טוטו - המסעדה ו/או העסקית הטובה בארץ? לא ולא...
בחודש האחרון טוטו זכתה בשני תארים מחמיאים בתקשורת האוכל: הראשון - בחירתה למסעדה הכי טובה בארץ לפי משאל של 100 שפים מובילים במאקו. השני - מיקומה במקום הראשון בדירוג העסקיות החדש של גלי וולוצקי בכלכליסט. אישית, תמיד חשבתי שהמסעדה היא אוברייטד. מסעדה טובה ומוקפדת, אבל רחוקה מלהיות מלהיבה או גאונית.
ניצלתי יום חופש ספונטני כדי לקפוץ לעסקית שלהם, אחרי שלא הייתי שם כ-3 שנים. ישבתי על הבר.
מבנה העסקית לא השתנה יותר מדי במשך השנים. לחם, ראשונה ועיקרית. העלות 125 ש"ח, עם כמה אופציות יקרות יותר. יש גם אופציה להזמין מנות מהתפריט הרגיל ויש גם ספיישלים שלא נכללים בעסקית. תמחור יקר, אבל ביחס למחירי הערב הוא סביר.
הזמנתי יין אדום עסקי ב-28 ש"ח לכוס: דגלאס גרין. קברנה סוביניון דרום אפריקאי. יין לא יקר באיכות סבירה. קיבלתי סלסלת לחם (3 פרוסות שמנמנות) - לחם שיפון של אדון שיפון שהיה מצוין. לחם עם קראסט מעולה שחוסל עד תום. יחד עם הלחם הגיעה צלחת זיתים כבושים (לא מבריקים) וצלוחית שמן זית ועגבניות מרוסקות (טובה אבל בנאלית).
למנה ראשונה הזמנתי טרטר דג ים, בצל ירוק, חזרת טרייה, סויה לבנה וכמהין. הדג היה אינטיאס. הדג עצמו היה מצוין. די נדיב בכמותו. נקצץ לקוביות יחסית גדולות (וטוב שכך). לצדו הונחו עלי גרגיר נחלים. הרוטב לא הדהים. הוא לא היה מספיק מאוזן לטעמי. מה ששלט שם זו הסויה הלבנה (כלומר מליחות). חסרה לי קצת חמיצות וקצת יותר פיקנטיות. מזל שביקשתי אקסטרה חזרת לבנה שנתנה קצת יותר פאנץ', אבל לא מספיק. גם ההגשה מאד היא יחסית פשוטה ולא מושקעת.
למנה עיקרית הזמנתי צלע חזיר בקרמל תבלינים תאילנדי, בוטנים מלוחים וכוסברה. היא הוגשה לצד פירה. פירה מהז'אנר הקרמי והחמאתי. טעים.
צלע החזיר הוגשה בנפרד לפירה, בלי שום קישוטים או תוספות על הצלחת עצמה. זה היה נתח גדול, שמנמן ונדיב. מינון השומן בנתח היה סביר בהחלט. הבשר עצמו היה מצוין והוכן בדיוק כמו שצריך. הוא היה עסיסי וטעים מאד. התיבול היה טוב מאד, אבל גם כאן ציפיתי לקצת יותר פיקנטריה. מה ששלט זו מתקתקות של קרמל, שהייתה טעימה ונעימה אבל חסרת עוקץ. כשאומרים לי תבלינים תאילנדיים אני מצפה לפיצוץ של טעמים (צ'ילי, ג'ינג'ר, גלנגאל, כוכב אניס, כוסברה וכו'), וכאן הכל היה עדין מדי ופחות מסעיר מהמצופה. אבל עדיין - מנה טובה בהחלט.
אם פעם בכמה שנים אני מגיע לטוטו, אז צריך גם קינוח...
תמחור הקינוחים בצהריים זהה לערב. הזמנתי קינוח בשם פרח לימון. 48 ש"ח. הגיעה מנה יפה שכללה קרם לימון, קרם מסקרפונה, תותים טריים וקראמבל. קינוח קרמי, שמנתי וטעים. לא מאד מתוק וטוב שכך. קינוח קלאסי וטוב שאין בו הרבה בשורות או יצירתיות. המינוס היה הקראמבל שלטעמי לא היה מפורר מספיק, אלא נשבר לשברים די גסים שהשתלטו במרקמם על הקינוח כולו. אם זה שווה 48 ש"ח. אני לא משוכנע.
אז שורה תחתונה: טוטו הייתה ועודנה מסעדה טובה ומוקפדת שמציעה עסקית צהריים טובה, טעימה ומוקפדת, במגוון יפה של אפשרויות. השירות מצוין. אם מסתפקים במנה ראשונה, עיקרית ולחם ב-125 ש"ח, זה אפילו תמחור סביר. יקר אבל לא נורא. הבעיה שלי עם טוטו היא הרייטינג שלה או אם לדייק - האובר-רייטינג. אם אני צריך לתת ציון לעסקית שאכלתי הייתי נותן ציון 8. זו ודאי לא העסקית הכי טובה. זו ודאי וודאי לא המסעדה הכי טובה בארץ כמו שחושבים השפים כאן. זו עוד מסעדה טובה.
בכל הפעמים שהייתי בטוטו וכך גם היום, יצאתי בהרגשה שאפשר יותר. הכל קלאסי ונינוח מדי. לא מספיק מתאמץ. לא מספיק יצירתי. לא מספיק מלהיב.
