ריכוז עסקיות תל אביביות מהשבועות האחרונים
- פותח הנושא erezavn
- פורסם בתאריך
צהריים במתחם אמריקה בבית ציוני אמריקה
המתחם לא רחוק מהמשרד שלי ולכן יצא לי לדגום את המסעדה פעמיים, בצהרי אמצע השבוע. המסעדה הייתה די מלאה בשתי הפעמים. הקהל בצהריים היה ברובו מבוגר. בלי ילדים. אני מניח שאחה"צ ובערב יש הרבה יותר ילדים ונוער.
תפריט האוכל מחולק לתפריט Merica מהצד הצפון אמריקאי ולתפריט Gringos מהצד המקסיקני. בצהריים יש תפריט עסקיות שכולל מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח.
בעסקית הראשונה ישבתי על הבר והשירות של הברמן עצמו היה טוב אם כי המטבח עצמו היה די רדום. מנת הפתיחה הייתה כאמור נאצ'וס תוצרת בית עם מטבל שעועית שחורה. חטיף קראנצ'י וחביב.
למנה העיקרית בחרתי בצלע החזיר. למנה הזו לקח לא מעט זמן להגיע. המנה מכונה בתפריט My Babies Back: צלעות בשר לבן ברוטב ברביקיו, נענע, כוסברה וצ'ילי, מוגש עם סלט תפוח אדמה, סלט קולסלואו ולחמניות אמריקה. עלותה 88 ש״ח. מנה להרכבה. הצלע הוכנה היטב עם מעטה קריספי ותוכן נימוח ו"נפלה" מהעצם כמו שכתוב בספר, אבל הטעם לא עמד בציפיות. קיוויתי שיהיה כאן רוטב ברביקיו מעושן, פיקנטי ועמוק וקיבלתי בעיקר רוטב מתקתק ודי קלוש. לא מספיק טוב וחבל, כי יש כאן פוטנציאל.
הקינוח שהוא חלק מהעסקית היה גלידת וניל עם קורנפלקס (ורוטב באטר סקוטש). קינוח מתקתק, חביב וטעים למדי.
בעסקית השנייה ישבתי בשולחן בקצה המסעדה.
למנת הפתיחה קיבלתי את אותם נאצ'וס עם אותו מטבל (אין בחירה).
למנה העיקרית בחרתי באחת האופציות של sliders and fries. בחרתי בסליידר של הצ'יזבורגר, Say Cheese: שני סליידרים של מיני המבורגרים כ-100 גרם כל אחד (הרגיש לי פחות) עם בצל מקורמל, צ'דר ורוטב אמריקה. עלות המנה והעסקית: 64 ש"ח. ביקשתי מידת מדיום ונעניתי ש"אצלנו" עושים את זה מדיום וול. מוזר. ביקשתי שיעשו מאמץ להוציא את זה מדיום ואמרו בסדר. נחשו מה? לא רק שזה לא היה מדיום, זה היה וול וול וול דאן. קציצות יבשות לגמרי. וחבל, כי הטעם דווקא היה טוב. הבשר לא רע והתיבול מסביב טוב. רק היובש... ל
צד ההמבורגרים קיבלתי צ'יפס מאכזב. בהיר, רופס ולא קראנצ'י. בביקורת באתר מאקו של ביצה עלומה נרשמה שם התלהבות מהצ'יזבורגר והוא זכה לסופרלטיב כהמבורגר מושלם. מה שבטוח שהמנה שלי הייתה רחוקה משלמות מכל הבחינות.
על קינוח ויתרתי כי לא התחשק לי שוב גלידה, ושאר הקינוחים היו נגועים בקינמון שאני לא יכול לסבול בקינוחים.
השירות בעסקית השנייה היה רע לתפארת. שירות אטי, מבולבל ולא מקצועי, שבחלק מהזמן לא היה קיים בכלל. נכון שישבתי בקצה המרוחק של המסעדה, אבל צריך שיהיה קצת יותר קשר עין של נותני השירות למקבל השירות. הסתובבו מספיק מלצריות ואחמ"שים/ות כדי לתת שירות טוב הרבה.
