אז מה אכלתם בסוף השבוע?

[החתולית]

אז מה אכלתם בסוף השבוע?

 

[mereng]

רטרו פאנקייק בר בראשון לציון

שבת, 11 וחצי בבוקר, אחרי סיבוב מתיש ב"גן עברית" המקסים - מה יכול להיות יותר מושלם מפאנקייקס לטף ולהורים של הטף ?
&nbsp
הגעתי עם ציפיות ברצפה, כשעדיין צרובות בזכרוני הזוועות מבית הפאנקייק המקורי בויתקין \ הרצליה \ שורש.
חיכינו 10 דקות כי המקום מפוצץ, הזמנו ותוך זמן קצר הגיעו המנות -
הבחור ואני חלקנו פאנקייק סיציליאני - עם אנטיפסטי, ממרח עגבניות, פסטו ומוצרלה. במפתיע היה ממש טעים ! הטעמים היו מאוזנים והרמוניים, הרטבים לא השתלטו על המנה והיה לנו מאוד טעים ! ההערה היחידה שלי היא על הזיתים והחמוצים שמגיעים בצד, והם לא קשורים למנה וגם מאוד חריפים.
הזמנו עוד 2 מנות פאנקייק מתוקות, עם שוקולד ושברי מקופלת בשני צבעים - כולנו נהננו מאוד, מבוגרים וילדים כאחד. מנה מושחתת וכייפית !
&nbsp
החשבון היה 90 ש"ח, סביר והוגן. לא הזמנו שתיה כי העדפנו למתן את המתיקות עם מים בלבד.
&nbsp
לא מקום לבוא אליו במיוחד, אבל אם אתם באזור של קניון הזהב עם ילדים זו אופציה חביבה מאוד.
&nbsp
בבית הכנתי מאפה תרד וגבינות בבצק סיגרים, פסטה ברוטב פסטו ושמנת, מרק ירקות עם קניידלך וקוסקוס לטף, עוגיות חמאה בציפוי סוכר וקינמון וחצילים אפויים. היה טעים ונעים.

 

[חולהחורף]

איפה נמצא ליד קניון הזהב?

אם נזדמן לסביבה ויבוא לנו משהו מתוק...

 

[mereng]

ממש ברחוב האחורי- אליעזר מזל 11 ראשל"צ

 

[אריה שגיא]

התרווד הוורוד

האפשרות לטעום שוב חלק מן המיתולוגיה הקולינארית התל אביבית
הביא אותי להזמין מקום מיד כשקראתי את הידיעה באינטרנט
הרעיון היה מקסים וכך גם הביצוע
שישי בערב במה שהיה קפה 48 המקום היה הומה אך לא עמוס לעיפה
השרות היה מצויין ידידותי ומאיר פנים צחי בוקששתתר הסתובב בין השולחנות
נעצר מדי פעם והתיישב כדי לפטפט על הנוסטלגיה ועל הביצוע הנוכחי
מנהל המשמרת הסתובב וחילק צ'ייסרים בנדיבות
גם בקבוק היין צורעה סירה/מרלו הוסיף חמימות (לעומת הסגריר שבחוץ)
אפילו חניה הצלחנו למצוא בנחלת בנימין ממש קרוב למסעדה
ובגזרת האוכל:
מרק הסרטנים ופירות הים היה חרפרף כראוי עשיר בטעמים
חצי סרטן שבשרו נמצץ בהנאה כמה מולים וג'מבו שרימפ (על קליפתו)
ששריונו נבקע (ע"מ לנקותו) ומעל טוסטון היה נהדרים
סופלה ארטישוק ירושלמי היה תפוח ואוורירי סלט העלים בצד היה רענן
לעיקריות: הזנב של זינו - זנב שור צלוי בתוך "רביולי" היה מעניין והנתחים
הנוספים שחו ברוטב מצויין
נקניקיה מדגי ים (שתיים למעשה) היתה מנה מפתיעה ומצויינת בתוספת שרימפ שהונח עליהן
לטעמי המנה המנצחת של הערב
לקינוח הלכנו על המנה המיתולוגית של פרפה חלבה שלא איכזבה
בתחילה גם הוגש לחם מצויין
לסיכום היה כיף וביקשתי מצחי שלא ימתין עוד 20 שנה למיזם דומה חצי יספיק

 

[מיתר44]

תודה על הדיווח.

