סמואל ספייד
New member
אוסאמה דלאל-הוא האיש שבקיר, מקום מושלם
במילה אחת :wow'.
בכמה מילים:וואה וואה וואי וואה.
לפני כשבעה חודשים לערך אוסאמה דלאל פתח מסעדה בבזאר הטורקי סמוך ל "סבידה", בחודש מאי הנוכחי תכננתי לסעוד אצלו אולם הוא היה עסוק במקח וממכר בנמל עם הדייגים והסתפקתי בזמנו בקינוח הנפלא שהוא מציע:עוגת לייאלי איל ביירות,
השבוע ביום שני תכננתי לבקר אצלו אולם לאחר שיחה בינינו הוא התנצל והסביר לי שהוא מתארח בתל-אביב ב wine bar
הרגשתי שאני פשוט חייב לפקוד את המקום ולתהות על קנקנו, לאוסמה יש לאחרונה וויב חיובי ברשת ורציתי לבדוק האם כצעקתה?
מה זה צעקה? חטפתי זעקה באוזן כמו הציור המפורסם של מונק, מעל ומעבר לכל הציפיות.
ברשותכם אפתח בפיסקה שכתבתי בזמנו על העלם הצעיר הזה:
המקום מנוהל על ידי אוסאמה דלאל עכואי מבטן ומלידה, בחור היפסטר מקומי עם משקפיים של הנרי קיסינג'ר,
אביו של אוסאמה נולד במה שכיום נקרא מלון אפנדי של אורי ירמיאס, סבתו באה לבקר חברים במבנה הצלבני וכרעה ללדת, אוסאמה עצמו עבד קצת כפקיד קבלה במלון "}אפנדי" בהמשך השתלם אצל אורי במטבח ואף עבד תקופה ב"מול-הים" בנמל-תל-אביב.
טוב אז היום הגעתי לבזאר הטורקי בסביבות השעה:1300, אוסמה בירך אותי בלבביות וחיוך כובש, התעניין האם יש לי רגישויות למזון כלשהו והגבלות על חריפות?, עניתי לו .."לא, באתי לזרום איתך"
וזרמנו, זרמנו במורד של נהר ההרפתקאות של השף -העכואי הצעיר הזה,
המקום קטנטן כמו רוב המקומות בבזאר הטורקי, יש כאלו שיקראו לו:גומחה או כוך,
אני מעדיף לקרוא לו: מערת-הקסמים של אוסאמה דלאל, הוא עזב את המטבחון וניגש אלי להרים כוסית של צ'ייסר, מין סוג של תזקיק מענבים ושומר שמזכיר מאוד ערק, אבל וואחד ערק, הזמנתי ממנו בקבוק ערק שאותו ארכוש בימים הקרובים, פשוט משקה שעושה שמח בלב ובגרון, אחד האניסים הטובים שיצא לי לטעום,
אוסמה הציע שהוא יבחר עבורי את המנות, השתוממתי על התעוזה והיומרה של העלם הצעיר, אולם בהחלט יש לו על מה להתגאות ולהתיימר,
לפתיח קיבלתי סלט פריקי:
סלט של חיטה ירוקה שמושכב על "סדין" של לאבנה,
אוסמה המליץ לי לערבב היטב את המרכיבים וזה היה לא פחות ממושלם,
ליוותי את הסלט הנהדר עם שרדונה של :Louis Max, יין נהדר ועדין כמו המארח
,
למנת ביניים הלכתי או בעצם "הלכנו" כי כאמור נתתי לו להוביל את הדואט:שף וסועד, למעשה זה היה כמו דו-קרב בצהרי-היום, אוסמה נכנס למטבח ושולף לי מנה מופלאה ואני אוכל ומחייך מפה לאוזן,
אז אכלתי טרטר דג נפלט שמבוסס על המאכל הערבי הפשוט והוטנתי שנקרא:סעידייה(אשת-הדייג), בזמנו לאנשים המרודים היה מאכל מופלא, מין נזיד של צנוברים מעורבב עם אורז, אוסמה התבסס על המתכון הזה ואיכשהו הפך אותו למקפא, מין סורבה כזה שישב בקרקעית של מנת הטרטר, הטרטר תובל בשמן-פרחים, עליו נוספו קוביות של קיווי במצב קשיות בינוני, מנה מהממת.
