ביקור ראשון (סוף סוף!) ב"איטליאנו דה לה קוסטה" (חיפה)
רבות נכתב ודובר על המסעדה האיטלקית של השף חמודי ("משחקי השף 1") שנפתחה בשנה האחרונה בטיילת בת גלים בחיפה, בקומה השנייה של מבנה הרכבל. תכננתי להגיע אליה במשך כמה חודשים, השבוע זה סוף סוף קרה.
ישבתי עם חברה אחר הצהריים לארוחה נעימה ורגועה. מתברר שכבר יש להם 15% הנחה בשעות עסקיות (אין לי מושג בדיוק מהן), היה נחמד לגלות. המסעדה גדולה ומרווחת, מטבח פתוח. התיישבנו ליד החלונות הגדולים עם נוף לים. השמים היו סגריריים והים כחול ועמוק, רגוע, תפאורה מושלמת. גם השירות (של יותר ממלצר אחד) היה אכפתי ומוצלח לאורך כל הארוחה. לא מושלם, אבל בהחלט משתדל ויודע לתקן את עצמו במידת הצורך. קיבלנו קנקן מים, פעמיים (ובלי להתחנן). את חמודי לא ראינו, אבל היא אמרה שבפעמים הקודמות הוא היה (אולי זה היה היום החופשי שלו).
למנה ראשונה חברתי הזמינה מרק מיניסטרונה (לא בתפריט). יש לציין לטובה שהמלצר ציין את מחיר המנה (34 ש"ח, אאז"נ) ביוזמתו, מאורע נדיר בארצנו (כן ירבו!). שאלתי אם יש בו עגבניות ונאמר בהתחלה שלא, אחרי דקה-שתיים חזר המלצר ותיקן שכן. התאים לי מרק אבל אני לא חובבת עגבניות ולכן חיכיתי לראות מה היא תקבל. הגיע עם ציר עגבניות דומיננטי... ויתרתי. המרק מוגש בקערה גדולה ומכובדת. המלצר שלקח את ההזמנה אמר שמגיע לחם עם המרק, המלצר שהגיש אותה השני אמר שהוא לא מעודכן, הוציאו את הלחם מהמנה לפני יומיים, אבל היא תקבל מה שהובטח. אחרי כמה דקות הביא "מקל פרמזן" שמנמן ונחמד שבהחלט הוסיף למנה, לדבריה.
לאחר שנפסל המרק החלטתי להזמין את הפולנטה ("פולנטה טריה – קרם תירס טרי, אספרגוס, אפונת שלג, לב חסה ופטריות שימג’י"). כידוע, יש דרכים שונות להכין פולנטה; כבר אכלתי בעבר גרסה שהייתה מעין דייסה ואני לא חובבת דייסות, אבל החלטתי לנסות. חיכיתי זמן לא מועט וזו אולי גם הסיבה שהיא הגיעה קצת קרירה מדי בעיניי, בטמפרטורה חמימה על גבול הפושרת. לא היה לי כוח להחזיר (אם מחזירים לחימום בד"כ מקבלים בחזרה חם נורא, וגם ככה חיכיתי מספיק והייתי רעבה). המרקם היה קרמי, חלק למדי, עם טעם דומיננטי של גבינה שדי חיפה על התירס. לא הפריע לי, זה היה טעים, משהו חמים לרפד בו את הקיבה להמשך. אפונה לא ראיתי, אספרגוס ופטריות בהחלט. הייתה חתיכה קטנה של פלפל חריף שהסרתי מיד. הגבינה במנה לא צוינה כלל בתפריט; לאדם טבעוני / רגיש לגולטן / לא רוצה לאכול חלבי זו עלולה להיות בעיה. בסה"כ מנה חביבה אם כי לדעתי תמחור של 48 ש"ח גבוה מדי למנה לא גדולה ולא מורכבת (ולא מכילה רכיבים יקרים).
למנה עיקרית הזמנתי (פסטה) "שרימפס בפסטו פיסטוקים" ("פסטה שחורה, שרימפס, פסטו פיסטוקים וצ’ילי אדום טרי") ללא צ'ילי. לשמחתי המלצר אישר מיד שאין בעיה לוותר עליו (טוב מאוד, קשה לי במסעדות שבהן אין התאמה לסועדים שלא אוכלים חריף). הפסטה התבררה כפטוצ'יני והצבע השחור הוא כנראה ליופי(?). הרוטב היה מלוח במידה, השרימפים (שישה במספר, שניים נוספים לא כ"כ נראים בתמונה כי הם קבורים בפסטה) בשרניים ומעט פריכים (כמו שצריך). המנה הייתה טעימה לי אבל באמצע כבר היה לי קצת יותר מדי כבד בבת אחת (אחרי הפולנטה...) ולכן בסופו של דבר ארזתי חצי ממנה והמשכתי בבית. אחרי חימום במיקרו היא כמובן לא הייתה אותו הדבר (והמרקם של הרוטב קצת נשבר) אבל עדיין שווה אכילה במקום זריקה. המחיר (76 ש"ח) הוגן למנה נאה של פסטה הכוללת שרימפס.
