אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[mereng]

אוכל ביתי + משלוח מ"סוהו"

בחמישי בערב הזמנו משלוח מ"סוהו", ועקב מקרה חירום רצנו למוקד הרפואי ועד שחזרנו המשלוח התקרר וכבר לא היה במיטבו.
הזמנו פתאי סוהו (המנה הקבועה החביבה עלינו), וכמה רולים של סושי שהיו טובים כרגיל, גם לדעת הילדון בן ה-8 שנהנה מהם למחרת בצהריים.
&nbsp
היו המון בישולים, כיוון שארחנו חברים אהובים-
&nbsp
מרק ארטישוק ירושלמי סמיך ומעולה
אצבעות לחם שום מקמח כוסמין
קארי מאסאמן עם ירקות, אטריות אורז וטופו
פסטה לילדים ברוטב עגבניות
כרובית בנוסח באפלו (כמו בפאלו ווינגס, רק מכרובית)
בואיקוס
סלט צנון וקולורבי
פסטו ביתי שיצא מלוח מידי
&nbsp
&nbsp

 

[prizman]

המשכתי להתעמק בשני התחביבים החדשים שלי, נקניקיות וכריכים.

באשר לנקניקיות, היה קל לעשות את המבחן ההשוואתי בקשר למרגז. יש רק שני יצרנים,
תושבים זרים ולא מצפון אפריקה ועוד מקום שמייבא מרגז משובחות, מאנגליה.
כולן טובות מאוד ומאוד שונות האחת מרעותה.
עם האיטלקיות גם אגמור את ההשוואה די מהר, עם התאילנדיות גמרתי כבר מזמן,
האתגר האמיתי הוא הגרמניות, יש עשרות סוגים.
התייחסות לחרדל אתן בהזדמנות.

באשר לכריכים, זה רק נראה פשוט. זו אמנות בפני עצמה, אני נהנה להשתעשע בה
ואציין שמאז שרכשתי טוסטר לחיצה חיי השתפרו פלאים.
חישבו על לחמניית באגט, שיכבה תחתונה עגבניות שרי פרוסות, מעל נתח נאה של גבינת ברי,
מעל כ 150 גרם משלושה סוגי האם שונים ועוד כמה פרוסות סלמי איטלקי, מעל פרוסת גבינת צ'דר,
וכל זה מוכנס לטוסטר עד להמסת הגבינות.

מעבר לזה היה לי רעיון עיוועים להכין לבבות עוף בסגנון הודי.
כתשתי תערובת תבלינים למעין גאראם מסאלה, טיגנתי בצל ושום, הוספתי את התבלינים
וטיגנתי עוד מעט, אח"כ הוכנסו הלבבות וכשטוגנו דיים הוספתי לעסק קרטון חלב קוקוס
וצימצמתי מעט.
כל זה על אורז יסמין לבן. היה בהחלט חביב.

 

[אריה שגיא]

מה התוצאות של החיפוש אחרי ה"פקין דאק"

 

[prizman]

שיש לא מעט מקומות שמגישים, אבל אין אחידות בהמלצות.

יש בערך 5 גופים שערכו רשימה של "5 המקומות הטובים ביותר לאכול בהם פקין דאק".
אין אפילו מסעדה אחת שנכללת בשתיים מאותן רשימות. ההמלצות שונות לחלוטין.
מבלבל למדי.

 

[prizman]

יש שלוש מועמדות סופיות, אף אחת לא בצ'יינה טאון.

אחת בבניין שי' עובדת בו, השניה ממול, השלישית בערך ק"מ וחצי מהדירה.
אם לא אעדכן מחר בלילה (שלי) אז מחרתיים.

 

[prizman]

סיפור רומנטי ומוסר השכל בצידו. אפילו כמה.

