sweetdreams
New member
אסתר ביהוד: אוכל בסדר, שירות לא משהו
נפגשנו לארוחת בוקר באסתר בשישי בבוקר.
בגזרת האוכל, המקום מצויין. למסעדה יש תפריט ארוחות בוקר מעניין ומגוון, וממה שדגמנו, הארוחות הן טובות ואיכותיות.
השקשוקה היתה טובה, מיץ תפוזים נסחט במקום, קוקטייל בוקר כלול בעסקית הבוקר (אני בחרתי קמפרי, וביקשתי להחליף את התפוזים באשכוליות אדומות, שגם כן סחוטות במקום), וקפה מצויין.
האחרים בחרו וריאציות שונות של ארוחות בוקר, ביצים עם תוספות שונות, ברד פודינג. ונראה שבגזרת האוכל, כולם באו על סיפוקם. אהבנו במיוחד שבארוחת הבוקר הרגילה, אחת הפינכות היתה של דובדבנים טריים לקינוח, ואף ביקשנו (ונענינו) להחליף חלק מהממרחים שפחות היינו מעוניינים בהם לעוד דובדבנים כאלה.
מבחינת לחמים, המבחר היה סטנדרטי וסביר, אבל רחוק מלהיות טופ הארוחה. קיבלנו שלושה סוגים: פרוסות של חלה מתוקה (שהלכו טוב מאוד עם השקשוקה, אז בהן הסתפקתי), פרוסות לחם דגנים, ופרוסות לחם עם צימוקים. שום דבר מיוחד..
השירות שם זה כבר סיפור אחר לגמרי:
תחילה, משהו שכלל לא מפריע לי, המלצריות מקפידות שלא לחייך. כל ההווי של השירות הוא קריר, מנומס ומרוחק. אני למען האמת בסדר גמור עם זה. נקודת המפתח כאן היא שהן אומנם לא מחייכות, אבל הן מנומסות. והן גם הקפידו לענות על כל בקשה שלנו - להחליף מרכיבים בארוחות באחרים, תוספות של לחם, וכולי.
מה שיותר הציק היה האיטיות וחוסר היעילות של הצוות. גם אחרי שכולם הגיעו, חיכינו הרבה מאוד זמן לתפריטים; לקח גם הרבה זמן עד שניגשו אלינו לקחת את ההזמנה; ביקשנו מים וקיבלנו קנקן, בלי כוסות; הזמנו שתיה, ואחת מהן נשכחה ולא הגיעה; קיבלנו לחם ומטבלים בצורה מרוכזת למרכז השולחן, רק שהשולחן היה ארוך, וספציפית בשני הקצוות שלו ישבו אנשים שהזמינו שקשוקה והיו צריכים לחלוק באיזשהו אופן את סלסלת החלה ואת צלחת הטחינה המרכזיות; וקינחנו כמובן בהמתנה ארוכה מאוד שיביאו לנו חשבון ושיבואו לקחת מאיתנו כסף.
בשלב הזה חלק מאיתנו היו צריכים לעזוב והלכו, האחרים התחילו לאבד סבלנות גם כן, וניסינו לתפוס את תשומת ליבו של מישהו מהצוות על מנת שיגשו אלינו סופסוף ונוכל לסיים ולעזוב.
ניגשה אלינו אחראית המשמרת, שהפגינה סנוביות אין קץ שגובלת בזלזול וחוצפה, שמעה שאנחנו רוצים לשלם, אמרה ״אז המלצרית תיגש אליכם עוד כמה דקות״. כמה דקות? אנחנו כבר מחכים פה כמה דקות טובות. רק שאת זה היא כבר לא שמעה, כי מבלי לחכות לתגובה נוספת, היא הסתובבה והלכה לה כלעומת שבאה.
בשלב הזה נמאס לנו, והחלטנו לדבר. המלצרית ניגשה אלינו ואמרנו את כל מה שאנחנו חושבים על השירות. חזרה אלינו גברת אחראית משמרת, למופע סנוביות נוסף. רצתה לשמוע, אז סיפרנו. שאלה אם אפשר לפצות אותנו במשהו, אמרנו שלא, אנחנו עוזבים. אמרה סבבה, שתהיה לכם חופשה נעימה (
גברת, את אפילו לא קוראת את הקהל שלך!), ושוב מבלי לחכות לתגובה נוספת, הסתובבה והלכה לה כלעומת שבאה.
יצאנו מאסתר בעיקר עם תחושת גיחוך. ארוחה שבסך הכל היתה מצויינת, ועם שירות לא יעיל אבל שמתכוון לטוב, הותירה בנו בסופו של דבר תחושה של ״מה לעזאזל..?״, בשל קודקודית אחת שקבעה בהתנהלותה אקורד סיום צורם מאוד.