למנה עיקרית היא התלבטה ובסוף הזמינה סקלופיני עגל (בתפריט באתר כתוב סקפוליני...) שמתואר בתפריט באופן מבלבל "שניצל עגל איטליאנו, איולי חרדל, צ’פס ראטה, מלפפון קורנישו וחרדל דיז’ון" (89 ש"ח) אף שאין לו שום קשר לפירורי לחם (או פנקו). כשהמלצרית נשאלה על כך היא אמרה שזה "שייטל" ואז כשחברתי הקשתה ושאלה שוב האם זה שניצל או נתח בשר ללא ציפוי/טיגון היא אמרה "עניתי לך על זה"... נראה שהם קצת מבולבלים שם במונחים (או שהמלצרית לא מבינה את ההבדל בין סוג הנתח לאופן ההכנה). המנה הייתה טעימה לה והגיעה בליווי צ'יפס דקיק ופריך. אישית אינה אוהבת צ'יפס כזה כי הוא שמנוני בטירוף (נפח קטן ביחס לשטח הפנים). אני אוהבת צ'יפס דק ופריך אך לא עד כדי כך דקיק. היא אכלה ממנו קצת אבל רובו נשאר בצלחת.
לקינוח (לא מצאתי את תפריט הקינוחים באתר המסעדה) חלקנו "זפולה". תיאור ותמונה אפשר למצוא בביקורת של ביצה עלומה במאקו. שלוש סופגניות שמנוניות, אכלתי רק אחת כי קשה לי עם טיגון עמוק וזו מנה כבדה. הגלידה הייתה טעימה, בדובדבני אמרנה אי אפשר לטעות (חבל שרק שלושה...), קרם השוקולד היה סמיך וכבד ואת קציפת הלימון לא אהבתי, לא במרקם ולא בטעם (אבל אני לא אוהבת קינוחים לימוניים). בסה"כ מנה יפה ומגוונת (וזה דבר שאני אוהבת במנות, שיש קצת מכל דבר) אבל לא ממש בשבילי, לא אזמין אותה שוב. הייתי מסתפקת בגלידה עם דובדבנים (יותר משניהם...) וזה היה סוגר לי את הפינה. כל השאר היה מיותר (מבחינתי).
בשורה התחתונה: חוויה נעימה, מזמינה וטעימה. לא היה מושלם אבל היה מוצלח. עוד אשוב.
רבות נכתב ודובר על המסעדה האיטלקית של השף חמודי ("משחקי השף 1") שנפתחה בשנה האחרונה בטיילת בת גלים בחיפה, בקומה השנייה של מבנה הרכבל. תכננתי להגיע אליה במשך כמה חודשים, השבוע זה סוף סוף קרה.
ישבתי עם חברה אחר הצהריים לארוחה נעימה ורגועה. מתברר שכבר יש להם 15% הנחה בשעות עסקיות (אין לי מושג בדיוק מהן), היה נחמד לגלות. המסעדה גדולה ומרווחת, מטבח פתוח. התיישבנו ליד החלונות הגדולים עם נוף לים. השמים היו סגריריים והים כחול ועמוק, רגוע, תפאורה מושלמת. גם השירות (של יותר ממלצר אחד) היה אכפתי ומוצלח לאורך כל הארוחה. לא מושלם, אבל בהחלט משתדל ויודע לתקן את עצמו במידת הצורך. קיבלנו קנקן מים, פעמיים (ובלי להתחנן). את חמודי לא ראינו, אבל היא אמרה שבפעמים הקודמות הוא היה (אולי זה היה היום החופשי שלו).
למנה ראשונה חברתי הזמינה מרק מיניסטרונה (לא בתפריט). יש לציין לטובה שהמלצר ציין את מחיר המנה (34 ש"ח, אאז"נ) ביוזמתו, מאורע נדיר בארצנו (כן ירבו!). שאלתי אם יש בו עגבניות ונאמר בהתחלה שלא, אחרי דקה-שתיים חזר המלצר ותיקן שכן. התאים לי מרק אבל אני לא חובבת עגבניות ולכן חיכיתי לראות מה היא תקבל. הגיע עם ציר עגבניות דומיננטי... ויתרתי. המרק מוגש בקערה גדולה ומכובדת. המלצר שלקח את ההזמנה אמר שמגיע לחם עם המרק, המלצר שהגיש אותה השני אמר שהוא לא מעודכן, הוציאו את הלחם מהמנה לפני יומיים, אבל היא תקבל מה שהובטח. אחרי כמה דקות הביא "מקל פרמזן" שמנמן ונחמד שבהחלט הוסיף למנה, לדבריה.
