התייעצות לגבי מסעדת שמונה בכיכר רבין בתל אביב

inבאלי

New member
התייעצות לגבי מסעדת שמונה בכיכר רבין בתל אביב

אני נפגשת הערב עם אורח מחו"ל - ישראלי שחי בחו"ל המון שנים ואני בקשרי עבודה איתו כמה שנים אולם מעולם לא נפגשנו. כששאלתי אותו מה הוא מעדיף לאכול, התגובה היתה שהוא פתוח להכל.
הוא נמצא באזור כיכר רבין ותחילה חשבתי לאסוף אותו ולנסוע למקום כלשהו.
עכשיו אני חושבת שאולי מוטב להיפגש איתו באיזור וחשבתי לקחת אותו למסעדת שמונה שאני רוצה להגיע אליה מזה זמן רב.
האם נעים לשבת במסעדה? ניתן לנהל בה שיחה?
אני מעדיפה לשבת במקום עם אוירה נעימה ולא פורמלית ולכן חשבתי על שמונה.
מה דעתכם?
רעיונות אחרים?(על הבראסרי ויתרתי כי צפוף שם מידי לטעמי).
תודה מראש.
 
נראה לי גבולי

הייתי שם במזג אוויר נחמד יותר, ובחוץ אפשר היה לשבת אבל די צפוף ולא שקט מן הסתם. לא יודע אם סגרו את האזור הזה לטובת החורף. בעייה נוספת היא הזמנת מקום - לא נראה לי שאפשר.
מציע את ברטי הסמוכה כאלטרנטיבה.
 

erezavn

New member
אחלה מקום אבל קטנטן וצפוף למדי...

ברטי שהוצעה כאן אמנם יותר יקרה משמונה, אבל יש בה אווירה טובה ואחלה אוכל.
יש גם את מיטבר עם בשר זו אופציה.
ואת דוק והאחים באבן גבירול... שיתכן ותהיה שם בעיה להזמין מהיום להיום...
 
לדעתי המקום לא מתאים. בפנים המוזיקה חזקה מדי

בחוץ רעש מהרחוב ובאופן כללי יש פוזה, שלי היא לא נעימה (כנראה עברתי את הגיל ב-20 שנה בערך). אני אוהבת את גוסטו שבמרחק קצר משם.
 
שמונה תמיד מרגיש לי מפוספס

הייתי שם כבר 4 או 5 פעמים. בפעם הראשונה היה מאוד טעים והמלצתי על המקום לכל מי שהיה מוכן להקשיב.
מאז כל פעם שהייתי היה דיי מפוספס. תמיד יש מנה אחת נחמדה, מנה אחת בינונית. השירות משתדל אבל איטי ומבולבל. זה לא יקר אז אתה לא ממש מתאכזב, אבל אני כבר לא ממליץ על המקום לאנשים.
&nbsp
אחת לכמה זמן יוצא לי לחזור כי זה בסה"כ מקום סימפטי ובא לי שיהיה יותר טעים. מפעם לפעם הזמן בין הביקורים מתארך.
 

inבאלי

New member
היינו בסוף בקנטה על גג גן העיר וחזרתי לדווח

נפגשנו ליד גן העיר והוא הציע שנשב בקנטה על גג גן העיר אחרי שהיה שם עם חבר ואהב.
מדובר בבר מסעדה פתוח שמציע בעיקר אלכוהול וגם מנות קטנות מהמטבח. לפי מה שקראתי כעת ברשת השף עבד כמה שנים במטבח של קלואליס.

כשהגענו לקראת שמונה הם עדיין לא פתחו אבל הזמינו אותנו לשבת ולחכות בזמן שהם מתארגנים ואף קיבלנו קנקן מים קרים וטעימים ושתי כוסות ללא בקשה
. לקראת עשר המקום התמלא לחלוטין בחבר'ה צעירים, לדעתי כולם ללא יוצא מן הכלל בתחילת שנות העשרים(אנחנו העלינו בצורה חדה את הגיל הממוצע...)

חלקנו פוקאצ'ת פירות ים שהיתה לא גדולה אמנם אבל טעימה מאד. היא הכילה בין השאר חתיכות קלמרי ושרימפס וגם חלמון נוזלי אותו גילינו רק לקראת הסוף. אני לא חובבת גדולה של פירות הים אבל מאד נהניתי משני הביסים של השרימפס שנעשה כנראה על הגריל והיה לו טעם ומרקם מעולים. בכל הניסיונות שלי להנות משרימפס, זה היה המוצלח ביותר. 47ש"ח.
חלקנו גם מנה של יתדות תפוחי אדמה, שנראו שרופים אבל היו טובים מאד והוגשו עם איולי מעולה ומעט פיקנטי, ממנו ביקשנו וקיבלנו עוד סיבוב. 26ש"ח.
המנה האחרונה שחלקנו זכתה לשם תשוקת הים: שלושה קבבוני דגים שנחו על טחינה טעימה וחתיכות עגבניה. הקבבונים היו קטנים והעיצוב שלהם היה בעצם כקציצות. הם היו נהדרים – תיבול מדוייק שלא מטשטש את טעם הדג ורמת עשיה ששמרה בהצלחה על העסיסיות. יכולתי בקלות לחסל בעצמי עוד מנה כזו. הטחינה היתה סמיכה וכאמור מוצלחת מאד. עם המנה קיבלנו שתי פרוסות לחם טרי וטוב שעזרו לנו לנגב את הטחינה. 46ש"ח.

שתינו גם שני קוקטיילים שעלו 55ש"ח כל אחד.
בשלב מסויים ללא שום בקשה מאיתנו קיבלנו שוב קנקן מים.

השירות היה נחמד וידידותי אבל כשרצינו חשבון זו היתה משימה בלתי אפשרית למצוא מלצר. כשכבר מצאנו מלצר וביקשנו חשבון עברו עוד עשר דקות ודבר לא קרה כך שהתחלנו שוב לחפש מישהו שיביא לנו חשבון.

הכל עלה 229ש"ח.
אם מורידים 110ש"ח עלות האלכוהול, הרי ששילמנו על שלוש מנות קטנות 119ש"ח. לא זול אבל גם לא יקר.

שלוש המנות קלעו בול וההרגשה היתה שיש במטבח מישהו שיודע מה הוא עושה. הייתי שמחה לאכול ממטבחו ארוחה שלמה ולא להסתפק במנות קטנות.



 
למעלה