עוד פיה אחת פחות
New member
StewArt & Wine- הרבה פוטנציאל לא מלוטש
תקציר: מקום חדש דנדש עם אוכל טעים מאד וקונספט קצת לא ברור, שאני מאחלת לו הרבה הצלחה וכן מתכוונת לחזור אליו.
בספונטניות החלטנו ללכת לאוזריה, שמתברר שזה מקום שאי אפשר להגיע אליו בספונטניות, כי התור, אוי התור. החלטנו להסתובב קצת ברגל, הגענו להאנוי שאנחנו אוהבים מאד אבל גם שם אי אפשר ממש להיכנס בלי להזמין מקום.
מפה לשם, מצאנו מקום ריק לחלוטין, שנראה נחמד. רפרוף על התפריט שעמד בחוץ הראה שיהיו לי מעט אופציות צמחוניות, וכבר נהיה מאוחר ואמצע שבוע, אז התיישבנו.
מדובר בבר יין ומסעדת שף, כהגדרתם, בלילינבלום 20. על הקיר תלויות תעודות ההסמכה של השף מהקורדון בלו, שאני מאד מעריכה כי בארץ הרבה טבחים דמיקולו מספרים שהם שפים והם לא.
המקום היה ריק לחלוטין כשנכנסנו ונשאר כך עד שהלכנו. חבל, מקווה שישרדו.
אני יודעת שבעקרון מתוך כל 5 מסעדות שנפתחות בישראל, רק 1 שורדת את השנה הראשונה- אבל קשה לי להאמין שזה מנחם מישהו מ4 המסעדות האחרות.
העיצוב מעניין ומחלק את החלל לשניים, אין איזו הפרדה בין שני צידי המקום אבל קיר שונה ותאורה שונה יוצרים את החלוקה. אישית לא אהבתי, היה נראה לי לא אסוף. קשה להסביר, פשוט שני חלקי המסעדה לא מדברים באותה שפה עיצובית וזה לא מתאים במקום כ"כ קטן. בכלל הרגשתי שהקונספט של המקום לא אסוף. הוא קטנטן ואינטימי, אבל המוזיקה בווליום גבוה. הוא רומנטי מאד, אבל אין בו אפילו שולחן זוגי אחד (יש 4 ו6).
לא הוגש לנו תפריט יין, הוא כתוב על לוח גיר.
תפריט אוכל כן הוגש לנו, והמלצרית- שהייתה שירותית ואדיבה מאד לאורך כל הארוחה- סיפרה לנו מיד עם הגשת התפריט על השינויים בו (שתי מנות שאין, שלוש מנות שנוספו). אני מעריכה את זה, כי איזה מרגיז זה כשאתה בא להזמין משהו ואז אומרים לך שאין. יותר נחמד לדעת מראש.
הזמנו לראשונות:
קנלוני שהגיע ממש לא כקנלוני אלא בגרסה מאד מעניינת שלו, זה היה מעין קנלוני עטוף בבצק פריך. מצטערת שלא צילמתי, שנינו היינו בלי סוללה, אבל זה היה מעניין וטעים ביותר.
ארטישוקים (משומרים לדעתי) בגבינת עיזים ויין, אחת המנות שלא היו כתובות בתפריט אלא נאמרה לנו בע"פ, אני מצטערת שאין לי תיאור טוב יותר שלה אבל היא הייתה מאד טעימה. הגיעה במחבת לוהטת.
לעיקריות:
אני הזמנתי סלט סגול, שזה אומר רוקפור ואגסים עם סלק וכרוב סגול, ברוטב קצת יותר מדי בלסמי לטעמי. האגסים לא היו בשלים דיים. מנה ממש בינונית, ואמרנו למלצרית בסוף הארוחה שהראשונות היו טעימות בהרבה מהעיקריות (למען האמת אני מוצאת שזה המצב בהרבה מסעדות לאחרונה).
בן זוגי הזמין מנה שלא הייתה בתפריט, פילה בקר וחזה אווז (נראה לי) עטופים בבצק פילו. הוא אמר שהיה סופר סופר טעים, אבל זאת מנה ממש כבדה, שארזנו ולקחנו הביתה.
אני שתיתי כוס גוורץ, שהוא היין הדיפולטי שלי, ויחד איתה הגיע קנקן מים צוננים עם שתי כוסות (מאד יפות אגב, בעיניי), בלי שביקשנו בכלל.
המלצרית הציעה לי כוס שנייה בחצי מחיר, אבל אני לא מותחת את גבולות הרפלקסים שלי כשאני נוהגת, ולהערכתי היה לא מעט אלכוהול באוכל שאכלנו (היא אמרה לנו שהארטישוק מבושל ביין אבל אני חושבת שלא הערכתי נכון כמה מהאלכוהול יתאדה- או לא- בבישול).
סה"כ 234 ש"ח, עבור שתי ראשונות ושתי עיקריות וכוס יין. עם החשבון קיבלנו 2 פרלינים OTH, שהיו מוצלחים ביותר והותירו אותנו עם טעם טוב.
איחלנו למלצרית הרבה הצלחה עם המקום, והיא סיפרה לנו שבקרוב הם יפתחו גם בצהריים ויגישו עסקיות.