עם כל ההתלבטויות שלי היכן לאכול את אותו ברווז, קראתי ביקורות, עשיתי חיתוכים
ובסופו של דבר החלטתי על מסעדה מסויימת.
כדי לוודא איך להגיע בדקתי בגוגל מפס כי שיטת מספור הרחובות היא תעלומה אחת גדולה,
כשאתה רוכש משהו וזקוק שיביאו לך אותו הבייתה אתה צריך לשרטט היכן נמצא הבית
כי מספר הבית חסר משמעות, אז נזכרתי שכבר אכלתי במסעדה הזו.
זה היה לפני יותר מ 12 שנה, גרתי בכלל בעיר אחרת ופעם בחודש בערך הגעתי לבנגקוק.
באחת מאותן פעמים הכרתי את מי שזוגתי כיום ולמסעדה הזו הזמנתי אותה בערך בפעם
הרביעית או החמישית שנפגשנו כשבכלל לא העלנו על דעתנו שיום אחד נהיה זוג.
אפילו לרמת הסטוץ עוד לא הגענו אז. זה מה שהזכיר לי העיון בגוגל מפס.
נזכרתי גם שלמרות שכבר אז היא הייתה מסעדה מפורסמת ממש לא נהניתי בה
ולכן היא נפסלה הפעם.
יהיה בכך מן הצדק הפואטי שיחסינו התחילו עם ארוחת פקין דאק ואולי גם יסתיימו באותו אופן.
מוסרי השכל: 1. אל תזמינו בחורות לפקינג דאק, לעולם לא תדעו איך זה יגמר.
2. אל תסמכו על ביקורות ברשת, טובות או גרועות ככל שתהיינה, תמיד התוצאה יכולה
להיות שונה לחלוטין.
3. היה אבל שכחתי.

 

[michmich12]

הקפיטריה בגינדי בצהריים, אלנה בערב וקלקול קיבה בלילה

הקפיטריה הפתיעה לטובה באיכות השירות, אכלתי שניצל ופירה והיה אחלה, VFM סבבה לדעתי.
באלנה ישבנו על הבר, השירות היה לא פחות ממדהים. הכי אהבנו את הריזוטו סלק שהיה בספיישלים.
מעניין, אם אוכלים צהריים ב 13:00 וערב ב 19:00, לאיזה מהם יש לשייך קלקול קיבה של 01:00 בלילה?

 

[החתולית]

קלקול הקיבה יכול להיות תוצאה של וירוס

ולאו דווקא תוצאה של אחת הארוחות.
&nbsp
לדעתי אילו חזה העוף היה לא טרי, הדבר היה מורגש בטעם, כך גם לגבי חלב או שמנת בפירה או שמנת / גבינה בריזוטו.

 

[michmich12]

חשבתי על זה, אבל

עוד לא היה לי וירוס של 6 שעות שבסופו הרגשתי בסדר גמור.
אמא שלי ואני חושבת שאולי זה הפירה בקפיטריה, הוא קצת היה מחשיד.

 

[החתולית]

במקרה כזה, אם מרגישים משהו בטעם של מנה

תמיד מוטב להחזיר ולבקש משהו אחר במקומה.

 

[inבאלי]

יונס באבן יהודה, וסוסו אנד סאנס בחשמונאים

בעצם מדובר על שני סופי שבוע -

באחרון היינו ביום שישי בערב בהרכב משפחתי מצומצם לארוחה המשפחתית ולכן הוזמן מקום ליונס באבן יהודה - מסעדה מזרחית ותיקה מאד.
תחילה קיבלנו מגוון גדול במיוחד של סלטים טריים וטובים עם שתי לאפות חמות. הצטיינו כרובית בטחינה, סלטי כרוב, כדורי פלאפל מעולים היישר מהטיגון וחצילים עם טחינה. כאמור, גם השאר היה טעים וטוב.
חלקנו שלוש עיקריות - שני שיפודי קבב טעימים, שני שיפודי פרגיות מצויינים ודג דניס פתוח על הגריל שדווח כמוצלח. התוספות היו מג'דרה מצוינת וצ'יפס שאני פחות אהבתי אבל האחרים חשבו שהוא טוב.
בהיעדר אפשרות לתה בסיום הסתפקנו רק בבקלאווה.
החשבון היה 340ש"ח לארבעה מבוגרים פלוס ילד ששבעו מאד.
אופציה סבירה בסך הכל.

בשבוע שעבר אחרי סרט בסינמטק נבדק הסניף החדש של סוסו וסאנס בחשמונאים.
בקצרה: ההמבורגר לא רע, אבל בהחלט לא יותר מזה, טבעות הבצל בינוניות וכדורי מק אנד צ'יז המטוגנים זו שחיתות לשמה אמנם אך הם טעימים לחובבי הז'אנר.
אגב, במבט מהצד של כמה דקות עד שההזמנה יצאה, כל הזמנה שניה יצאה עם טעות...

