סיכום-רומא

Maldini Girl

New member
סיכום-רומא


לאחר שנעזרתי בכם בכמה שאלות חזרתי עם סיכום רומא בכמה קטנות- בינוניות וארוכות.
אתחיל מזה שאגיד ששכרנו דירה ממש ליד המזרקה של טרווי, מיקום פנטסטי, הדירה חסכה לנו כסף (להערכתי הייתה זולה ממלון) של אוטובוסים וגם נתנה לנו את ההנאה שבלבשל באיטליה אוכל לעצמינו.
יחד עם זה כמובן שהגענו להרבה מקומות מעניינים.
 

Maldini Girl

New member
בקטנה- AL PICCHIO

מיקום- ממש ליד המזרקה של טרווי. Via del Lavatore, 39,
ביום הראשון הגענו רעבים (איכס האוכל בנתב"ג ואיכס האוכל של אל על) ידענו שבערב יש לנו ארוחה במסעדה אבל לא הצלחנו להתאפק. אמרתי לבחור "תבחר" והוא בחר את המקום הזה. למה? כי הבחורה שישבה בחוץ נראתה כאילו היא נהנית. והיא אכלה פסטה שנראתה טובה.
הוא- פסטה ברוטב צדפות (מוצלח)
אני- פטוצ'יני בולונז (מוצלח)
חלקנו בהמשך פיצה עם מוצרלה, גורגונזולה ושפק, שהייתה ממש מוצלחת, הבצק היה דק אבל לא מידי, קריספי וטוב, הזכיר לי כמו פיתה בטאבון אבל במובן הממש מוצלח. הגבינות היו תוספת מוצלחת.
לקינוח- קנולי שהיה ממולא בגבינה מתוקה עם נגיעות תפוזיות. אפשר לוותר.
סה"כ 38 אירו.
בפעם השנייה- הוא- פסטה פירות ים (הצדפות הייתה יותר מוצלחת) אני- קוטלט עם צ'יפס, בפועל הגיע שניצל-חזיר וצ'יפס. אפשר לוותר.
בפעם השלישית- הוא: ספגטי בולונז (מוצלח אבל עם הפטוצ'יני היה יותר טוב) אני: פסטה ברוטב שמנת וסלמון מעושן (מוצלח) חלקנו פיצה רוקט והאם או משהו כזה, שהייתה נחמדה, אבל הקודמת הייתה מוצלחת יותר.
השירות- נעים, אדיב ולא מעיק.
בקיצור- מוצלח לארוחה זריזה. תיצמדו לפסטות ולפיצות.





 

Maldini Girl

New member
Piccolo Arancio,

ליד טרווי, Vicolo Scanderberg, 112
הייתי במסעדה הזאת לפני 6 שנים כשהייתי ברומא. היו לנו בה ארוחה או שתיים נפלאות שעשו לי ממש חשק לחזור והכרזתי שכשמגיעים לרומא- על הערב הראשון הולכים לשם.
בתחילת הארוחה מוגשים לשולחן לחם וגריסיני, הלחם ככה, הגריסיני נחמד. הייתה רשימת יינות יפה ומכובדת, אבל מטעמי עייפות החלטנו לוותר על היין. כן קיבלנו עם התיישבותינו כוסות יין מוגז ע"ח הבית.
מתפריט האנטיפסטי הזמנו פרושוטו די מונטאיה (מקווה שכך מבטאים) בדיעבד היה מיותר בשבילי (מוצלח אך כשאוכלים רק את זה- מלוח מידי) אבל הבחור נהנה מאד, אמר שהנקניק מצויין.
ראשונות: הוא- פטוצ'יני כמהין, מנה מוצלחת אבל, לטעמי הייתה משעממת. היא הייתה טעימה אבל היה חסר לי בה משהו מעבר לטעם הכמהין, רציתי איזשהו עוקץ, משהו שיחדש לי בין ביס לביס. לצערי לא היה.
אני- פסטה ברוטב שמנת-סלמון שהייתה קרמית ונפלאה. גילוי נאות- זו המנה שאכלתי שם לפני שש שנים ונהניתי ממנה כל כך, בדיעבד, אם הייתי חוזרת לשם שוב כבר הייתי מזמינה מנה אחרת, כי בטוחה שהיו פסטות מעניינות יותר. פשוט הייתי חייבת להתרפק על זכרונות העבר...
לעיקרית חלקנו טלה צלוי עם תפו"א. הטלה היה מוצלח, הבשר היה רך ומתובל היטב. תפוחי היו תפוחי אדמה.
בשלב זה כשהגיע המלצר סיפרתי לו שהייתי במסעדה לפני שש שנים, ושזכרתי אותה מאד לטובה, ושמאד התרגשתי לחזור. הוא התרגש מאד וצ'יפר אותנו באיזה קינוחון ע"ח הבית, איזושהי עוגיה שהייתה חביבה.
סה"כ + בקבוק מים 57 אירו לארוחה נעימה וטעימה.





