אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
מה לא...הרבה וטעים.המוציא, נישנוש במרחביה, ופחות טעים בשבת
חמישי-צהרים בהמוציא.היינו שלושה והזמנו פרחי כרובית מטוגנת שבא בליווי צלוחית טחינה וצלוחית עריסה (אולי)
קציצות דגים ברוטב חומוסים. הגיע לצד מג'דרה
סלט עוף עם ירקות קלויים
הכול היה טעים מאוד.ביתי.אהבנו
שישי-זריז במרחביה במקום שנקרא נשנוש ועבר גלגולים בתקופה האחרונה.כעת הוא מקום לסדנאום וקייטרינג.בשישי ניתן לאכול ארוחות בוקר. מיץ תפוגזר וסלק וסנדוויץ מלחם אגוזים של עובדי האדמה(תכירו.לחמים מעולים מאופה בבית השיטה) פסטו גבינה מלוחה וירקות קלויים- מעולה.
שבת- התיישבו ביקינטון בצומת בית השיטה בסביבות 16:00 לאחר שהמזרחית ליד היתה מלאה.הזמנו מבחר מנות של דים סאם, מרק טום-יאם(חסר טעם), פתאי, אורז מוקפץ, סושי צמחוני וסושי עם סלמון.היינו כ15 איש.לזכות המקום והמלצריות יאמר שהם טיקטקו את שירות.הביאו מהר את המנות והיחס היה יופי.האוכל-ככה...
2 עוגות ככבו אצלנו בסופ"ש מבוטיק סנטרל שבמחנה יהודה-קראנץ' שמרים שוקולד ושוקולד בחושה.
שתיהן טעימות
חמישי-צהרים בהמוציא.היינו שלושה והזמנו פרחי כרובית מטוגנת שבא בליווי צלוחית טחינה וצלוחית עריסה (אולי)
קציצות דגים ברוטב חומוסים. הגיע לצד מג'דרה
סלט עוף עם ירקות קלויים
הכול היה טעים מאוד.ביתי.אהבנו
שישי-זריז במרחביה במקום שנקרא נשנוש ועבר גלגולים בתקופה האחרונה.כעת הוא מקום לסדנאום וקייטרינג.בשישי ניתן לאכול ארוחות בוקר. מיץ תפוגזר וסלק וסנדוויץ מלחם אגוזים של עובדי האדמה(תכירו.לחמים מעולים מאופה בבית השיטה) פסטו גבינה מלוחה וירקות קלויים- מעולה.
שבת- התיישבו ביקינטון בצומת בית השיטה בסביבות 16:00 לאחר שהמזרחית ליד היתה מלאה.הזמנו מבחר מנות של דים סאם, מרק טום-יאם(חסר טעם), פתאי, אורז מוקפץ, סושי צמחוני וסושי עם סלמון.היינו כ15 איש.לזכות המקום והמלצריות יאמר שהם טיקטקו את שירות.הביאו מהר את המנות והיחס היה יופי.האוכל-ככה...
2 עוגות ככבו אצלנו בסופ"ש מבוטיק סנטרל שבמחנה יהודה-קראנץ' שמרים שוקולד ושוקולד בחושה.
שתיהן טעימות
אצלי זה בעיקר מה למדתי בסופ"ש.
שני דברים.
הראשון, שסטייק הבקר האוסטרלי שהתחילו להביא לסופר הסמוך אלי משובח.
אני ננעלתי
על הפריים ריב, בקר ממרעה טבעי הוא כה מוצלח עד שככל שאצלה אותו פחות כן ייטב.
הסופ"ש עברתי לרייר שזו דרגה פחות ממה שאני נוהג להכין פריים ריב וזה יצא טעים בהרבה.
השני, שטוגנים קפואים מיובאים מארה"ב הם לא ערובה לאיכות.
פתחתי השבוע איזו שקית של מותג אמריקאי שלא ניסיתי קודם כי המטרה היא לנסות את כל מה שיש,
יצא רע ולא נראה לי שניתן לעשות עם זה משהו עתידי טוב יותר, רק לזרוק.
שני דברים.
הראשון, שסטייק הבקר האוסטרלי שהתחילו להביא לסופר הסמוך אלי משובח.
אני ננעלתי
על הפריים ריב, בקר ממרעה טבעי הוא כה מוצלח עד שככל שאצלה אותו פחות כן ייטב.
הסופ"ש עברתי לרייר שזו דרגה פחות ממה שאני נוהג להכין פריים ריב וזה יצא טעים בהרבה.
השני, שטוגנים קפואים מיובאים מארה"ב הם לא ערובה לאיכות.
פתחתי השבוע איזו שקית של מותג אמריקאי שלא ניסיתי קודם כי המטרה היא לנסות את כל מה שיש,
יצא רע ולא נראה לי שניתן לעשות עם זה משהו עתידי טוב יותר, רק לזרוק.
בורגר סאלון ביקום, אובן קובן בחשמונאים והקפיטריה ב TLV
סופשבוע של תרבות ואוכל...
בשישי בבוקר היינו בחזרה גנרלית של הצגה חדשה של התיאטרון העברי ששמה סבוטאז' שהיתה מעניינת ומהנה וכהרגלו בקודש שלמה בראבא גנב את ההצגה.
