Meirav Flum
New member
אוזריה Next Door
בתקופה האחרונה אנחנו אוכלים הרבה בחוץ, לרוב בארומה אסף הרופא שם אנחנו נמצאים כל יום (אני עוברת טיפול בתא לחץ). ערב אחד אחרי טיפול התחשק לנו משהו יותר טעים ולכן ירדנו בלוינסקי וחיפשנו מקום נוח לשבת. בשיטוטינו חיפשנו מקום לא עמוס, עם מקומות ישיבה נמוכים ולא רק על הבר וכך התגלגלנו לאוזריה. במסעדה היה מלא ומעט המקומות שנשארו היו מוזמנים ולכן הציעו שנלך לדלת הצמודה.
הדלת הצמודה מסתבר היא בסגנון טאפאסים, היתה ריקה כשנכנסנו אך מלאה כשביקשנו חשבון וכך נהננו ממקום נוח ושרות קשוב ומהיר בארוחה שהיתה מצויינת גם לדעת בן הזוג, ואותו לא קל להרשים.
מה אכלנו:
פינצ'וס של טונה מעושנת וצ'ימיצ'ורי בצל ירוק- פרוסת לחם קלוי מרוחה בשמן זית ועליה נתחי טונה מושלמים. מנה מענגת, גם אם קטנה (היה נחמד אם היו שתי פרוסות נניח). שאלתי וענו לי שאת הטונה הם קונים ממעדניה קטנה ברחוב דה פיג'וטו שנכנס לי לרשימת המקומות לביקור הבא באיזור.
בורטה קרועה על סלמורחו ובלסמי מיושן עם פסטו בצד (בן הזוג לא אוהב פסטו)- סלמורחו התגלה כרוטב עגבניות סמיך וורדרד עם נגיעות של בלסמי מתקתק וסמיך מעט ופסטו מעודן שלא מתקיף את החיך ומשלים את המנה מצוין.
השלמנו את המנה עם לחם שהגיע חם ופריך לשולחן וספג את כל הטעמים שנוגבו מהצלחת עד הטיפה האחרונה.
ברבוניות מטוגנות עם איולי לימון- ערמה של דגיגים טבולים בבלילה ומטוגנים בשלמותם. אני יודעת שנהוג לאכול אותם שלמים ולגרוס את העצמות אך אני נרתעת מזה ואוכלת את הבשר מעל האידרה ומשאירה את הראש. היה טעים, מטוגן לשלמות מבלי ליבש את הדג. האיולי היה נחמד אבל בעיני מיותר כי הטביע את הטעם של הדגיג. בן הזוג ויתר כי לא רצה לאכול את הדג בשלמותו לא נהנה מההתעסקות של להוריד את הבשר מעל האידרה.
שרימפס מוקפצים עם עגבניות מיובשות, שמן זית, שום וצ'ילי- מנה שניתנה לי בשלמותה כי בן הזוג לא אוכל שרצים. תענוג בצלחת של שרימפס מקולפים ומוקפצים במידת עשיה מדוייקת, מצע מלא טעם של עגבניות וצ'ילי שנוגב עם הלחם כשנגמר השרימפס.
אחרי כל זה עוד היה קצת מקום אז הזמנו נתחי שייטל בשמן זית, פימנטון, פילפל טינקרבל ובצלים שרופים על מצע אחו בלנקו- האחו בלנקו התגלה כממרח שקדים אלוהי, הבצלים היו מקורמלים ונימוחים והבשר רך ועסיסי. אפילו בן הזוג התמוגג ואני נהנתי לראות אותו נהנה מהאוכל.
כשביקשנו להזמין קינוח התגלה לנו שאוזריה לוקחת חלק במיזם סיוע לפליטים סורים ומציעה מנת קינוח שהכנסותיה הולכות לטובת מטרה זו ולכן היה ברור לי שזה מה שנזמין. קיבלנו- שתי יחידות עטייף ממולאות בריקוטה וגבינת עיזים, טבולות בסירופ מתוק ודביק ומוגשות לצד קומפוט חבושים שבושלו עד שהתרככו שניה לפני שהתפרקו לחלוטין. מנה מענגת, מתוקה במידה, שילוב מצוין של טעמים ומרקמים שהושלמו על ידי פיסות פיסטוק קלוי וגרוס גס שפוזר בצלחת. סיום מעולה לארוחה מהנה לחלוטין. עם שתי כוסות לימונדה, קפה הפוך וטיפ שלמנו כ-300 ש"ח על הכל.