בינתיים כטוב ליבי ביין הזמנתי עוד שרדונה מופלא, אוסמה נכנס למטבח והיה ממש כייף לצפות בו עובד בסטריליות, בקפדנות ובעיקר ברוגע, הוא הכין לי את מנת הדגל של המקום:דלאל, הוגשה לי מחבת מהבילה עם נתחים של דג חמים (לא זיהיתי בוודאות איזה דג.), היה שם מין חומוס עדין כזה כמו מין קציפה שכזו, חומוס עדין כמו ענן ,קליל ,אבל שלא איבד את הריח והטעם האופייני כל כך של החומוס הבלאדי, במחבת היתה גם לאבנה נהדרת,אפונה נהדרת וסלק, אוסמה בכלל לא נתן לי לטעום לבד, חח הבחור התעקש לגשת אלי ואשכרה האכיל אותי בביס הראשון לאחר שהעמיס על מזלג את כל מנעד והמרקם של הכבודה במחבת הפלא הזו, wow
זה היה כמו לרדת במעלית שבכל קומה אוספת איתה נוסע נוסף, היה שם עומק טעמים, היתה טקסטורה מופלאה, היו הבדלי טמפרטורות וזו היתה מנה לונה-פארקית, מנה שהוכיחה לי את היכולות של השף הנחמד הזה,
מנה מנצחת.
לאחר שהתרשמתי מהביצועים הגורפים של הצעיר התישבנו לשיחה חברית על הא ועל דה ברחבה שבחוץ,
בא לי לטעום עוד משהו משלו והוא המליץ לי על פלמוד,
"מה שאמרת"עניתי לו והתמסרתי למגע הכובש שלו:
לאחר המתנה ברחבה שמחוץ לבזאר התיישבתי על הבר והמנה הגיעה:
המנה הורכבה ממחית של מנגו או בעצם מחית של עמבה ביתי, זרעים של עגבניות, חצילים כבושים, צנוברים ולפת, מנה מדהימה,
כל מנה שהוא הוציא לי היתה מושלמת,
הבנאדם מביא את עצמו לצלחת וזה הישג לכשעצמו, הבחור איש שיחה מרתק, צארח מושלם, בעל נימוס אירופאי,
המנות שלו: עדינות, אולם שומרות בכבוד על המסורת עתיקת-הימים של עכו שבה הוא גדל.
כשהוגש לי החשבון הוצע לי על חשבון הבית העוגה המפורסת שלו: לייאלי איל-ביירות"
השבעתי אותו טרם יציאתי שלא ישכח להכין לי במהרה בקבוק מהתזקיק הבייתי שהוא מכין, בהזדמנות הראשונה שאהיה בעכו אגש לדלאל לקחת את משקה הפלא,
זה היה שילוב של "המופע של טרומן" עם השיר הנפלא של ברי-סחרוף:האיש בקיר:
בתוך הקיר עומד אדם, בדד בדד עומד הוא שם,
מי מכיר את האיש בקיר?
האיש העומד בקיר מזמן, אינו יכול לצאת מכאן.
ובכן,,,
אוסמה -תודה רבה לך שהענקת לי עונג ורגעים מופלאים מיצירה קולינארית מעשה ידייך, אגב לדברי אוסמה מנת הדגל שלו :הדלאל"מתבססת על ואך גון ועל זכרונותיו מהסבתא וכמובן מהעיר שבה נולד וגדל,
ההפתעה הכי גדולה שהיתה לי ב:2014 מבחינה קולינארית
במילה אחת :wow'.