פתיחה נאותה לסדרת ״נסיעה לעבר״. משום מה לא מצאתי עניין בשאר התחנות.

 

[אריה שגיא]

גם אותי המשך הסדרה לא מושך

וגם "אל באבור" לא בדיוק היסטוריה
"מיקה" דווקא מסקרנת

 

[חולהחורף]

סתם תהייה לגבי צחי בוקששתר

לפי מה שכתבת, לבן אדם יש עדיין טאץ' לאוכל איכותי, אז מדוע הוא "מתבזבז" ברשת המסעדות המהירות שלו?

 

[מיתר44]

אני מניח

יותר הכנסה בפחות מאמץ. הוא לא היחיד. הרשימה ארוכה ומתארכת.

 

[מיתר44]

שישי - יום האחים. שבת - בבית

בשישי ערכנו מסע הצטיידות: מיני דגים כולל שמאלץ מתיאס הולנדי) ובשרים אצל האחים דובקין בתקומה, קלחי תירס מתוק מתוק ועוד פינוקי ירקות ופירות אצל הירקניה של רוני בתלמי יחיאל וצהריים במסעדתהאחים תורען שבגדרה. חלקנו מנת מוסר (פרפר על הגריל) מתובל היטב בתבלינים ובריח המנגל. לידו ערכת סלטים (שיטת עשה זאת בעצמך), חומוס, 3 קובות במילוי בשר וצלחת כדורי פלאפל. הכל טרי לגמרי מתובל בעדינות מוקפדת. ולא פחות חשוב לי - הפיתות. גדרתיות של ממש - כריות פוך. שני בקבוקי שתיה וקפה עם עוגות (על חשבון הבית כרגיל) - סה״כ כ 110 ש״ח.כל שנשאר ארזנו (שיטת עשה בעצמך). המסעדה עת הצהריים הייתה ריקה שלא כרגיל, להוציא מי שנכנסו להצטייד באוכל לבית. לשבת. עקב יתרונותיה מסעדה זו הופכת להיות מסעדת הבית שלנו כשאנו באזור התווך שבין מיתר לתל אביב. בשבת נוצל הרכש: מרק כתומים וולוטה, קציצות לוקוס ברוטב עגבניות, צ׳יפס ושניצלים לקטנים, אורזובאגטים מחמצת שחוסלו בעודם חמימים.

 

[Meirav Flum]