משם המשכנו בספונטניות לבורגר סאלון ביקום, אחרי תקופה ארוכה בה נמנענו מהמקום בשל מפחי נפש מרובים. אחותי טוענת שהחליפו שם זכיין ואכן הפעם החוויה היתה טובה מאד, בעיקר בשל השירות המצויין.
אכלנו בין השאר ארוחת ילדים שעברה מיתוג מחדש, המבורגר מוצלח כרגיל, המבורגר טבעוני שלא היו עליו תלונות(לי מהצד הוא נראה לא מזמין...) ואני אכלתי סלופי ג'ו טעים. התוספות - טבעות בצל, צ'יפס בטטה וצ'יפס רגיל היה מוצלחות. שמחנו שהעניינים באמת השתפרו שם כאמור אחרי כמה וכמה ביקורים מאכזבים.
בערב קבעתי עם חברה לסרט בסינמטק( באיחור אופנתי צפינו בפיגומים המצויין שהשאיר אותנו עם הרבה מחשבות). בשש בערב היא הצליחה להשיג לנו שולחן לאובן קובן.
אני אכלתי פאד תאי עם חתיכות אנטריקוט שלא היתה בו איזו בשורה גדולה אבל בהחלט היה טעים.
היא אכלה ראמן כלשהו אליו הוסיפה שמן צ'ילי להילחם בהתקררות שסחבה איתה מזה כמה ימים והיתה מאד מרוצה.
לקינוח חלקנו קראק פאי פשוט וטעים , קינוח שאני חייבת להכין בבית מתישהו. לצידו הזמנו קנקן תה יפני.
השירות היה מאד נעים ומסביר פנים.
ישבנו שם יותר משעתיים בשולחן שהיה בין היציאה לרחבת גבעון ובין הקופה ובכל זאת היה לנו נוח וטוב.
החשבון עמד על 190ש"ח.
יצאנו מרוצות.
בשבת בערב, הדוק ואני צפינו בסרט של האמן הסיני אוי וויי וויי ששמו 'הזרם האנושי' שעסק בפליטים בעולם כיום והיה מעניין מאד למרות השגות שונות שהיו לי עליו. אחרי הסרט רצינו ארוחה לא מחייבת. בתחילה ניסינו את הסניף ש B12 פתחו באזור אבל החלטנו לוותר, בין השאר כי הישיבה על הבר לא היתה נוחה. בסוף מצאנו את עצמנו בקפיטריה בtlv.
למנה ראשונה חלקנו מנה של שלוש ברוסקטות עם ארטישוק ופרמזן שהיו קטנות להפליא ובאותה המידה טעימות להפליא.29ש"ח.
הדוק אכל קלאב סנדוויץ עם חזה עוף, גבינה, ירקות ואבוקדו שהיה מאד מוצלח וטעים. הוא הוגש עם סלט קטן לצידו. 52ש"ח לסנדוויץ' מושקע ומשביע.
אני הזמנתי מנת פיש אנד צ'יפס. השם מטעה מכיוון שצ'יפס לא קיבלתי ובמקומם הגיעו תפוחי אדמה קטנים בגריל שהיו טעימים מאד ולצידם כמה חתיכות דג קוד מטוגנות בבלילה מאד קריספית ומעט עבה מדי. הכמות היתה יפה מאד ולא הצלחתי לסיימה. עם המנה הגיעה פנכה של איולי מעושן שהיה עבורי חריף מדי ומיץ לימון סחוט. ביקשתי וקיבלתי פנכה עם מיונז. למרות השגותיי, אהבתי את הגרסא שלהם למנה. 72ש"ח.
התלבטנו בינינו ובסוף הזמנו קינוח – עוגת גבינה עליה אמרה המלצרית שהיא מתרגשת בכל פעם שמישהו מזמין אותה. על זה היתה אומרת סבתי הפולניה שלי, נו שויין...העוגה הוגשה עם רוטב פירות יער והיתה מהסוג הכבד והדחוס ששנינו פחות אוהבים. לא התרגשנו מהעוגה וגם לא מזה שהמלצרית התרגשה שהזמנו אותה...בדיעבד היינו צריכים לוותר על הקינוח. 38ש"ח.
שתינו מיץ תפוזים סחוט שמילאו אותו בקרח, קפה ומים רגילים שהובאו בקנקן ללא קרח.
המקום מאד מעוצב ומושקע אבל השירותים לא מאווררים וגם לא היו בשיא הנקיון כמצופה.
השירות סביר אבל עם מקום לשיפור – הבנו מהמלצרית שהסנדוויץ מגיע ללא תוספת ומסתבר שהוא מוגש עם סלט קטן. לעוגת הגבינה חיכנו המון זמן (הדוק סיים את הקפה שלו והיא עדיין לא הגיעה...)ורק אחרי שהזכרנו למלצרית היא הגיעה אלינו, כמובן, ללא התנצלות. שירתו אותנו שתי מלצריות ועוד איש צוות ואולי ההתפזרות הזו בין נותני השירות פחות מוצלחת.
שילמנו 218ש"ח.
