יומנגוס
בשישי בשעות הערב החלטנו להיפגש עם חבר באמצע הדרך בין תל אביב אליו והפור נפל על יומנגוס. במילת אחת meh.
הגענו יחסית מוקדם - שש וחצי ועדיין היינו צריכים להמתין כעשרים דקות בתור. לאחר שנכנסנו הגיעה מלצרית תוך כמה דקות לשאול אם נרצה משהו לפתיחה מהר מהר. הזמנו טבעות בצל וצ'יפס לבת של החבר שהייתה שם. המלצרית ישר אמרה בקול רם "צ'יפס קטן" והאבא היה צריך להסביר שמדובר בצ'יפס גדול. הזמנו גם את הבירה שלהם שהיא למעשה בירת אלכסנדר (הם טוענים למתכון אחר מהאלכסנדר הרגילה, אישית לא הרגשתי הבדל).
הגיעו טבעות בצל מצוינות עם רוטב שלטענתם היה חריף אבל הרגיש כמו קצת רסק עגבניות עם טיפה אחת של טבסקו, לא חריף, אולללייי פיקנטי ורוטב ברביקיו תעשייתי. הצ'יפס, בדיוק כמו בכל הביקורות הגיע סמרטוטי לחלוטין אבל הילדה אכלה. הקטשופ היה קטשופ, המיונז היה מפוצץ מלח וכמעט בלתי אכיל.
אחרי שסיימנו את הראשונות הזמנו עיקריות - החבר החליט לחלוק עם הבת שלו את הפיני, נאלץ להתווכח עם המלצרית על מידת העשייה אחרי שרצה MR ובסוף התפשר איתה על המדיום שהיא המליצה כי "זה פותח את הטעמים של התוספות" (לא ברור למה הכוונה אבל ניחא). אני והבחור החלטנו לחלוק את הסיציליאני ואת המקסיקני, למודים החלטנו על מידת עשייה מדיום.
שתי מילים על השירות - זה לא מגניב לשבת ליד הסועדים, זה מעצבן. זה עוד יותר נורא שאת הולכת לחפש כסא פנוי בשולחנות מסביבנו כדי לשבת לידנו במקום לקחת הזמנה ביעילות. ככלל, המקום נראה עמוס אנשי צוות אבל ההרגשה הייתה שהם לא עובדים מספיק, אולי זה קשור לעובדה שרובם נראים תלמידי תיכון.
הגיעו ההמבורגרים. כמובן שההמבורגר הפיני שהחבר שהיה איתנו הזמין הגיע מדיום רר כמו שהוא רצה ולא מדיום כמו שהמלצרית התעקשה איתו. עדיין אין לי מושג מה זה אומר לפתוח את הטעמים אבל אני יודעת שהגרילמן שלהם פשוט sloppy (ובכלל זו מילה שאפיינה לאורך כל הדרך את כל מה שהם עושים שם). ההמבורגר סביר, הבשר לא מיוחד והתוספות לא מורגשות או מסעירות.
ההמבורגר המקסיקני לא ראה מימיו חלפיניו כמובטח בפירוט התפריט. הוא כן כלל את אותו רוטב "חריף" מטבעות הבצל ואכזב בגזרת החריף למתקדמים.
ההמבורגר הסיציליאני היה הבעייתי מכולם, אמנם הגורגונזולה הורגשה כראוי אבל ההמבורגר היה רך ומושי, כאילו מישהו הרתיח אותו במקום לשים אותו על הגריל.
הררי הצ'יפס שהגיעו עם הכל לא בדיוק סייעו, במיוחד נוכח הסמרטוטיות שלו. באמת, אני מבינה שאתם מתמקדים בבשר אבל לא רק שהוא לא משהו, בחיאת, תקנו עוד צ'יפסר - אתם מנסים לדחוף יותר מידי צ'יפס לאותו שמן ומורידים את הטמפרטורות שלו וככה תפוחי האדמה שותים את השמן. אתם גם מפסידים כסף על כמויות השמן שאתם משתמשים בו וגם הצ'יפס שלכם יוצא מעפן.
מבחינת העיצוב והכל, המקום מנסה להיות מגניב. היה לי קצת קשה עם המאגניבות הזו כשעל הקיר כתובה המילה dissert (במקום dessert). חסכתם כסף על מעצב? לפחות תבדקו בגוגל טרנסלייט שאתם כותבים דברים נכון.
לסיכום - 300 וקצת שקלים מבוזבזים לחלוטין. אין ספק שגם במדבר כל קוץ הוא פרח אבל באמת לא מקום ששווה לטרוח לצאת בשבילו מהעיר במיוחד. רק אם אתם תקועים באזור נתניה חדרה רעבים וחייבים המבורגר בלי יכולת לצאת מהרדיוס הזה.