נפגשנו לארוחת בוקר באסתר בשישי בבוקר.
בגזרת האוכל, המקום מצויין. למסעדה יש תפריט ארוחות בוקר מעניין ומגוון, וממה שדגמנו, הארוחות הן טובות ואיכותיות.
השקשוקה היתה טובה, מיץ תפוזים נסחט במקום, קוקטייל בוקר כלול בעסקית הבוקר (אני בחרתי קמפרי, וביקשתי להחליף את התפוזים באשכוליות אדומות, שגם כן סחוטות במקום), וקפה מצויין.
האחרים בחרו וריאציות שונות של ארוחות בוקר, ביצים עם תוספות שונות, ברד פודינג. ונראה שבגזרת האוכל, כולם באו על סיפוקם. אהבנו במיוחד שבארוחת הבוקר הרגילה, אחת הפינכות היתה של דובדבנים טריים לקינוח, ואף ביקשנו (ונענינו) להחליף חלק מהממרחים שפחות היינו מעוניינים בהם לעוד דובדבנים כאלה.
מבחינת לחמים, המבחר היה סטנדרטי וסביר, אבל רחוק מלהיות טופ הארוחה. קיבלנו שלושה סוגים: פרוסות של חלה מתוקה (שהלכו טוב מאוד עם השקשוקה, אז בהן הסתפקתי), פרוסות לחם דגנים, ופרוסות לחם עם צימוקים. שום דבר מיוחד..
השירות שם זה כבר סיפור אחר לגמרי:
תחילה, משהו שכלל לא מפריע לי, המלצריות מקפידות שלא לחייך. כל ההווי של השירות הוא קריר, מנומס ומרוחק. אני למען האמת בסדר גמור עם זה. נקודת המפתח כאן היא שהן אומנם לא מחייכות, אבל הן מנומסות. והן גם הקפידו לענות על כל בקשה שלנו - להחליף מרכיבים בארוחות באחרים, תוספות של לחם, וכולי.
מה שיותר הציק היה האיטיות וחוסר היעילות של הצוות. גם אחרי שכולם הגיעו, חיכינו הרבה מאוד זמן לתפריטים; לקח גם הרבה זמן עד שניגשו אלינו לקחת את ההזמנה; ביקשנו מים וקיבלנו קנקן, בלי כוסות; הזמנו שתיה, ואחת מהן נשכחה ולא הגיעה; קיבלנו לחם ומטבלים בצורה מרוכזת למרכז השולחן, רק שהשולחן היה ארוך, וספציפית בשני הקצוות שלו ישבו אנשים שהזמינו שקשוקה והיו צריכים לחלוק באיזשהו אופן את סלסלת החלה ואת צלחת הטחינה המרכזיות; וקינחנו כמובן בהמתנה ארוכה מאוד שיביאו לנו חשבון ושיבואו לקחת מאיתנו כסף.
בשלב הזה חלק מאיתנו היו צריכים לעזוב והלכו, האחרים התחילו לאבד סבלנות גם כן, וניסינו לתפוס את תשומת ליבו של מישהו מהצוות על מנת שיגשו אלינו סופסוף ונוכל לסיים ולעזוב.
ניגשה אלינו אחראית המשמרת, שהפגינה סנוביות אין קץ שגובלת בזלזול וחוצפה, שמעה שאנחנו רוצים לשלם, אמרה ״אז המלצרית תיגש אליכם עוד כמה דקות״. כמה דקות? אנחנו כבר מחכים פה כמה דקות טובות. רק שאת זה היא כבר לא שמעה, כי מבלי לחכות לתגובה נוספת, היא הסתובבה והלכה לה כלעומת שבאה.
בשלב הזה נמאס לנו, והחלטנו לדבר. המלצרית ניגשה אלינו ואמרנו את כל מה שאנחנו חושבים על השירות. חזרה אלינו גברת אחראית משמרת, למופע סנוביות נוסף. רצתה לשמוע, אז סיפרנו. שאלה אם אפשר לפצות אותנו במשהו, אמרנו שלא, אנחנו עוזבים. אמרה סבבה, שתהיה לכם חופשה נעימה (
יצאנו מאסתר בעיקר עם תחושת גיחוך. ארוחה שבסך הכל היתה מצויינת, ועם שירות לא יעיל אבל שמתכוון לטוב, הותירה בנו בסופו של דבר תחושה של ״מה לעזאזל..?״, בשל קודקודית אחת שקבעה בהתנהלותה אקורד סיום צורם מאוד.