בסך הכל היה לנו טעים וננסה בהזדמנות עוד מנות.
סופשבוע של תרבות ואוכל...
בשישי בבוקר היינו בחזרה גנרלית של הצגה חדשה של התיאטרון העברי ששמה סבוטאז' שהיתה מעניינת ומהנה וכהרגלו בקודש שלמה בראבא גנב את ההצגה.
משם המשכנו בספונטניות לבורגר סאלון ביקום, אחרי תקופה ארוכה בה נמנענו מהמקום בשל מפחי נפש מרובים. אחותי טוענת שהחליפו שם זכיין ואכן הפעם החוויה היתה טובה מאד, בעיקר בשל השירות המצויין.
אכלנו בין השאר ארוחת ילדים שעברה מיתוג מחדש, המבורגר מוצלח כרגיל, המבורגר טבעוני שלא היו עליו תלונות(לי מהצד הוא נראה לא מזמין...) ואני אכלתי סלופי ג'ו טעים. התוספות - טבעות בצל, צ'יפס בטטה וצ'יפס רגיל היה מוצלחות. שמחנו שהעניינים באמת השתפרו שם כאמור אחרי כמה וכמה ביקורים מאכזבים.
בערב קבעתי עם חברה לסרט בסינמטק( באיחור אופנתי צפינו בפיגומים המצויין שהשאיר אותנו עם הרבה מחשבות). בשש בערב היא הצליחה להשיג לנו שולחן לאובן קובן.
אני אכלתי פאד תאי עם חתיכות אנטריקוט שלא היתה בו איזו בשורה גדולה אבל בהחלט היה טעים.
היא אכלה ראמן כלשהו אליו הוסיפה שמן צ'ילי להילחם בהתקררות שסחבה איתה מזה כמה ימים והיתה מאד מרוצה.
לקינוח חלקנו קראק פאי פשוט וטעים , קינוח שאני חייבת להכין בבית מתישהו. לצידו הזמנו קנקן תה יפני.
השירות היה מאד נעים ומסביר פנים.
ישבנו שם יותר משעתיים בשולחן שהיה בין היציאה לרחבת גבעון ובין הקופה ובכל זאת היה לנו נוח וטוב.
החשבון עמד על 190ש"ח.
יצאנו מרוצות.
בשבת בערב, הדוק ואני צפינו בסרט של האמן הסיני אוי וויי וויי ששמו 'הזרם האנושי' שעסק בפליטים בעולם כיום והיה מעניין מאד למרות השגות שונות שהיו לי עליו. אחרי הסרט רצינו ארוחה לא מחייבת. בתחילה ניסינו את הסניף ש B12 פתחו באזור אבל החלטנו לוותר, בין השאר כי הישיבה על הבר לא היתה נוחה. בסוף מצאנו את עצמנו בקפיטריה בtlv.
למנה ראשונה חלקנו מנה של שלוש ברוסקטות עם ארטישוק ופרמזן שהיו קטנות להפליא ובאותה המידה טעימות להפליא.29ש"ח.
הדוק אכל קלאב סנדוויץ עם חזה עוף, גבינה, ירקות ואבוקדו שהיה מאד מוצלח וטעים. הוא הוגש עם סלט קטן לצידו. 52ש"ח לסנדוויץ' מושקע ומשביע.
אני הזמנתי מנת פיש אנד צ'יפס. השם מטעה מכיוון שצ'יפס לא קיבלתי ובמקומם הגיעו תפוחי אדמה קטנים בגריל שהיו טעימים מאד ולצידם כמה חתיכות דג קוד מטוגנות בבלילה מאד קריספית ומעט עבה מדי. הכמות היתה יפה מאד ולא הצלחתי לסיימה. עם המנה הגיעה פנכה של איולי מעושן שהיה עבורי חריף מדי ומיץ לימון סחוט. ביקשתי וקיבלתי פנכה עם מיונז. למרות השגותיי, אהבתי את הגרסא שלהם למנה. 72ש"ח.
התלבטנו בינינו ובסוף הזמנו קינוח – עוגת גבינה עליה אמרה המלצרית שהיא מתרגשת בכל פעם שמישהו מזמין אותה. על זה היתה אומרת סבתי הפולניה שלי, נו שויין...העוגה הוגשה עם רוטב פירות יער והיתה מהסוג הכבד והדחוס ששנינו פחות אוהבים. לא התרגשנו מהעוגה וגם לא מזה שהמלצרית התרגשה שהזמנו אותה...בדיעבד היינו צריכים לוותר על הקינוח. 38ש"ח.
שתינו מיץ תפוזים סחוט שמילאו אותו בקרח, קפה ומים רגילים שהובאו בקנקן ללא קרח.
המקום מאד מעוצב ומושקע אבל השירותים לא מאווררים וגם לא היו בשיא הנקיון כמצופה.
השירות סביר אבל עם מקום לשיפור – הבנו מהמלצרית שהסנדוויץ מגיע ללא תוספת ומסתבר שהוא מוגש עם סלט קטן. לעוגת הגבינה חיכנו המון זמן (הדוק סיים את הקפה שלו והיא עדיין לא הגיעה...)ורק אחרי שהזכרנו למלצרית היא הגיעה אלינו, כמובן, ללא התנצלות. שירתו אותנו שתי מלצריות ועוד איש צוות ואולי ההתפזרות הזו בין נותני השירות פחות מוצלחת.