 

Maldini Girl

New member
NINO, ליד המדרגות הספרדיות

. Via Borgognona 11
נינו מגדירה עצמה כמסעדה טוסקנית קלאסית, ומתגאה בכך שהיא קיימת משנת 1934. את קירות המסעדה מקשטים תמונות מתקופות שונות של המסעדה.
בתחילת הארוחה מוגש לשולחן לחם (ככה)וגריסיני(מוצלח) שהמלצר ממלא מחדש כל פעם כשהקערית מסתיימת.
הגענו לארוחת ערב, הגענו מוקדם אך בהמשך עשה רושם שהתמלא עד אפס מקום.
ראשונות: הוא- פפרדלה ברוטב "צייד"- בשר ארנבת מבושל ביין אדום. פסטה נפלאה ורוטב נהדר, נהינינו מאד.
אני- פטוצ'יני ברוטב ארטישוק ופרמז'ן. יופי יופי של פסטה. פסטה מוצלחת עם רוטב חמצמץ וארטישוקים נהדרים. נהניתי.
עיקריות- הוא- עוף שמוגש על פולנטה, עם בייקון מעל, הרוטב היה אם אני זוכרת נכון- ציר ויין. הפולנטה הייתה טובה. העוף היה נחמד, הבייקון הוסיף. אבל המנה הייתה.. ככה. פשוט ככה.
אני- כבדי עגל בנוסח ונציה, שהיו פשוט מדהימים. לדעתי בושלו עם יין לבן ובצל. שילוב טעמים מופלא, כבד שעשוי בדיוק במידה הנכונה. כל כך טעים שמצאתי את עצמי בסוף סופגת את שאריות הרוטב בלחם ומצטערת שזה נגמר.
בשלב זה הבחור התחיל להתבאס בטענה שבכל המקומות בהם אנחנו אוכלים- המנות שלי היו מוצלחות יותר. הטענה הזאת נשארה נכונה עד סוף הטיול. מה שהשאיר בו קצת טינה כלפיי האוכל האיטלקי.
לקינוח הבחור אכל טירימיסו מוצלח, אני הייתי מלאה מאד (וחוץ מזה מעולם לא הצלחתי לאהוב טירימיסו.)
השירות היה מקצועי ונעים.
בשורה התחתונה- תלוי את מי שואלים. אני נהניתי מאד. בחרתי שתי מנות באמת מוצלחות. הבחור התבאס בעיקר מהעיקרית שלו, אבל בסך הכל מקום נחמד. החשבון היה באזור 85 אירו.





