סופ"ש
טעים בבית, פחות מוצלח הפעם בחוץ.
בחמישי "פיצות" על פיתות עם פסטו עשבי תיבול, פרוסות דקות דקות של עגבניות, סלמון מעושן למעלה, סבבה.. ליד זה פסטה "הודית" עם ערמונים מואקום (בניסיון לחקות את טוטו בעניין הואקום), ים פקורינו, לא יכול לצאת רע.
שתינו שעטנז מעניין שהצליח, אם כי קצת יקר, מיץ שדר למי שמכיר, הזכרתי אותו פעם פעם, אז אם משדרגים אותו עם יוזו, עושים ממנו גרניטה ומוסיפים וודקה, מרגישים מיקסולוגים בגרוש ומאוד שמחים אחרי זה, אם כי מעט כבדים בראש.
שישי צהריים בסינטה בר, מסכים בעצב מסויים עם הביקורת לאחרונה, האוכל לטעמי פחות מוקפד וטעים ממה שהרגיש לי לעיתים בעבר - מנת קרפצ'יו סינטה מלוחה מידי, מנת לברק עם ירקות נחמדה אך לא מהודקת, גם שם הרוטב מעט מעט מלוח מידי, פילה בקר עם פירה, אממ, סביר, לא ברמה גבוהה מספיק.
לידינו לא נהננו באופן יוצא דופן מסטייק שלצער כולם הוזמן וול דאן והגיע וול דאן דאן, סטייק סינטה עם עצם גם כן, מין בסדר כזה ותו לא.
הקינוחים גם כן, בסדר אבל לטעמי לא המריאו, משהו מסקרפונה עם תותים ומין קינוח שוקולד זוגי, שהיה נעים לעין אך די מתוק לחיך ונעדר הפצצת חומרי גלם ראוייה.
בשבת סיור עם האורחת בשדרות בן גוריון, בחשש מה (שלי) ניכנסנו לפאטוש. בעבר הרחוק הייתה פחות או יותר אופציית אוכל סבירה על הרחוב, קראו לה דוזאן. היא הספיקה די להידרדר מאז (לדעתי) ונטמעה היטב בבליל מלכודות התיירות שברחוב (ואכן לא ניסיתי הכל, מה גם שמקומות התחלפו במשך השנים).
האוכל בפאטוש אף פעם לא היה לדעתי מוצלח, הביקור הנ"ל בהחלט הזכיר - החלטנו לקחת רק מתוק, מילקשייקים, מין קפה משודרג עם גלידה, עוגת גבינה וכנאפה. הכנאפה הייתה גדולה ורעה, העוגה סתמית, השתייה מתוקה וכן, סתמית. כ 150 ש"ח מיותרים לגמרי.
הטבענו יגוננו מאוחר יותר בבית על עופות מהתנור, קובה וסלטים מהואדי, אינסטנט גלידת רוזטה עם אננס מצויין מוקפץ במחבת עם וניל, מי זאהאר, אלכוהול וחמאה, יצא קצת יותר טעים והגיוני תמחורית מההרפתקאה בפאטוש.