בשישי בשעות הערב החלטנו להיפגש עם חבר באמצע הדרך בין תל אביב אליו והפור נפל על יומנגוס. במילת אחת meh.
הגענו יחסית מוקדם - שש וחצי ועדיין היינו צריכים להמתין כעשרים דקות בתור. לאחר שנכנסנו הגיעה מלצרית תוך כמה דקות לשאול אם נרצה משהו לפתיחה מהר מהר. הזמנו טבעות בצל וצ'יפס לבת של החבר שהייתה שם. המלצרית ישר אמרה בקול רם "צ'יפס קטן" והאבא היה צריך להסביר שמדובר בצ'יפס גדול. הזמנו גם את הבירה שלהם שהיא למעשה בירת אלכסנדר (הם טוענים למתכון אחר מהאלכסנדר הרגילה, אישית לא הרגשתי הבדל).
הגיעו טבעות בצל מצוינות עם רוטב שלטענתם היה חריף אבל הרגיש כמו קצת רסק עגבניות עם טיפה אחת של טבסקו, לא חריף, אולללייי פיקנטי ורוטב ברביקיו תעשייתי. הצ'יפס, בדיוק כמו בכל הביקורות הגיע סמרטוטי לחלוטין אבל הילדה אכלה. הקטשופ היה קטשופ, המיונז היה מפוצץ מלח וכמעט בלתי אכיל.
אחרי שסיימנו את הראשונות הזמנו עיקריות - החבר החליט לחלוק עם הבת שלו את הפיני, נאלץ להתווכח עם המלצרית על מידת העשייה אחרי שרצה MR ובסוף התפשר איתה על המדיום שהיא המליצה כי "זה פותח את הטעמים של התוספות" (לא ברור למה הכוונה אבל ניחא). אני והבחור החלטנו לחלוק את הסיציליאני ואת המקסיקני, למודים החלטנו על מידת עשייה מדיום.
שתי מילים על השירות - זה לא מגניב לשבת ליד הסועדים, זה מעצבן. זה עוד יותר נורא שאת הולכת לחפש כסא פנוי בשולחנות מסביבנו כדי לשבת לידנו במקום לקחת הזמנה ביעילות. ככלל, המקום נראה עמוס אנשי צוות אבל ההרגשה הייתה שהם לא עובדים מספיק, אולי זה קשור לעובדה שרובם נראים תלמידי תיכון.
הגיעו ההמבורגרים. כמובן שההמבורגר הפיני שהחבר שהיה איתנו הזמין הגיע מדיום רר כמו שהוא רצה ולא מדיום כמו שהמלצרית התעקשה איתו. עדיין אין לי מושג מה זה אומר לפתוח את הטעמים אבל אני יודעת שהגרילמן שלהם פשוט sloppy (ובכלל זו מילה שאפיינה לאורך כל הדרך את כל מה שהם עושים שם). ההמבורגר סביר, הבשר לא מיוחד והתוספות לא מורגשות או מסעירות.
ההמבורגר המקסיקני לא ראה מימיו חלפיניו כמובטח בפירוט התפריט. הוא כן כלל את אותו רוטב "חריף" מטבעות הבצל ואכזב בגזרת החריף למתקדמים.
ההמבורגר הסיציליאני היה הבעייתי מכולם, אמנם הגורגונזולה הורגשה כראוי אבל ההמבורגר היה רך ומושי, כאילו מישהו הרתיח אותו במקום לשים אותו על הגריל.
הררי הצ'יפס שהגיעו עם הכל לא בדיוק סייעו, במיוחד נוכח הסמרטוטיות שלו. באמת, אני מבינה שאתם מתמקדים בבשר אבל לא רק שהוא לא משהו, בחיאת, תקנו עוד צ'יפסר - אתם מנסים לדחוף יותר מידי צ'יפס לאותו שמן ומורידים את הטמפרטורות שלו וככה תפוחי האדמה שותים את השמן. אתם גם מפסידים כסף על כמויות השמן שאתם משתמשים בו וגם הצ'יפס שלכם יוצא מעפן.
מבחינת העיצוב והכל, המקום מנסה להיות מגניב. היה לי קצת קשה עם המאגניבות הזו כשעל הקיר כתובה המילה dissert (במקום dessert). חסכתם כסף על מעצב? לפחות תבדקו בגוגל טרנסלייט שאתם כותבים דברים נכון.
לסיכום - 300 וקצת שקלים מבוזבזים לחלוטין. אין ספק שגם במדבר כל קוץ הוא פרח אבל באמת לא מקום ששווה לטרוח לצאת בשבילו מהעיר במיוחד. רק אם אתם תקועים באזור נתניה חדרה רעבים וחייבים המבורגר בלי יכולת לצאת מהרדיוס הזה.