זה התחיל מרישום ההזמנה (לקח הרבה יותר מדי זמן עד שניגשו אליי לקבל הזמנה), המשיך באי אספקת מפיות אחרי המנה הראשונה (מי צריך מפיות כשאוכלים צ'יזבורגר. מזל שבשולחן לידי היו מפיות שיכולתי לשלוף) או סכו"ם לקינוח (למשל שולחן של 8 סבתות חביבות שקיבלו 8 גלידות בלי אף כפית או כף). על קיסם ומגבון לח בסוף הארוחה רק יכולתי לחלום.
כל זה בקטנה. הסאגה המרכזית הייתה עם החשבון. לקח כ-15 דקות עד שקיבלתי כזה (אחרי 2 בקשות מ-2 מלצריות). כשסוף סוף קיבלתי חשבון, המלצרית ברחה מיד כך שלא הספקתי לשלוף את כרטיס האשראי לחיוב. אחרי עוד כמה דקות פשוט קמתי בעצמי וניגשתי לאזור הקופה כדי שיחייבו אותי. אחרת הייתי מחכה כנראה עד עכשיו. טיפ לא טרחתי לתת, כי בעצם לא ממש קיבלתי שירות. בזמן הארוחה שירתתי את עצמי וגם את החיוב כמעט עשיתי בעצמי.
ככלל אין לי הרבה ציפיות משירות במסעדות בישראל. אני יודע שזה תחום חובבני עם תחלופה מטורפת של כח אדם, אבל ממקום שמנוהל ע"י אנשים עתירי ניסיון במסעדנות (גרקו ומתחם גרינברג) אני מצפה ליותר מהממוצע.
בקיצור זו אמריקה בבית ציוני אמריקה. זה מתחם אוכל מסחרי שככל הנראה יצליח, כי אנחנו הרי מתים להיות אמריקה. הוא מנוהל ע"י מקצוענים (גם אם בינתיים זה לא נראה כך), ומגיש אוכל מושחת, טרנדי ופופולרי. כרגע, על סמך ההתנסויות שלי, הוא רחוק מלספק את הסחורה, לפחות לא בעסקיות. אוכל לא מספיק טוב ושירות עוד פחות טוב. אני מיציתי.
דיווח מלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2017/03/slow-business.html
המתחם לא רחוק מהמשרד שלי ולכן יצא לי לדגום את המסעדה פעמיים, בצהרי אמצע השבוע. המסעדה הייתה די מלאה בשתי הפעמים. הקהל בצהריים היה ברובו מבוגר. בלי ילדים. אני מניח שאחה"צ ובערב יש הרבה יותר ילדים ונוער.
תפריט האוכל מחולק לתפריט Merica מהצד הצפון אמריקאי ולתפריט Gringos מהצד המקסיקני. בצהריים יש תפריט עסקיות שכולל מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח.
בעסקית הראשונה ישבתי על הבר והשירות של הברמן עצמו היה טוב אם כי המטבח עצמו היה די רדום. מנת הפתיחה הייתה כאמור נאצ'וס תוצרת בית עם מטבל שעועית שחורה. חטיף קראנצ'י וחביב.
למנה העיקרית בחרתי בצלע החזיר. למנה הזו לקח לא מעט זמן להגיע. המנה מכונה בתפריט My Babies Back: צלעות בשר לבן ברוטב ברביקיו, נענע, כוסברה וצ'ילי, מוגש עם סלט תפוח אדמה, סלט קולסלואו ולחמניות אמריקה. עלותה 88 ש״ח. מנה להרכבה. הצלע הוכנה היטב עם מעטה קריספי ותוכן נימוח ו"נפלה" מהעצם כמו שכתוב בספר, אבל הטעם לא עמד בציפיות. קיוויתי שיהיה כאן רוטב ברביקיו מעושן, פיקנטי ועמוק וקיבלתי בעיקר רוטב מתקתק ודי קלוש. לא מספיק טוב וחבל, כי יש כאן פוטנציאל.
הקינוח שהוא חלק מהעסקית היה גלידת וניל עם קורנפלקס (ורוטב באטר סקוטש). קינוח מתקתק, חביב וטעים למדי.
בעסקית השנייה ישבתי בשולחן בקצה המסעדה.
למנת הפתיחה קיבלתי את אותם נאצ'וס עם אותו מטבל (אין בחירה).