בכמה מילים:וואה וואה וואי וואה.
לפני כשבעה חודשים לערך אוסאמה דלאל פתח מסעדה בבזאר הטורקי סמוך ל "סבידה", בחודש מאי הנוכחי תכננתי לסעוד אצלו אולם הוא היה עסוק במקח וממכר בנמל עם הדייגים והסתפקתי בזמנו בקינוח הנפלא שהוא מציע:עוגת לייאלי איל ביירות,
השבוע ביום שני תכננתי לבקר אצלו אולם לאחר שיחה בינינו הוא התנצל והסביר לי שהוא מתארח בתל-אביב ב wine bar
הרגשתי שאני פשוט חייב לפקוד את המקום ולתהות על קנקנו, לאוסמה יש לאחרונה וויב חיובי ברשת ורציתי לבדוק האם כצעקתה?
מה זה צעקה? חטפתי זעקה באוזן כמו הציור המפורסם של מונק, מעל ומעבר לכל הציפיות.
ברשותכם אפתח בפיסקה שכתבתי בזמנו על העלם הצעיר הזה:
המקום מנוהל על ידי אוסאמה דלאל עכואי מבטן ומלידה, בחור היפסטר מקומי עם משקפיים של הנרי קיסינג'ר,
אביו של אוסאמה נולד במה שכיום נקרא מלון אפנדי של אורי ירמיאס, סבתו באה לבקר חברים במבנה הצלבני וכרעה ללדת, אוסאמה עצמו עבד קצת כפקיד קבלה במלון "}אפנדי" בהמשך השתלם אצל אורי במטבח ואף עבד תקופה ב"מול-הים" בנמל-תל-אביב.
טוב אז היום הגעתי לבזאר הטורקי בסביבות השעה:1300, אוסמה בירך אותי בלבביות וחיוך כובש, התעניין האם יש לי רגישויות למזון כלשהו והגבלות על חריפות?, עניתי לו .."לא, באתי לזרום איתך"
וזרמנו, זרמנו במורד של נהר ההרפתקאות של השף -העכואי הצעיר הזה,
המקום קטנטן כמו רוב המקומות בבזאר הטורקי, יש כאלו שיקראו לו:גומחה או כוך,
אני מעדיף לקרוא לו: מערת-הקסמים של אוסאמה דלאל, הוא עזב את המטבחון וניגש אלי להרים כוסית של צ'ייסר, מין סוג של תזקיק מענבים ושומר שמזכיר מאוד ערק, אבל וואחד ערק, הזמנתי ממנו בקבוק ערק שאותו ארכוש בימים הקרובים, פשוט משקה שעושה שמח בלב ובגרון, אחד האניסים הטובים שיצא לי לטעום,
אוסמה הציע שהוא יבחר עבורי את המנות, השתוממתי על התעוזה והיומרה של העלם הצעיר, אולם בהחלט יש לו על מה להתגאות ולהתיימר,
לפתיח קיבלתי סלט פריקי:
סלט של חיטה ירוקה שמושכב על "סדין" של לאבנה,
אוסמה המליץ לי לערבב היטב את המרכיבים וזה היה לא פחות ממושלם,
ליוותי את הסלט הנהדר עם שרדונה של :Louis Max, יין נהדר ועדין כמו המארח
,למנת ביניים הלכתי או בעצם "הלכנו" כי כאמור נתתי לו להוביל את הדואט:שף וסועד, למעשה זה היה כמו דו-קרב בצהרי-היום, אוסמה נכנס למטבח ושולף לי מנה מופלאה ואני אוכל ומחייך מפה לאוזן,
אז אכלתי טרטר דג נפלט שמבוסס על המאכל הערבי הפשוט והוטנתי שנקרא:סעידייה(אשת-הדייג), בזמנו לאנשים המרודים היה מאכל מופלא, מין נזיד של צנוברים מעורבב עם אורז, אוסמה התבסס על המתכון הזה ואיכשהו הפך אותו למקפא, מין סורבה כזה שישב בקרקעית של מנת הטרטר, הטרטר תובל בשמן-פרחים, עליו נוספו קוביות של קיווי במצב קשיות בינוני, מנה מהממת.