בראנצ' וחמין באותו יום

עם הוודע דבר תחזית מזג האויר הסוער לסופ"ש הודיעה אימי על החמין הראשון של החורף וכוווולם מוזמנים. באותה השבת בדיוק הצלחנו לאחר מאמצים לתאם בראנצ' משפחתי עם משפחת בן הזוג לציון יום ההולדת שלו ושל אחותו המתקיימים בסמיכות. לרגל המאורע הזמנתי שולחן לשישה בדליקטסן.
שבת בבוקר היתה שמשית וללא ענן קרוב וקומת המסעדה היתה מלאה והומה. השרות כרגיל היה יוצא מן הכלל, כולל שני קנקני מים שהגיעו לשולחן ונמזגו עם הגעתנו עוד בטרם הזמנו פירור אוכל.
חמותי ואני חלקנו את הבוקר דליקטסן- מגש דגים וגבינות שכלל בצד הדגים מקרל בעישון חם, סלמון בעישון קר, איקרה שלא באמת נגעו בה והרינג מלוח בשמנת ובצל ובצד הגבינות פטה מלוחה, גבינת עיזים בסגנון פרומעז וגבינת שמנת. הדגים חוסלו בתאבון רב וההרינג הזכיר לי את הדג שסבא שלי ז"ל היה מכין עם פרוסות של בצל ועגבניה בין שכבות הדגים ושהיום אני מצטערת שמעולם לא ביקשתי את המתכון. עוד הוזמנו שני בייגלים עם גבינת שמנת, פנקייק תמני שהוא בעצם שני עיגולי מלווח עם רסק עגבניות וסחוג בצד, שקשוקה אדומה וסקונס לקינוח שהיה מעט מאכזב כי יובש בחימום וכלל צימוקים שאצלנו לא חובבים יותר מדי. מלבד כל זאת זרמו לשולחן סלסלות לחמים שכללו לחמים שונים (לחם הזיתים היה להיט), מאפה עוגת גזר קטנטן ועוגת תפוזים מצויינת שמולאו כל פעם מחדש, קעריות חמאה רכה ושתי צנצנות ריבה- תות ותפוח. הביקור היה מאד מוצלח ומלבד הרעש (שהיה צפוי בשבת בצהרים) נהננו מאד. חמותי העירה לגבי סלידתה מחנויות אוכל המאפשרות כניסת כלבים אבל נראה לי שבתל אביב קשה למצוא חנות שלא מאפשרת...
מארוחת הבוקר לשולחן ארוחת הצהרים והחמין של אמא (אבל ממש- החמים הסיעו אותנו מן המסעדה לאמא שלי והשולחן כבר נערך וחיכה לנו). נשנשתי קצת מהסלטים שהיו ליד אבל לקחתי קופסאות שחוממו לארוחת ערב מאוחר יותר. אין כמו חמין של אמא...

 

[מיתר44]

אם איני טועה, פורסמה בהארץ כתבה על ההרינג

כולל מספר מתכונים מעניינים לכבוד שבוע האוכל הפולני החל עכשיו. גם אני לצערי לא למדתי מאמי כיצד לכבוש דג מלוח. ):

 

[אריה שגיא]

גם אמא שלי ז"ל כבשה דגים (פולניה )

אבל כילד אהבתי רק את הבצל שיצא מהצנצנת
דווקא את ה"דג מלוח" שאכלו בביה"כ יחד עם קרקרים ווודקה (כנראה)
אחרי התפילות בשבת בצהרים אהבתי

 

[אכלן מתחיל]

חוויה מרגיזה בקמפנלו

יום שישי, מתיישב ומקבל תפריט רגיל. רק אחרי שביקשתי קיבלתי גם את תפריט העסקית שלהם. ניחא.
בסוף תפריט העסקית מופיע גם מחיר השתיה - 16 שקל לכוס יין אדום או לבן עם פירוט. הזמנתי את האוכל ו״כוס יין לבן״. יש חשיבות לניסוח.
בס״כ תמחור סביר של העסקית, ראשונה (מוקטנת - אני חושב), עיקרית לבחירה חופשית וקינוח מוקטן ב-69, כשיש גם מסלול מיני ב-49. הקרפצ׳יו לראשונה היה קטן וקצת מפתיע עם כיוון מלוח, אבל עובר. פיצה בולונז טובה אבל עם בצק שהייתי נותן לו עוד זמן בתנור, וטירמיסו חלש - הגיע מוכן מראש וקר מהמקרר.
ההפתעה הגיעה עם החשבון, כשחוייבתי ב-32 שקל על היין. מסתבר שקיבלתי כוס יין שלא כלול בעסקית. זאת כאשר לא ביקשתי משהו ספציפי. נראה לי טריוויאלי שהזמנה במסגרת עסקית כאשר הלקוח לא מפרט, הכוונה היא מן הסתם למחיר המוזל. וגם אם לא, זה בטח הגיוני לצפות מהמלצר לשאול.
הכוס היתה מכובדת, היין לטעמי וגם 32 שקל זה לא הרבה, ולא התחשק לי לעשות סצנה על כזה הפרש. אבל כן יצאתי בתחושה שעקצו אותי, גם אם בלי כוונה, ובטח יכלו לוותר כי מדובר לטעמי בטעות שלהם.