 

Maldini Girl

New member
Metamorfosi הממושלנת

Via Giovanni Antonelli 30/32
זה היה יום ארוך. היינו בטירת סנט אנג'לו ובוותיקן, והלכנו המון. ובשעה 8 היו לנו הזמנות במסעדה. נתחיל מהמיקום- אם תסתכלו על מפת התיירים של רומא לא תמצאו אותה. היא נמצאת "מעל" פארק וילה בורגזה. הgoogle maps אמר 45 דקות הליכה. בפועל, לאחר שהלכנו כ40 דקות והגענו רק לקצת יותר מאמצע הדרך- תפסנו מונית.
המסעדה נפתחת ב8, כך שהיינו הראשונים. המלצר קיבל את פניינו באנגלית רהוטה (דבר שלא נתקלנו בו הרבה באיטליה) שאל אם אפשר לקחת ממני את המעיל ואת התיק. "את התיק שלי אצטרך" אמרתי לו, הוא אמר שבוודאי, ושהוא התכוון רק להניח אותו לצידי- כך אמר והביא לי שרפרף קטן מרופד ועליו הושיב לאחר כבוד את התיק שלי. באיזשהו שלב, בלי ששמתי לב נפל התיק מהשרפרף לרצפה. המלצר בא והרים אותו, אמר לי "אופס, התיק על הרצפה!" והושיב אותו בחזרה על השרפרף שלו בחזרה.
הגישו לנו שני תפריטים. תפריט המסעדה ותפריט היינות, שנראה יותר כמו ספר ענקי. תפריט המסעדה כולל 4 תפריטים: 3 תפריטי עסקיות ותפריט רגיל. תפריט עסקיות ראשון- הקלאסי. 90 יורו לאדם (מחייב את כל השולחן) 5 מנות. תפריט ללא דגים ובשר של 5 מנות (80 יורו לאדם) וכן תפריט להרפתקנים, ב110 אירו לאדם, שבו אתה אומר לשף "אני אלרגי ל..." והוא מרכיב לך 9 מנות לפי דמיונו. בחרנו בתפריט הקלאסי, התרענו שהבחור אלרגי לשומשום. "וזהו בינתיים?" שאל המלצר בחיוך, וזהו בינתיים, חייכנו אליו חזרה. בטוחים שהולכים לאתגר אותנו במנות מעניינות. בשלב זה קיבלנו גם מן... קרקרים דקיקים שעשויים מקמח, שמן זית ומים. דקיקים וטעימים וקסומים.
הגיע מלצר היינות והמליץ לנו על בקבוק יין, סירבנו. אני לא אשת-יין וזה פשוט בזבוז. אז הוא הציע חלופה- יש אופציה של לקחת 3 כוסות יין שמתאים מלצר היינות לפי התפריט שבחרת, התענוג- 40 אירו. הבחור קיבל את ההצעה. "רק בשבילך, או גם בשבילך גברת?" שאל. רק בשבילו, אמרנו. הוא הסביר לנו שלפי התפריט שבחרנו נקבל שני יינות לבנים ואחד אדום. נשמע מצוין.
כעבור כמה דקות הגיע המלצר מחויך. "we want to welcome you, here is a welcome dish" . הלוואי שככה יברכו אותי בכל מקום: קציפת לובסטר עם חתיכות סלרי,גזר ולובסטר, עם אבקת דיו מסביב, ובנגיעות שמיר. הקציפה הייתה עננה קסומה ומופלאה, הגזר והסלרי הוסיפו קראנץ'. מדהים. לצידה של הקציפה המופלאה הגיע כיכר לחם שנאפית במקום, ולצידה אבן (כן, אבן) שבתוכה חור שממולא בגלידת שמן זית. הגלידה לא קרה, היא בעצם מן מוס נפלא שנמס במגע עם הלחם, שהיה קראנצ'י מבחוץ ורך ונהדר מבפנים.