למנה העיקרית בחרתי באחת האופציות של sliders and fries. בחרתי בסליידר של הצ'יזבורגר, Say Cheese: שני סליידרים של מיני המבורגרים כ-100 גרם כל אחד (הרגיש לי פחות) עם בצל מקורמל, צ'דר ורוטב אמריקה. עלות המנה והעסקית: 64 ש"ח. ביקשתי מידת מדיום ונעניתי ש"אצלנו" עושים את זה מדיום וול. מוזר. ביקשתי שיעשו מאמץ להוציא את זה מדיום ואמרו בסדר. נחשו מה? לא רק שזה לא היה מדיום, זה היה וול וול וול דאן. קציצות יבשות לגמרי. וחבל, כי הטעם דווקא היה טוב. הבשר לא רע והתיבול מסביב טוב. רק היובש... ל
צד ההמבורגרים קיבלתי צ'יפס מאכזב. בהיר, רופס ולא קראנצ'י. בביקורת באתר מאקו של ביצה עלומה נרשמה שם התלהבות מהצ'יזבורגר והוא זכה לסופרלטיב כהמבורגר מושלם. מה שבטוח שהמנה שלי הייתה רחוקה משלמות מכל הבחינות.
על קינוח ויתרתי כי לא התחשק לי שוב גלידה, ושאר הקינוחים היו נגועים בקינמון שאני לא יכול לסבול בקינוחים.
השירות בעסקית השנייה היה רע לתפארת. שירות אטי, מבולבל ולא מקצועי, שבחלק מהזמן לא היה קיים בכלל. נכון שישבתי בקצה המרוחק של המסעדה, אבל צריך שיהיה קצת יותר קשר עין של נותני השירות למקבל השירות. הסתובבו מספיק מלצריות ואחמ"שים/ות כדי לתת שירות טוב הרבה.
זה התחיל מרישום ההזמנה (לקח הרבה יותר מדי זמן עד שניגשו אליי לקבל הזמנה), המשיך באי אספקת מפיות אחרי המנה הראשונה (מי צריך מפיות כשאוכלים צ'יזבורגר. מזל שבשולחן לידי היו מפיות שיכולתי לשלוף) או סכו"ם לקינוח (למשל שולחן של 8 סבתות חביבות שקיבלו 8 גלידות בלי אף כפית או כף). על קיסם ומגבון לח בסוף הארוחה רק יכולתי לחלום.
כל זה בקטנה. הסאגה המרכזית הייתה עם החשבון. לקח כ-15 דקות עד שקיבלתי כזה (אחרי 2 בקשות מ-2 מלצריות). כשסוף סוף קיבלתי חשבון, המלצרית ברחה מיד כך שלא הספקתי לשלוף את כרטיס האשראי לחיוב. אחרי עוד כמה דקות פשוט קמתי בעצמי וניגשתי לאזור הקופה כדי שיחייבו אותי. אחרת הייתי מחכה כנראה עד עכשיו. טיפ לא טרחתי לתת, כי בעצם לא ממש קיבלתי שירות. בזמן הארוחה שירתתי את עצמי וגם את החיוב כמעט עשיתי בעצמי.
ככלל אין לי הרבה ציפיות משירות במסעדות בישראל. אני יודע שזה תחום חובבני עם תחלופה מטורפת של כח אדם, אבל ממקום שמנוהל ע"י אנשים עתירי ניסיון במסעדנות (גרקו ומתחם גרינברג) אני מצפה ליותר מהממוצע.
בקיצור זו אמריקה בבית ציוני אמריקה. זה מתחם אוכל מסחרי שככל הנראה יצליח, כי אנחנו הרי מתים להיות אמריקה. הוא מנוהל ע"י מקצוענים (גם אם בינתיים זה לא נראה כך), ומגיש אוכל מושחת, טרנדי ופופולרי. כרגע, על סמך ההתנסויות שלי, הוא רחוק מלספק את הסחורה, לפחות לא בעסקיות. אוכל לא מספיק טוב ושירות עוד פחות טוב. אני מיציתי.
דיווח מלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2017/03/slow-business.html
עסקית צהריים במאייאר - בדד על הבר...
לפני כמה חודשים ישבתי שם בצהריים כשעדיין לא הונהגו עסקיות של ממש.
עכשיו יש כאלה.
השבוע חזרתי. ישבתי על הבר והייתי סועד יחיד בחלל המסעדה עצמו. שאר הסועדים ישבו במקומות שבחצר (שהייתה יחסית מלאה). ועדיין - צריך לעשות כאן עבודת יח"צ טובה יותר כדי למלא את המסעדה בצהריים.