 

[דוקטור פוד]

סופשבוע חורפי בעיר- האנוי, ז'אז'ו והטאקרייה

הביקורת מפורסמת גם אצלי בבלוג


השמועות טענו שעומד להיות סוף שבוע חורפי, התחזיות הראו על גשמים רוחות עננים ברקים ורעמים, חזאי מזג האוויר הראו כל מיני מודלים מורכבים שניסו לנבא מה יהיה מחר, התחזית עשתה חשק רק להישאר במיטה או לכול היותר לצאת ולאכול הרבה אוכל שמחמם את הלב והנשמה. הייתה תוכנית גדולה אבל בסופו של דבר נתנו לרגלים להוליך אותנו למסי אכילה תל אביבי נחמד.
שישי בערב בהאנוי, מקום הוזמן יומיים מראש אבל הסתפקנו רק במקום על הבר החיצוני הקטן והדי צפוף, הצוות שהתרוצץ מסביב היה נחמד אבל קצת מבולבל ובחוץ ברקים ורעמים שסיפקו אוירה נעימה.
התפריט מציעה מבחר מסקרן של מנות מרחבי אסיה במחירים סבירים, החלטנו ללכת על רוטי מטאמבה (28 ₪) מתוך הראשונות, מרק PHO עם שייטל (48 ₪) וטופו באטר מסאלה (52 ₪) לעיקריות.
בינתיים הזמנו לשתות גם ברד אננס טבעי (14 ₪) שהגיע מהר עם 2 קשים והיה קריר, מתקתק ומאוד כיף.

המתנה לא ארוכה מדי, המלצר שמסביר את השיטה הדי מטומטמת לטעמי של מנות שיוצאות לפי מה שמוכן (אז למה החלוקה שלכם לראשונות ועיקריות?) ולשולחן מגיע הטופו באטר מסאלה, טופו שטבל ברוטב קרמי של עגבניות אפונה וקשיו ביחד עם תלולית אורז קטנה, הטופו ספג יפה אתה רוטב הפיקנטי חריף שהיה עשיר בטעמים והזכיר את הודו למתחילים, הבעיה היחידה הייתה שהמנה לא סומנה כחריפה ואין שום התייחסות בתפריט למידת חריפות של מנות- דבר שעלול להיות בעייתי למי שלא אוכל חריף, המלצר שמח להציע מלפפונים ויוגורט לצינון החריפות שהיה בדיוק במקום. למעט זה המנה הייתה הצלחה.
המנה שלי הי מרק PHO שהוא למעשה ציר בקר עם נתחי שייטל דקיקים ואטריות שהוגד בקערה לא גדולה ביחד עם צלוחית של נבטים, עלי בזיליקום וכוסברה ומעט ליים, מערביים הכול ביחד ונותנים לחום המרק לבשל את המרכיבים. הציר היה חביב אבל בלי טעמים עמוקים או מסעירים, האטריות היו פשוטות מהסוג שניתן לקנות בכול סופר כעת, הבשר די נעלם ורק תוספת של סויה וצ'ילי נתנו קצת יותר אופי למרק, איפה הוא ואיפה הקערות העצומות ועשירות הטעמים והבשרים של מסעדות ווייטנאמיות ברחבי העולם? המנה לא הייתה רעה אבל פשוט לא עשתה את העבודה עד הסוף.
רק לקראת סוף המנות העיקריות הגיע גם הרוטי שהיה כבר מיותר בזמן הזה והיה מאוד מאכזב- מנה קטנה של צאפטי ממולא בתרד וכוסברה שהיה יחסית גס והרבה יותר מדי יקר יחסית לתמורה.
בסך הכול ארוחה נחמדה עם פוטנציאל שלא ממומש עד הסוף,המקום מציע מבחר חביב שאולי פעם הבאה עם בחירה שונה של מנות יתגלה הפוטנציאל.142 ש"ח וציון 8 בסולם הדוקטור.