שילמנו 218ש"ח.
בסך הכל היה לנו טעים וננסה בהזדמנות עוד מנות.
הביקור האחרון (תרתי משמע) שלנו ב"מנדרין" מרכז הכרמל (חיפה)
הגיע אלינו שובר יום הולדת למסעדות וכו' (דרך מקום עבודה). חשבנו לנצל אותו לארוחת בוקר זוגית. בעבר השוברים האלה היו שווים (תרתי משמע), כיום הרבה פחות; היו מעט ארוחות בוקר, רובן לא היו רלוונטיות (מבחינת מיקום) ונשארנו עם מנדרין. רק כשישבנו שם התברר לנו שגם במנדרין לא מדובר בארוחת הבוקר הזוגית אלא ב"ארוחת אומלט" (או שקשוקה או ארוחה טבעונית) שהיא ארוחה קטנה ולא מפתה (האפשרויות צוינו בקטן, ולא ידענו מה פירושן עד שהסתכלנו בתפריט ואז כבר היינו שם). נאמר לנו שניתן לשדרג בתוספת ₪30. בסדר.
ישבנו בשבת בצהריים, או ליתר דיוק אחר הצהריים. המסעדה הייתה יותר מחצי מלאה כשרק הגעתי, אבל עד שהוא הצטרף אליי כבר פחות. בשלב שבו הזמנו כבר החלה להתרוקן. היתרון במנדרין הוא שהם מגישים ארוחות בוקר ללא הגבלת שעות ואפשר לשבת בחצר המוצלת ביום חורף שמשי ונעים (בפנים אפלולי ולא נחמד). החיסרון הוא שהם גם מאפשרים לעשן שם. אומנם רק בקצה ליד הקיר, אבל העשן לא יודע שהוא אמור להישאר רק בצד הזה של השביל...
אני מריחה סיגריה גם במרחק 10 מטר באוויר הפתוח, ודי היה במעשנת אחת שישבה על כוס קפה ועישנה באריכות סיגריה אחרי סיגריה כדי להעכיר מעט את האווירה (התרחקנו עד כמה שיכולנו, זה עזר חלקית).
הזמנו ארוחת בוקר, שאיתה כמובן מגיעים שלל סלטונים ומתבלים. הדגשתי שאני רוצה את הכרובית בלי טחינה. המלצרית חזרה על בקשתי. אחרי כמה דקות היא עדכנה שנגמר להם הסלק (לא נורא, אני גם ככה לא אוכלת) ושאלה מה נרצה במקום. היא כבר לקחה לנו את התפריטים בשלב הזה, אמרתי לה שתביא את הכול ואח"כ נראה.
תוך דקות ספורות קיבלנו את השתייה הקרה. מיץ תפוזים ומיץ תפוחים (סחוט). הוא היה ממש מתוק, אני די בטוחה שהוסיפו לו סוכר
(חבל שהם לא שואלים).
אחרי כרבע שעה הגיעו הסלטונים והמטבלים עם הלחמניות, והכרובית טבלה בטחינה... אבל בשלב שגיליתי זאת המלצרית כבר נעלמה. היה נדמה לי שקראתי בתפריט יותר תוספות (מלבד הסלק), אבל לא היה לנו תפריט זמין לבדוק, לא נראתה שום מלצרית באופק והיינו רעבים. פשוט התחלנו לאכול.
יצא קצת דל ומאכזב, חייבת להודות. אכלתי בעבר ארוחות בוקר במנדרין וזכרתי אותן טובות יותר. בדיעבד אני מבינה שזה מכיוון שהוציאו ממנה (לא יודעת אם במכוון או בטעות) לא מעט רכיבים. כשבדקתי את התפריט באתר (בבית) גיליתי שלא קיבלנו חמאה, זיתים מתובלים, פלפלים שרופים, חציל שקדים וטחינת סילאן (הייתה קערית שנראתה כמו טחינה רגילה ולכן לא נגעתי בה, לא נראה לי שזה היה זה כי לא היה בה שום רמז או קשר לחציל). לפחות הלחמניות היו טריות, הלחנייה הכהה הייתה בעלת קרום פריך מוצלח והקונפיטורה הייתה טעימה (תפוחים, אם זיהיתי נכון. בד"כ מגישים ריבת תות ואני ממש לא אוהבת).
ואז חיכינו לחביתות ולסלטי הירקות. וחיכינו. והיינו די רעבים. מתישהו תפסנו מלצרית (אחת אחרת) והיא הופתעה לשמוע שעוד לא קיבלנו את החביתות |(וגם לקחה את הכרובית עם הטחינה כדי להחליף לי). אחרי כמה דקות הן הגיעו. הסתכלתי בשעון – חיכינו להן כ-35–40 דקות מההזמנה(!). אני מבינה שאולי היה קצת עומס במטבח, אבל בשלב ההוא כבר התחיל להתרוקן משמעותית, ומדובר בסה"כ בשתי חביתות ושני סלטים קצוצים של קוביות מלפפון – בצל (מסומק, שהוכן מראש) ועגבניות (רק אצלו). אני די בטוחה שגם המלפפונים נקצצו מראש. לא היה שום תירוץ לייבוש. ביום כזה הם גם אמורים להיות ערוכים לארוחות בוקר ולתקתק אותן, ממה שראיתי בשולחנות סביב זה מה שרוב הסועדים הזמינו.
