מאנטה ריי - כמעט כמו מלכודת תיירים
18 שנה קיימת מאנטה ריי, לי זו היתה הפעם הראשונה שם. אינספור פעמים יצא לי לעבור ליד אבל איכשהו היא חמקה מתחת לרדאר. לפני כמה שבועות ביום שישי בערב הייתי שם יחד עם עוד כמה בני משפחה
המסעדה נמצאת כמה מטרים מהים, המיקום נפלא. הרבה משפחות והרבה תיירים היה אפשר לראות ולשמוע שם. אבל גם יותר מדי לשמוע- מאוד רועש שם. אבל הרעש זה בקטנה, זאת הבעיה הפחות חמורה של המקום. הבעיה הגדולה יותר היא האוכל.
התפריט מתמקד בדגים ופירות ים. יש גם כמה מנות בשר. בשנה האחרונה התחלתי לאכול דגים אחרי שכל חיי לא אכלתי דגים. טרם כתבתי כאן על דגים, אבל עכשיו אני מרשה לעצמי. נא לא לצלוב אותי
ראשונות: לראשונות לקחנו 4 מאזטים. המלצרית הגיעה עם מגש ענק עליו יותר מ10 מאזטים, כל אחד 20 שקל, מתוכם כאמור בחרנו 4.
קוביות פילה בקר עם כרוב אדום: הסלט הוגש קר, בטמפרטורה שהעלתה חשד שיצא מהמקרר. הכל היה קר, כולל הבשר. הבשר היה חסר טעם, הכרוב אדום היה כרוב אדום כמו כל פלאפליה. סלט עייף ועצוב.
לקחנו גם כרובית עם איולי- גם היא הוגשה קרה, בטמפרטורה של מקרר והיתה סתמית
מאזט נוסף היה פלמידה עם עשבי תיבול- שכלל חתיכות דג קרות וחסרות טעם. אפשר לאכול פלסטיק במקום, הטעם אותו טעם.
יוצא דופן היה ברוקומיני עם רוטב תמרינדי. גם הוא היה קר, אבל החיבור בין הברוקומיני לרוטב היה טוב. עדיין לא משהו להתפאר בו, אבל לפחות היה בו ניצוץ כלשהו.
על 4 הסלטים העלובים האלה, שהיו יותר אוסף דוגמיות, שילמנו 80 שקל מיותרים לחלוטין.
לעיקריות לקחנו שתי מנות:
האחת היתה פילה מוסר ים עם עלי מנגולד עוטפים גבינת מנצגו, פירה דלעת ערמונים ותפו"א (110 שקל): המנה שהגיעה השאירה אותי המום. נתח קטן של דג נח על עלה מנגולד ומסביב כמה מריחות יפות יפות של פירה תפו"א ודלעת ערמונים כדי שנחשוב שהצלחת מלאה
כמה קטן היה הדג? 100 גרם אולי ואני לארג'. לתמחר 100 גרם דג ב-110 שקל? שיא חדש בחוצפה ישראלית.
ומילא, אם היה מדובר בביצוע מעולה שמצדיק את התמחור הזה. איפה. הפילה היה בסדר, אבל הוגש ללא רוטב והיה חסר מעוף. מה שמסביב היה טוב, רק בגודל של דוגמית- פירה תפו"א, פירה דלעת ערמונים ועלה מנגולד אחד במילוי מנצ'גו שהיה שוס- עלה מנגולד חמצמץ וטעים ממולא בגבינה שהתפוצצה מטעם.
המנה השאירה אותי רעב למרות שסיימתי אותה עד תום, ושקלתי ברצינות להזמין עוד עיקרית. בסופו של דבר הסתפקתי בקינוחים.
פרגית צלויה טובה עם רוטב ברביקיו ותפוחי אדמה (75 שקל) היתה מנה מאגף הבשרים. הגיעו כמה שיפודי עץ (5 אם אני לא טועה) שעל כל אחד נתח אחד של פרגית. מתחתם היו כמות יפה של תפוחי אדמה. הפרגית היתה עסיסית, טעימה, כשהרוטב נתן לה מעוף. גם תפוחי האדמה היו טעימים בזכות הרוטב.