העסקית כוללת מנה ראשונה ומנה עיקרית במחיר העיקרית. גם לחם הוא חלק מהעסקית (עם מטבל עגבניות). המחירים נעים מ-55 ש"ח עד 110 ש"ח.
המנה הראשונה שאכלתי: דג ים של הדייגים. מנה שמשתנה לפי הדגה. הפעם זה היה טרטר פלמידה אדומה עם כוסברה, פטרוזיליה, צנונית וצ'ילי אדום. תיבול של שמן זית ולימון. הכי פשוט שיש אבל טעים ביותר. דג נא איכותי לא צריך יותר מזה.
למנה עיקרית בחרתי שוב במנה דגית, המנה היקרה ביותר בעסקית, 110 ש"ח עלותה: טארטור: פילה דג (בר ים) ברוטב מסורתי של טחינה וקונפי בצל בוויניגרט סומק. היו שם גם צ'יפסים דקיקים של תפוחי אדמה. עוד מנה מצוינת. דג נהדר שהוכן בדיוק כמו שצריך. רוטב הטחינה היה מעולה. המינוס היחיד לדעתי הוא כמות התוספת. הייתי רוצה קצת יותר ירק או פחמימה. אפילו סלטון קטן היה מתקבל בברכה. בסוף ביקשתי וקיבלתי פרוסת לחם לנגב את שאריות הרוטב הטעים. קיבלתי גם אספרסו קצר (עליו לא חוייבתי).
אחרי הארוחה השנייה שלי במאייאר אני יכול לקבוע בוודאות שלפחות לגבי מנות הדגים כאן העבודה נעשית כמו שצריך. אוסאמה דלאל אכן יודע לעבוד עם דגים (ויש לו ספק דגים טוב מאד) והוא מכין מנות דגים מהטובות שיש בתל אביב (לטעמי). אני רק מאחל להם שימצאו את הדרך למלא את המסעדה ביותר סועדים בעסקיות הצהריים הללו.
לפני כמה חודשים ישבתי שם בצהריים כשעדיין לא הונהגו עסקיות של ממש.
עכשיו יש כאלה.
השבוע חזרתי. ישבתי על הבר והייתי סועד יחיד בחלל המסעדה עצמו. שאר הסועדים ישבו במקומות שבחצר (שהייתה יחסית מלאה). ועדיין - צריך לעשות כאן עבודת יח"צ טובה יותר כדי למלא את המסעדה בצהריים.
העסקית כוללת מנה ראשונה ומנה עיקרית במחיר העיקרית. גם לחם הוא חלק מהעסקית (עם מטבל עגבניות). המחירים נעים מ-55 ש"ח עד 110 ש"ח.
המנה הראשונה שאכלתי: דג ים של הדייגים. מנה שמשתנה לפי הדגה. הפעם זה היה טרטר פלמידה אדומה עם כוסברה, פטרוזיליה, צנונית וצ'ילי אדום. תיבול של שמן זית ולימון. הכי פשוט שיש אבל טעים ביותר. דג נא איכותי לא צריך יותר מזה.
למנה עיקרית בחרתי שוב במנה דגית, המנה היקרה ביותר בעסקית, 110 ש"ח עלותה: טארטור: פילה דג (בר ים) ברוטב מסורתי של טחינה וקונפי בצל בוויניגרט סומק. היו שם גם צ'יפסים דקיקים של תפוחי אדמה. עוד מנה מצוינת. דג נהדר שהוכן בדיוק כמו שצריך. רוטב הטחינה היה מעולה. המינוס היחיד לדעתי הוא כמות התוספת. הייתי רוצה קצת יותר ירק או פחמימה. אפילו סלטון קטן היה מתקבל בברכה. בסוף ביקשתי וקיבלתי פרוסת לחם לנגב את שאריות הרוטב הטעים. קיבלתי גם אספרסו קצר (עליו לא חוייבתי).
אחרי הארוחה השנייה שלי במאייאר אני יכול לקבוע בוודאות שלפחות לגבי מנות הדגים כאן העבודה נעשית כמו שצריך. אוסאמה דלאל אכן יודע לעבוד עם דגים (ויש לו ספק דגים טוב מאד) והוא מכין מנות דגים מהטובות שיש בתל אביב (לטעמי). אני רק מאחל להם שימצאו את הדרך למלא את המסעדה ביותר סועדים בעסקיות הצהריים הללו.