באיזשהו שלב רציתי לבקש חלופה לסלק כפי שסוכם, אבל שוב לא נראתה אף מלצרית באופק וכבר לא היה לי כוח. אגב, עוגת הגזר שהגיעה עם ארוחת הבוקר נראתה רע במיוחד. חבל שלא צילמתי... אפילו לא שתי פרוסות מכובדות אלא חלקי פרוסות חצי מפוררות שהונחו סתם כך בקצה המגש. היה טעים, אבל זו ממש לא צורה מכובדת להגשה.
כשכבר די סיימנו לאכול, אחרי זמן ממושך הגיעה המלצרית והוא הזמין תה עם נענע. וחיכה. וחיכה. וחיכה. מתישהו הגיעה המלצרית לפנות את השולחן, ובמקום להתלונן על התה, פשוט הזמנו שוב (הפעם גם אני). ביקשתי רק נענע, בלי תיון, הוא הדגיש שהוא רוצה תיון. וחיכינו. וחיכינו. וחיכינו. כבר נהיינו עצבנים למדי... זה היה סוף הארוחה שגם ככה נמתחה, חלאס, כולה מים רותחים עם כמה עלים! אפילו לא קפה או איזה משקה גרוס או כל דבר שמצריך הכנה מיוחדת.
כשסוף סוף קיבלנו את התה שלנו (בקנקנים קטנים) קיבלנו אותו עם ספלים וצלוחיות לא נקיים (ובלי מפיות...). למעשה מבחוץ הם היו אפילו קצת מטונפים (כנראה מקפה). אולי נגמרו להם הספלים הנקיים...?
עוד כמה דקות עד ש"השגנו" מלצרית, והיא כמובן התנצלה ודי מהר החליפה. ואז כשבאנו למזוג, הוא שם לב שלמרות בקשתו, לא קיבל תיון (הוא גם לא היה שם לפני ההחלפה). פשוט שתינו רק עם נענע וחסל, כבר רצינו לעוף משם.
בשורה התחתונה, ארוחת בוקר מאכזבת כמעט מכל הבחינות. אף שהמלצריות היו נחמדות, מבחינת המטבח והשירות בפועל, מעולם לא קיבלנו שם שירות כ"כ חובבני. גם אם נקבל שובר בעתיד, נחפש מקום אחר לנצל אותו בו. השארנו במזומן סכום מדויק והלכנו משם בלי להביט לאחור. היו שלום מנדרין, ולא להתראות.
הגיע אלינו שובר יום הולדת למסעדות וכו' (דרך מקום עבודה). חשבנו לנצל אותו לארוחת בוקר זוגית. בעבר השוברים האלה היו שווים (תרתי משמע), כיום הרבה פחות; היו מעט ארוחות בוקר, רובן לא היו רלוונטיות (מבחינת מיקום) ונשארנו עם מנדרין. רק כשישבנו שם התברר לנו שגם במנדרין לא מדובר בארוחת הבוקר הזוגית אלא ב"ארוחת אומלט" (או שקשוקה או ארוחה טבעונית) שהיא ארוחה קטנה ולא מפתה (האפשרויות צוינו בקטן, ולא ידענו מה פירושן עד שהסתכלנו בתפריט ואז כבר היינו שם). נאמר לנו שניתן לשדרג בתוספת ₪30. בסדר.
ישבנו בשבת בצהריים, או ליתר דיוק אחר הצהריים. המסעדה הייתה יותר מחצי מלאה כשרק הגעתי, אבל עד שהוא הצטרף אליי כבר פחות. בשלב שבו הזמנו כבר החלה להתרוקן. היתרון במנדרין הוא שהם מגישים ארוחות בוקר ללא הגבלת שעות ואפשר לשבת בחצר המוצלת ביום חורף שמשי ונעים (בפנים אפלולי ולא נחמד). החיסרון הוא שהם גם מאפשרים לעשן שם. אומנם רק בקצה ליד הקיר, אבל העשן לא יודע שהוא אמור להישאר רק בצד הזה של השביל...
הזמנו ארוחת בוקר, שאיתה כמובן מגיעים שלל סלטונים ומתבלים. הדגשתי שאני רוצה את הכרובית בלי טחינה. המלצרית חזרה על בקשתי. אחרי כמה דקות היא עדכנה שנגמר להם הסלק (לא נורא, אני גם ככה לא אוכלת) ושאלה מה נרצה במקום. היא כבר לקחה לנו את התפריטים בשלב הזה, אמרתי לה שתביא את הכול ואח"כ נראה.
