אז מה אכלתם בסוף השבוע?
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
טיטו
זה לא שהאוכל לא טעים, אבל הקונספט שדורש ממך להזמין מנות כביכול ענקיות, הוא פשוט קונספט מטומטם.
 
בפועל, מה שמקבלים זה המון פסטה, אחד מחומרי הגלם היותר זולים שיש במסעדות, עם כמות קטנה יחסית של חומרי גלם אחרים.
 
בעוד שמנות גדולות יותר הן דבר שיכול להיות הגיוני במנות ראשונות, הרי במנות עיקריות זה מוגזם, וגורם לכך שאם תבוא בזוג או שלישיה, תצטרך לאכול מנה עיקרית אחת.
 
נדגמו לראשונות: סלט קיסר (באמת טעים), גלילות חציל עם בשר (לא משהו לספר עליו בבית) וקרפצי'ו (לא טוב לטעמי).
 
לעיקריות: פיצה עם ארטישוק (סבירה, ובמחיר שיחסית הולם את הגודל הלא מאוד ענק שלה), פסטה פונגי (בשולחן מאוד אהבו), ספגטי מיטבולס (זכורה לי כמות קטנה של מיטבולס על המון המון פסטה) ותבשיל בקר עם ריזוטו (קילו מאתיים בשר בסביבות ה-170 ש"ח. הבשר סביר, הריזוטו סתמי).
 
שיא האבסורד מגיע בשלב הקינוחים, שם כל קינוח (יש מוס שוקולד, רד ולווט וטירמיסו) עולה 120 ש"ח. אמנם קערת המוס נראית ענקית, אבל עם כל הכבוד, 200 גרם שוקולד מריר ו-250 מ"ל שמנת מתוקה (שזו, אני מניח, כמות החומרים שהייתה שם בגביע) לא שווים 120 ש"ח, ומי רוצה להזמין קינוח אחד לשולחן של 11 איש? בטח שלא נזמין 2 קינוחים ב-240 ש"ח, נכון? הרי אם היו 5 קינוחים, כל אחד ב45-55 ש"ח, כנראה היינו מזמינים לפחות 3? אז עם כל הכבוד, קינוח לא הזמנו.
 
וזה מה שהכי מעצבן בקונספט הזה. אתה חושב - פסטה זה באמת דבר זול, אז הם כביכול מרוויחים על מנות הענק האלה, שמורכבות מהמון פסטה זול. אבל תכלס - אם המנות היו בגודל רגיל, כל אחד היה מזמין מנה משלו, ובהכרח המסעדה הייתה מרוויחה יותר כסף, והסועדים היו סובלים פחות מהקונספט המוזר.
 
או לפחות - תציע כל מנה במספר גדלים (מה שבמקומות אחרים קוראים - שירינג) ותנו לנו לבחור. אל תדחפו לנו מנה עם קילו פסטה, כי זה לא מסתדר בזוג, וגם לא בקבוצה גדולה.
 
בשורה התחתונה - יש לי במקרר כמה קופסאות מהאוכל שנותר, ורק האנטגוניזם מהמקום מדיר אותי בינתיים מלאכול אותו.
 
זה לא שהאוכל לא טעים, אבל הקונספט שדורש ממך להזמין מנות כביכול ענקיות, הוא פשוט קונספט מטומטם.
 
בפועל, מה שמקבלים זה המון פסטה, אחד מחומרי הגלם היותר זולים שיש במסעדות, עם כמות קטנה יחסית של חומרי גלם אחרים.
 
בעוד שמנות גדולות יותר הן דבר שיכול להיות הגיוני במנות ראשונות, הרי במנות עיקריות זה מוגזם, וגורם לכך שאם תבוא בזוג או שלישיה, תצטרך לאכול מנה עיקרית אחת.
 
נדגמו לראשונות: סלט קיסר (באמת טעים), גלילות חציל עם בשר (לא משהו לספר עליו בבית) וקרפצי'ו (לא טוב לטעמי).
 
לעיקריות: פיצה עם ארטישוק (סבירה, ובמחיר שיחסית הולם את הגודל הלא מאוד ענק שלה), פסטה פונגי (בשולחן מאוד אהבו), ספגטי מיטבולס (זכורה לי כמות קטנה של מיטבולס על המון המון פסטה) ותבשיל בקר עם ריזוטו (קילו מאתיים בשר בסביבות ה-170 ש"ח. הבשר סביר, הריזוטו סתמי).
 