החוויה במלואה:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_18.html
בחודש האחרון טוטו זכתה בשני תארים מחמיאים בתקשורת האוכל: הראשון - בחירתה למסעדה הכי טובה בארץ לפי משאל של 100 שפים מובילים במאקו. השני - מיקומה במקום הראשון בדירוג העסקיות החדש של גלי וולוצקי בכלכליסט. אישית, תמיד חשבתי שהמסעדה היא אוברייטד. מסעדה טובה ומוקפדת, אבל רחוקה מלהיות מלהיבה או גאונית.
ניצלתי יום חופש ספונטני כדי לקפוץ לעסקית שלהם, אחרי שלא הייתי שם כ-3 שנים. ישבתי על הבר.
מבנה העסקית לא השתנה יותר מדי במשך השנים. לחם, ראשונה ועיקרית. העלות 125 ש"ח, עם כמה אופציות יקרות יותר. יש גם אופציה להזמין מנות מהתפריט הרגיל ויש גם ספיישלים שלא נכללים בעסקית. תמחור יקר, אבל ביחס למחירי הערב הוא סביר.
הזמנתי יין אדום עסקי ב-28 ש"ח לכוס: דגלאס גרין. קברנה סוביניון דרום אפריקאי. יין לא יקר באיכות סבירה. קיבלתי סלסלת לחם (3 פרוסות שמנמנות) - לחם שיפון של אדון שיפון שהיה מצוין. לחם עם קראסט מעולה שחוסל עד תום. יחד עם הלחם הגיעה צלחת זיתים כבושים (לא מבריקים) וצלוחית שמן זית ועגבניות מרוסקות (טובה אבל בנאלית).
למנה ראשונה הזמנתי טרטר דג ים, בצל ירוק, חזרת טרייה, סויה לבנה וכמהין. הדג היה אינטיאס. הדג עצמו היה מצוין. די נדיב בכמותו. נקצץ לקוביות יחסית גדולות (וטוב שכך). לצדו הונחו עלי גרגיר נחלים. הרוטב לא הדהים. הוא לא היה מספיק מאוזן לטעמי. מה ששלט שם זו הסויה הלבנה (כלומר מליחות). חסרה לי קצת חמיצות וקצת יותר פיקנטיות. מזל שביקשתי אקסטרה חזרת לבנה שנתנה קצת יותר פאנץ', אבל לא מספיק. גם ההגשה מאד היא יחסית פשוטה ולא מושקעת.
למנה עיקרית הזמנתי צלע חזיר בקרמל תבלינים תאילנדי, בוטנים מלוחים וכוסברה. היא הוגשה לצד פירה. פירה מהז'אנר הקרמי והחמאתי. טעים.
צלע החזיר הוגשה בנפרד לפירה, בלי שום קישוטים או תוספות על הצלחת עצמה. זה היה נתח גדול, שמנמן ונדיב. מינון השומן בנתח היה סביר בהחלט. הבשר עצמו היה מצוין והוכן בדיוק כמו שצריך. הוא היה עסיסי וטעים מאד. התיבול היה טוב מאד, אבל גם כאן ציפיתי לקצת יותר פיקנטריה. מה ששלט זו מתקתקות של קרמל, שהייתה טעימה ונעימה אבל חסרת עוקץ. כשאומרים לי תבלינים תאילנדיים אני מצפה לפיצוץ של טעמים (צ'ילי, ג'ינג'ר, גלנגאל, כוכב אניס, כוסברה וכו'), וכאן הכל היה עדין מדי ופחות מסעיר מהמצופה. אבל עדיין - מנה טובה בהחלט.
אם פעם בכמה שנים אני מגיע לטוטו, אז צריך גם קינוח...
תמחור הקינוחים בצהריים זהה לערב. הזמנתי קינוח בשם פרח לימון. 48 ש"ח. הגיעה מנה יפה שכללה קרם לימון, קרם מסקרפונה, תותים טריים וקראמבל. קינוח קרמי, שמנתי וטעים. לא מאד מתוק וטוב שכך. קינוח קלאסי וטוב שאין בו הרבה בשורות או יצירתיות. המינוס היה הקראמבל שלטעמי לא היה מפורר מספיק, אלא נשבר לשברים די גסים שהשתלטו במרקמם על הקינוח כולו. אם זה שווה 48 ש"ח. אני לא משוכנע.
אז שורה תחתונה: טוטו הייתה ועודנה מסעדה טובה ומוקפדת שמציעה עסקית צהריים טובה, טעימה ומוקפדת, במגוון יפה של אפשרויות. השירות מצוין. אם מסתפקים במנה ראשונה, עיקרית ולחם ב-125 ש"ח, זה אפילו תמחור סביר. יקר אבל לא נורא. הבעיה שלי עם טוטו היא הרייטינג שלה או אם לדייק - האובר-רייטינג. אם אני צריך לתת ציון לעסקית שאכלתי הייתי נותן ציון 8. זו ודאי לא העסקית הכי טובה. זו ודאי וודאי לא המסעדה הכי טובה בארץ כמו שחושבים השפים כאן. זו עוד מסעדה טובה.
בכל הפעמים שהייתי בטוטו וכך גם היום, יצאתי בהרגשה שאפשר יותר. הכל קלאסי ונינוח מדי. לא מספיק מתאמץ. לא מספיק יצירתי. לא מספיק מלהיב.
החוויה במלואה:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/02/blog-post_18.html
