**קפריסין**

Histoplasmosis

New member
**קפריסין**

חזרתי היום מביקור אצל ההורים בקפריסין עם אחי ובן הדוד בן התשע. לצערי הקולינריה היתה חלק משני בכל הסיפור בשל אילוצים כמו כשרות (רגילה+ פסח) וילדים. רוב הזמן הוקדש לים, בריכה, קריאת ספרים וסיום פרזנטציה להצגת מחקר שערכנו וכמובן נדחתה לרגע האחרון :)
רוב הזמן שהינו בלימסול חוץ מיום אחד בניקוסיה.

בלימסול אכלנו בעיקר אוכל סתמי. למעט שתי מסעדות לא רעות:
** Shakespear Pub- פאב בריטי שנמצא ממש מול הדירה. כשהגענו היה מלא בבריטים, מיקס של תיירים ופנסיונרים שגרים בעיר. בדיוק שודר חצי גמר ליגת האלופות והיתה אווירה שמחה אך לא רעשנית מדי.
ציפיתי לאוכל פאבים טיפוסי ואכן התפריט גדול למדי וכולל מנות בריטיות טיפוסיות אך להפתעתי היה בתפריט חלק לא קטן שמוקדש למטבח ההודי. מת על המטבח ההודי ולכן לא יכלתי שלא לטעום למרות הצפיות לא היו גבוהות.
היה מעט קר לכן הזמנו שני מרקים- ירקות ובשר לאחי שדווח כטוב ועשיר בבשר, ובטטה בשבילי שהיה כבד מהמרקי בטטה שאני מכיר מהארץ, נראה היה שהתשמשו בציר עוף או בקר בעל טעם מאד דומיננטי והרבה שמנת. היה טעים אבל לא יכלתי לסיים את הכל.
סלט יווני- ירקות טריים, פטה טובה, שמן זית מעולה, קלמטה וצלפים. כמה פשוט ככה טעים.
לעיקריות- צ'יקן קארי לאחי, מסאמן צמחוני לאמא וצ'יקן טיקה מסאלה בשבילי מהסקשן ההודי. בנוסף ריב איי סטייק עם ביצת עין מעל לילד.
כל המנות ההודיות היו מעולות! במיוחד הטיקה מסאלה והקארי. הרוטב ארומטי ועשיר, הטעמים מאוזנים וניכר שמישהו שם במטבח בעל יד טובה. המסמאן קארי הצמחוני היה לטעמי מעט פחות טוב, אבל אני פחות אוהב את המסטאמן באופן כללי.
הדבר היחיד שהייתי משנה הוא צורת ההגשה. המנות הוגשו על תלולית גבוהה של אורז לבן. אני מעדיף את הגשת האורז בנפרד ולווסת בעצמי את הכמויות אבל לא אהיה קטנוני..
כל המנות הגיעו מלוות בסלט הודי ע"פ התפריט שכלל בצל עגבניות והמון כוסברה בתיבול לימון ופרוסות צ'ילי- סלט טרי מרענן ומלווה מצויין לרטבים הדי כבדים האלה.
הסטייק גם הוא הפתיע- 250 גרם של סטייק בעל טעם מובהק של בשר עשוי בדיוק במידה המבוקשת M.
המחירים סבירים מאוד.
לסיכום: פאב מסעדה חביבים מאוד עם אוכל מפתיע!