עסקית ב-Clash עם נפילה בעיקריות
פעם שלישית שלי בצהריים שם. בפעם הראשונה היה טוב מאד. בשנייה היה הרבה פחות טוב. הפעם היה רע במיוחד. איכשהו הנפילות הן תמיד במנות העיקריות (ובשירות).
הפעם הייתי עם אחייניתי.
התפריט העסקי, המכונה "Executive Business Lunch"' השתנה מעט והתייצב על שתי רמות מחירים: 74 ש"ח ו-94 ש"ח. יש מנות שהן בתוספת עלות. הלחם כעת הוא בתוספת של 9 ש"ח. יש קינוחים (מוקטנים) ב-28 ש"ח וגם תפריט יינות הצהריים מוזל יחסית. בסה"כ רמת מחירים סבירה למסעדת שף.
הזמנו יינות ולחם. הלחם היה מעין ג'בטה. פחות מוצלח מהלחם שנשנשתי בארוחות הראשונות שלי כחלק מהעסקית. ועכשיו זה גם בתוספת עלות ולכן אפשר לוותר.
למנה ראשונה אחייניתי הזמינה כיסוני סלק: כיסוני סלק במילוי גבינת עיזים וקממבר, טרטר סלק, פקאן קלוי ופטרוזיליה בחומץ שרי ושמן אגוזים. היא נהנתה ממנה.
אני הלכתי על סלט ברווז אסייתי: דלעת צלויה, חציל קלוי, קונפי בצלי שאלוט, קולורבי כבוש, חסה, נבטים, נענע ובזיליקום ברוטב חריף מתוק. מנה בתוספת של 7 ש"ח. מנה טובה מאד. חומרי גלם טובים. ברווז צלוי וקראנצ'י. רוטב טעים. מנה מכובדת בגודלה וטעימה. נהניתי.
ההתחלה הייתה טובה. ואז התחילה הידרדרות, שלא נאמר התרסקות. ממש Clash...
העיקרית שלי הייתה סטייק סינטה: סטייק בשרני ואיכותי בעל טעם ייחודי עם רצועות שומן הנותנות לבשר טעם ועסיסיות. (כך בתפריט). המנה היא בתוספת של 23 ש"ח. (כך שמחיר העסקית שלי הייתה 130 ש"ח. עדיין מחיר די סביר לעסקית שכוללת סטייק של כ-300 גרם).
ביקשתי דרגת מדיום אבל לצערי הוא הגיע רייר לגמרי. ממש אדום ונא לגמרי. החזרתי את המנה לצריבה נוספת. הסטייק המתוקן הגיע אחרי כמה דקות, הפעם בדרגת העשייה המבוקשת. אבל הוא איבד מאיכותו. למרבה הצער הבעיה המרכזית הייתה הטעם. סטייק די אנמי, לא מספיק "בשרי" בטעמיו, וחסר תיבול, וגם הרוטב (על בסיס ציר בשר) לא עזר. התוספת של תפוחי אדמה ושעועית ירוקה הייתה טעימה, אבל סטנדרטית לחלוטין. בסה"כ מנה מאכזבת. ממסעדה של חיים טיבי שנחשב למומחה בבשרים אני מצפה שאיכות הבשר והטיפול בו יהיו טובים בהרבה.
הנפילה האמיתית הייתה המנה של אחייניתי: עוף בקארי זנזיבר: נתחי ירך עוף עסיסיים במרינדת חלב קוקוס וקארי צהוב, ראגו אורז ועדשים שחורות, אפונה, מנגולד ועגבניות צלויות. מנה של 74 ש"ח שהייתה גם מחיר העסקית. הגיעה המנה. פרגית אחת נחתכה והייתה אדומה לגמרי בפנים. ממש נאה. עוף נא זה כמובן לא נחמד... בושה למטבח של מסעדה שאמור להתמחות בבשרים. מישהו כאן על הגריל היה לחוץ להוציא מנות וחבל. המנה כמובן הוחזרה לצריבה נוספת. אחרי כמה דקות היא הגיעה שוב, והפעם אף אחד לא לקח צ'אנס והעוף היה well well done עד כדי צחיחות. הטעם עצמו היה די סתמי. כמו עוף בקארי שמכינים בכל מטבח ביתי חובבני. מנה חסרת מעוף.
