אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[קייזר סוזי]

ארנסטו בבן יהודה! איטלקית נהדרת!

 

[החתולית]

מה אכלתם? כמה שילמתם?

 

[קייזר סוזי]

הא, אהממ וואי רגע,רצה לחפש את התפריט.

היינו ארבעה.
&nbsp
1.פוקצ'ה
2.פגוטינו ריקוטה ותרד-
קרפ ממולא בריקוטה, תרד ופרמיג'נו על מצע רוטב עגבניות
&nbsp
3.פאפארדלה שמן שום ופטריות.
&nbsp
4.ספגטי קרבונרה
רוטב שמנת, פרמיג'נו, חלמון וחזה אווז צרוב
&nbsp
5.ספגטי פטוצ'ינה בולונז.
&nbsp
6. שתיה קלה +2 כוסות יין.
&nbsp
בגזרת הקינוחים זה היה פנקוטה פירות יער ועוגת שוקולד חמה.
&nbsp
הכל היה פשוט מעולה,שירות טוב,מהיר.. אותנטי גם (כולם שם איטלקים).
מקום קטן,נעים וחביב, והכי חשוב ממש טעים.
&nbsp
הכל עלה 460 בערך משהו כזה.

 

[דוקטור פוד]

חוגגים שנה בשלל אירועים

החגיגות התחילו ביום רביעי בערב בפרונטו (דיווח מורחב בהמשך) שהתגלהת כרגיל במסעדה איטלקית במר ההגבוהה ביותר, שירות מעולה, תפריט יין יקר אבל עם יינות מעולים, אווירה רומנטית שמשחקת בין פורמליות לקלילות.
אכלנו ארנציני מעולים, אספרגוס ורביולי תירס מתקתקים ונהדרים, קפלטי זנב שור בשרני, ניוקי בחמאה חומה ונתח קצבים על פולנטה רכה.
ארוחה מעולה ומדוייקת, טעמים איטלקיים אמיתיים עם מגע שף עדין שמקפיץ את החוויה, 530 ש"ח לזוג, לא זול אבל שווה לחגוג.
יום חמישי חתונה של בת דודה בבית העם ביקנעם המושבה, קיטרינג טבעוני לא רע בכלל שהצלחי רוב הזמן להיות מקורי ולא להתברבר.
בשישי עלינו עוד פעם צפונה, עצירה ראשונה בקינוח נדב למרק בצל גדול ומחמם לבבות, ברישו ריקוטה ולוטוס מסחרר, מאפה בטטה מעולה ולחם גבינות צאן שנלקח לצימר ביחד עם פאי לימון ושוקלד לבן מעולה שמעולים.
סוף שבוע בכללי בצימר בשם כליל בגליל, בית אבן נהדר ומבודד עם בריכה שמרגישה טבעית מול הנוף, גג משגע והרבה כוכבים, בערב נסענו למיכאל בלימן- ביסטרו מקומי מעולה ומעט יקר, לחם טוב, צלחת ירקות על הגריל שהכילה בלאדי אמיתי, ירקות מאיכות עליונה שטופלו במדוייק על לבנה מוצלחת שנוגבה עד תום.
לעיקריות- מפתול, קוסקוס ערבי שמזכיר פתיתים עם טעם עמוק , עם תבשיל פטריות מעולה ובשבילי שקדי עדל מתקתקים, לקינוח קרם שניט חביב , 277 ש"ח לזוג לארוחה מעולה.
בשבת בבוקר בסמדר בכליל, בשילוב עם טיפול בספא קיבלנו בראנץ זוגי של גבינות עיזים טובות, ירקות מהגינה עם רוטב מתקתק, חביתות ענקיות מלאות בעשבי תיבול, פטריות, בצל והמון גבינות, שייק בריאותי (סלק , תפוח וג'ינג'ר בשבילי, גזר תפוח וסלרי בשבילה) לחם ריחני וטרי ולקינוח גם פנקייק טבעוני קטנטנים עם מרקחת חבושים מעולה.
אין ספק שהיה הרבה הרבה אוכל והרבה הרבה שלווה.