תוך דקות ספורות קיבלנו את השתייה הקרה. מיץ תפוזים ומיץ תפוחים (סחוט). הוא היה ממש מתוק, אני די בטוחה שהוסיפו לו סוכר
אחרי כרבע שעה הגיעו הסלטונים והמטבלים עם הלחמניות, והכרובית טבלה בטחינה... אבל בשלב שגיליתי זאת המלצרית כבר נעלמה. היה נדמה לי שקראתי בתפריט יותר תוספות (מלבד הסלק), אבל לא היה לנו תפריט זמין לבדוק, לא נראתה שום מלצרית באופק והיינו רעבים. פשוט התחלנו לאכול.
יצא קצת דל ומאכזב, חייבת להודות. אכלתי בעבר ארוחות בוקר במנדרין וזכרתי אותן טובות יותר. בדיעבד אני מבינה שזה מכיוון שהוציאו ממנה (לא יודעת אם במכוון או בטעות) לא מעט רכיבים. כשבדקתי את התפריט באתר (בבית) גיליתי שלא קיבלנו חמאה, זיתים מתובלים, פלפלים שרופים, חציל שקדים וטחינת סילאן (הייתה קערית שנראתה כמו טחינה רגילה ולכן לא נגעתי בה, לא נראה לי שזה היה זה כי לא היה בה שום רמז או קשר לחציל). לפחות הלחמניות היו טריות, הלחנייה הכהה הייתה בעלת קרום פריך מוצלח והקונפיטורה הייתה טעימה (תפוחים, אם זיהיתי נכון. בד"כ מגישים ריבת תות ואני ממש לא אוהבת).
ואז חיכינו לחביתות ולסלטי הירקות. וחיכינו. והיינו די רעבים. מתישהו תפסנו מלצרית (אחת אחרת) והיא הופתעה לשמוע שעוד לא קיבלנו את החביתות |(וגם לקחה את הכרובית עם הטחינה כדי להחליף לי). אחרי כמה דקות הן הגיעו. הסתכלתי בשעון – חיכינו להן כ-35–40 דקות מההזמנה(!). אני מבינה שאולי היה קצת עומס במטבח, אבל בשלב ההוא כבר התחיל להתרוקן משמעותית, ומדובר בסה"כ בשתי חביתות ושני סלטים קצוצים של קוביות מלפפון – בצל (מסומק, שהוכן מראש) ועגבניות (רק אצלו). אני די בטוחה שגם המלפפונים נקצצו מראש. לא היה שום תירוץ לייבוש. ביום כזה הם גם אמורים להיות ערוכים לארוחות בוקר ולתקתק אותן, ממה שראיתי בשולחנות סביב זה מה שרוב הסועדים הזמינו.
באיזשהו שלב רציתי לבקש חלופה לסלק כפי שסוכם, אבל שוב לא נראתה אף מלצרית באופק וכבר לא היה לי כוח. אגב, עוגת הגזר שהגיעה עם ארוחת הבוקר נראתה רע במיוחד. חבל שלא צילמתי... אפילו לא שתי פרוסות מכובדות אלא חלקי פרוסות חצי מפוררות שהונחו סתם כך בקצה המגש. היה טעים, אבל זו ממש לא צורה מכובדת להגשה.
כשכבר די סיימנו לאכול, אחרי זמן ממושך הגיעה המלצרית והוא הזמין תה עם נענע. וחיכה. וחיכה. וחיכה. מתישהו הגיעה המלצרית לפנות את השולחן, ובמקום להתלונן על התה, פשוט הזמנו שוב (הפעם גם אני). ביקשתי רק נענע, בלי תיון, הוא הדגיש שהוא רוצה תיון. וחיכינו. וחיכינו. וחיכינו. כבר נהיינו עצבנים למדי... זה היה סוף הארוחה שגם ככה נמתחה, חלאס, כולה מים רותחים עם כמה עלים! אפילו לא קפה או איזה משקה גרוס או כל דבר שמצריך הכנה מיוחדת.
כשסוף סוף קיבלנו את התה שלנו (בקנקנים קטנים) קיבלנו אותו עם ספלים וצלוחיות לא נקיים (ובלי מפיות...). למעשה מבחוץ הם היו אפילו קצת מטונפים (כנראה מקפה). אולי נגמרו להם הספלים הנקיים...?
בשורה התחתונה, ארוחת בוקר מאכזבת כמעט מכל הבחינות. אף שהמלצריות היו נחמדות, מבחינת המטבח והשירות בפועל, מעולם לא קיבלנו שם שירות כ"כ חובבני. גם אם נקבל שובר בעתיד, נחפש מקום אחר לנצל אותו בו. השארנו במזומן סכום מדויק והלכנו משם בלי להביט לאחור. היו שלום מנדרין, ולא להתראות.
שרון של אופיר
Active member
Piano piano בכפר סבא - תחושה מעורבת
היינו 10 סועדים - 3 ילדים, מתבגר אחד (עם קיבולת אוכל ענקית), אחד בררן (יותר גרוע מילדים בררניים. הוא זה שבחר את המסעדה) ועוד 6 אכלנים.
המקום הוזמן מראש, וטוב שכך, כי עמוסב מאוד בשבת בצהריים - המון משפחות.
מיד כשהתיישבנו הביאו מים קרים בכדים, וכל הזמן מילאו אותם מחדש.