** Mezze Taverna Restaurant- מסעדה שקיימת די הרבה שנים ומגישה אוכל מאכלים אוכל קפריסאי יווני לא רע.
לקחנו די הרבה מזה (MEZZE)- טחינה שהיתה מאוד לימונית בשונה מבארץ, חלומי מטוגנת שהיתה טעימה, צזיקי, חומוס במרקם גס וטעם מאוד שונה מאצלנו מזכיר קצת חומוס מקופסת שימורים, ושרימפס סאגאנקי- 5 קינג שרימפס מבושלים בפטה, עגבניות ואוזו.
כולנו לקחנו דגים- 3 סי באס על הגריל, דג חרב בגריל ותמנון על הגריל.
הבסים היו גדולים הגיעו פתוחים והיו פשוט מעולים. טריים-טריים כאילו דגו אותם לפני חצי שעה וטופלו נכון. לא היה צריך יותר מקצת לימון והם היו מושלמים.
דג החרב הגיע כסטייק גדול שבושל ברוטב חמאה ושומר. הרוטב היה טעים והחמיא לדג. פחות התלהבתי מהדג עצמו. לדעתי זו פעם ראשונה שאני טועם דג חרב.
מנת התמנון התגלתה כמנה גדולה, הטיפול בתמנון היה טוב אבל קצת מינימליסטי ללא שום דבר מלהיב ושיעמם אחרי מספר ביסים.
כל המנות לוו בצ'יפס טעים שנחתכך במקום וירקות על הגריל.
לקינוח הזמנו פודינג תפוזים, יוגורט עם דבש ושקדים מרוסקים וגלידה לילד.
הגלידה גלידה תעשייתית רגילה, היוגורט והפודינג היו טעימים, לא משהו יוצא דופן אבל היוו סיום נחמד לארוחה טובה.
מחירים סבירים כ- 40 אירו לאדם כולל שתיה ויין.

** Coya- או "כשסושי סמבה פוגש את שגב".
הגענו למסעדה בעקבות המלצה של קולגה של ההורים.
מיד הרגשנו כמו בארץ. מסעדת פיוז'ן יפני-פרואני בבר-מסעדה בסגנון ה"סוהו" עם תפריט בעובי של ספר רק שבנוסף יש אפשרות לעשן נרגילה. החלטנו להשאר למרות כל תמרורי האזהרה. איזו טעות.
הזמנו לראשונות שתי מנות סביצ'ה, צ'יפה וסי באס, כנפי עוף ברוטב ברביקיו יפאני וסלט עלים עם כמה כדורי גבינה.
שתי מנות הסביצ'ה נטעמו אותו דבר ומעט הדגים שהיו הוטבעו באותו רוטב דומיננטי. אף אחד לא אכל יותר משני ביסים מהמנות.
כנפי העוף היו כנפי עוף בברביקיו. לא יודע איפה נכנס הקטע היפני פה אבל זה עוד היה סביר. כנ"ל הסלט שעזר להעביר את טעם הסביצ'ה.
לעיקריות רול פוטומאק לאמא,מנת ספיישל שכללה 26 חתיכות סושי מסוגים שונים לאח הרעב, לאבא חצי עוף מפורק מעצמות מושרה בתבלינים קאריביים חריפים, לילד המבורגר וצ'יפס ולי AJI GALLINA, מנה פרואנית שאני חולפ עליה לפעמים בלילות
.
האוכל היה פשוט לא טוב. סושי ברמת הסושיות הזולות בארץ שאפיל מגיע באותה סירה מקושקשת. חייתי בפרו 7 חודשים והאוכל הפרואני שהוגש היה....המילה המתאימה ביותר שמצאתי היא "דהוי".
ההמבורגר היה סביר וזו היתה הצלחה כבירה באותו ערב.
הזמנו כמה קינוחים אבל לקח להם יותר מחצי שעה להגיע למרות שהמסעדה היתה כמעט ריקה, אז ביטלנו ולא חוייבנו עליהם. הלכנו לאכול גלידה בהאגן דאז (מעולה)
לפחות הפיסקו סאוור היה טעים :)
המחירים מחירי ישראל כ- 40 יורו לא כולל קינוחים.
לסיכום, כל מה שאני מנסה להמנע ממנו בארץ קיבלתי במסעדה הכי ישראלית בלימסול. לוותר.