שיא האבסורד מגיע בשלב הקינוחים, שם כל קינוח (יש מוס שוקולד, רד ולווט וטירמיסו) עולה 120 ש"ח. אמנם קערת המוס נראית ענקית, אבל עם כל הכבוד, 200 גרם שוקולד מריר ו-250 מ"ל שמנת מתוקה (שזו, אני מניח, כמות החומרים שהייתה שם בגביע) לא שווים 120 ש"ח, ומי רוצה להזמין קינוח אחד לשולחן של 11 איש? בטח שלא נזמין 2 קינוחים ב-240 ש"ח, נכון? הרי אם היו 5 קינוחים, כל אחד ב45-55 ש"ח, כנראה היינו מזמינים לפחות 3? אז עם כל הכבוד, קינוח לא הזמנו.
 
וזה מה שהכי מעצבן בקונספט הזה. אתה חושב - פסטה זה באמת דבר זול, אז הם כביכול מרוויחים על מנות הענק האלה, שמורכבות מהמון פסטה זול. אבל תכלס - אם המנות היו בגודל רגיל, כל אחד היה מזמין מנה משלו, ובהכרח המסעדה הייתה מרוויחה יותר כסף, והסועדים היו סובלים פחות מהקונספט המוזר.
 
או לפחות - תציע כל מנה במספר גדלים (מה שבמקומות אחרים קוראים - שירינג) ותנו לנו לבחור. אל תדחפו לנו מנה עם קילו פסטה, כי זה לא מסתדר בזוג, וגם לא בקבוצה גדולה.
 
בשורה התחתונה - יש לי במקרר כמה קופסאות מהאוכל שנותר, ורק האנטגוניזם מהמקום מדיר אותי בינתיים מלאכול אותו.
 
פלאפל ירוק1
New member
לא הבנתי את הרעיון
"תבשיל בקר עם ריזוטו (קילו מאתיים בשר בסביבות ה-170 ש"ח."
קילו מאתיים בשר זה המון (נא לא להתחיל לתאר לי סטייקים עסיסיים במשקל זה, לא רלוונטי). נוסיף לזה אורז מבושל ורוטב אז זה יוצא המון אוכל ממלא.
זו לא נשמעת כמו מנה לשניים עד ארבעה איש. יותר כמו סיר עם מנה עיקרית עבור כל 11 האנשים שהשתתפו בארוחה.
זו לא מסעדה משפחתית, זה קייטרינג מוסדי.
באמת נשמע שהם צריכם להציע מנות מוקטנות.
"תבשיל בקר עם ריזוטו (קילו מאתיים בשר בסביבות ה-170 ש"ח."
קילו מאתיים בשר זה המון (נא לא להתחיל לתאר לי סטייקים עסיסיים במשקל זה, לא רלוונטי). נוסיף לזה אורז מבושל ורוטב אז זה יוצא המון אוכל ממלא.
זו לא נשמעת כמו מנה לשניים עד ארבעה איש. יותר כמו סיר עם מנה עיקרית עבור כל 11 האנשים שהשתתפו בארוחה.
זו לא מסעדה משפחתית, זה קייטרינג מוסדי.
באמת נשמע שהם צריכם להציע מנות מוקטנות.
איסוף אוכל לראש השנה וארוחת תרומה
בחמישי נסעתי תל-אביבה לאסוף מעזורה מנת ריאות שהזמנתי. הריאות לא הגיעו בגלל בעיות התנועה מירושלים לתל-אביב, אבל אם כבר הייתי שם, לא אוכל אורז ופסוליה? ליד האורז ופסוליה, היו צלוחית של חומוס מצויין (אבא שלי תמיד אמר שהחומוס של עזורה הוא הכי טוב בירושלים), סלט ירקות חמצמץ וטעים להפליא, טחינה וסלט חצילים מצויינים גם הם.
הקינוח היה סורבה פיסטוקים של בוזה - נפלא !
 
בשישי חזרנו לתל-אביב, למכירת החלומות הסגולה, אליה התגייסו מיטב השפים. אכלנו עראייס של יונתן בורוביץ' מ- M25, שווארמה וסביצ'ה מצויינות של רוברט קלוגר מסרווסריה.
 