תקציר: מקום חדש דנדש עם אוכל טעים מאד וקונספט קצת לא ברור, שאני מאחלת לו הרבה הצלחה וכן מתכוונת לחזור אליו.
בספונטניות החלטנו ללכת לאוזריה, שמתברר שזה מקום שאי אפשר להגיע אליו בספונטניות, כי התור, אוי התור. החלטנו להסתובב קצת ברגל, הגענו להאנוי שאנחנו אוהבים מאד אבל גם שם אי אפשר ממש להיכנס בלי להזמין מקום.
מפה לשם, מצאנו מקום ריק לחלוטין, שנראה נחמד. רפרוף על התפריט שעמד בחוץ הראה שיהיו לי מעט אופציות צמחוניות, וכבר נהיה מאוחר ואמצע שבוע, אז התיישבנו.
מדובר בבר יין ומסעדת שף, כהגדרתם, בלילינבלום 20. על הקיר תלויות תעודות ההסמכה של השף מהקורדון בלו, שאני מאד מעריכה כי בארץ הרבה טבחים דמיקולו מספרים שהם שפים והם לא.
המקום היה ריק לחלוטין כשנכנסנו ונשאר כך עד שהלכנו. חבל, מקווה שישרדו.
אני יודעת שבעקרון מתוך כל 5 מסעדות שנפתחות בישראל, רק 1 שורדת את השנה הראשונה- אבל קשה לי להאמין שזה מנחם מישהו מ4 המסעדות האחרות.
העיצוב מעניין ומחלק את החלל לשניים, אין איזו הפרדה בין שני צידי המקום אבל קיר שונה ותאורה שונה יוצרים את החלוקה. אישית לא אהבתי, היה נראה לי לא אסוף. קשה להסביר, פשוט שני חלקי המסעדה לא מדברים באותה שפה עיצובית וזה לא מתאים במקום כ"כ קטן. בכלל הרגשתי שהקונספט של המקום לא אסוף. הוא קטנטן ואינטימי, אבל המוזיקה בווליום גבוה. הוא רומנטי מאד, אבל אין בו אפילו שולחן זוגי אחד (יש 4 ו6).
לא הוגש לנו תפריט יין, הוא כתוב על לוח גיר.
תפריט אוכל כן הוגש לנו, והמלצרית- שהייתה שירותית ואדיבה מאד לאורך כל הארוחה- סיפרה לנו מיד עם הגשת התפריט על השינויים בו (שתי מנות שאין, שלוש מנות שנוספו). אני מעריכה את זה, כי איזה מרגיז זה כשאתה בא להזמין משהו ואז אומרים לך שאין. יותר נחמד לדעת מראש.
הזמנו לראשונות:
קנלוני שהגיע ממש לא כקנלוני אלא בגרסה מאד מעניינת שלו, זה היה מעין קנלוני עטוף בבצק פריך. מצטערת שלא צילמתי, שנינו היינו בלי סוללה, אבל זה היה מעניין וטעים ביותר.
ארטישוקים (משומרים לדעתי) בגבינת עיזים ויין, אחת המנות שלא היו כתובות בתפריט אלא נאמרה לנו בע"פ, אני מצטערת שאין לי תיאור טוב יותר שלה אבל היא הייתה מאד טעימה. הגיעה במחבת לוהטת.
לעיקריות:
אני הזמנתי סלט סגול, שזה אומר רוקפור ואגסים עם סלק וכרוב סגול, ברוטב קצת יותר מדי בלסמי לטעמי. האגסים לא היו בשלים דיים. מנה ממש בינונית, ואמרנו למלצרית בסוף הארוחה שהראשונות היו טעימות בהרבה מהעיקריות (למען האמת אני מוצאת שזה המצב בהרבה מסעדות לאחרונה).
בן זוגי הזמין מנה שלא הייתה בתפריט, פילה בקר וחזה אווז (נראה לי) עטופים בבצק פילו. הוא אמר שהיה סופר סופר טעים, אבל זאת מנה ממש כבדה, שארזנו ולקחנו הביתה.
אני שתיתי כוס גוורץ, שהוא היין הדיפולטי שלי, ויחד איתה הגיע קנקן מים צוננים עם שתי כוסות (מאד יפות אגב, בעיניי), בלי שביקשנו בכלל.
המלצרית הציעה לי כוס שנייה בחצי מחיר, אבל אני לא מותחת את גבולות הרפלקסים שלי כשאני נוהגת, ולהערכתי היה לא מעט אלכוהול באוכל שאכלנו (היא אמרה לנו שהארטישוק מבושל ביין אבל אני חושבת שלא הערכתי נכון כמה מהאלכוהול יתאדה- או לא- בבישול).
סה"כ 234 ש"ח, עבור שתי ראשונות ושתי עיקריות וכוס יין. עם החשבון קיבלנו 2 פרלינים OTH, שהיו מוצלחים ביותר והותירו אותנו עם טעם טוב.
איחלנו למלצרית הרבה הצלחה עם המקום, והיא סיפרה לנו שבקרוב הם יפתחו גם בצהריים ויגישו עסקיות.