לאחר שנפסל המרק החלטתי להזמין את הפולנטה ("פולנטה טריה – קרם תירס טרי, אספרגוס, אפונת שלג, לב חסה ופטריות שימג’י"). כידוע, יש דרכים שונות להכין פולנטה; כבר אכלתי בעבר גרסה שהייתה מעין דייסה ואני לא חובבת דייסות, אבל החלטתי לנסות. חיכיתי זמן לא מועט וזו אולי גם הסיבה שהיא הגיעה קצת קרירה מדי בעיניי, בטמפרטורה חמימה על גבול הפושרת. לא היה לי כוח להחזיר (אם מחזירים לחימום בד"כ מקבלים בחזרה חם נורא, וגם ככה חיכיתי מספיק והייתי רעבה). המרקם היה קרמי, חלק למדי, עם טעם דומיננטי של גבינה שדי חיפה על התירס. לא הפריע לי, זה היה טעים, משהו חמים לרפד בו את הקיבה להמשך. אפונה לא ראיתי, אספרגוס ופטריות בהחלט. הייתה חתיכה קטנה של פלפל חריף שהסרתי מיד. הגבינה במנה לא צוינה כלל בתפריט; לאדם טבעוני / רגיש לגולטן / לא רוצה לאכול חלבי זו עלולה להיות בעיה. בסה"כ מנה חביבה אם כי לדעתי תמחור של 48 ש"ח גבוה מדי למנה לא גדולה ולא מורכבת (ולא מכילה רכיבים יקרים).
למנה עיקרית הזמנתי (פסטה) "שרימפס בפסטו פיסטוקים" ("פסטה שחורה, שרימפס, פסטו פיסטוקים וצ’ילי אדום טרי") ללא צ'ילי. לשמחתי המלצר אישר מיד שאין בעיה לוותר עליו (טוב מאוד, קשה לי במסעדות שבהן אין התאמה לסועדים שלא אוכלים חריף). הפסטה התבררה כפטוצ'יני והצבע השחור הוא כנראה ליופי(?). הרוטב היה מלוח במידה, השרימפים (שישה במספר, שניים נוספים לא כ"כ נראים בתמונה כי הם קבורים בפסטה) בשרניים ומעט פריכים (כמו שצריך). המנה הייתה טעימה לי אבל באמצע כבר היה לי קצת יותר מדי כבד בבת אחת (אחרי הפולנטה...) ולכן בסופו של דבר ארזתי חצי ממנה והמשכתי בבית. אחרי חימום במיקרו היא כמובן לא הייתה אותו הדבר (והמרקם של הרוטב קצת נשבר) אבל עדיין שווה אכילה במקום זריקה. המחיר (76 ש"ח) הוגן למנה נאה של פסטה הכוללת שרימפס.
למנה עיקרית היא התלבטה ובסוף הזמינה סקלופיני עגל (בתפריט באתר כתוב סקפוליני...) שמתואר בתפריט באופן מבלבל "שניצל עגל איטליאנו, איולי חרדל, צ’פס ראטה, מלפפון קורנישו וחרדל דיז’ון" (89 ש"ח) אף שאין לו שום קשר לפירורי לחם (או פנקו). כשהמלצרית נשאלה על כך היא אמרה שזה "שייטל" ואז כשחברתי הקשתה ושאלה שוב האם זה שניצל או נתח בשר ללא ציפוי/טיגון היא אמרה "עניתי לך על זה"... נראה שהם קצת מבולבלים שם במונחים (או שהמלצרית לא מבינה את ההבדל בין סוג הנתח לאופן ההכנה). המנה הייתה טעימה לה והגיעה בליווי צ'יפס דקיק ופריך. אישית אינה אוהבת צ'יפס כזה כי הוא שמנוני בטירוף (נפח קטן ביחס לשטח הפנים). אני אוהבת צ'יפס דק ופריך אך לא עד כדי כך דקיק. היא אכלה ממנו קצת אבל רובו נשאר בצלחת.
לקינוח (לא מצאתי את תפריט הקינוחים באתר המסעדה) חלקנו "זפולה". תיאור ותמונה אפשר למצוא בביקורת של ביצה עלומה במאקו. שלוש סופגניות שמנוניות, אכלתי רק אחת כי קשה לי עם טיגון עמוק וזו מנה כבדה. הגלידה הייתה טעימה, בדובדבני אמרנה אי אפשר לטעות (חבל שרק שלושה...), קרם השוקולד היה סמיך וכבד ואת קציפת הלימון לא אהבתי, לא במרקם ולא בטעם (אבל אני לא אוהבת קינוחים לימוניים). בסה"כ מנה יפה ומגוונת (וזה דבר שאני אוהבת במנות, שיש קצת מכל דבר) אבל לא ממש בשבילי, לא אזמין אותה שוב. הייתי מסתפקת בגלידה עם דובדבנים (יותר משניהם...) וזה היה סוגר לי את הפינה. כל השאר היה מיותר (מבחינתי).
בשורה התחתונה: חוויה נעימה, מזמינה וטעימה. לא היה מושלם אבל היה מוצלח. עוד אשוב.
