פק היי, מסעדה סינית בבת ים
ערב שישי לפני כמה שבועות, נתתי לדוק את הזכות להחליט היכן נסעד והוא בחר במסעדת פק היי בבת ים. הוא מראש "הזהיר" אותי שזו לא מסעדה רגילה, אבל באותה נשימה הוא גם אמר שזו מסעדה שהוא ומשפחתו מכירים שנים ומאד אוהבים.
שיטוט ברשת העלה דיווח של ריטה גולדשטיין במאקו מלפני כמה חודשים, בו היא מכתירה את המסעדה כ"מסעדה הסינית הטובה ביותר שאתם לא מכירים". כמובן שבאתי עם ציפיות.
מדובר במסעדה ששוכנת בבית דירות רגיל בקומת הקרקע שלו, ברחוב ניצב לטיילת בת ים. תארו לכם מעין דירת קרקע באזור של בתי מגורים בה שוכנת מסעדה. המסעדה עצמה לא גדולה במיוחד ויש בה רק כמה שולחנות. העיצוב מזכיר מסעדות סיניות קטנות ומצועצעות כמיטב הז'אנר.
השולחן שלנו הוזמן לשעה שש וחצי ומראש הוגבלנו לשעה וחצי, מה שהתאים לנו.
לפתיחה חלקנו זוג אגרולים במילוי ירקות. האגרולים השמנמנים היו לא פחות ממצויינים. הם הגיעו חמים מאד, ללא שמן מיותר, עם מילוי נדיב לצידם כמיטב המסורת רוטב בצבע ורוד זוהר מתקתק. שנינו נהננו מהם מאד. 15ש"ח.
בהמשך חלקנו שתי מנות עיקריות ותוספת אחת –
בקר סצ'ואן היתה המנה הראשונה שהורכבה מאצבעות חצילים רכות וחתיכות בשר ברוטב טעים ומרוכז מאד. מנה טובה, למרות שלטעמי היו בה יותר מדי חתיכות חצילים ופחות מדי חתיכות בשר. 58ש"ח.
עוף עם אגוזי קשיו ופטריות היתה המנה העיקרית השניה שהזמנו. כאן דעותינו היו חלוקות: בעוד הדוק מאד אהב אותה, לי היא לא היתה טעימה. בעדינות אכתוב שהמנה לא הצטיינה בנדיבות בפטריות או בקשיו. התחושה שלי היתה שפשוט התקמצנו עליהם, במיוחד על הקשיו. במקום זה, הטעם הדומיננטי נע בעיני בין טעם של סלרי לטעם של אבקת מרק. מכיוון שגם סלרי וגם אבקת מרק אני לא סובלת, הסתפקתי בטעימה קטנה מהמנה שאיכזבה, אותי לפחות. 55ש"ח.
לצד המנות העיקריות אכלנו אורז מוקפץ בקערית קטנה שהיה בסדר גמור. 12ש"ח.
יחד עם שתיה קלה הגענו לחשבון של 164ש"ח.
שתיים מתוך שלוש מנות מוצלחות זה לא רע, וגם המחירים מאד הוגנים אבל הבעיה שלנו היתה עם השירות.
בסיום הארוחה שאלנו אם נוכל לעשות הזמנה של טייק אוויי לקחת איתנו לארוחת ערב למשפחה. נאמר לנו על ידי המלצרית שזה ייקח בין ארבעים דקות לשעה. עשינו את ההזמנה והחלטנו לעשות טיול בטיילת של בת ים לחילוץ עצמות.
חזרנו אחרי שעה לאסוף את ההזמנה ואז גילינו לתדהמתנו שעוד לא התחילו להכין את ההזמנה שלנו. התחיל ויכוח לא נעים בו המלצרית טענה שלא עברה שעה אבל בדיקה בנייד של שעת השיחה מהבית בה התבקשנו לעשות הזמנה, הראתה שכבר עברה שעה. המלצרית בחרה להתעלם מזה...אז, בטון שהזכיר לי בעיקר זלזול הציעו לנו לוותר על ההזמנה, ופתאום ,בעודנו באמצע השיחה עם המלצר מבואסים ומתלוננים, בחור שעמד לצידנו אסף את ההזמנה שלו בטייק אוויי והבנו שפשוט הכינו קודם את ההזמנה שלו, לפני שלנו. בנקודה הזאת ממש רתחנו מכעס. אלה היו סיטואציה מאד לא נעימה ויחס מאד לא שירותי מצד שני העובדים. מכיוון שבבית הסתמכו על ההזמנה לארוחת הערב, לא רצינו לבטל אותה, עמדנו וחיכינו עשרים דקות נוספות לקבלת ההזמנה. כך שעברו שעה ועשרים דקות מרגע ביצוע ההזמנה.
בשום שלב, אף אחד לא חשב להתנצל או להודות שקרתה תקלה. להיפך, המסר היה שאנחנו לא בסדר מכיוון שאנו מתלוננים, ושאנחנו בעיקר מפריעים להם כי אנחנו עומדים ומחכים להזמנה שלנו.
השורה התחתונה היא שעם יחס כזה אני לא רואה סיבה לחזור לשם, וכנראה גם שאני צריכה לקחת בעירבון מוגבל את ההכרזות של ריטה גולדשטיין.
