הפתעה טעימה: עזורה בת״א
גילינו באקראי גובלת באזור החפירות ברחוב הרכבת 2.
הצהריים לאחר סיור קניות בשוק התקווה (סיקור בתחתית), נכנסנו לאכול והופתענו לטובה: לפחות תיקו עם
הסניף הירושלמי, כי המסעדה הרבה יותר מהנה והכי כייף לשבת על הבר הצופה אל הסירים שעל
הפתיליות.
חלקנו מרק חמוסתה עם קובות סולת מפוצצות במילוי בשרי (מעולה!), חציל טורקי ועליו תועפות בשר ברוטב,
קציצת בבקר ברוטב פיקנטי של עגבניות.הפיתות והחמוצים שהוגשו עם היו מהזן המצויין.
בכל יום מוצע תפריט יומי ואני, הגרגרן, קצת קינאתי שלא יכולתי להכיל את סופריטו הבשר שהוגש לידינו
בכמות ענקית בכל קנה מידה. והאורז עם עדשים ובכלל.
המסעדה פתוחה בצהריים, גם לטייק אוואי (אבל חבל שלא לשבת לצלילי המוסיקה היוונית וליהנות).
נאמר לי שבצהרי שישי שמח שם במיוחד כשמגיעים חוגגי חג הסופש.
מאה ומשהו להנל שכללו גם מי ברז קרים.
גילינו באקראי גובלת באזור החפירות ברחוב הרכבת 2.
הצהריים לאחר סיור קניות בשוק התקווה (סיקור בתחתית), נכנסנו לאכול והופתענו לטובה: לפחות תיקו עם
הסניף הירושלמי, כי המסעדה הרבה יותר מהנה והכי כייף לשבת על הבר הצופה אל הסירים שעל
הפתיליות.
חלקנו מרק חמוסתה עם קובות סולת מפוצצות במילוי בשרי (מעולה!), חציל טורקי ועליו תועפות בשר ברוטב,
קציצת בבקר ברוטב פיקנטי של עגבניות.הפיתות והחמוצים שהוגשו עם היו מהזן המצויין.
בכל יום מוצע תפריט יומי ואני, הגרגרן, קצת קינאתי שלא יכולתי להכיל את סופריטו הבשר שהוגש לידינו
בכמות ענקית בכל קנה מידה. והאורז עם עדשים ובכלל.
המסעדה פתוחה בצהריים, גם לטייק אוואי (אבל חבל שלא לשבת לצלילי המוסיקה היוונית וליהנות).
נאמר לי שבצהרי שישי שמח שם במיוחד כשמגיעים חוגגי חג הסופש.
מאה ומשהו להנל שכללו גם מי ברז קרים.
מה גם שעל אחד הקירות תלוי