 

[gastro101]

הפכתי למאמה שמכינה קובה

ביום ששי זכיתי מאד לסדנת הכנת קובה שהועברה לי אישית עי מלך הכרובית, עז תלם . במסגרת פרויקט מימון המונים להוצאת הספר , "קניתי" זכות לסדנה אישית
וזו היתה חוויה מענגת .
הכנו קובה במלית טבעונית של עדשים שחורות ופטריות ברוטב דלורית חמוץ מתוק
עז לימד אותי בסבלנות, מצא לי פתרונות למיומנויות הטכניות שאינן שגורות בידי
והתוצאה- סיר גדוש כל טוב שנסע למחרת בבקר , ביחד עם קופסת מאפינס ברוקולי ועוגות - לקבוץ בדרום , להאכיל את הנכד ולהכיר את אחותו בת השבוע
הסועדים (הגיע זוג חברים מהקבוץ ) התמוגגו מהקובה- "אש" "סוף "
במקפיא שוכנות עוד כ 20 יחידות - להן אשדך רוטב אחר

בששי בערב, זוג עיף ורעב, הצעתי לקפוץ לבורגר סלון ביקום . לקחתי המבורגר עם גואקמולי- הביסים הראשונים היו מבטיחים אבל אז הלחמניה הפכה דקה רטובה ופגה ההנאה . הוא לקח המבורגר טבעוני שהיה "נחמד". יצאתי מאוכזבת . לא נראה שאחזור .
לשבחם יאמר - מיכל עם מים קרים וטעימים עם כוסות חד פעמיות ולא צריך להזמין שתיה
גלידת שוקולד לבן ללא סוכר בדידה הסמוכה- היתה טעימה מאד, אני ויתרתי מטעמי קלוריות .

 

[סבתא רותרות]

בבורגר סלון ברמה"ש -אותה בעיה עם הלחמניה...

וגם הקציצה, בסדר, לא מעבר.
והעיקר, מזל טוב להולדת הנכדה.

מסבתא לסבתא....

 

[מיקהפ]

גסטרו, מזל טוב ושנה טובה.

 

[החתולית]

סבתא גסטרו

 

[mereng]

מזל טוב להולדת הנכדה! והבזדמנות אשמח למתכון לקובה ...

 

[gastro101]

לכל המברכות, המתכון נמצא בבלוג של עוז תלם

כתבי בגוגל "קובה עוז תלם" ותקבלי גירסה בשרית וגירסה טבעונית
ובכלל הבלוג שלו מאיר עינים , נדמה לי שנקרא THE KITCHEN COACH

 

[Nרב]

בראנץ' בקלארו

בן זוגי קיבל שובר שווה מהעבודה לממש - בין השאר בבראנץ' של קלארו.
הזמנו והושבנו במרפסת סגורה, ויש לציין שקצת לא נעימה בגלל המבודדות שלה (אני אוהבת להיות, בעיקר בבוקר, בלב המולת המסעדה), מחוץ למסעדה.
התמחור של הבראנץ' הזוגי שאותו הזמנו לדעתי קצת מוגזם בהתחשב במרכיבים של הארוחה שרובם סטנדרטים - 176 לזוג.
מקבלים 2 מנות ביצים אני-סטייל, "סלט ירקות שוק" שהיה סטנדרטי, "סלסלת מאפים" שכללה בייגל טוב וטרי, פרוסת לחם מלא, 2-3 לחמניות, מאפין מתוק מאד ודייניש קטן, "פרוסות פורל ורוד כבוש" שהיה נחמד, "גבינת עיזים בעלי גפן" - פרוסה די עבה של הגבינה, זיתים מתובלים, 2 מנות אישיות של יוגורט עם גרנולה תוצרת הבית, עוד שתי פנכות של גבינות למריחה וריבה, קפה ומיץ תפוזים (שזה יוצא 4 סוגי שתייה).
כשאני משווה לארוחה בתמחור דומה - הבראנץ' הזוגי של הוטל מונטיפיורי - מוגשים בו מנות ביצים יותר מיוחדות ו3-4 סוגי גבינות שלא רואים בכל סופר. (וסלמון וזמבון וירקות ולחמניות וכו').
סה"כ היה נחמד אבל לא הרגשתי שה- VFM היה מלא
תמונה באינסטוש https://www.instagram.com/meravbr/ ;