רכשנו 3 צנצנות של ריבת נקטרינות של אסף שינר מחוות צוק, אריסה של מתן שופן, מטבוחה של משייה, פסטרמה של עינב אזגורי מבר-א-וין, ונדמה לי שזהו.
הייתי אמיצה ולא קניתי את הקראק פאי שהכין שניר אנג-סלע מג'וז ולוז, או את הפולנטה של מחניודה, או לחמים טריים של לחמים.
 
הלכנו לעזורה לאסוף את הריאות, איך לא נקנה לנו קצת אוכל הביתה? מנה של סופריטו ומנה גדולה של תבשיל זנב שור, נאכלו בשישי וגם בשבת עם בורגול (במקום אורז) וסלט ירקות טרי. לצידם שתינו סובניון בלאן של טוליפ, והיינו מאושרים עד אין קץ.
 
זו היתה שבת טובה
בחמישי נסעתי תל-אביבה לאסוף מעזורה מנת ריאות שהזמנתי. הריאות לא הגיעו בגלל בעיות התנועה מירושלים לתל-אביב, אבל אם כבר הייתי שם, לא אוכל אורז ופסוליה? ליד האורז ופסוליה, היו צלוחית של חומוס מצויין (אבא שלי תמיד אמר שהחומוס של עזורה הוא הכי טוב בירושלים), סלט ירקות חמצמץ וטעים להפליא, טחינה וסלט חצילים מצויינים גם הם.
הקינוח היה סורבה פיסטוקים של בוזה - נפלא !
 
בשישי חזרנו לתל-אביב, למכירת החלומות הסגולה, אליה התגייסו מיטב השפים. אכלנו עראייס של יונתן בורוביץ' מ- M25, שווארמה וסביצ'ה מצויינות של רוברט קלוגר מסרווסריה.
 
רכשנו 3 צנצנות של ריבת נקטרינות של אסף שינר מחוות צוק, אריסה של מתן שופן, מטבוחה של משייה, פסטרמה של עינב אזגורי מבר-א-וין, ונדמה לי שזהו.
הייתי אמיצה ולא קניתי את הקראק פאי שהכין שניר אנג-סלע מג'וז ולוז, או את הפולנטה של מחניודה, או לחמים טריים של לחמים.
 
הלכנו לעזורה לאסוף את הריאות, איך לא נקנה לנו קצת אוכל הביתה? מנה של סופריטו ומנה גדולה של תבשיל זנב שור, נאכלו בשישי וגם בשבת עם בורגול (במקום אורז) וסלט ירקות טרי. לצידם שתינו סובניון בלאן של טוליפ, והיינו מאושרים עד אין קץ.
 