ניקוסיה:
Piasta Gourounaki- המלצה חמה!
מסעדת הבית של ההורים (ומסתבר של הרבה אחרים), ממוקמת בלב העיר העתיקה של ניקוסיה עשרות מטרים בלבד ממעבר הגבול לדרה עם קפריסין התורכית.
זוהי בעצם סופלקרייה שלפי האצר שלה חרתה על דגלה הגשת בשר איכותי ובנדיבות במחירים שווים לכל כיס. ובאמת, המחירים פה פשוט מצחיקים.
שמענו הרבה מההורים על המקום ובעיקר על מנת הדגל חצי קילו צלעות כבש.
המסעדה מעוצבת בסגנון מודרני, מרווחת ונעימה מאוד. על השולחן מונחת מבעוד מועד צלחת עם חתיכות לחם אפוי וקערת שמן זית. כבר התחלה טובה.
כשהמלצר הגיע לקחת הזמנה הוא הודיע שבעקבות חג הפסחא יש ביקוש אדיר ובעקבותיו חוסר בבשר כבש בכל קפריסין ולכן אין צלעות כבש.
לא אמרנו כלום, רק אמרנו שנצטרך עוד כמה דקות כי כמה מאיתנו תכננו להזמין את המנה. כנראה שהוא חש באכזבה שפקדה אותנו כי לאחר שתי דקות יצא אלינו השף שהוא אחד הבעלים והתנצל עמוקותעל החוסר. הוא נשאר לעמוד ולדבר איתנו ארוכות והסביר לנו שבעקבות הביקוש לבשר כבש בחג שחל היום (ראשון), האיכרים שומרים את הכבשים והטלאים בשבועות לפני החג ומאכילים אותם על מנת שיישחטו בימים לפני החג ויימכרו במחירי שיא. לדבריו זה קורה גם בתחום הירקות. הוקל לנו לשמוע שדברים כאלו קורים לא רק בארצנו הקטנטונת וניחמנו אותו בזה שאצלנו המדינה פותחת לאחרונה את השוק לייבוא כך שאין חוסרים משמעותיים אך החקלאות גוססת ואיכות הפרודוקטים יורדת דרסטית. אבי היה חקלאי וגם לי יש קשר חזק לתחום (עדיין יש לנו מטעים) וכך המשכנו לדבר על ההבדלים בין החקלאות הישראלית לקפריסאית.
לבסוף הוא אמר שבגלל שמצאנו חן בעיניו הוא יוציא לנו שתי מנות צלעות ששמר לארוחת צוות שעתידה היתה להתקיים באותו לילה אחרי הסרוויס. הרגשנו קצת נבוכים אבל הוא התעקש
.
בנוסף הזמנו שתי מנות סופלאקי כבש, עוד מנת גיארטלו קבב- קציצות מוארכות מונחות על פיתה ומכוסות ביוגורט ורוטב עגבניות חם ופיקנטי., וקבב פוליטיקו- אותן קציצות ללא שמיכת היוגורט ורוטב העגבניות.
לחיזוק הזמנו סלט יווני, טחינה, גבינה מתובלת ספייסית, צזיקי, ועוד כמה מטבלים.
כל המנות מגיעות עם צ'יפס ביתי וירקות על הגריל.
הסופלאקי היה מצויין, הקבבים היו עשויים מיולה והיו עסיסיים והיו דומים מאוד לקבב התורכי ולא לבולגרי. גולת הכותרת היו הצלעות- חצי קילו צלעות אלוהיות, מידת עשיה מושלמת, מינון נכון של שומן ושכמוהן אכלתי רק פעמיים, פעם אחת ברפאל ופעם שניה צלעות שנקנו מקצב בשפרעם ע"י חבר ללימודים.
גם הציפס והירקות היו טובים (מתברר שהם מתים על שורש לוטוס בגריל- לדעתי די חסר טעם).
לקינוח קיבלנו מנות אישיות של מלבי- די דומה לגרסה שלנו אך לדעתי עשוי מחלב מן החי ולא חלב שקדים. היה פחות מתוק משלנו, אני אהבתי.
 

