הבעיה בעזבה [או לפחות הייתה] זה שהאוכל אינו מבושל

במקום אלא מחומם שם. אולי זו הסיבה להתפרקות הכיסונים. חימום כפול. בכלל,
עזבה כבר מזמן לא מה שהייתה.
אשר למולוח'יה - הערבים אוכלים אותה מבושלת, סמיכה ובדרך כלל, תפלה. וכך היא יוצאת באמת כמו הכלאה עם חשופיות. יהודי מצרים מבשלים ואוכלים אותה כמרק והתוצאה שונה לגמרי ופחות 'מחושפת'....גם התיבול שונה.
הפטנט למולוח'יה לא רירית היא להוריד את הגבעולים לגמרי ולהשתמש רק בעלים ולאחר ייבושם בשמש.
 

החתולית

New member
זוכרת איך ישבתי והפרדתי עלי מולוח'יה

(תודה על הכתיב הנכון), עם האמא של הבוסים שלי. התבשיל שלה היה יוצא רירי למרות ההפרדה, ואוכלים אותו אחרי סחיטת לימון על הצלחת הירוקה.
 
סייעת לפתרון התעלומה

לא ידענו את נושא החימום... זה בהחלט פותר את תעלומת העדרו, המבורך ביותר אגב, של ריח טיגון במקום.
ולענין המולוחיה - אנחנו בחיפוש רב שנים אחר המולוחיה המושלמת, שתזכיר לו את זו שהיתה מכינה העוזרת של אמא שלו לפני 40 שנה... ( שאכן היתה מצריה במקור).
 
יש רק מסעדה אחת המגישה מרק מולוח'יה מצרית-יהודית, ג'ולי

בתל אביב. לא יכולה להמליץ כי מעולם לא אכלתי שם. אני מכינה רק בבית. היום זה יותר פשוט כי יש 2 מקומות ביפו שמוכרים עלים כבר נקיים וקצוצים [מוקפאים], יבוא ממצרים.
אשר לריחות הטיגון וכו' - אני אישית מעדיפה ריחות מאשר אוכל מחומם במיקרו....
 

החתולית

New member
אני חושבת שראיתי מולוח'יה טרייה בשוק הכרמל

בעונה, כמובן. לא זוכרת באיזה דוכן, אבל הוא היה באזור הקרוב יותר לחניון הכובשים.
 
כן, יש בשווקים בקיץ. אבל זה עונתי וצריך להפריד עלים ולשטוף

ולקצוץ...החבילות הקפואות כבר נקיות וקצוצות. יש תמיד מלאי בפריזר, כל השנה, והעיקר - התוצאה מצויינת. לא פחות מהטרייה.
 
למעלה