כמו בארוחה השנייה שלי בקלאש, גם העסקית הזו התחילה טוב והסתיימה רע. כדי להמתיק מעט את המרירות הזמנו לקינוח את קינוח הסמי פרדו ברגמוט. עלותו 28 ש"ח. בארוחה הראשונה שלי בקלאש שילמתי 38 ש"ח לקינוח שהיה בגודל מלא. כאן ב-28 ש"ח הקינוח היה מוקטן. הטעמים נשארו זהים. בסה"כ קינוח טעים ומוצלח.
האכזבה העיקרית שלי הייתה שוב מהשירות או למעשה מתודעת השירות (הלא קיימת). המלצריות ששירתו אותנו אמנם נראו ילדות אבל הן דווקא עשו את העבודה הנדרשת. האכזבה שלי היא מכך שלא היה כאן אף מבוגר אחראי שיגיע ויתנצל על כך שקיבלנו מנות עיקריות לא טובות (ואני עדין), שאחת מהן הייתה יכולה להיות מסוכנת לבריאות. אחראי המשמרת שהסתובב היה אדיש לגמרי. לא נראה שמשהו במסעדה מעניין אותו. דבר אחד בטוח - השירות ותפקוד המטבח כאן חייבים לעבור תיקון ומהר. לא יודע מי הצוות שחיים טיבי ושותפיו למסעדה גיבשו כאן, אבל כנראה שלא ממש מעניין אותם לתת שירות טוב. (ושמעתי כמה דיווחים לא טובים על השירות ממקורות נוספים).
לי ברור שלא אחזור יותר למסעדה.
פעם שלישית שלי בצהריים שם. בפעם הראשונה היה טוב מאד. בשנייה היה הרבה פחות טוב. הפעם היה רע במיוחד. איכשהו הנפילות הן תמיד במנות העיקריות (ובשירות).
הפעם הייתי עם אחייניתי.
התפריט העסקי, המכונה "Executive Business Lunch"' השתנה מעט והתייצב על שתי רמות מחירים: 74 ש"ח ו-94 ש"ח. יש מנות שהן בתוספת עלות. הלחם כעת הוא בתוספת של 9 ש"ח. יש קינוחים (מוקטנים) ב-28 ש"ח וגם תפריט יינות הצהריים מוזל יחסית. בסה"כ רמת מחירים סבירה למסעדת שף.
הזמנו יינות ולחם. הלחם היה מעין ג'בטה. פחות מוצלח מהלחם שנשנשתי בארוחות הראשונות שלי כחלק מהעסקית. ועכשיו זה גם בתוספת עלות ולכן אפשר לוותר.
למנה ראשונה אחייניתי הזמינה כיסוני סלק: כיסוני סלק במילוי גבינת עיזים וקממבר, טרטר סלק, פקאן קלוי ופטרוזיליה בחומץ שרי ושמן אגוזים. היא נהנתה ממנה.
אני הלכתי על סלט ברווז אסייתי: דלעת צלויה, חציל קלוי, קונפי בצלי שאלוט, קולורבי כבוש, חסה, נבטים, נענע ובזיליקום ברוטב חריף מתוק. מנה בתוספת של 7 ש"ח. מנה טובה מאד. חומרי גלם טובים. ברווז צלוי וקראנצ'י. רוטב טעים. מנה מכובדת בגודלה וטעימה. נהניתי.
ההתחלה הייתה טובה. ואז התחילה הידרדרות, שלא נאמר התרסקות. ממש Clash...
העיקרית שלי הייתה סטייק סינטה: סטייק בשרני ואיכותי בעל טעם ייחודי עם רצועות שומן הנותנות לבשר טעם ועסיסיות. (כך בתפריט). המנה היא בתוספת של 23 ש"ח. (כך שמחיר העסקית שלי הייתה 130 ש"ח. עדיין מחיר די סביר לעסקית שכוללת סטייק של כ-300 גרם).