זו היתה שבת טובה
אבו זייד, בחיפה
אחרי יום ים מושלם היה ברור שחייבים משהו שקשור לדגים...
לא הזמנו מקום והיה מלא , אבל מצאו מקום במרפסת, והיה בסדר - ממוזג ואפילו קצת פחות רועש מאשר בפנים.
השירות היה די מעצבן. אמנם היה מלא, אבל המלצר פשוט היה לא נעים בהתיחסות, בדיבור, בקצב ובכלל... היה לו יום רע כנראה. מזל שלנו היה יום טוב אז החלקנו את זה.
סלטים - בדרך כלל אנחנו מאוד אוהבים את הסלטים שם. אתמול איך שהוא משהו התפגשש קצת. הכל טבע בתועפות לימון וחלק היה כמעט על גבול הבלתי אכיל.
מוצלחים וטעימים היו.: חומוס עם גרגרים- סמיך וטוב, טחינה פשוטה וחלקה, סלט עגבניות חרפרף , סלט ירקות שנחתך במנדולינה וזה תמיד מעצבן אותי קצת, אבל היה בסדר, חציל עם לימון עגבניות ובצל, סלט כרוב לבן לא מתחכם אבל טעים. נורא נורא חמוץ היו טבולה לא אכילה, סלט עלים עם גרגרי רימון, ועוד משהו שאני כבר לא זוכרת. פיתות טריות, גם על האש עם שום . יש שם איזה מטוגן מוזר בטעם מחריד של תחליף דג ( זוועה ) וקוביות חלומי מטוגנות חביבות.
עיקרית - שניצל לי . חביב, נתח חזה לא משקית. מוסר לו - בגריל, מנה יפה ויקרה קצת אבל טעימה. ללא תיבול אגרסיבי וכמעט ללא התערבות . מגיע ללא תוספות, למעט שני תפוחי אדמה פעוטים אפויים. טיפה מוזר ולא נדיב למנות לא זולות.
השותף קינח בבווריה הניצחית איתה הוא מקנח בכל יציאה, שהיתה טעימה לו.
סה"כ כולל תה וטיפ למלצר האנטיפט ( אנחנו חלשים, אני יודעת ) כ 300 ש"ח.
טעים, אבל ברף העליון של המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על יציאת שבת לא מחייבת.
אחרי יום ים מושלם היה ברור שחייבים משהו שקשור לדגים...
לא הזמנו מקום והיה מלא , אבל מצאו מקום במרפסת, והיה בסדר - ממוזג ואפילו קצת פחות רועש מאשר בפנים.
השירות היה די מעצבן. אמנם היה מלא, אבל המלצר פשוט היה לא נעים בהתיחסות, בדיבור, בקצב ובכלל... היה לו יום רע כנראה. מזל שלנו היה יום טוב אז החלקנו את זה.
סלטים - בדרך כלל אנחנו מאוד אוהבים את הסלטים שם. אתמול איך שהוא משהו התפגשש קצת. הכל טבע בתועפות לימון וחלק היה כמעט על גבול הבלתי אכיל.
מוצלחים וטעימים היו.: חומוס עם גרגרים- סמיך וטוב, טחינה פשוטה וחלקה, סלט עגבניות חרפרף , סלט ירקות שנחתך במנדולינה וזה תמיד מעצבן אותי קצת, אבל היה בסדר, חציל עם לימון עגבניות ובצל, סלט כרוב לבן לא מתחכם אבל טעים. נורא נורא חמוץ היו טבולה לא אכילה, סלט עלים עם גרגרי רימון, ועוד משהו שאני כבר לא זוכרת. פיתות טריות, גם על האש עם שום . יש שם איזה מטוגן מוזר בטעם מחריד של תחליף דג ( זוועה ) וקוביות חלומי מטוגנות חביבות.
עיקרית - שניצל לי . חביב, נתח חזה לא משקית. מוסר לו - בגריל, מנה יפה ויקרה קצת אבל טעימה. ללא תיבול אגרסיבי וכמעט ללא התערבות . מגיע ללא תוספות, למעט שני תפוחי אדמה פעוטים אפויים. טיפה מוזר ולא נדיב למנות לא זולות.
השותף קינח בבווריה הניצחית איתה הוא מקנח בכל יציאה, שהיתה טעימה לו.
סה"כ כולל תה וטיפ למלצר האנטיפט ( אנחנו חלשים, אני יודעת ) כ 300 ש"ח.