אחרי כן קיבלנו שלישיית לחמים- לחם חום- בירה ואגוזי לוז, מהמם. לחמניות ליים נחמדות ומן ג'בטות קטנות- חביבות. כשהיה נראה להם שגמרנו את הלחם במהלך הארוחה אע"פ שבשום שלב לא גמרנו אותו, קיבלנו רי-פיל.
מנה ראשונה- קרפצ'יו שרימפס אדום ועליו אבוקדו מגולגל במילוי אמולסיית אוייסטרים. בביס הראשון הרגשתי תחושה קטיפתית מעלפת של האבוקדו והשרימפס, זה מדהים, חשבתי לעצמי. רק חבל שאין פה קצת קראנץ'.. והוא הגיע בביס השני. כי מסתבר שמתחת לכל הדבר המופלא הזה הסתתרו פירורי לחם קראנצ'יים. כשהמלצר בא לקחת את הצלחת אמרתי לו "תשמע, אני לא חובבת שרימפס, וזו כנראה המנה הכי טובה שאכלתי בחיי." הוא חייך אליי- "בינתיים" אמר. בינתיים.
מנה שניה- Carbonara egg 65°, ביצה שמתבשלת 4 שעות בחום של 65 מעלות, מגיעה עם קציפת פרמז'ן למעלה, וחתיכות בייקון בפנים. הכלי מגיע סגור, ומעליו נחות שתי חתיכות קטנות- האחת- עור חזיר מיובש ומטוגן, והשנייה- פסטה מטוגנת, "שאתם יכולים לאכול בנפרד או להכניס אל תוך הביצה ולאכול ביחד." אמר המלצר, שהוסיף והסביר שזו אחת המנות הוותיקות בתפריט, והאהובה עליו. ככה נטעמת ביצה שעשויה בצורה מופתית, מושלמת. הבייקון מוסיף את הטעם המיוחד שלו, והפרמז'ן הוסיף טעמים נפלאים ומרקם אוורירי ומופלא. זו לא הייתה המנה האהובה עליי, להבדיל מהמלצר. לא כי היא לא מושלמת, פשוט כי גם שאר המנות היו.
מנה שלישית- ספגטי עם אבקת צדפות, בניחוח ים, היה מונח על איזשהו רוטב פסטו. ספגטי שבושל בצורה מושלמת, עם רוטב מעניין וטעים. אבל חייבת לומר שבעייני זו הייתה המנה הכי פחות מרגשת בכל הארוחה.
מנה רביעית- אעתיק את שמה מהתפריט המקורי כי אין לי שום דרך ממש טובה לתאר אותה אחרת: “Pluma” of iberico pork, prune and chipotle chutney, נתחי חזיר ולצידם תפו"א קטנטנים, רוטב אצות-ים וצ'אטני צ'יפוטלה. החזיר, אוי החזיר. אני לא זוכרת מתי אכלתי שילוב טעמים כל כך מדהים, שילוב שמרגש אותך בכל ביס מחדש, שמטריף את הפה, שאי אפשר להפסיק לאכול. שלא ייגמר לעולם. "הייתי לוקח את המנה הזאת כל הארוחה." אמר הבחור. לגמרי.