לטובת הילדים - הוזמנו מנות ילדים.
לראשונות הוזמנו: לחם שום, קרפצו בקר, ופטריות פורטבלו ושמפניון ברוטב על בסיס יין אדום וציר בקר.
לעיקריות הוזמנו: פיצה בלי כלום (לטובת הבררן), פיצה עם בייקון וזיתי קלמנטה, ריזוטו פרות ים, ניוקי ערמונים ברוטב שמנת עם שמן כמהין, כבד "שיקור" - ברוטב יין על מצא של פולנטה ופסטה ברוטב שמנת ופטריות.
המלצרית שאלה אותנו מראש האם נרצה את המנות הראשונות קודם ואז את העיקריות או שנרצה לקבל מה שיוצא מהטבח בסדר שיוצא. בחרנו קודם ראשונות ואז עיקריות, וביקשנו שקודם יוציאו את מנות הילדים.
ואז התחלנו להמתין. ולהמתין. ולהמתין. ולהמתין עוד קצת.
אחרי חצי שעה, ומליון בירורים של המלצרית, אחראי משמרת ועוד מישהי שכנראה הייתה אחראית נוספת, שכולם היו מאוד נחמדים, ומאוד שירותיים (אבל ללא תשובות למה מנות ילדים מתעכבות חצי שעה) הגיעו מנות הילדים. מנות גדולות, מכובדות, וטעימות (פנה ברוטב רוזה, פנה ברוטב עגבניות, ופיצה. כולן בגודל מכובד, וטעימות גם לילדים וגם למבוגרים שטעמו).
אחרי עוד 10 דקות הגיעו המנות הראשונות. בשלב הזה כבר חששנו שמיד אחריהן יוציאו גם את העיקריות. לשמחתי התבדינו.
הפטריות היו מצוינות, ובכמות יפה - ככה שכל מי שרצה מהסועדים יכול היה לטעום.
ואז המתנו עוד. ועוד. ועוד (בינתים המסעדה התחילה להתרוקן קצת).
העיקריות שהגיעו התחלקו למאוד מוצלחות, וכאלו שהיו צריכות מקצה שיפורים.
הפיצות מעולות. בצק דק וקריספי, רוטב שמחמיא לו, מוצרלה טובה, ותוספות בכמות נדיבה מספיק שיורגשו היטב, אבל לא כזו שתאפיל על הבצק והרוטב. הגודל של פיצה אישית הספיקה להשביא את המתבגר (למרות שאחרי שעתיים הוא שוב היה רעב. אבל זה עיניין של גיל ולא של כמות אוכל).
הפסטה ברוטב פטריות היתה טובה. הפסטה אל-דנטה והרוטב בכמות שנעימה לאכול.
הכבד זכה למחמאות בקרב אוכלי הכבד.
הריזוטו התאפיין בכמות נדיבה של פרות ים, אבל היה מלוח במקצת.
הניוקי היה מבושל יתר על המידה, רך מאוד ודביק. הרוטב היה מלוח. מצד שני - השילוב של הניוקי, הרוטב והערמונים היה טעים. כשהצלחתי לקחת ביס עם שלושת המרכיבים יחד זה היה מאוד טעים. כשלא היו שלושתם יחד זה הרגיש מלוח. יכול להיות שהמליחות נבעה מחתיכות הפרמזן שהמנה מגיעה איתן. שמן הכמהין לא הורגש.
בנוסף הוזמנו קינוחים, אבל הם לא משהו מעבר לסטנדרט המקובל במסעדות משפחתיות - ופל בלגי, עוגת שוקולד חמה. לא משהו לספר לחבר'ה.
החשבון, ל-10 סועדים, יצא קצת פחות מ-750 ש"ח.
המסקנה - נחזור, אבל במועדים פחות עמוסים.
היינו 10 סועדים - 3 ילדים, מתבגר אחד (עם קיבולת אוכל ענקית), אחד בררן (יותר גרוע מילדים בררניים. הוא זה שבחר את המסעדה) ועוד 6 אכלנים.
המקום הוזמן מראש, וטוב שכך, כי עמוסב מאוד בשבת בצהריים - המון משפחות.
מיד כשהתיישבנו הביאו מים קרים בכדים, וכל הזמן מילאו אותם מחדש.
לטובת הילדים - הוזמנו מנות ילדים.
לראשונות הוזמנו: לחם שום, קרפצו בקר, ופטריות פורטבלו ושמפניון ברוטב על בסיס יין אדום וציר בקר.
לעיקריות הוזמנו: פיצה בלי כלום (לטובת הבררן), פיצה עם בייקון וזיתי קלמנטה, ריזוטו פרות ים, ניוקי ערמונים ברוטב שמנת עם שמן כמהין, כבד "שיקור" - ברוטב יין על מצא של פולנטה ופסטה ברוטב שמנת ופטריות.
המלצרית שאלה אותנו מראש האם נרצה את המנות הראשונות קודם ואז את העיקריות או שנרצה לקבל מה שיוצא מהטבח בסדר שיוצא. בחרנו קודם ראשונות ואז עיקריות, וביקשנו שקודם יוציאו את מנות הילדים.