קינוחים
שוקולד מושחת וקראנצי ועליו שני מיני מעדני שוקולד וגלידת תמרים ויסקי (35 שקל): הקינוח כלל קרם שוקולד מריר וקרם שוקולד חלב בצורת עיגול. הם היו שוקולדים מאוד אך כבדים מדי מתישהו. כמה ביסים הספיקו לי לגמרי. לידם הגיעה גלידה שהוגדרה ויסקי תמרים. תמרים? ויסקי? לא טעם של תמרים ולא של ויסקי. קינוח לא מוצלח.
קרם לימון עם טוויל מרנג ופיננסייר וליקריץ (35 שקל): הקרם היה מוצלח, המרנג היה מרנג ומתחת לקרם היתה עוגיית פיננסייר היתה יבשה וצמיגית. לא קינוח להתפאר בו, אבל כחובב קינוחי לימון אני חייב להודות שהקרם היה טעים.
כדור שוקולד ממולא במוס שוקולד ועוגיות מלוחות עם רוטב מנדרינות (35 שקל) כלל מוס שוקולד בעל טעם שוקולדי טוב. למרות שהיה בעל טעם אלכוהולי מעט חזק מדי, זה היה קינוח טוב.
שורה תחתונה: 370 שקל עלתה הארוחה הזאת, שכללה 4 מאזטים, 2 עיקריות, 3 קינוחים. לכאורה לא מחיר יוצא דופן בהשוואה למסעדות תל אביביות אחרות. אבל לא זכור לי הרבה זמן מסעדה שיצאתי ממנה רעב כמו שיצאתי ממאנטה ריי. גם הביצוע פה טעון שיפור רציני. כמעט כמו מלכודת תיירים, זו היתה התחושה שיצאתי איתה ממאנטה ריי
18 שנה קיימת מאנטה ריי, לי זו היתה הפעם הראשונה שם. אינספור פעמים יצא לי לעבור ליד אבל איכשהו היא חמקה מתחת לרדאר. לפני כמה שבועות ביום שישי בערב הייתי שם יחד עם עוד כמה בני משפחה
המסעדה נמצאת כמה מטרים מהים, המיקום נפלא. הרבה משפחות והרבה תיירים היה אפשר לראות ולשמוע שם. אבל גם יותר מדי לשמוע- מאוד רועש שם. אבל הרעש זה בקטנה, זאת הבעיה הפחות חמורה של המקום. הבעיה הגדולה יותר היא האוכל.
התפריט מתמקד בדגים ופירות ים. יש גם כמה מנות בשר. בשנה האחרונה התחלתי לאכול דגים אחרי שכל חיי לא אכלתי דגים. טרם כתבתי כאן על דגים, אבל עכשיו אני מרשה לעצמי. נא לא לצלוב אותי
ראשונות: לראשונות לקחנו 4 מאזטים. המלצרית הגיעה עם מגש ענק עליו יותר מ10 מאזטים, כל אחד 20 שקל, מתוכם כאמור בחרנו 4.
קוביות פילה בקר עם כרוב אדום: הסלט הוגש קר, בטמפרטורה שהעלתה חשד שיצא מהמקרר. הכל היה קר, כולל הבשר. הבשר היה חסר טעם, הכרוב אדום היה כרוב אדום כמו כל פלאפליה. סלט עייף ועצוב.
לקחנו גם כרובית עם איולי- גם היא הוגשה קרה, בטמפרטורה של מקרר והיתה סתמית
מאזט נוסף היה פלמידה עם עשבי תיבול- שכלל חתיכות דג קרות וחסרות טעם. אפשר לאכול פלסטיק במקום, הטעם אותו טעם.