 

[erezavn]

שישי צהריים ביריחו ביפו

שנה קולינרית לא טובה בישראל הסתיימה בארוחה בינונית ביריחו, המסעדה של עידן פרץ (אקס סו-שף בפופינה) ותומר אגאי מסנטה קתרינה (שלהערכתי פחות נוכח בפועל ויותר שותף לתפריט), שנפתחה במתחם השוק היווני ביפו ביולי האחרון.

יש כאן פוטנציאל גדול שבינתיים לדעתי לא ממומש. אכלתי שם בפעם הראשונה בסוף יולי כשהם רק נפתחו והיה אז לא טוב (כדור ים קרוע - מוסר ים נא בפלפל שושקה שהיה בינוני, ופיצה יפואית עם קרם כרובית וסרדינים שהייתה ממש רעה, כמו גם השירות).

חזרתי כעת בשישי בצהריים. חל שיפור מה, אבל זה עדיין לא זה. הלוקיישן בשוק היווני היפה הוא כרגע הדבר הכי טוב במסעדה. שתיתי קוקטייל ונשנשתי 2 מנות ראשונות לארוחה קלה. הקוקטייל (על בסיס טקילה, קירסאו וקמפרי) היה טוב אבל בכמות קמצנית לדעתי. עלה 40 ומשהו ש"ח.

המנה הראשונה: סלט בקר: בקר נא, לחם שום, איולי זעתר, עלים וצלפים ירוקים מטוגנים. 41 ש"ח. מנה בינונית ומטה למרבה הצער. כמות די קטנה של בקר די אנמי בטעמו. קוביות לחם שום יבשות לגמרי שהושארו על-ידי בצלחת. עלי ארוגולה סתמיים. אפשר וצריך להוסיף כאן עלים נוספים ומעניינים יותר. איולי הזעתר היה חביב וטעים אבל היה צריך יותר ממנו. האלמנט הטוב ביותר היה דווקא הצלפים המטוגנים (היו 6-7 כאלה) שנתנו טוויסט חביב וטעים. ואני בכלל לא מת על צלפים.

המנה השנייה שהזמנתי הייתה צלחת ירוקה: קישואים, שעועית ועוד ירוקים (ברוקולי ושומר), צלויים בשמן שום, עם טחינת חציל שרוף. היו כאן גם צנוברים. מנה קטנה למדי שעלתה 37 ש"ח. מבחינת טעמים, באופן מפתיע, זו הייתה המנה הכי טובה שטעמתי ביריחו, בין 4 המנות שאכלתי בשני ביקוריי. הירקות היו עשויים היטב. הטחינה הייתה טעימה, אם כי הייתי שמח למעט יותר טעמים שרופים. הצנוברים הוסיפו עניין מרקמי. מנת ירק מוצלחת בסך הכל.

גם הארוחה השנייה שלי ביריחו לא הלהיבה. אם המנה הטובה ביותר שאכלתי כאן הייתה מנת ירקות ירוקים, כנראה שמשהו עדיין לא מתקתק מספיק טוב (לפחות לטעמי). גם בביקור הראשון וגם בשני הרגשתי שאין כאן יד נדיבה במיוחד, בניגוד לסנטה קתרינה שיודעת לתת תמורה טובה לכסף. גם השירות די חובבני.

למקום הזה יש פוטנציאל. זה בטוח. אבל בינתיים לדעתי הוא טעון שיפור, גם בעבודת המטבח, גם בכוונון המנות והתפריט וגם בשירות. אולי טוב יעשה תומר אגאי, שכבר הוכיח את עצמו מצוין בסנטה קתרינה, אם ייכנס לנהל את המטבח ואת המסעדה לכמה שבועות, ולא יסתפק ברישום שמו על התפריט.

בתקווה לארוחות טובות יותר ולמסעדות טובות יותר בשנת 2018.

דיווח מלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2017/12/blog-post_31.html