ביקשתי דרגת מדיום אבל לצערי הוא הגיע רייר לגמרי. ממש אדום ונא לגמרי. החזרתי את המנה לצריבה נוספת. הסטייק המתוקן הגיע אחרי כמה דקות, הפעם בדרגת העשייה המבוקשת. אבל הוא איבד מאיכותו. למרבה הצער הבעיה המרכזית הייתה הטעם. סטייק די אנמי, לא מספיק "בשרי" בטעמיו, וחסר תיבול, וגם הרוטב (על בסיס ציר בשר) לא עזר. התוספת של תפוחי אדמה ושעועית ירוקה הייתה טעימה, אבל סטנדרטית לחלוטין. בסה"כ מנה מאכזבת. ממסעדה של חיים טיבי שנחשב למומחה בבשרים אני מצפה שאיכות הבשר והטיפול בו יהיו טובים בהרבה.
הנפילה האמיתית הייתה המנה של אחייניתי: עוף בקארי זנזיבר: נתחי ירך עוף עסיסיים במרינדת חלב קוקוס וקארי צהוב, ראגו אורז ועדשים שחורות, אפונה, מנגולד ועגבניות צלויות. מנה של 74 ש"ח שהייתה גם מחיר העסקית. הגיעה המנה. פרגית אחת נחתכה והייתה אדומה לגמרי בפנים. ממש נאה. עוף נא זה כמובן לא נחמד... בושה למטבח של מסעדה שאמור להתמחות בבשרים. מישהו כאן על הגריל היה לחוץ להוציא מנות וחבל. המנה כמובן הוחזרה לצריבה נוספת. אחרי כמה דקות היא הגיעה שוב, והפעם אף אחד לא לקח צ'אנס והעוף היה well well done עד כדי צחיחות. הטעם עצמו היה די סתמי. כמו עוף בקארי שמכינים בכל מטבח ביתי חובבני. מנה חסרת מעוף.
כמו בארוחה השנייה שלי בקלאש, גם העסקית הזו התחילה טוב והסתיימה רע. כדי להמתיק מעט את המרירות הזמנו לקינוח את קינוח הסמי פרדו ברגמוט. עלותו 28 ש"ח. בארוחה הראשונה שלי בקלאש שילמתי 38 ש"ח לקינוח שהיה בגודל מלא. כאן ב-28 ש"ח הקינוח היה מוקטן. הטעמים נשארו זהים. בסה"כ קינוח טעים ומוצלח.
האכזבה העיקרית שלי הייתה שוב מהשירות או למעשה מתודעת השירות (הלא קיימת). המלצריות ששירתו אותנו אמנם נראו ילדות אבל הן דווקא עשו את העבודה הנדרשת. האכזבה שלי היא מכך שלא היה כאן אף מבוגר אחראי שיגיע ויתנצל על כך שקיבלנו מנות עיקריות לא טובות (ואני עדין), שאחת מהן הייתה יכולה להיות מסוכנת לבריאות. אחראי המשמרת שהסתובב היה אדיש לגמרי. לא נראה שמשהו במסעדה מעניין אותו. דבר אחד בטוח - השירות ותפקוד המטבח כאן חייבים לעבור תיקון ומהר. לא יודע מי הצוות שחיים טיבי ושותפיו למסעדה גיבשו כאן, אבל כנראה שלא ממש מעניין אותם לתת שירות טוב. (ושמעתי כמה דיווחים לא טובים על השירות ממקורות נוספים).
לי ברור שלא אחזור יותר למסעדה.
אחוזת בית 3 - עסקית צהריים ספונטנית
הייתי השבוע בפגישה באזור וקפצתי. הם פתחו לעסקיות צהריים לאחרונה.
נכנסתי בערך בשעה 13:30. המסעדה הייתה ריקה לגמרי (מלבד זוג אחד). מי שכן נכחו היו שני השפים ויחד אתם עוד 2-3 אנשי צוות. בקיצור - יותר אנשי צוות מסועדים.
מסעדות כאן חייבות לשדרג את מערך השיווק שלהן. גם אם זו מסעדה חדשה ועסקית עוד יותר חדשה, אין סיבה לריקנות כל כך גדולה באזור עסקי די שוקק. פתחתם לעסקיות - פרסמו את העניין, תחלקו ברושורים לעסקים באזור, תציעו מבצעי היכרות. משהו...
תפריט הצהריים כולל בחירה של מנה ראשונה (מתוך היצע של 5) ומנה עיקרית (היצע של 8 מנות), במחיר העיקרית. העלויות נעות מ-52 ש"ח עד 86 ש"ח. יש גם אופציה ל-2 קינוחי צהריים ב-26 ש"ח לקינוח.