 

[erezavn]

התחזרות שישי צהריים: אמריקה בורגרס + קינוח ב- Cookeez

אמריקה בורגרס בדיזינגוף 112 נפתחה לפני 3-4 חודשים וזכתה לשבחים וביקורות טובות. הגדיל להלל חיליק גורפינקל מגלובס שבכותרתו טען שההמבורגר שלהם הוא סנסציה ושהקציצה היא מושלמת...
התחשק לי המבורגר בשישי צהריים אז קפצתי לבדוק...
הזמנתי לראשונה את פרח הבצל (14 ש"ח). מנה שדובר עליה לא מעט. תכל'ס שיחוק. לא יודע אם זו המצאה שלהם, אבל זו אחלה מנה. בצל שמטוגן בשלמותו כשהוא חתוך ופרוס כפרח וכך הוא מוגש. פריך ומתובל בפפריקה מעושנת. טעים וכיפי. באופן מפתיע זו גם לא הייתה מנה שמנונית וכבדה.
להמבורגר לקחתי את ההמבורגר החריף. המבורגר בקר עם מיונז צ'יפוטלה, טבעות בצל מטוגן ונקניקיה חריפה מפורקת (למעשה מפוררת). מנה של 50 ש"ח. להגיד שזו קציצה מושלמת אני לא יכול. המבורגר טוב. לא יותר. הבשר טרי (החבר'ה של מו ומו מספקים בשר טוב). הקציצה - עבה וטובה ועשויה מדיום בדיוק כמו שרציתי. הבעיה שלי הייתה בתיבול. החריף היה בקושי פיקנטי. הצ'יפוטלה שאמורה לרומם ולהסעיר את המנה ואת טעמיה לא הורגשה מספיק. אני צרכן צ'יפוטלה נלהב ומשתמש בה לא מעט. לא צריך כמות גדולה כדי שהחריפות והטעם המעושן יורגשו. כאן כמעט זה לא הורגש וחבל. גם תוספת הנקניקיה המפוררת לא מדהימה.
ולמרות זאת - סה"כ המבורגר באיכות טובה.

לקינוח קפצתי בניין ליד - לדיזינגוף 112. הסניף השני של Cookeez. לא משהו. די בינוני. גלידות מתוקות מדי. עוגיות לא מספיק טעימות ובמרקם קשה מדי שהופך את מלאכת האכילה למעצבנת. (אכלתי גלידה מסקרפונה ופירות יער עם עוגיות שוקולד לבן ואגוזי לוז אם זכרוני אינו מטעה אותי).

 

[erezavn]

תיקון הרחוב - אלנבי כמובן ולא דיזינגוף...

 

[Vegeterian123]

בראנצ' קליל בצ'יקטי

חלקנו סלט פנצנלה, ארנצ'יני וקלמרי על הגריל
עם אפרול שפריץ וקפה, יצאו 170 שקל לפני, שלא בטוח שהיו שוות את ה"ארוחה"
חייב להגיד שהיינו לפני כשנה בערב, וממש התלהבנו, ועכשיו יש הרגשה שטיפה איבד מהטאצ', טיפה ירד לנו מהמקום בפעם הזו.
אולי בגלל שזה בראנצ' ? (יש תפריט שונה לבראנצ', שגילינו רק כשיצאנו)

 

[החתולית]

סוף סוף חגגתי יום חמישי כמו שצריך

התחלתי בפגישה עם חברה בקוקבוק קפה של אביבית פריאל מאוזריה.
שכחתי לקחת את החשבון, ואין תפריט ברשת, אז הפירוט יהיה ללא מחירים:
שתינו שתינו ברד של קמפרי עם תפוזים - שיחוק רציני של קיץ, שהיה מרענן למרות ה-Brain freeze.
אני הזמנתי פיתה עם שרימפס - פיתה מלאה בנדיבות בשרימפס, סלט ירקות עם אנשובי, טחינה ותיבול חרפרף עדין מאד (כזה שיכולתי לאכול). מי צריך אייל שני כשיש אביבית פריאל? המנה היתה טעימה, השרימפס עשויים בדיוק במידה הנכונה, והחרפרפות הוסיפה למנה עוקץ נעים.
החברה אכלה בוריק עם תרד ופטה ונהנתה מאד.
עם צ'ייסר של קמפרי לחברה שילמנו 172 ש"ח.