Histoplasmosis

New member
* המשך דיווח

קיבלנו ע"ח הבית כוסיות ציפורו שזה סוג של ברנדי יווני. די טעים ויורד טוב בגרון.
החשבון ל-5 אשים היה סביב 60 יורו. זו לא בדיחה. להזכירכם בין היתר 1 ק"ג צלעות כבש.
ביציאה מהמסעדה לא יכלתי שלא לתהות איך זה שנדיבות, אהבה למקצוע ולאירוח כל כך נפוצים פה, ומה השתבש אצלנו השכנים ממזרח..
* כעת כשחיפשתי את התפריט ברשת לצורך הדיווח גיליתי שהם מדורגים במקום הראשון בניקוסיה. לא יודע אם זו המסעדה הטובה ביותר בעיר, אבל היא ללא ספק סופר טעימה ובעיקר נדיבה ומזמינה. מומלץ.
מצ"ב צילום של התפריט מהרשת.

* מצטער על ההודעה הארוכה, ניסתי לערוך ולרווח ונמחק לי רוב הטקסט אז כתבתי שוב בזריזות והבנתי שכדאי לא לעצבן את תפוז


 
תודה על הדיווחים הנהדרים

למרות האכזבה בחלק מהמקומות, ניכר שבסך הכל אכלתם לא רע
 

Histoplasmosis

New member
בכיף

אכן היה מוצלח בסה"כ. יש להם בהחלט אוכל נהדר. פשטות, טריות ונדיבות. רוב הזמן לא צריך יותר.
 
תודה רבה על הדיווחים. מקומם בקישורי הפורום.

יש הרבה מסעדות הודיות בקפריסין לקהל היעד הבריטי. והאוכל ההודי הבריטי, מצוין.
לגבי מסעדות המזה, יש רבות מהן ובדרך כלל הן מתמחות או במזה בשר או במזה דגים. מסכימה לגמרי עם כל הערותיך לגבי המנות הראשונות - טחינה וחומוס הרבה פחות טובים מאשר בארץ [תפלים]. בזמנו ביליתי שבועות ארוכים באי בתפקיד וחרשנו כל מסעדה לאורך החוף בלימסול ולרנקה. היו אחת או שתיים טובות יותר ככל שעלינו מהחוף להרים אבל בגדול, זה נמאס די מהר.
המסעדה בניקוסיה נשמעת מעולה. לפחות זה כבש מקומי והוא טעים שם. פתיחת היבוא ארצה לא עשתה טוב לאוכלי בשר הכבש בארץ. יש יבוא של כבשים חיות מאוסטרליה וניו זילנד וטעמן שונה לגמרי, והרבה יותר גס, מכבש הבאלאדי המקומי. הבעיה היא כששואלים אם זה כבש מקומי עונים לך שכן כי הוא נשחט בארץ.
יופי שנהנית ותודה על הדיווח המפורט והענייני.
 

Histoplasmosis

New member
תודה סר"ר

קראתי את הדיווח שלך מלפני כמה שנים על קפריסין. זה נראה שבניגוד לכאן רוב מסעדות המזה הן עסק משפחתי שפועל שנים.
אכו נראה שהתפריט במסעדות המזה די זהה. בחופשה קצרה זה בהחלט עובד אבל בסוף הופך די משעמם.
החקלאות בארץ היא בכלל נושא כאוב. אני לא בטוח שהצפת השוק ביבוא חקלאי זול מכל סוג הורידה במשהו את המחיר הסופי לצרכן, ורק הורידה את האיכות וגורמת לחקלאים לנטוש את האדמה.
יותר מפריעה לי האינטרפטציה הישראלית לסלט יווני. לקחת כזה סלט פשוט ולדעתי גאוני ולהפוך אותו לאוסף הירקות הרנדומלי עם גירודי הבולגרית גובל בפשע
 
מסכימה גם לגבי החקלאות [כואב הלב לראות חממות נטושות בערבה]

וגם לגבי הסלט היווני. הסוד בסלט היווני לדעתי הוא בעגבניות הטובות והעסיסיות. בארץ כל העגבניות מהונדסות וקשה כבר למצוא עגבניות באלאדי. חומרי גלם...כבר אמרנו?
איפה מצאת את הדיווח שלי על קפריסין? שכחתי ממנו...
 