בשלב זה השעה הייתה כבר קרוב ל10 בלילה. נהייתי עייפה. כשהיינות הוגשו לנו במהלך הארוחה מלצר היינות התעקש לתת לי גם טעימה מהיין, הראש שלי היה מסוחרר מהיין, ושמחתי שמגיע הקינוח. ואז- מהפך!
"הבאנו לכם קדם- קינוח" אמר המלצר, "סוכרייה על מקל בציפוי שוקולד לבן ובמילוי גבינה כחולה" אני לא זוכרת את שם הגבינה, אבל הוא תיאר אותה כ"גורגונזולה עדינה ומעודנת", מוגש עם ריבת תותים. מופלא. מופלא. מופלא. העוקצנות העדינה של הגבינה (הייתי אפילו משתמשת בגבינה יותר עוקצנית.) עם המתיקות העדינה של השוקולד והמתיקות-חמצמצות של התותים... נפלא. טוב, אמרתי לבחור, עכשיו הקינוח וזהו...
קינוח- קציפת שוקולד לבן עם בננות מקורמלות וקוניאק, עם שקדים קלויים קראנצ'יים ומנטה. גילוי נאות: אני אלרגית לבננות. לא ברמת "התקף-מסכן-חיים" אלא ברמת "כל דבר שאפילו מריח כמו בננות גורם לי לרצות להקיא". שליתי מהמוס את הבננות והעברתי לבחור, הוא קרא לי חנטרישית. אבל בלעדיהן- היה קינוח מדהים, המוס היה מן עננה מופלאה ועדינה, המנטה הוסיפה רעננות, השקדים הוסיפו קראנץ' מדהים. שילוב המרקמים והטעמים היה מושלם.
השעה הייתה כבר עשר וחצי. "מעכשיו אתה מדבר אנגלית" הודעתי לבחור. "אני מצטערת, המוח שלי כל כך עייף, אפוף יין ואוכל, אני לא מסוגלת להרכיב אף משפט שהוא לא בעברית." אמרתי לו, ואז הגיע לשלוחננו בחור שבירך אותנו ב"בואנו סרה" והציג את עצמו- שף המסעדה. "ITALIANO?" שאל אותנו- מדברים איטלקית?" "NO", ענינו, "DO YOU SPEAK ENGLISH?" שאלנו אותו "NO" ענה, "אני קולומביאני" הוסיף באנגלית מגומגמת. "אני מדברת קצת ספרדית." עניתי לו בספרדית מגומגמת. הוא קפץ על המציאה ופצח בשיחה קולחת בספרדית, שאל מאיפה שמענו על המסעדה, הפכתי להיות דוברת ומתרגמת כשבן זוגי מתפוצץ מצחוק. "מה מצחיק אותך?" שאלתי. "את לא מסוגלת לדבר אנגלית אבל מדברת ספרדית שוטפת." ענה לי הבחור. ותודה לטלנובלות שהביאוני עד הלום.
כשחשבנו שהכל נגמר הגיע "אפטר קינוח": שלישיית "ממתקים"- ממתק שוקולד קפה- נחמד, ממתק תפוזי-נחמד, ומן מאפה במילוי קרם וניל עם פירות יער- טעים. בשלב זה כבר הייתי כל כך מלאה וכל כך עייפה- השעה כבר הייתה קרוב ל-11. המלצר שאל אם להזמין לנו מונית, "בבקשה" ביקשנו. החשבון- 225 יורו הגונים, מעולים ושווים כל פרוטה, מארוחה בלתי רגילה.