ישבתי על הבר. קיבלתי קנקן מים צוננים עם קליפות מלפפון.
הזמנתי מנה ראשונה של קרפצ'יו זוקיני: קרפצ'יו זוקיני ראשי אספרגוס, שמן זית, זרעי עגבנייה ופרמז'ן. מנה פשוטה, מרעננת וטעימה עם חומרי גלם טריים וטובים.
למנה עיקרית בחרתי במנה היקרה ביותר, 86 ש"ח עלותה: פילה מוסר עם רוטב חמאה לבנה, ערמונים, כרוב ניצנים ואפונת שלג. מנה לא גדולה (הייתי שמח אם הייתה מעט גדולה יותר) אבל מצוינת. דג משובח שהוכן כהלכה. רוטב ותוספות טובים מאד. לשמחתי בדיוק הגיע ספק לחמים חדש שהביא לחמי מחמצת טריים וקיבלתי 2 פרוסות בהן נעזרתי לנגב את שאריות הרוטב הטעים.
הזמנתי גם קינוח: קרם לימון. מוגש עם קראמבל, ג'לי מנטה ועלי מנטה טריים. נהניתי מאד. קינוח פשוט, קליל וטעים מאד.
בסה"כ נראה שיש כאן עסקית חביבה ביותר. זה לא מקום להרביץ ארוחה מפוצצת, אלא מקום לעסקית קלילה למדי ולא מחייבת. אני מקווה בשבילם שהם ישכילו למלא את המסעדה בעסקיות הללו.
הייתי השבוע בפגישה באזור וקפצתי. הם פתחו לעסקיות צהריים לאחרונה.
נכנסתי בערך בשעה 13:30. המסעדה הייתה ריקה לגמרי (מלבד זוג אחד). מי שכן נכחו היו שני השפים ויחד אתם עוד 2-3 אנשי צוות. בקיצור - יותר אנשי צוות מסועדים.
מסעדות כאן חייבות לשדרג את מערך השיווק שלהן. גם אם זו מסעדה חדשה ועסקית עוד יותר חדשה, אין סיבה לריקנות כל כך גדולה באזור עסקי די שוקק. פתחתם לעסקיות - פרסמו את העניין, תחלקו ברושורים לעסקים באזור, תציעו מבצעי היכרות. משהו...
תפריט הצהריים כולל בחירה של מנה ראשונה (מתוך היצע של 5) ומנה עיקרית (היצע של 8 מנות), במחיר העיקרית. העלויות נעות מ-52 ש"ח עד 86 ש"ח. יש גם אופציה ל-2 קינוחי צהריים ב-26 ש"ח לקינוח.
ישבתי על הבר. קיבלתי קנקן מים צוננים עם קליפות מלפפון.
הזמנתי מנה ראשונה של קרפצ'יו זוקיני: קרפצ'יו זוקיני ראשי אספרגוס, שמן זית, זרעי עגבנייה ופרמז'ן. מנה פשוטה, מרעננת וטעימה עם חומרי גלם טריים וטובים.
למנה עיקרית בחרתי במנה היקרה ביותר, 86 ש"ח עלותה: פילה מוסר עם רוטב חמאה לבנה, ערמונים, כרוב ניצנים ואפונת שלג. מנה לא גדולה (הייתי שמח אם הייתה מעט גדולה יותר) אבל מצוינת. דג משובח שהוכן כהלכה. רוטב ותוספות טובים מאד. לשמחתי בדיוק הגיע ספק לחמים חדש שהביא לחמי מחמצת טריים וקיבלתי 2 פרוסות בהן נעזרתי לנגב את שאריות הרוטב הטעים.
הזמנתי גם קינוח: קרם לימון. מוגש עם קראמבל, ג'לי מנטה ועלי מנטה טריים. נהניתי מאד. קינוח פשוט, קליל וטעים מאד.
בסה"כ נראה שיש כאן עסקית חביבה ביותר. זה לא מקום להרביץ ארוחה מפוצצת, אלא מקום לעסקית קלילה למדי ולא מחייבת. אני מקווה בשבילם שהם ישכילו למלא את המסעדה בעסקיות הללו.
pinki rock
New member
תודה על הסקירה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.