מסעדת "מליצ'יס" בלרנקה

בזמנו היינו מרבים לטוס לקפריסין
יוצאים בשישי בבוקר וחוזרים עוד באותו היום או למחרת
בדרך קבע היינו פותחים שולחן במליצ'יס עם שולחן מזטים וממולאים כיד המלך
מקווה שעדיין שומר על הרמה
תמונה מהימים הטובים

 

Histoplasmosis

New member
תודה על ההמלצה אריה, מקווה שתנוסה בפעם הבאה.

אחלה תמונה, בהחלט מעבירה את הווייבים הטובים
 

החתולית

New member
על הדיווח

התחתנו בלימסול לפני 9 שנים, ואני זוכרת את העיר כעצובה מכל הבחינות, כולל קולינרית.
&nbsp
לשמחתי במלון בו שהינו היה אוכל מצויין, וחברים שגרו בעיר הזמינו אותנו אליהם.
&nbsp
הרבה פאבים, חנויות ומסעדות מיועדים לאנגלים שעברו לגור בקפריסין, לכן יש לא מעט אוכל הודי במקומות הללו.
&nbsp
&nbsp
 

Histoplasmosis

New member
את צודקת הרושם בהתחלה הוא באמת של מקום קצת עצוב...

הדירה של ההורים נמצאת בבנין על הים ממש על הכביש המרכזי שנמתח לאורך החוף, והדבר הראשון שחשבתי לעצמי הוא "איפה כל האנשים??". בכלל היו המון מקומות סגורים/נטושים לאורך הטיילת. כנראה שהכל שם ממש על בסיס עונתי.
לימסול הזכירה לי עיר חוף ישארלית כמו נתניה או אשדוד לפני 20 שנה.
אחרי יום כבר למדתי לאהוב את השקט הזה.
כנ"ל אגב לגבי ניקוסיה. המשרד של ההורים נמצא על אחד הרחובות הראשיים ביותר, מלא בחנויות של מותגי יוקרה והיה נראה כאילו העיר שוממת. רק בעיר העתיקה היה קצת חיים. כמובן עד שעוברים לצד התורכי של העיר, ושם כאילו הכל נעצר ב-74' ושקט מצמרר היה באוויר. כזו תחושה שהיתה לי רק בשירותי הצבאי בחברון בפטרולים בשוק הסגור והמסוגר
 

החתולית

New member
תיארת את התחושה במדוייק

סוף אפריל 2007 בלימסול והרגשנו כמו בשנות ה- 80 בעיר בפריפריה. הכל היה גם מאד יקר, משום שלירה קפריסאית היתה שווה אז 10 ש"ח.
&nbsp
לא היתה לנו בעיה עם השקט, רק עם העליבות, והאכזבה מהעובדה שכל המסעדות היו מלכודות תיירים, כשקיווינו לאכול אוכל קפריסאי פשוט וטוב.
&nbsp
אבל, היי, היתה חתונה

&nbsp
דרך אגב, החוויה ההזויה שלנו בשדה התעופה בלרנקה בו שהינו לילה שלם על הרצפה. הפכה לסיפור משפחתי ידוע.
 

מיתר44

New member
לבושתי מעולם לא דרכה כף רגלי על האי השכן

ואני מתכוון, בעקבות הדיווח המעניין שלך (צלעות טלה!)
לצרפו לרשימה.
תודה
 

Histoplasmosis

New member
אין בעד מה

בהחלט נחמד שם. שוה קפיצה. ליטרלי קפיצה- כשהמטוס מגיע לשיא גובה הוא כבר מנמיך לקראת נחיתה
 

החתולית

New member
השירשור עלה לקישורי הפורום

במדור דיווחים מחו"ל, תחת תת-קטגוריה יוון וקפריסין.
 
למעלה