 

bob68

New member
על הדיווחים. מעניין באמת

היכן שמעתם על המסעדה ?
היא מאד מרוחקת מהמרכז התיירותי של רומא והאוכל בה אינו אוכל איטלקי טיפוסי.

כיף גדול להיזכר במקום המיוחד הזה.
 

Maldini Girl

New member
גם השף שאל אותי את זה


בן זוגי הוא טבח בתחילת דרכו, סיים לימודי בישול וכבר כמה שנים מאד מעורב בכל עולם הקולינריה. הוא קרא באינטרנט בלוג של הסו שף במסעדה (שוודי למיטב זכרוני) וכשהחלטנו על טיסה לרומא התעקש שנגיע למסעדה הזו.
אני שמחה שהוא התעקש.
 

Maldini Girl

New member
אגב מעניין לקרוא את הדיווח שלך ולהתרשם

מהשוני ומהדמיון בין שתי הארוחות.
 

salo22

New member
זו בהחלט נראית ארוחה מדהימה
תודה על ההשקעה, כיף לקרוא !

 

החתולית

New member
נקרא כחוויה מיוחדת וברור שטעימה להפליא

ההנאה שלך עוברת בדיווח בצורה נהדרת :)
 

Maldini Girl

New member
גיחה לאורבייטו- I SETTE CONNOLI

אורבייטו היא עיירה הממוקמת כשעה וחצי נסיעה ברכבת מרומא. העיירה נבנתה כבר לפני 2000 שנה אבל באזור ימי הביניים התפתחה מאד: מיקומה על ראש הר הפך אותה למקום אידאלי ומוגן, והבריח לשם אפילו את האפיפיור בכבודו ובעצמו, שבנה שם באר יפהפייה, וכן במקום נמצאת אחת הכנסיות היפות בעולם. תושבי העיר החליטו בצעד נפלא לשמר את העיר כפי שנראתה אי שם בימי הביניים. כשהולכים ברחובות העיירה רואים בתי אבן קסומים, חומות-מצודה, וצריחי הכנסייה. אפשר באמת לטעות ולחשוב שאני אי שם לפני 900 שנים. קסום.
הבחור קרא המלצה חמה על המסעדה הנ"ל שכמעט פספסנו אותה, כי הבניין שמעליה עובר שיפוצים ובקושי אפשר לראות את הכניסה למקום.
כשהתיישבנו קיבלנו לחם ושמן זית. או! סופסוף לחם מוצלח עם שמן זית נפלא, תענוג תענוג! קיבלנו גם מנת פתיחה ע"ח הבית- שיפודים קטנים של דג קוד ותפו"א מטוגנים ברוטב כרובית. מרקם טוב, קצת תפל.
ממבחר ה"אנטיפסטי" הבחור הזמין מנה של לחי צבי, מוגשת על פולנטה, עם פטריות. פעם ראשונה בחיי שאכלתי צבי, הבשר היה רך ונפלא, הפולנטה רכה ונפלאה, הפטריות הוסיפו טעם נהדר. יופי של מנה.
מנה ראשונה: אני- רביולי במילוי 4 בשרים (זוכרת ארנבת, חזיר, לא זוכרת מה השאר) הרוטב היה מציר מ"מיצי הבשר", הוגש עם פרמז'ן. נפלא.
הוא- ספגטי שחור עם קוביות דג פורל, עגבניות שרי וברוקולי. מרענן, טעים ומיוחד.
עיקריות: אני- יונה ברוטב יין מתקתק, עם ירקות. פעם ראשונה גם שאני אוכלת יונה. בשר היונה היה אדום ויפהפה, רך. עשוי בצורה מושלמת.
הוא- חזרזיר, דומה מאד למנת היונה,אך פה הרוטב לא היה מתוק. מוגש גם כן עם ירקות. גם פה- הבשר היה רך ומצוין. מנה נפלאה.
קינוח- פונדנט שוקולד, טעים, נוזל באמצע, מוצלח ביותר. אבל לא משהו מרגש- פונדנט שוקולד כמו שאחד כזה צריך להיות.
סה"כ 94 יורו לארוחה מצוינת, מומלץ מאד אם אתם מזדמנים לעיירה המדהימה הזאת.









 

Maldini Girl

New member
Osteria der Belli,

Piazza si Sant'Apollonia

ביום ראשון טיילנו בטרסטוורה, בשוק פורטה פורטזה (שוק פשפשים ענק ומומלץ.) ותכננו את הטיול ככה שאת ארוחת הצהריים נאכל במסעדה זו שמגדירה עצמה "מסעדה סרדינאית." הגענו ממש עם הפתיחה, באזור 12 וחצי בצהריים, היינו ראשונים וגם די לבד (בהמשך הגיעו עוד כמה זוגות)
מתפריט האנטיפסטי- 2 ברוסקטות עם עגבניות. ברוסקטות קלויות היטב עם עגבניות מתובלות היטב. אחלה פתיחה.
ראשונות: רביולי סרדינאי- 3 רביולי ענקיים ממולאים בגבינות עם רוטב עגבניות-שמנת. טעים, לא מרגש.
פסטה פירות ים, מוצלח.
עיקריות: צלע עגל- ופה נכנסנו אני והבחור לסוגייה. אף פעם לא אכלתי צלע עגל (עגל כן, צלע לא.) הבשר היה מופלא, אגב, מתובל בצורה נפלאה ועשוי מעולה, אבל איכשהו הבשר לא נראה או הרגיש כמו עגל. אז או שלמדתי משהו על צלעות עגל, או שזה היה משהו אחר. כך או כך מצוין.
סקלופיני בלימון ויין לבן- טעים מאד.
לקחנו כתוספת ארטישוק אחד, שהיה ליווי נהדר.
קינוח- סמיפרדו ליקר-שקדים, טעים טעים, וטרמיסו (כבד אמרתי את דעתי על הקינוח הזה אבל הבחור אהב) ע"ח הבית קיבלנו קינוח נוסף- זוג עוגיות וזוג "נשיקות" מרנג, שהיו טעימים ונחמדים. יחד עם כוס יין הבית, החשבון היה איפושהו באזור ה55 יורו.













