שלושה גברים רעבים, והדסון בראסרי אחד
לערב הבשר הקבוע של החבר הטוב הטבעוני (כן, כן, למרות שבחודשיים האחרונים הוא מזייף גם כשאני לא נמצא) כל פעם שאני בארץ, החלטנו בעקבות קריאת ביקורות קבועה למדי בפורום הזה לבלות בהדסון. איך היה? היה שווה. יצוין שכשאני אומר רעבים, אני מתכוון לרעבים. השניים שהם לא אני, לקחו גם המבורגר וגם סטייק. אני הסתפקתי בסטייק גדול יותר ובמנה ראשונה קטנה יותר.
מנות ראשונות:
קראסטי אנטריקוט: קצת כמו נאצ'וס מדיינרים אמריקאים, רק שבמקום צ'יפסים (נאצ'וס) יש ליד הרוטב והחליפיניו, שבבי אנטריקוט ארוכים ובעיקר מאד פריכים. קצת כמו בייקון אבל לא בדיוק, ובעיקר מאד טעים, ואפילו גדול יותר ממה שציפיתי. אחלה מנה שבעולם, למרות שהיא לא באמת מדגדגת מדי את הבטן.
טעמתי משני ההמבורגרים. ההמבורגר הרגיל היה טוב אבל לא חדשה מיוחדת. הביס שטעמתי מהשני לעומת זאת (ביפבורגר קצבים, מדיום) היה אחת הקציצות הטעימות והרכות שאכלתי. אשכרה התחרטתי שלא הלכתי גם בעצמי על האופציה הזאת. פעם הבאה.
הם לקחו אנטריקוטים 300 גרם, אני לקחתי ריבאיי (שזה גם אנטריקוט, אבל באנגלית), אחד הנתחים ה"מיוחדים" שלהם, 450 גרם.
איך הסטייק? מדהים, מהטובים שאכלתי בארץ, טוב בהרבה מכל מה שאכלתי באירופה, ומתחרה של כבוד גם בסטייקים אמריקאים, ועם זאת מפסיד בנקודות מועטות לסטייק הטוב ביותר שאכלתי בארץ - זה של מקום של בשר.
היתרון הגדול העיקרי של הסטייק של הדסון הוא בקראסט פשוט משולם. באמת, אין לי מושג איך הם עושים כזה קראסט. הבשר מאד איכותי, המדיום רייר היה לגמרי לגמרי מדיום רייר מדויק על השניה, הקראסט... אני מסוגל לאכול רק את הקראסט הזה לעד, וטוב שגם המנה הראשונה שלי היתה כולה קראסט אחד גדול. ועדיין, הסטייק של "מקום של בשר" קצת יותר טוב, גם כי נראה לי שהסטייק היה מעט משויש יותר (אכלתי ב"מקום של" פעמיים), אבל גם ב"מקום של בשר" משהו בין טכניקת הסו-וויד שאני די בטוח שהם משתמשים בה, לבין תועפות החמאה שאני גם די בטוח שמשתמשים בה, בכל זאת מייחדות אותו קצת יותר מזה של "הדסון".
לא שלאחרון יש במה להתבייש. בכלל. יופי של סטייק.
התוספות היו צ'יפס בינוני (פינקו אותי למרות שלא ביקשתי, כי אני לא אוכל צ'יפס בעיקרון, אבל טעמתי אחד), וסלט עגבניות סביר ומעלה (אם כי קשה לפשל כשמערבבים עגבניות טריות, כוסברה, פלפל חריף ושמן זית ברמה טובה).
שאר הדברים:
פינקו אותנו במן אצבעות שוקולד. אבל (לדעתי בטעות ובתום לב), נתנו לנו רק שתיים ולא שלוש. למעשה, אני די בטוח שהמלצר שהביא לנו את זה קלט בשניה האחרונה שאנחנו שלושה, אבל החליט לנפנף כי הוא לא ידע איך להגיב. בסדר, נסלח לו. אני לא אוכל קינוחים בעיקרון אבל שיהיה.
השירות - עד עשר הדקות האחרונות, מלצרית מאד חיננית. טיפה שכחנית (שכחה בפעם הראשונה משתיה שהזמנו, שכחה בפעם הראשונה מחשבון שהזמנו), אבל בסך הכל יצרה אווירה מאד מאד חיובית וקיבלה קצת יותר מ 12 אחוז, מוצדקים.
ההזמנה - אולי הקטע השלילי היחיד, למרות שיותר בקטע אנקדוטלי. אם אני מזמין לשמונה וחצי, אל תגידו לי שזה מוגבל לשעתיים, כי אתם לא תצליחו לשכנע אותי שבעשר וחצי תהיה לכם בעיית מקום. בקיצור ,אנא, אל תתפסו תחת. אבל בקטנה.
החשבון לפני טיפ היה משהו כמו 780 ש"ח שבעיניי היו סבירים בסך הכל ובהתחשב בתמורה.