בערב פגשתי את הבחור בסרווסריה. אחד המקומות הכי שמחים שאכלתי בהם בתל-אביב. מקום שמחלקים בו צ'ייסרים לכולם (!) כל הזמן, בנדיבות ובאדיבות.

חלקנו בינינו את כל המנות, ומהר מאד נוכחנו לדעת שהזמנו יותר מדי אוכל. מזל שאנחנו לא פולנים ואמא שלו לא היתה בסביבה, אז "לא גמרנו מהצלחת" :

• מהספיישלים ברוסקטה עם מורסיה וביצת שלו (38) - שתי פרוסות באגט קלויות ועליהן פרוסה עבה של מורסיה ועליה ביצת שלו. תענוג. אני אוהבת נקניקי דם. המורסיה היתה חמצמצה ועסיסית, החלמון הקטנטן איזן את החמצמצות והוסיף מתיקות כלשהי, וטיפת מלח גס השלימה את מנעד הטעמים. שני ביסים ונגמר, וחבל שכך.
• בונאלוס דה קסו (38) - לביבות גבינה ספרדיות שמוגשות בצורת כדורים קטנים מטוגנים. הבחור לא אהב את הכדורים הללו, שהיו מרירים מעט. לא סיימנו את הצלחת (38).
• ביקיני פטריות כמהין ואמנטל (36) - טוסט ספרדי. מנה שהזמנו בהמלצת המלצרית וחבל. טעמנו מהטוסט לקראת סוף הארוחה כשכבר היה קר, ולא אהבנו אותו. היה בטעם משהו שטוח, הכמהין לא הורגשו, ואמרנו שהיינו צריכים לוותר על המנה מראש.
• סטייק אנד אג (44) – שני נתחי שייטל דקים צרובים על הגריל, על אחד מהם ביצת עין , ובצד פלפל פדרון קלוי (ולא חריף). כמה פשוט, ככה עשוי בדיוק נכון, הבשר האיכותי והביצה עשויים בדיוק במידה הנכונה, והפלפל הוסיף מימד נוסף לכל נגיסה.
• שיפודי אונגלה עם עגבניה ופלפל פדרון (56) – שני שיפודי אונגלה שמוכיחים שוב, שחומר גלם טוב לא צריך הרבה טיפול. צלייה נכונה, תיבול פשוט, עגבניה עסיסית ופלפל קלוי, ואנחנו מאושרים עד לב השמיים.
• חמון איבריקו 5 בלוטים פאטה נגרה (ע"ח הבית) – קיבלנו טעימה ממנה שהוגשה בבראנץ' השיכורים של הסרווסריה. פרוסות דקיקות של חמון משובח שבמשובחים מוגשות עם שקדים קלויים. עצמנו עיניים, טעמנו את המתיקות והמליחות, הרכות של החמון והקרנץ' של השקדים, ודמיינו שאנחנו בברצלונה.
• קיבלנו גם טעימה מהטרין שהוכן לבראנץ' - טרין כבד אווז ורגל חזיר. הוגש עם לחם, אבל אני העדפתי לאכול אותו עם מזלג. באמצע היו גם בצלצלי פנינה חמצמצים שאיזנו קצת את הטרין עתיר השומן והטעם. השילוב בין כבד האווז לבשר החזיר היה מצויין לטעמי, ומצא חן בעיני שכל נגיסה הכילה מגוון של טעמים ומרקמים.
• לקינוח: נתח ברי מטוגנת ועליו פירות יער (36) – חשבתי שאוהב את המנה הזאת, שראיתי צילום שלה בפייסבוק, אבל איכשהו בסופו של דבר לא התחברתי אליה. לא ממש חשתי בטעם של הברי, שכנראה אבד בטיגון.
• הבחור הזמין את הפרוסה האחרונה של עוגת גבינה סטייל ניו יורק צ'יז קייק (32), והתמוגג. גרידת תפוז הכניסה מימד נוסף ועוקצני לעוגת גבינה קלאסית.