בינתיים כטוב ליבי ביין הזמנתי עוד שרדונה מופלא, אוסמה נכנס למטבח והיה ממש כייף לצפות בו עובד בסטריליות, בקפדנות ובעיקר ברוגע, הוא הכין לי את מנת הדגל של המקום:דלאל, הוגשה לי מחבת מהבילה עם נתחים של דג חמים (לא זיהיתי בוודאות איזה דג.), היה שם מין חומוס עדין כזה כמו מין קציפה שכזו, חומוס עדין כמו ענן ,קליל ,אבל שלא איבד את הריח והטעם האופייני כל כך של החומוס הבלאדי, במחבת היתה גם לאבנה נהדרת,אפונה נהדרת וסלק, אוסמה בכלל לא נתן לי לטעום לבד, חח הבחור התעקש לגשת אלי ואשכרה האכיל אותי בביס הראשון לאחר שהעמיס על מזלג את כל מנעד והמרקם של הכבודה במחבת הפלא הזו, wow
זה היה כמו לרדת במעלית שבכל קומה אוספת איתה נוסע נוסף, היה שם עומק טעמים, היתה טקסטורה מופלאה, היו הבדלי טמפרטורות וזו היתה מנה לונה-פארקית, מנה שהוכיחה לי את היכולות של השף הנחמד הזה,
מנה מנצחת.
לאחר שהתרשמתי מהביצועים הגורפים של הצעיר התישבנו לשיחה חברית על הא ועל דה ברחבה שבחוץ,
בא לי לטעום עוד משהו משלו והוא המליץ לי על פלמוד,
"מה שאמרת"עניתי לו והתמסרתי למגע הכובש שלו:
לאחר המתנה ברחבה שמחוץ לבזאר התיישבתי על הבר והמנה הגיעה:
המנה הורכבה ממחית של מנגו או בעצם מחית של עמבה ביתי, זרעים של עגבניות, חצילים כבושים, צנוברים ולפת, מנה מדהימה,
כל מנה שהוא הוציא לי היתה מושלמת,
הבנאדם מביא את עצמו לצלחת וזה הישג לכשעצמו, הבחור איש שיחה מרתק, צארח מושלם, בעל נימוס אירופאי,
המנות שלו: עדינות, אולם שומרות בכבוד על המסורת עתיקת-הימים של עכו שבה הוא גדל.
כשהוגש לי החשבון הוצע לי על חשבון הבית העוגה המפורסת שלו: לייאלי איל-ביירות"
השבעתי אותו טרם יציאתי שלא ישכח להכין לי במהרה בקבוק מהתזקיק הבייתי שהוא מכין, בהזדמנות הראשונה שאהיה בעכו אגש לדלאל לקחת את משקה הפלא,
זה היה שילוב של "המופע של טרומן" עם השיר הנפלא של ברי-סחרוף:האיש בקיר:
בתוך הקיר עומד אדם, בדד בדד עומד הוא שם,
מי מכיר את האיש בקיר?
האיש העומד בקיר מזמן, אינו יכול לצאת מכאן.
ובכן,,,
אוסמה -תודה רבה לך שהענקת לי עונג ורגעים מופלאים מיצירה קולינארית מעשה ידייך, אגב לדברי אוסמה מנת הדגל שלו :הדלאל"מתבססת על ואך גון ועל זכרונותיו מהסבתא וכמובן מהעיר שבה נולד וגדל,
ההפתעה הכי גדולה שהיתה לי ב:2014 מבחינה קולינארית