ערב שישי לפני כמה שבועות, נתתי לדוק את הזכות להחליט היכן נסעד והוא בחר במסעדת פק היי בבת ים. הוא מראש "הזהיר" אותי שזו לא מסעדה רגילה, אבל באותה נשימה הוא גם אמר שזו מסעדה שהוא ומשפחתו מכירים שנים ומאד אוהבים.
שיטוט ברשת העלה דיווח של ריטה גולדשטיין במאקו מלפני כמה חודשים, בו היא מכתירה את המסעדה כ"מסעדה הסינית הטובה ביותר שאתם לא מכירים". כמובן שבאתי עם ציפיות.
מדובר במסעדה ששוכנת בבית דירות רגיל בקומת הקרקע שלו, ברחוב ניצב לטיילת בת ים. תארו לכם מעין דירת קרקע באזור של בתי מגורים בה שוכנת מסעדה. המסעדה עצמה לא גדולה במיוחד ויש בה רק כמה שולחנות. העיצוב מזכיר מסעדות סיניות קטנות ומצועצעות כמיטב הז'אנר.
השולחן שלנו הוזמן לשעה שש וחצי ומראש הוגבלנו לשעה וחצי, מה שהתאים לנו.
לפתיחה חלקנו זוג אגרולים במילוי ירקות. האגרולים השמנמנים היו לא פחות ממצויינים. הם הגיעו חמים מאד, ללא שמן מיותר, עם מילוי נדיב לצידם כמיטב המסורת רוטב בצבע ורוד זוהר מתקתק. שנינו נהננו מהם מאד. 15ש"ח.
בהמשך חלקנו שתי מנות עיקריות ותוספת אחת –
בקר סצ'ואן היתה המנה הראשונה שהורכבה מאצבעות חצילים רכות וחתיכות בשר ברוטב טעים ומרוכז מאד. מנה טובה, למרות שלטעמי היו בה יותר מדי חתיכות חצילים ופחות מדי חתיכות בשר. 58ש"ח.
עוף עם אגוזי קשיו ופטריות היתה המנה העיקרית השניה שהזמנו. כאן דעותינו היו חלוקות: בעוד הדוק מאד אהב אותה, לי היא לא היתה טעימה. בעדינות אכתוב שהמנה לא הצטיינה בנדיבות בפטריות או בקשיו. התחושה שלי היתה שפשוט התקמצנו עליהם, במיוחד על הקשיו. במקום זה, הטעם הדומיננטי נע בעיני בין טעם של סלרי לטעם של אבקת מרק. מכיוון שגם סלרי וגם אבקת מרק אני לא סובלת, הסתפקתי בטעימה קטנה מהמנה שאיכזבה, אותי לפחות. 55ש"ח.
לצד המנות העיקריות אכלנו אורז מוקפץ בקערית קטנה שהיה בסדר גמור. 12ש"ח.
יחד עם שתיה קלה הגענו לחשבון של 164ש"ח.
שתיים מתוך שלוש מנות מוצלחות זה לא רע, וגם המחירים מאד הוגנים אבל הבעיה שלנו היתה עם השירות.
בסיום הארוחה שאלנו אם נוכל לעשות הזמנה של טייק אוויי לקחת איתנו לארוחת ערב למשפחה. נאמר לנו על ידי המלצרית שזה ייקח בין ארבעים דקות לשעה. עשינו את ההזמנה והחלטנו לעשות טיול בטיילת של בת ים לחילוץ עצמות.
חזרנו אחרי שעה לאסוף את ההזמנה ואז גילינו לתדהמתנו שעוד לא התחילו להכין את ההזמנה שלנו. התחיל ויכוח לא נעים בו המלצרית טענה שלא עברה שעה אבל בדיקה בנייד של שעת השיחה מהבית בה התבקשנו לעשות הזמנה, הראתה שכבר עברה שעה. המלצרית בחרה להתעלם מזה...אז, בטון שהזכיר לי בעיקר זלזול הציעו לנו לוותר על ההזמנה, ופתאום ,בעודנו באמצע השיחה עם המלצר מבואסים ומתלוננים, בחור שעמד לצידנו אסף את ההזמנה שלו בטייק אוויי והבנו שפשוט הכינו קודם את ההזמנה שלו, לפני שלנו. בנקודה הזאת ממש רתחנו מכעס. אלה היו סיטואציה מאד לא נעימה ויחס מאד לא שירותי מצד שני העובדים. מכיוון שבבית הסתמכו על ההזמנה לארוחת הערב, לא רצינו לבטל אותה, עמדנו וחיכינו עשרים דקות נוספות לקבלת ההזמנה. כך שעברו שעה ועשרים דקות מרגע ביצוע ההזמנה.
בשום שלב, אף אחד לא חשב להתנצל או להודות שקרתה תקלה. להיפך, המסר היה שאנחנו לא בסדר מכיוון שאנו מתלוננים, ושאנחנו בעיקר מפריעים להם כי אנחנו עומדים ומחכים להזמנה שלנו.
השורה התחתונה היא שעם יחס כזה אני לא רואה סיבה לחזור לשם, וכנראה גם שאני צריכה לקחת בעירבון מוגבל את ההכרזות של ריטה גולדשטיין.