טעים, אבל ברף העליון של המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על יציאת שבת לא מחייבת.
סופ"ש+ביקורת כולא
יום חמישי בצהריים יצא לעבור בצור שלום, זכרתי שיש חצ'פורי מהולל ומדובר בשדרות חן, אז כן, מין הארדקור בורקס חצ'פור כזה, בחזירותי לקחתי שניים, גבינה ועם תרד וכמובן הוספתי ביצה קשה והמון חריף פנימה, זה מין סנדוויץ' כזה.. מה אומר, קצת כבד לי מידי הז'אנר הזה, מאוד שומני, די טעים באופן לא מפתיע, למרות שלא הייתי מכתיר כאחד מכמה נקודות אוכל הרחוב הטובות בארץ, כמו שלזיכרוני הופיע ב"כתבה" אינטרנטית כלשהי, אבל ניתן לפרשנות אישית כמובן.
15 ש"ח ליחידה פלוס 2 לביצה, לא נורא אבל גם לא זול במיוחד, לא מעודכן במדד מחירי הבורקס הארצי.
בערב כולא - בהחלט התאכזבנו מאוד בתחושת יחס תמורה לכסף ועצם זה שהמקום די שמם והצוות די משועמם הייתי אומר, בשעת בילוי די מרכזית, זה גם חבל, אבל אולי לא מפתיע ביחס לרמת הארוחה ובמיוחד למחירים.
האוכל פשטני מאוד וחסר יחודיות, על בעיית החוסר בתיבלון הזכרתי בביקור הראשון, שום דבר לא הרגיש שונה מאז והארוחה הייתה אף מעט מרושלת ומשעממת יותר מהביקור הראשון -
"קרפצ'יו לוקוס" על גויאבה ואשכולית - כשמו כן הוא, ארבע "גילופי" דג מסכנים, גויאבה שלמעשה אינה אכילה כמעט העונה, בגלל הגרעינים שבפנים, מי שמכיר יודע שזה סיוט לקבל את זה ככה לאכילה וסכנה לשבירת שן, קצת אשכולית מנוקה, שמן ולימון.. העצוב, זה שהז'אנר הזה השתרש במסעדות "מודרניות" בארץ כמנה לגיטימית להגשה, גם בצורה זו, העצוב עוד יותר זה בהחלט המחיר (52 ש"ח?). ומה זה משנה גם איזה דג הוגש, כשהחשיבה על בניית המנה חלשה, הטעמים הפירותיים כל כך מובהקים ומינון הדג כל כך מזערי ?
הראשונה השנייה הייתה מעט יותר מוצלחת אך עדיין משמימה - שרימפס איכותי וטעים עם פרוסות מנגו ואולי קמצוץ בזיליקום ופלפל תאילנדי, לא זוכר בדיוק.. חבל שהיו 4-5 חתיכות שרימפס במנה ובכל מקרה כמו שציינתי, היא הייתה מאוד פשוטה ודי משמימה באיזור 50 ש"ח לראשונה גם כן, איפה קצת השקעה מוקדמת, יצירתיות, טעמים מיוחדים ומנות שמעוררות את המחשבה ? סורי, ממש לא בכולא.
בעיקריות צוואר החזיר היה די רע, פשוט הכנת סטייק על הפלנצ'ה בלי שום תוספת כמנהג המקום, 70 וקצת ש"ח, ספרו את זה לחבר'ה ביונק, למרות ששנים לא ביקרתי שם.. שליכטה של יוגורט למטה, לא הופכת מנה סתמית כזו לשווה את הכסף שנגבה בעדה.
הפורקטה הייתה אולי המנה היותר טובה ומעניינת בארוחה, אך הכל באופן יחסי, האכילה שלה לא הייתה מענגת במיוחד, אין לי חיבה גדולה לסיגנון ולא מתיימר להבין הרבה בפורקטות, אך הרגיש שיחס השומן פשוט הרקיע שחקים ביחס ל"בשר" ובעוד טעמי התיבול של פטרוזיליה ושום, תועפות שום, כנראה, היו חזקים ודי טעימים, לא היה שום מימד טעם נוסף או משהו "להיאחז" בו, כך שהמנה די מעיקה בשלב מסויים. 70 ש"ח לכיוון השמונים, ללא תוספת..