עם כוס סוביניון אלטוזאנו (26) וחצי ליטר בנקטינר (27), החשבון הגיע ל- 351 ₪ שלטעמנו היו כדאיים.
הוא נהג הביתה, כי אני שתיתי קצת יותר מדי צ'ייסרים של גורדון ג'ין. קבעתי כבר תור לקרדיולוג.

בשישי היינו ילדים טובים ואכלנו בבית: נתחים דקים של אנטריקוט במחבת עם סלט ירקות טרי (ששווה את משקלו בזהב).
בשבת לא וויתרנו על המסורת של חומוס בקלנסווה.
ממחר דיאטה.

 

[Nרב]

ברד הקמפרי נשמע מעולה וכל הארוחה גם

וגם אנחנו נהנינו מאד בסרווסריה, נחמדים שם מאד

 

[החתולית]

יש להם גם ברד של ערק עם משהו

אבל אני אוהבת קמפרי

 

[יצורה]

בשבת - את הדבר הכי יפה שהכנתי לאחרונה

פוט סטיקרס לפי מתכון של יובל בן נריה מכאן: http://www.hashulchan.co.il/?CategoryID=82&ArticleID=17099 עם שינויים קטנים במלית. הראשונים שהכנתי אי פעם וכל כך יפים שאני לא יכולה להפסיק להשוויץ.
בשישי הצטיידנו בבורקס, חומוס, זיתים וגבינות מלוינסקי והתחזרנו עם ארוחה עתירת כולסטרול בבית.

 

[inבאלי]

בבית עוגות שמרים ובחוץ גרינברג באיזורי חן בצפון תל אביב

ביום שישי הכנתי עוגות שמרים לפי מתכון של שרית נובק ממאקו. הכנתי במילוי פרג, שוקולד, ממרח חלבה וגבינה עם דובדבנים. הבצק יצא עשיר מאד ונכון לעכשיו יאומץ בחום לאור התגובות הנלהבות.

מכיוון שכשלנו בניסיון למצוא מסעדה כתחליף לארוחת ערב משפחתית במתכונת מצומצמת, בסופו של דבר אכלנו אצל הוריי והיתה ארוחה מספקת שכללה בין השאר קציצות טופו ועדשים, צלי בקר, אורז, סלט מלפפונים של סבתי היקית וסלט כרוב אדום.


במוצ"ש נפגשתי עם הבריטית באופן ספונטני. לא רצינו להיכנס ממש לתוך תל אביב ולכן קפצנו לגרינברג במרכז המסחרי של שכונת איזורי חן בצפון תל אביב. כשהגענו בסביבות רבע לתשע המקום היה מלא בסועדים.

לא היינו מאד רעבות ולכן חלקנו -

סלט קיסר מוצלח- חתיכות עוף עסיסי, חסה פריכה, צלפים, קרוטונים מצויינים וגבינה. הייתי שמחה ליותר נדיבות מבחינת גודל המנה ובעיקר יותר רוטב. 58ש"ח.

ברולה כבדי עוף היה פטה שפוזר עליהם מעט סוכר חום עליו עברו עם מבער. הפטה היה בסדר ולא יותר, מהגימיק של ה"ברולה" לא התלהבתי וגם לא מארבע הפרוסות הקטנטנות והדקיקות של הבגט שהגיעו קלויות. התמונה שצירפתי מטעה והן לא נראות קטנות כל כך כפי שהיה במציאות. כמובן שביקשנו וקיבלנו תוספת של פרוסות. התימחור - 52ש"ח מוגזם לחלוטין.

שתינו מים קרים וטעימים שהובאו בבקבוק.
השירות היה בסדר.

היה בינוני ולכן לא בטוחה שנחזור בקרוב.