לקינוח החלטנו לטייל קצת ברחובות נווה צדק בערב החורפי, הסתובבנו וחיפשנו מקום לקינוח והחלטנו להיכנס לזאזו לכוס יין וקינוח קטן, החורף הוא התפאורה המושלמת לבר יין קטן וחמים עם מוסיקה אוריינטלית וקצת רועשת מדי ותפריט יינות מעניין אבל יקר- מדוע כוס בסיסית של יין לבן מיקב ישראלי צריכה לעולת 45 ₪ ומעלה? מתפריט האוכל החלטנו ללכת על קאפרזה שהמלצרית טענה שהיא מתוקה ו-2 כוסות של יין לבן פלם בלאנק שנמזג בנדיבות והיה מרענן ופירותי .
אחרי המתנה קצת ארוכה הגיעה גם הקאפרזה בצורה של 4 ברוסקטות יפות עמוסות במוצרלה , עגבניות שרי בשרניות, עלי בזיליקום שלמים ורוטב בלסמי מצומצמם שהיו בהחלט מתקתקות וליווי יפה ליין וקינוח לערב מעולה- סהך החשבון יצא סביב 130 ₪ (45 שח כל כוס יין ועוד כ-40 ₪ לקאפרזה) וזאזו התגלה בהחלט כבר יין חביב אך יקר, ציון הדוקטור – 7 .

ביום שבת הסתובבנו ברחבי תל אביב וצדנו תקליטים , השלל הפעם היה מגוון במיוחד והוא נע החל מחוזליטו , דרך לו ריד וקינג קרימזון עד זאקיר חוסיין והפסקול של תהילה , אחרי בירה בהודנא בה התרחש היריד השבועי החלטנו ללכת לאכול משהו קליל והחלטנו לפקוד את הטאקרייה.
יש קסם מיוחד בטאקרייה, משהו זרוק אבל מתוקתק, התחלנו עם צלחת נאצ'וס שהגיעה עמוסה בשמנת חמוצה, גוואקמולה, חלפיניו מוחמץ והרבה גבינה מותכת ונאצוס טובים, סלסלת עגבניות בצד שהייתה מיותרת והרבה שמח, ארבע אנשים ניקו את הצלחת עד תום והזמינו ישר עוד סיבוב, הזמנו גם טאקו צמחוני שהיה עמוס כול טוב והתפרק בידים בצורה מלוכלכת וטובה.
לקינוח- צורוס טובים עם מטבל ריבת חלב ושוקולד ממכר ואוריאו מטוגנים שהיו כיפים כרגיל למרות שמפעם לפעם ההתלהבות מהם יורדת.
ארוחת שחיתות לא מחייבת של 2 נאצו'ס, טאקו, אוריאו וצורוס ופעמיים שליש בירה יצאה 190 שח לארבעה אנשים וכרגיל הטאקרייה מתגלה כמקום כיף לכל מזג אוויר, 9 בציון הדוקטור.

 

[bruno01]

הצלחת לסכם יפה את מה שגם אני חושב על האנוי.

נחמד וחביב, אבל לא הרבה יותר מזה, ואף אחת מהמנות שאכלתי שם לא הגיעה באמת לעומק טעמים כמו שבאמת צריך להיות.
אולי אני צריך לתת להם עוד הזדמנות, אבל אני באמת לא מבין איך דווקא הם הפכו ליקירי הפודיז בעיר על פני כל מיני אסייתיות אחרות. אולי זו האווירה ההיפסטרית הכללית והכאילו לא פלצנית שמושכת אנשים

בכל מקרה נשמע שהיה אחלה סופ"ש.