התוספות בכלל הרגיזו - תפוח אחד או אחד וחצי, שקליפתו אובר מפוחמת כך שיהיו כאלו שיאהבו יחסית אך יחרדו לעניין הפחם ואחרים שלא יסכימו לגעת, כמו זוגתי. העדשים השחורות עם "עשב בר" היו בכלל נפילה גדולה והרגישו כאילו חימום של חימום עם טעם לוואי קל (מקרר?) שלא עשה חשק רב לאכול אותן, הייתי בהחלט רעב אז אכלתי, זוגתי העדיפה שלא.. גם במנות האלו התיבלונים "היבשים" כל כך שטוחים לטעמי, שאין לי מושג למה זה קורה והייתי נלחץ מעט להגדיר ולקבע את זה כסיגנון בישול.
הקינוח גם הוא לא הוביל רחוק, מוס שוקולד שגורד במאמץ עילאי על ידי אחד הטבחים משאריות קופסאת פלסטיק גמורה, גירודים לא מגרים במיוחד של גלידת פיסטוק די טעימה (מה עם איזה צורת כדור או קנלה להגשה חבר'ה? יותר מידי מודרני ? גלידה קשה מידי ? ותסלח לי המלצרית החביבה, את הגלידה אתם לא מייצרים במקום עצמו לשאלתי האם מדובר שוב בגלידה של בוזה, אסתכן בלהמר על כך..). כמה שברי "חלווה משכם", ממש השקעה בקינוחי "העולם החדש", בפעם הקודמת קיבלנו קרואסון שעשה איזה דני חיפאי עם גלידת אגוזים מעולה של בוזה, גם הפעם לא השתנה שום דבר, 33-34 ש"ח ? לא שווה יותר מזה, לא היה מזיק קצת פחות.
סליחה על הבוטות היחסית בביקורת, היא מגיעה גם ממקום של ציפיות ותקווה למשהו טוב, אבל באופן סופי וודאי אני יכול לסמן קו דק עבה בין המסעדות והסיגנון שהכי פחות אהבנו ובמקומות בהם באופן יחסי הכי התאכזבנו לאורך השנים - מתחיל בבר יין עוד בימים שהכה כאן גלים מאוד חיוביים, ממשיך בסנטה קטרינה שלטעמי היא משהו די דומה לז'אנר ומסיים באכזבה רבתי בכולא, לנו הז'אנר הזה לצערי הספיק.
שאר הסופ"ש פשיטה על המקרר והמזווה לטיפול בחומרי גלם נטושים - עגבניות ישנות שהפכו לרוטב עמוס, משלוח חדש של מקלות וניל מקסיקניים, מי שלא פגש מקל מקסיקני לא פגש כנראה מקל רציני מימיו "
חלק נכנס לגלידת וניל, לעוגות גבינה, כמות גדולה של קאג'טה, בחצאים בוודקה לתמצית ושמירה, השאר אופסנו בסוכר קנים, מתוך תקווה שאכן השיטות האלו יעזרו בשמירה מירבית לאורך זמן, מה שכמובן לא בדיוק יקרה, אבל מנסים למקסם הסיכויים.
בשאר הזמן אכלנו מין מוקפץ יפני עמוס פירות ים קפואים טובים, עם באק צ'וי ופטריות, מרק ברוקולי שאוהבים בבית, צ'יבורקים ביתיים, היה לא רע.. ומתכון טוב של פופקורן עם חמאת בוטנים, דבש ותבלינים, שבעצם מתאים כבסיס להרבה דברים - מכינים את הפופקורן רק עם שמן או חמאה ואז מקפיצים בסיר גדול בתערובת סוכר חום או מעט מולסה, דבש, חמאת בוטנים ואנחנו הוספנו קינמון ומלח, 3-4 דקות בתנור ואז לקרר מעט שהתערובת תתמצק על הפופקורן, טעים מידי..
יום חמישי בצהריים יצא לעבור בצור שלום, זכרתי שיש חצ'פורי מהולל ומדובר בשדרות חן, אז כן, מין הארדקור בורקס חצ'פור כזה, בחזירותי לקחתי שניים, גבינה ועם תרד וכמובן הוספתי ביצה קשה והמון חריף פנימה, זה מין סנדוויץ' כזה.. מה אומר, קצת כבד לי מידי הז'אנר הזה, מאוד שומני, די טעים באופן לא מפתיע, למרות שלא הייתי מכתיר כאחד מכמה נקודות אוכל הרחוב הטובות בארץ, כמו שלזיכרוני הופיע ב"כתבה" אינטרנטית כלשהי, אבל ניתן לפרשנות אישית כמובן.
15 ש"ח ליחידה פלוס 2 לביצה, לא נורא אבל גם לא זול במיוחד, לא מעודכן במדד מחירי הבורקס הארצי.