 

[salo22]

סופ"ש ארוך

בחמישי בערב בטאנטי באצ'י, היה טוב.מנת סלט השקדים, פטה ופלפלים קלויים שאהבנו שם בעבר, הייתה הפעם מאכזבת, רחוק מאוד מנדיבות בגורמים המרכזיים במנה, שאפיינה אותה בעבר, המון עלים ירוקים, חבל, הפתיע לרעה. מנת הפיצה עם פפרוני וסינטה (מעשונת?) הייתה טובה מאוד אם כי קצת אגרסיבית לזוגתי בטעמים, 74 ש"ח למיטב זיכרוני.
מנת הניוקי עם פטריות נשארה מעולה כשהייתה, גם כן 70 ומשהו ש"ח, לא יודע בוודאות, אבל אולי גם היא טיפונת קטנה ממה שהתרגלנו בעבר. קנולי חביב לקינוח (במחיר מעט מוגזם של 22 ש"ח), קנקן לימונדה 24 ש"ח, יצא לנו סה"כ באיזור 240 ש"ח לפני, לא זול במיוחד לתמורה, אבל יכול להיות גם הרבה יותר גרוע מזה.
בשישי קוואקר עם תוספות ומאפינס שוקולד בננה, החבר'ה שעבדו על המזגן שלנו שמחו להצטרף

סיר של קישואים ממולאים ברוטב עגבניות "הודי" היה ארוחת הערב וכמובן היה טעים בערך פי שתיים למחרת בשבת. בגלל שבילינו קצת יותר מידי זמן בחופים הנפלאים של חיפה ולא היה מספיק זמן לבשל הסיר לאט "כמו שצריך", גם היה סיר גדול, העברנו זריז התכולה לסיר לחץ ודווקא יצא פיתרון לא רע בכלל, לא "כמו הספר", אבל מספק מאוד..
שבת בבוקר סירניקי, "לביבות" טברוג כמעט לא מומתקות, עם ריבה וגנאש שוקולד בצד, השוקולד הגולמי של אייקם באמת טעים ביחס למחיר שלו, יפה מאוד.
בנוסף לשאריות הממולאים החלטתי שאין מספיק אוכל לערב אז שוב רצתי לקנות קובה וחומוס באבו שקארה.. שיהיה.. היו לאחרונה ליימים לא יקרים במיוחד בשוק, אז עשינו במשך הסופ"ש המון לימונדה מוגזמת עם מי זהר ו"נענע מנטה" מהשוק, בנוסף כף של פריגת לימונים על כל קנקן בינוני, אין כמו לימונדה מוגזמת

ראשון היינו במקרה בחופש, האישה דרשה גל לארוחת בוקר, אז בסביבות שבע וחצי התייצבנו במרכז הכרמל ושוב הייתה ארוחה בוקר פשוט מעולה.. למעט עניין חוסר פנכת הדג המלוח הקטנטנה מפעם קודמת, אותה החליף סלט סלק פחות טעים, אבל סה"כ היה לנו טעים ביותר. ניסינו שני מאפים "חדשים" של שנק חלבה שוקולד ושקדים פרג בבצק פריך, הם היו מצויינים לסוגם, אך פחות טעימים לנו ממה שניסינו בפעם הקודמת, נמשיך לנסות אחרים בהמשך.. המחיר יצא זהה כמובן למה שאכלנו לפני שבוע, 105 ש"ח לארוחת בוקר ליחיד פלוס שני מאפים מכובדים בגודלם והגדלת שני קפה, ממש לא זול אבל מיושר עם הז'אנר, מבחינת האיכות והנחמדות אני בהחלט מתקשה לחשוב על מתחרים.
צהריים מאוחרים במיזללה, אחרי שעוד הספקתי לקחת שייק גדול של מלון, אננס ונענע בדוכן של תמרה על בן גוריון, טעים, אבל 28 ש"ח, רק בריאות