 

[דוקטור פוד]

היה סופשבוע מעולה מכל הבחינות

והאנוי הוא מקום מאוד חביב, המחירים לא בשמיים והאווירה נעימה אבל הוא לחלוטין לא מקום שמצריך הזמנה של מקום שבוע מראש.
כנראה שהמקומות היחידים לקבל חוויה אמיתית של אוכל אסייתי זה הדוכנים והמסעדות של נווה שאנן

 

[ו י ק י 3]

"רפאלו" בקסטרא חיפה,

רצינו לחגוג יומולדת משולש משותף, הבכורה שלי שמלאו לה 18, חבר שלה וגיסתי.
רפאלו נבחרה בגלל המיקום (הגענו מהשרון ומהצפון) הנוח, בלי ממש לעלות לחיפה, והתפריט המגוון יחסית שיענה
לדרישות 11 איש.

שבת בצהריים היה צריך לשריין שבועיים מראש! ולא היינו היחידים שחגגו..שכן מנגינות "Happy birthday" נוגנו
אחת לחצי שעה

אבל לא באופן רועש או מעיק מדי, גם הגבילו מראש לשעתיים, חשבתי שזה צפוף מדי אבל בסוף היה ממש בסדר והזמן הספיק בהחלט.

לכולנו זו היתה הפעם הראשונה שם.
כשנכנסנו חילקו לכולם סנגריה בכוס קטנה, האמת שלא היתה משו...אבל רעיון נחמד.
הבאנו איתנו שמפניה רוזה וחוייבנו בדמי חליצה של 40 שח, לא נורא בכלל.

ראשונות-
ביקשנו מים, הביאו מיד 3 קנקנים צוננים. כמו כן הזמנו גם קנקני תפוזים ולימונדה ופלגרינו גדול אחד.
פתחנו עם 2 פוקצי'נות רוזמרין שמגיעות עם קרם חצילים וסלסה עגבניות,
קלמארי ממולא (3 יח')
קרפצי'ו בקר
פטה כבד עם קרוסטיני ואגס מבושל ביין אדום בשלמותו.
סלט שוק - סלט חתוך גס עם פטה

הכל היה טעים מאוד! הקרפצ'יו היה מעולה והפתיע אותי..בד"כ אני לא ששה לאכול קרפצי'ו בקר בכל מקום.

עיקריות-
2 פיצות - מרגריטה ופפרוני, סטנדרטי.
ניוקי ערמונים ופטריות - בתי האמצעית הזמינה, טעמתי..לא מרגישים ערמונים ככ...סטנדרטי. אין ניוקי שיתקרב לפלאפי של טאנטי
לינגוויני קרבונרה - עם חזה אווז מעושן, היה מעולה!
רביולי 4 גבינות - חוסל.
פילה דניס עם ארטישוק על מצע אורז בר - הדג היה מדויק! תענוג! (היו שם צלפים...לא יודעת למה הם תרמו..אני גם לא אוהבת.)
אנטריקוט קיאנטי - בעצם זו קציצת אנטריקוט על מצע תפו"א אפויים ברוטב של יין קיאנטי עם חזה אווז מעושן, המנה הזו הוזמנה
4 פעמים, והדעות חצויות. ההורים שלי טענו שמלוח להם והטעמים מודגשים מדי...מצד שני בשנים האחרונות הם ממעטים עם המלח והתיבול
ולדעתי פשוט כבר לא רגילים...אז קשה להחליט, אני טעמתי ביס אחד מהקציצה והיה בסדר לטעמי. זו לא מנה שהייתי בוחרת במסעדה איטלקית,
מי שרוצה המבורגר שיאכל המבורגר כהלכתו במקום המיועד לכך. אמי התלוננה וקיבלה ניוקי במקום ללא חיוב נוסף.
רדיאטורי חזה אווז ועוף - נתחי חזה אווז ועוף בקרם עגבניות ושמנת (לא הספקתי לשאול את דודתי לדעתה..)