בערב כולא - בהחלט התאכזבנו מאוד בתחושת יחס תמורה לכסף ועצם זה שהמקום די שמם והצוות די משועמם הייתי אומר, בשעת בילוי די מרכזית, זה גם חבל, אבל אולי לא מפתיע ביחס לרמת הארוחה ובמיוחד למחירים.
האוכל פשטני מאוד וחסר יחודיות, על בעיית החוסר בתיבלון הזכרתי בביקור הראשון, שום דבר לא הרגיש שונה מאז והארוחה הייתה אף מעט מרושלת ומשעממת יותר מהביקור הראשון -
"קרפצ'יו לוקוס" על גויאבה ואשכולית - כשמו כן הוא, ארבע "גילופי" דג מסכנים, גויאבה שלמעשה אינה אכילה כמעט העונה, בגלל הגרעינים שבפנים, מי שמכיר יודע שזה סיוט לקבל את זה ככה לאכילה וסכנה לשבירת שן, קצת אשכולית מנוקה, שמן ולימון.. העצוב, זה שהז'אנר הזה השתרש במסעדות "מודרניות" בארץ כמנה לגיטימית להגשה, גם בצורה זו, העצוב עוד יותר זה בהחלט המחיר (52 ש"ח?). ומה זה משנה גם איזה דג הוגש, כשהחשיבה על בניית המנה חלשה, הטעמים הפירותיים כל כך מובהקים ומינון הדג כל כך מזערי ?
הראשונה השנייה הייתה מעט יותר מוצלחת אך עדיין משמימה - שרימפס איכותי וטעים עם פרוסות מנגו ואולי קמצוץ בזיליקום ופלפל תאילנדי, לא זוכר בדיוק.. חבל שהיו 4-5 חתיכות שרימפס במנה ובכל מקרה כמו שציינתי, היא הייתה מאוד פשוטה ודי משמימה באיזור 50 ש"ח לראשונה גם כן, איפה קצת השקעה מוקדמת, יצירתיות, טעמים מיוחדים ומנות שמעוררות את המחשבה ? סורי, ממש לא בכולא.
בעיקריות צוואר החזיר היה די רע, פשוט הכנת סטייק על הפלנצ'ה בלי שום תוספת כמנהג המקום, 70 וקצת ש"ח, ספרו את זה לחבר'ה ביונק, למרות ששנים לא ביקרתי שם.. שליכטה של יוגורט למטה, לא הופכת מנה סתמית כזו לשווה את הכסף שנגבה בעדה.
הפורקטה הייתה אולי המנה היותר טובה ומעניינת בארוחה, אך הכל באופן יחסי, האכילה שלה לא הייתה מענגת במיוחד, אין לי חיבה גדולה לסיגנון ולא מתיימר להבין הרבה בפורקטות, אך הרגיש שיחס השומן פשוט הרקיע שחקים ביחס ל"בשר" ובעוד טעמי התיבול של פטרוזיליה ושום, תועפות שום, כנראה, היו חזקים ודי טעימים, לא היה שום מימד טעם נוסף או משהו "להיאחז" בו, כך שהמנה די מעיקה בשלב מסויים. 70 ש"ח לכיוון השמונים, ללא תוספת..
התוספות בכלל הרגיזו - תפוח אחד או אחד וחצי, שקליפתו אובר מפוחמת כך שיהיו כאלו שיאהבו יחסית אך יחרדו לעניין הפחם ואחרים שלא יסכימו לגעת, כמו זוגתי. העדשים השחורות עם "עשב בר" היו בכלל נפילה גדולה והרגישו כאילו חימום של חימום עם טעם לוואי קל (מקרר?) שלא עשה חשק רב לאכול אותן, הייתי בהחלט רעב אז אכלתי, זוגתי העדיפה שלא.. גם במנות האלו התיבלונים "היבשים" כל כך שטוחים לטעמי, שאין לי מושג למה זה קורה והייתי נלחץ מעט להגדיר ולקבע את זה כסיגנון בישול.
הקינוח גם הוא לא הוביל רחוק, מוס שוקולד שגורד במאמץ עילאי על ידי אחד הטבחים משאריות קופסאת פלסטיק גמורה, גירודים לא מגרים במיוחד של גלידת פיסטוק די טעימה (מה עם איזה צורת כדור או קנלה להגשה חבר'ה? יותר מידי מודרני ? גלידה קשה מידי ? ותסלח לי המלצרית החביבה, את הגלידה אתם לא מייצרים במקום עצמו לשאלתי האם מדובר שוב בגלידה של בוזה, אסתכן בלהמר על כך..). כמה שברי "חלווה משכם", ממש השקעה בקינוחי "העולם החדש", בפעם הקודמת קיבלנו קרואסון שעשה איזה דני חיפאי עם גלידת אגוזים מעולה של בוזה, גם הפעם לא השתנה שום דבר, 33-34 ש"ח ? לא שווה יותר מזה, לא היה מזיק קצת פחות.