לערב הבשר הקבוע של החבר הטוב הטבעוני (כן, כן, למרות שבחודשיים האחרונים הוא מזייף גם כשאני לא נמצא) כל פעם שאני בארץ, החלטנו בעקבות קריאת ביקורות קבועה למדי בפורום הזה לבלות בהדסון. איך היה? היה שווה. יצוין שכשאני אומר רעבים, אני מתכוון לרעבים. השניים שהם לא אני, לקחו גם המבורגר וגם סטייק. אני הסתפקתי בסטייק גדול יותר ובמנה ראשונה קטנה יותר.
מנות ראשונות:
קראסטי אנטריקוט: קצת כמו נאצ'וס מדיינרים אמריקאים, רק שבמקום צ'יפסים (נאצ'וס) יש ליד הרוטב והחליפיניו, שבבי אנטריקוט ארוכים ובעיקר מאד פריכים. קצת כמו בייקון אבל לא בדיוק, ובעיקר מאד טעים, ואפילו גדול יותר ממה שציפיתי. אחלה מנה שבעולם, למרות שהיא לא באמת מדגדגת מדי את הבטן.
טעמתי משני ההמבורגרים. ההמבורגר הרגיל היה טוב אבל לא חדשה מיוחדת. הביס שטעמתי מהשני לעומת זאת (ביפבורגר קצבים, מדיום) היה אחת הקציצות הטעימות והרכות שאכלתי. אשכרה התחרטתי שלא הלכתי גם בעצמי על האופציה הזאת. פעם הבאה.
הם לקחו אנטריקוטים 300 גרם, אני לקחתי ריבאיי (שזה גם אנטריקוט, אבל באנגלית), אחד הנתחים ה"מיוחדים" שלהם, 450 גרם.
איך הסטייק? מדהים, מהטובים שאכלתי בארץ, טוב בהרבה מכל מה שאכלתי באירופה, ומתחרה של כבוד גם בסטייקים אמריקאים, ועם זאת מפסיד בנקודות מועטות לסטייק הטוב ביותר שאכלתי בארץ - זה של מקום של בשר.
היתרון הגדול העיקרי של הסטייק של הדסון הוא בקראסט פשוט משולם. באמת, אין לי מושג איך הם עושים כזה קראסט. הבשר מאד איכותי, המדיום רייר היה לגמרי לגמרי מדיום רייר מדויק על השניה, הקראסט... אני מסוגל לאכול רק את הקראסט הזה לעד, וטוב שגם המנה הראשונה שלי היתה כולה קראסט אחד גדול. ועדיין, הסטייק של "מקום של בשר" קצת יותר טוב, גם כי נראה לי שהסטייק היה מעט משויש יותר (אכלתי ב"מקום של" פעמיים), אבל גם ב"מקום של בשר" משהו בין טכניקת הסו-וויד שאני די בטוח שהם משתמשים בה, לבין תועפות החמאה שאני גם די בטוח שמשתמשים בה, בכל זאת מייחדות אותו קצת יותר מזה של "הדסון".
לא שלאחרון יש במה להתבייש. בכלל. יופי של סטייק.
התוספות היו צ'יפס בינוני (פינקו אותי למרות שלא ביקשתי, כי אני לא אוכל צ'יפס בעיקרון, אבל טעמתי אחד), וסלט עגבניות סביר ומעלה (אם כי קשה לפשל כשמערבבים עגבניות טריות, כוסברה, פלפל חריף ושמן זית ברמה טובה).
שאר הדברים:
פינקו אותנו במן אצבעות שוקולד. אבל (לדעתי בטעות ובתום לב), נתנו לנו רק שתיים ולא שלוש. למעשה, אני די בטוח שהמלצר שהביא לנו את זה קלט בשניה האחרונה שאנחנו שלושה, אבל החליט לנפנף כי הוא לא ידע איך להגיב. בסדר, נסלח לו. אני לא אוכל קינוחים בעיקרון אבל שיהיה.
השירות - עד עשר הדקות האחרונות, מלצרית מאד חיננית. טיפה שכחנית (שכחה בפעם הראשונה משתיה שהזמנו, שכחה בפעם הראשונה מחשבון שהזמנו), אבל בסך הכל יצרה אווירה מאד מאד חיובית וקיבלה קצת יותר מ 12 אחוז, מוצדקים.
ההזמנה - אולי הקטע השלילי היחיד, למרות שיותר בקטע אנקדוטלי. אם אני מזמין לשמונה וחצי, אל תגידו לי שזה מוגבל לשעתיים, כי אתם לא תצליחו לשכנע אותי שבעשר וחצי תהיה לכם בעיית מקום. בקיצור ,אנא, אל תתפסו תחת. אבל בקטנה.
החשבון לפני טיפ היה משהו כמו 780 ש"ח שבעיניי היו סבירים בסך הכל ובהתחשב בתמורה.