יוצא דופן היה ברוקומיני עם רוטב תמרינדי. גם הוא היה קר, אבל החיבור בין הברוקומיני לרוטב היה טוב. עדיין לא משהו להתפאר בו, אבל לפחות היה בו ניצוץ כלשהו.
על 4 הסלטים העלובים האלה, שהיו יותר אוסף דוגמיות, שילמנו 80 שקל מיותרים לחלוטין.
לעיקריות לקחנו שתי מנות:
האחת היתה פילה מוסר ים עם עלי מנגולד עוטפים גבינת מנצגו, פירה דלעת ערמונים ותפו"א (110 שקל): המנה שהגיעה השאירה אותי המום. נתח קטן של דג נח על עלה מנגולד ומסביב כמה מריחות יפות יפות של פירה תפו"א ודלעת ערמונים כדי שנחשוב שהצלחת מלאה
כמה קטן היה הדג? 100 גרם אולי ואני לארג'. לתמחר 100 גרם דג ב-110 שקל? שיא חדש בחוצפה ישראלית.
ומילא, אם היה מדובר בביצוע מעולה שמצדיק את התמחור הזה. איפה. הפילה היה בסדר, אבל הוגש ללא רוטב והיה חסר מעוף. מה שמסביב היה טוב, רק בגודל של דוגמית- פירה תפו"א, פירה דלעת ערמונים ועלה מנגולד אחד במילוי מנצ'גו שהיה שוס- עלה מנגולד חמצמץ וטעים ממולא בגבינה שהתפוצצה מטעם.
המנה השאירה אותי רעב למרות שסיימתי אותה עד תום, ושקלתי ברצינות להזמין עוד עיקרית. בסופו של דבר הסתפקתי בקינוחים.
פרגית צלויה טובה עם רוטב ברביקיו ותפוחי אדמה (75 שקל) היתה מנה מאגף הבשרים. הגיעו כמה שיפודי עץ (5 אם אני לא טועה) שעל כל אחד נתח אחד של פרגית. מתחתם היו כמות יפה של תפוחי אדמה. הפרגית היתה עסיסית, טעימה, כשהרוטב נתן לה מעוף. גם תפוחי האדמה היו טעימים בזכות הרוטב.
קינוחים
שוקולד מושחת וקראנצי ועליו שני מיני מעדני שוקולד וגלידת תמרים ויסקי (35 שקל): הקינוח כלל קרם שוקולד מריר וקרם שוקולד חלב בצורת עיגול. הם היו שוקולדים מאוד אך כבדים מדי מתישהו. כמה ביסים הספיקו לי לגמרי. לידם הגיעה גלידה שהוגדרה ויסקי תמרים. תמרים? ויסקי? לא טעם של תמרים ולא של ויסקי. קינוח לא מוצלח.
קרם לימון עם טוויל מרנג ופיננסייר וליקריץ (35 שקל): הקרם היה מוצלח, המרנג היה מרנג ומתחת לקרם היתה עוגיית פיננסייר היתה יבשה וצמיגית. לא קינוח להתפאר בו, אבל כחובב קינוחי לימון אני חייב להודות שהקרם היה טעים.
כדור שוקולד ממולא במוס שוקולד ועוגיות מלוחות עם רוטב מנדרינות (35 שקל) כלל מוס שוקולד בעל טעם שוקולדי טוב. למרות שהיה בעל טעם אלכוהולי מעט חזק מדי, זה היה קינוח טוב.
שורה תחתונה: 370 שקל עלתה הארוחה הזאת, שכללה 4 מאזטים, 2 עיקריות, 3 קינוחים. לכאורה לא מחיר יוצא דופן בהשוואה למסעדות תל אביביות אחרות. אבל לא זכור לי הרבה זמן מסעדה שיצאתי ממנה רעב כמו שיצאתי ממאנטה ריי. גם הביצוע פה טעון שיפור רציני. כמעט כמו מלכודת תיירים, זו היתה התחושה שיצאתי איתה ממאנטה ריי