ואז התחלנו להמתין. ולהמתין. ולהמתין. ולהמתין עוד קצת.
אחרי חצי שעה, ומליון בירורים של המלצרית, אחראי משמרת ועוד מישהי שכנראה הייתה אחראית נוספת, שכולם היו מאוד נחמדים, ומאוד שירותיים (אבל ללא תשובות למה מנות ילדים מתעכבות חצי שעה) הגיעו מנות הילדים. מנות גדולות, מכובדות, וטעימות (פנה ברוטב רוזה, פנה ברוטב עגבניות, ופיצה. כולן בגודל מכובד, וטעימות גם לילדים וגם למבוגרים שטעמו).
אחרי עוד 10 דקות הגיעו המנות הראשונות. בשלב הזה כבר חששנו שמיד אחריהן יוציאו גם את העיקריות. לשמחתי התבדינו.
הפטריות היו מצוינות, ובכמות יפה - ככה שכל מי שרצה מהסועדים יכול היה לטעום.
ואז המתנו עוד. ועוד. ועוד (בינתים המסעדה התחילה להתרוקן קצת).
העיקריות שהגיעו התחלקו למאוד מוצלחות, וכאלו שהיו צריכות מקצה שיפורים.
הפיצות מעולות. בצק דק וקריספי, רוטב שמחמיא לו, מוצרלה טובה, ותוספות בכמות נדיבה מספיק שיורגשו היטב, אבל לא כזו שתאפיל על הבצק והרוטב. הגודל של פיצה אישית הספיקה להשביא את המתבגר (למרות שאחרי שעתיים הוא שוב היה רעב. אבל זה עיניין של גיל ולא של כמות אוכל).
הפסטה ברוטב פטריות היתה טובה. הפסטה אל-דנטה והרוטב בכמות שנעימה לאכול.
הכבד זכה למחמאות בקרב אוכלי הכבד.
הריזוטו התאפיין בכמות נדיבה של פרות ים, אבל היה מלוח במקצת.
הניוקי היה מבושל יתר על המידה, רך מאוד ודביק. הרוטב היה מלוח. מצד שני - השילוב של הניוקי, הרוטב והערמונים היה טעים. כשהצלחתי לקחת ביס עם שלושת המרכיבים יחד זה היה מאוד טעים. כשלא היו שלושתם יחד זה הרגיש מלוח. יכול להיות שהמליחות נבעה מחתיכות הפרמזן שהמנה מגיעה איתן. שמן הכמהין לא הורגש.
בנוסף הוזמנו קינוחים, אבל הם לא משהו מעבר לסטנדרט המקובל במסעדות משפחתיות - ופל בלגי, עוגת שוקולד חמה. לא משהו לספר לחבר'ה.
החשבון, ל-10 סועדים, יצא קצת פחות מ-750 ש"ח.
המסקנה - נחזור, אבל במועדים פחות עמוסים.
אי שפיות בצדו2
New member
במקרה הייתי שם השבוע
היות ומדובר על מסעדה משפחתית מאוד, מבחינת קהל, כדאי להגיע אליה במועדים לא משפחתיים בעליל. אז העומס יורד, וגם כמות הרעש, והרבה יותר נחמד.
פפרדלת הציידים היתה נהדרת, פיצת הפרשוטו הלבנה היתה טעימה אך זקוקה למעט רוטב (ולכן ניגבנו בה את שאריות הרוטב על צלחת הפפרדלה), ופיצת הקצ'יטורה מוצלחת מאוד גם אם אנחנו מחבבים בייקון יותר קריספי (אבל כבר מזמן הבנתי שכמעט שום מקום בישראל לא יודע להכין בייקון כמו שצריך, או משקר ומגיש תחליפים לא ראויים במקום בייקון אמיתי). היה די מלא אבל הגענו כבר אחרי שעת הילדים וישבנו על הבר, שם גם כיבדו אותנו בקוקטיילים חמודים על חשבון הבנק. היה מוצלח, אך ויתרנו על קינוח לטובת סיידרים בבני'ז במרכז העיר.
היות ומדובר על מסעדה משפחתית מאוד, מבחינת קהל, כדאי להגיע אליה במועדים לא משפחתיים בעליל. אז העומס יורד, וגם כמות הרעש, והרבה יותר נחמד.
פפרדלת הציידים היתה נהדרת, פיצת הפרשוטו הלבנה היתה טעימה אך זקוקה למעט רוטב (ולכן ניגבנו בה את שאריות הרוטב על צלחת הפפרדלה), ופיצת הקצ'יטורה מוצלחת מאוד גם אם אנחנו מחבבים בייקון יותר קריספי (אבל כבר מזמן הבנתי שכמעט שום מקום בישראל לא יודע להכין בייקון כמו שצריך, או משקר ומגיש תחליפים לא ראויים במקום בייקון אמיתי). היה די מלא אבל הגענו כבר אחרי שעת הילדים וישבנו על הבר, שם גם כיבדו אותנו בקוקטיילים חמודים על חשבון הבנק. היה מוצלח, אך ויתרנו על קינוח לטובת סיידרים בבני'ז במרכז העיר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.