בתקופה האחרונה אנחנו אוכלים הרבה בחוץ, לרוב בארומה אסף הרופא שם אנחנו נמצאים כל יום (אני עוברת טיפול בתא לחץ). ערב אחד אחרי טיפול התחשק לנו משהו יותר טעים ולכן ירדנו בלוינסקי וחיפשנו מקום נוח לשבת. בשיטוטינו חיפשנו מקום לא עמוס, עם מקומות ישיבה נמוכים ולא רק על הבר וכך התגלגלנו לאוזריה. במסעדה היה מלא ומעט המקומות שנשארו היו מוזמנים ולכן הציעו שנלך לדלת הצמודה.
הדלת הצמודה מסתבר היא בסגנון טאפאסים, היתה ריקה כשנכנסנו אך מלאה כשביקשנו חשבון וכך נהננו ממקום נוח ושרות קשוב ומהיר בארוחה שהיתה מצויינת גם לדעת בן הזוג, ואותו לא קל להרשים.
מה אכלנו:
פינצ'וס של טונה מעושנת וצ'ימיצ'ורי בצל ירוק- פרוסת לחם קלוי מרוחה בשמן זית ועליה נתחי טונה מושלמים. מנה מענגת, גם אם קטנה (היה נחמד אם היו שתי פרוסות נניח). שאלתי וענו לי שאת הטונה הם קונים ממעדניה קטנה ברחוב דה פיג'וטו שנכנס לי לרשימת המקומות לביקור הבא באיזור.
בורטה קרועה על סלמורחו ובלסמי מיושן עם פסטו בצד (בן הזוג לא אוהב פסטו)- סלמורחו התגלה כרוטב עגבניות סמיך וורדרד עם נגיעות של בלסמי מתקתק וסמיך מעט ופסטו מעודן שלא מתקיף את החיך ומשלים את המנה מצוין.
השלמנו את המנה עם לחם שהגיע חם ופריך לשולחן וספג את כל הטעמים שנוגבו מהצלחת עד הטיפה האחרונה.
ברבוניות מטוגנות עם איולי לימון- ערמה של דגיגים טבולים בבלילה ומטוגנים בשלמותם. אני יודעת שנהוג לאכול אותם שלמים ולגרוס את העצמות אך אני נרתעת מזה ואוכלת את הבשר מעל האידרה ומשאירה את הראש. היה טעים, מטוגן לשלמות מבלי ליבש את הדג. האיולי היה נחמד אבל בעיני מיותר כי הטביע את הטעם של הדגיג. בן הזוג ויתר כי לא רצה לאכול את הדג בשלמותו לא נהנה מההתעסקות של להוריד את הבשר מעל האידרה.
שרימפס מוקפצים עם עגבניות מיובשות, שמן זית, שום וצ'ילי- מנה שניתנה לי בשלמותה כי בן הזוג לא אוכל שרצים. תענוג בצלחת של שרימפס מקולפים ומוקפצים במידת עשיה מדוייקת, מצע מלא טעם של עגבניות וצ'ילי שנוגב עם הלחם כשנגמר השרימפס.
אחרי כל זה עוד היה קצת מקום אז הזמנו נתחי שייטל בשמן זית, פימנטון, פילפל טינקרבל ובצלים שרופים על מצע אחו בלנקו- האחו בלנקו התגלה כממרח שקדים אלוהי, הבצלים היו מקורמלים ונימוחים והבשר רך ועסיסי. אפילו בן הזוג התמוגג ואני נהנתי לראות אותו נהנה מהאוכל.
כשביקשנו להזמין קינוח התגלה לנו שאוזריה לוקחת חלק במיזם סיוע לפליטים סורים ומציעה מנת קינוח שהכנסותיה הולכות לטובת מטרה זו ולכן היה ברור לי שזה מה שנזמין. קיבלנו- שתי יחידות עטייף ממולאות בריקוטה וגבינת עיזים, טבולות בסירופ מתוק ודביק ומוגשות לצד קומפוט חבושים שבושלו עד שהתרככו שניה לפני שהתפרקו לחלוטין. מנה מענגת, מתוקה במידה, שילוב מצוין של טעמים ומרקמים שהושלמו על ידי פיסות פיסטוק קלוי וגרוס גס שפוזר בצלחת. סיום מעולה לארוחה מהנה לחלוטין. עם שתי כוסות לימונדה, קפה הפוך וטיפ שלמנו כ-300 ש"ח על הכל.