אחרי העיקריות הוגש מרענן חיך בדמות סורבה אשכולית אדומה על חשבון הבית

קינוחים-
טירמיסו - הוזמן פעמיים, מעולה, חלק ונעים.
קנולי - עם קרם אמרנה ודובדבנים על מצע מסקרפונה ופירות יער, טעים! קצת מתוק.
אפוגטו - וניל איטלקי עם גנאש ואספרסו שנמזג בשולחן, חוסל ע"י אחי
סורבה איטלקי ב3 טעמים - הוגש על חשבון הבית לחוגגת הראשית

עם זיקוק

קרם ברולה פיסטוק - אני אוהבת פיסטוק אז מאוד אהבתי את הרעיון...אממה...היו נדיבים מדי עם הפיסטוק, טעם מעודן יותר היה מספק.

חשבון
אם שרדתם עד לפה

אז היו גם שני חצאי טובורג, שליש סטלה, קפה הפוך ואספרסו.
מה שהביא אותנו ל1413 שח, כולל דמי חליצה, לפני טיפ. עבור 11 נפשות.
לדעתי מאוד VFM

רוצה לציין לטובה את השירות, הרבה פעמים ע"י בעל הבית! למרות שהיה מלא..ובסוף כבר היתה משפחה שחיכתה בחוץ להכנס לשולחן שלנו, לא גירשו
ולא הרגשנו שעומדים לנו עם סטופר, לא הוגש חשבון לפני שביקשנו.
היו מאוד מאוד אדיבים ומנומסים! (ראו שצילמתי אבל צילמנו לא רק את האוכל אלא גם ובעיקר את החוגגים...אז לא יודעת אם זה השפיע..)

 

[אקונומיקה]

סופ"ש עמוס יחסית

בחמישי בערב אחרי יום עמוס באירועים לא משמחים והמון עבודה, הגעתי לראות את משחק הכדורסל בבית של הבחור. הוכנו כמה פיצות שגולת הכותרת שביניהן הייתה פיצה ביאנקה שכללה פטה, מוצרלה, שום קונפי ומנגולד. גרסא נוספת של התערובת הזו הוכנסה לבצק דמוי חצ'פורי עם ביצים מעל וגם היה מצוין ומנחם במיוחד.
לקינוח קיבלתי משלוח מרד וולווט שכלל קאפקייק רד וולווט, טירמיסו, בוסטון קרים פאי ותות מרשמלו. כולם נאכלו לאורך הסופ"ש.

בשישי בבוקר קפצתי לשוק לביקור קצרצר וקניתי בעיקר ירקות - במהלך השישי אפיתי שתי חלות במילוי תפוחים מקורמלים ובישלתי מרק ירקות.
ארוחת הצהריים בשישי כללה גם תבשיל חיטה בעגבניות שיצא מצוין. בערב, הכנתי מק אנד צ'יז שנאכל לצד עם ויונייה של טפרברג. זו ההזדמנות להמליץ לכם גם לראות בקולנוע את הסרט החדש של זאק בראף - wish i was here. סרט מצחיק ומרגש ובהחלט נוגע ללב.

בשבת הייתי אצל ההורים לארוחת צהריים שכללה מרק כתומים, מעורב ירושלמי מצויין שאבא שלי מכין, ממולאים (חצילים, קישואים ופלפלים) באפייה איטית מאוד (3 שעות בתנור) והיו מצויינים, סלט סלק שאני מאוד אוהבת ופשטידת כרובית נהדרת.

בערב קפצתי לפגוש חברים בשטרן 1 שממשיך בהתדרדרות שלו - מרבית הבירות לא בנמצא וכך גם חלק נרחב מהתפריט וחבל כי פעם המקום באמת היה חביב.