 

Maldini Girl

New member
ועוד כמה קטנות- גלידריות, מעדניות וארוחת צהריים ב4 יורו.

-ברחוב גראצי, שמעבר לטיבר, בשכונה שנקראת PRATI יש גלידריה מעולה שנקראת גראצי. יש להם כמה גלידות מעניינות כמו צנוברים,ערמונים, אורז עם דבש ועוד.
-רומא מלאה בסניפים של GROM, עוד גלידריה מצויינת, וגם DON NINO, עוד גלידריה טובה. יש להם גם קינוחים ומאפים שנראים ממש לא רע. ביקרנו גם בGLATITI, שם טעמתי גלידת וויסקי מאד מוצלחת.

-בגזרת המעדניות היו גם כמה הצלחות:
Volpetti - מעדניה נהדרת עם גבינות ונקניקים נהדרים, קצת רחוקה ממרכז העיר (למרות שלא רחוקה מהקולוסיאום) הלכנו לשם ברגל כארבעים וחמש דקות של הליכה נוחה- שווה הגעה.
CASTRONI בשכונת פראטי, חנות גדולה עם כל מה שיש לאוכל להציע (טוב, חוץ מפירות וירקות)- גבינות, פסטות, ממתקים, תבלינים, אזור הודי, ים תיכוני, אסייתי, הכל מהכל והכל.
-שוק אמיקה קמפניה- לא רחוק מהקולוסיאום נמצא השוק המקסים הזה שפתוח רק בשבתות ובו מציעים נקניקים, גבינות, בירות, פירות, ירקות, בשר, שמן זית ועוד ועוד ועוד, שווה לקפוץ.
L'Antico Forno ממש מול המזרקה של טרווי, מעדניה/ חנות קטנה שמציעה גבינות, נקניקים, לחמים. יש להם עמדה של "הספציאליטה של איטליה" של גבינות ונקניקים (קניתי משם נקניק איטלקי נהדר) אפשר למצוא שם גם דובדבני אמרנה במחיר לא רע בכלל, ומבחר יפה של אלכוהול במחירים הגונים מאד. הם גם מכינים במקום סנדוויצ'ים מהנקניקים והגבינות שיש להם שם.לא לנסוע במיוחד, אבל אם אתם כבר במזרקה- תציצו פנימה.

-ליד המדרגות הספרדיות, ברחוב CROCE נמצא מפעל פסטות קטן שנקרא PASTIFICIO, שמתגאה בוותק של כ90 שנה. כל יום ב1 בצהריים הם מציעים למכירה 2 סוגי פסטות ב2 רטבים, במחיר של 4 יורו למנה. אפשר לאכול בחנות הקטנטנה או לקחת ולאכול במדרגות הספרדיות. שתי הפסטות שאכלנו שם היו טעימות ומוצלחות, פיתרון כייפי לארוחת צהריים זריזה וזולה.
 

amirhir

New member
איזה כיף

לגזור ולשמור

הארוחה הממושלנת נראית מ ע ו ל ה
 

Maldini Girl

New member
היא הייתה מדהימה

אגב- לא זוכרת אם ציינתי, אבל האם ספרתם את מספר המנות שרשמתי שם?
אע"פ שבתפריט רשום 5 מנות קיבלנו בערך כפול. ארוחה של כשלוש שעות, תענוג גדול.
אני חושבת שאפילו נהניתי בה יותר מבדינר ודאבוס הלונדוניות.
 
וואו!!!! אני פשוט אכולת קנאה....

הכל נראה מעולה.!!!!!
תודה רבה על הדיווחים המפורטים והתמונות המדהימות!!
איזה דיווח כייפי :)
 
למעלה