לגבי המיזללה, כמה נקודות - זאת עדיין עיסקית מעניינת מאוד, עם אוכל די מוקפד ובעיקר טעמים "נושכים", הרבה טעם, חריפות, מליחות, חמיצות וכולי, אנחנו מאוד אוהבים, האוכל די יצירתי, לא יותר מידי, בהחלט יש השקעה ואנחנו יוצאים מרוצים, טעים לנו.. יש כרגיל מקום לשיפורים גם באוכל, הפעם השירות היה די רחפני, למרות שהמלצריות נחמדות מאוד. יש מין תופעה כזו, בעיקר במסעדות תל אביביות שיצא לנו לאכול בהן, שמסעדה היא גם מועדון חברתי לבעלי התפקיד, כלאמר מלצרים ינהלו שיחות ועדכונים בינם לבין עצמם תוך כדי המשמרת, מנהלים יגלגלו שיחות משועשעות ואופנתיות בינם לבין עצמם, לא תמיד איכפת לנו, הפעם קצת הפריע, כי מיהרנו ולא הרגשנו שמספיק "זמינים לנו", אני יכול להבין שזה מין סיגנון עבודה וניהול ש"מתאים לאיזור", אבל מסעדה היא קודם כל מקום עבודה עם אחריות, וכמו שהיה אתמול, לא היה כל כך יעיל.. חוץ מזה שמילוי מים לא היה עד שביקשנו, גם לאחר שנישאלנו אם נרצה תוספת לחם וענינו בחיוב, הוא לא הגיע, הכל בסדר, ממש לא מרוע לב, סתם זכיכות והאוכל באמת משביע, אבל זה היה פשוט לא יעיל ולא לעניין, במיוחד במקום מתיימר, לגמרי מתיימר.
פירוט האוכל - בראשונות סלט הקינואה מוצלח מאוד, נזכיר שוב טעמים עזים וממש לא מעודנים, אבל לנו זה עבד יופי. סלט העגבניות עם גבינה וקרוטוני פיתה, היה פחות מעניין ופחות טוב, עדיין טעים, קוביות קולורבי מיותרות לגמרי, במיוחד שיש גם פלחי צנונית בסביבה.
הלחם והממרחים מצויינים, לטעמי בין המוצלחים שאפשר למצוא בארץ..
בעיקריות הטעמים של השפונדרה טלה עם "רוטב שעועית" ושאר כיוונים מקסיקניים ומנת דג הבורי בקרם חצילים היו מצויינים, באמת עבודה נפלאה על טעמים. אבל כמה נונים בינוניים - כמות אסטרונומית ותמוהה של עגבניות שרי צלויות במנת הדג (היו כמה גם במנה של הטלה) ומעת מידי בשר לטעמי במנת הטלה, בשביל 96 ש"ח, אפשר הרבה הרבה יותר. אבל שוב, שתי מנות טעימות ביותר.
לקינוח הקסטה, משמעותית ורסיה פחות מוצלחת מאותו קינוח דומה שכלל אלמנטים כמו קציפת פופקורן וקרם קפה, סמוך לפתיחה. אולי בערב מגישים משהו מוצלח ומסעיר יותר, מה שכן, הכמות בהחלט הייתה מכובדת, 40 ש"ח.
סה"כ כ 255 ש"ח לא כולל, מחיר טוב לארוחה כזו, למרות ששוב, זכורות ארוחת מעט יותר טובות ומסעירות סמוך לפתיחה.

 

[Meirav Flum]

אין כמו לימונדה מוגזמת

גם אני ניצלתי את העובדה שליים יותר זול מלימון והכנתי לימונדה בנוסח "מסקל": קרח, סירופ סוכר, מיץ ליים, קוביות ליים, סודה וגולת הכותרת- כמה טיפות אונגוסטורה ביטר מלמעלה. במסעדה מוסיפים גם כמה ענפי נענע, בבית אנחנו מעדיפים בלי. נשארו לי עוד כמה ליימים במקרר, יש לך מתכון טוב למרמלדה?

 

[salo22]

לא זכור לי שעשיתי ריבה מליימים

ולא תמיד מסתדר עם מרירות שיש בצימצום של פרי הדר, מה שכן אולי עשיתי עם ליים, אבל ממש מזמן, זה פאט דה פרוט, אבל בכל מקרה אני משתמש במתכון בסיסי יחסית, ששיתף בזמנו מנהל פורום שוקולד בעבר, לטעמי דברים כאלו ראויים במיוחד עם בסיס פירות חמוץ עד חמוץ מאוד, אחרת פחות כיף ומתוק מידי.