סליחה על הבוטות היחסית בביקורת, היא מגיעה גם ממקום של ציפיות ותקווה למשהו טוב, אבל באופן סופי וודאי אני יכול לסמן קו דק עבה בין המסעדות והסיגנון שהכי פחות אהבנו ובמקומות בהם באופן יחסי הכי התאכזבנו לאורך השנים - מתחיל בבר יין עוד בימים שהכה כאן גלים מאוד חיוביים, ממשיך בסנטה קטרינה שלטעמי היא משהו די דומה לז'אנר ומסיים באכזבה רבתי בכולא, לנו הז'אנר הזה לצערי הספיק.
שאר הסופ"ש פשיטה על המקרר והמזווה לטיפול בחומרי גלם נטושים - עגבניות ישנות שהפכו לרוטב עמוס, משלוח חדש של מקלות וניל מקסיקניים, מי שלא פגש מקל מקסיקני לא פגש כנראה מקל רציני מימיו "
בשאר הזמן אכלנו מין מוקפץ יפני עמוס פירות ים קפואים טובים, עם באק צ'וי ופטריות, מרק ברוקולי שאוהבים בבית, צ'יבורקים ביתיים, היה לא רע.. ומתכון טוב של פופקורן עם חמאת בוטנים, דבש ותבלינים, שבעצם מתאים כבסיס להרבה דברים - מכינים את הפופקורן רק עם שמן או חמאה ואז מקפיצים בסיר גדול בתערובת סוכר חום או מעט מולסה, דבש, חמאת בוטנים ואנחנו הוספנו קינמון ומלח, 3-4 דקות בתנור ואז לקרר מעט שהתערובת תתמצק על הפופקורן, טעים מידי..
מבאס לקרוא על כולא
בארוחה היחידה שלי שם באפריל (צהריים) מאד נהניתי. האוכל היה די פשוט אבל היה עשוי מעולה, עם המון כבוד לחומרי הגלם (שקדי עגל, שרימפס, ארטישוק טרי). יש לי הרגשה שמשהו בכולא לא תופס. גם כשאני ישבתי שם היה כמעט ריק לחלוטין. אם זה המצב רוב הזמן לא אתפלא אם יש שם עייפות חומר והצוות איבד מוטיבציה.
בארוחה היחידה שלי שם באפריל (צהריים) מאד נהניתי. האוכל היה די פשוט אבל היה עשוי מעולה, עם המון כבוד לחומרי הגלם (שקדי עגל, שרימפס, ארטישוק טרי). יש לי הרגשה שמשהו בכולא לא תופס. גם כשאני ישבתי שם היה כמעט ריק לחלוטין. אם זה המצב רוב הזמן לא אתפלא אם יש שם עייפות חומר והצוות איבד מוטיבציה.
אחרי החג קשה לשחזר
אבל בשישי בערב אכלנו סטייקים ממרינדו על הפלנצ'ה בליווי ערימת סלטים ליד.
לא יודעת אבל לא נפלתי מהאנטרקוט שלהם היה טוב אבל אכלתי הרבה יותר טובים ולא מצדיק את המחיר של 190 ש"ח לק"ג. שיחיה נחנק קצת אחרי שסיפרתי לו כמה שילמתי על שני סטייקים וקילו שניצל.
 
בשבת הכנו פסטה ושניצלים, הגמד הסכים לטעום פסטה וזו היתה הצלחה מסחררת אחרי שלוש חתיכות הוא התלונן על המרקם והפסיק לאכול. איך הילד שלי לא אוהב פסטה????
אבל בשישי בערב אכלנו סטייקים ממרינדו על הפלנצ'ה בליווי ערימת סלטים ליד.
לא יודעת אבל לא נפלתי מהאנטרקוט שלהם היה טוב אבל אכלתי הרבה יותר טובים ולא מצדיק את המחיר של 190 ש"ח לק"ג. שיחיה נחנק קצת אחרי שסיפרתי לו כמה שילמתי על שני סטייקים וקילו שניצל.
 
בשבת הכנו פסטה ושניצלים, הגמד הסכים לטעום פסטה וזו היתה הצלחה מסחררת אחרי שלוש חתיכות הוא התלונן על המרקם והפסיק לאכול. איך הילד שלי לא אוהב פסטה????
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.