מעיין-הבירה--super misto inseamna :beton

מעיין-הבירה--super misto inseamna :beton

השנה :1974, אני זאטוט נבן תשע, סבא שלי עליו השלום:מתאיי יושב בשדרה ברחוב העלייה השניה בבת-גלים, חבוש מגבעת-קש, מבסוט מהחיים חבל"ז, השמש מבציעה מצמרות העצים ומסמקת את פרצופו המדושן עונג.
"סבא אפשר כסף לקנות ביצ'יקלטאה"? יענו ביקשתי כסף לאופניים,
סבא מתאיי שלף מרשרשים והסכים ברצון,
אז בתור ילד לא הבנתי מלמה הוא נעתר לי בכזו קלות ובחפץ לב,
היום אני מבין!

הוא אהב לשתות שפריץ, להבדיל מהשפריציונרים שאהבו שפריץ:סודה עם יין-לבן, סבא אהב לשתות שפריץ מיין אדום.
אז היום לקראת השעה :1100 בבקר הזדמנתי ל"מעיין הבירה", על הבקר בא לי לדפוק שפריץ אדום, צוואלה הזכיר לי נשכחות וזמנים אחרים,
עיינתי בתפריט ומרק זנב שור קרץ לי, המרק הגיע , זה מרק עשיר בבשר שנופל מן העצם, מרק שהוא שילוב של בורשט עם זנב-שור קלאסי,

כמו כן לא ויתרתי על המנה האהובה עלי שם:צמד נקניקיות פטרוצ'יאן מעוטרות בעירית , ליוותי את הנקניקיות עם בירה צ'כית מעולה:קושוביצה,
הרבה זמן לא יצא לי לשבת במעיין, מאון להון ראובן בעל-הבית הגיע וישבתי איתו בחוץ בספסל עץ שמיועד למעשנים, הזמנים השתנו במעיין הבירה, בזמנו הימאים עישנו שם חוופשי:נובלס, אירופה, מקטרת וברוודווי 80 ונלסון,
המקום לאט לאט התמלא, בשיא ישבו שם לפחות 40 סועדים.

אין כמו שפריץ אדום על הבקר שיסדר לי את הראש.
בטון זו מילה בסלנג עכשווי רומני שאומרת שהמקום יותר בסדר מבסדר,
יענו מקום מאגניב.
שיצאתי משם היה לי דודה למשו מתוק ובקונדטויית ספרא הסמוכה מצאתי את מבוקשי:
שטרודל גבינה מתפצפץ וטעים ומושחת













 

Gרר

New member
תודה על הדיווח

מתי אתה מוציא לאור את ספר הזיכרונות שלך?
 

pix37

New member
כנראה צריך להיות מעל 70%אשכנזי על מנת לאהוב בורשט


אף פעם לא הצלחתי להבין את המרק הזה, אבל אפשר להאשים את השורשים המצרים שלי שערבבו את הדם האשכנזי.

אבל החזרת של מעיין הבירה נפלאה לכל תפוצה - חריף עד לשרשי השיער.

כל הכבוד על עוד ביקורת מפתיעה בסגנון המאוד מיוחד שלך
 
שמע פיקס, זה היה בורשט קליל לא סמיך

משו כמו נניח:מרק בורשט זך על משקל מרק עוף.
אפרופו מצרים,
שבוע שעבר יצא לי לטעום לראשונה בחיי מלוחייה בשרית והיה מדהים,
אני לא מגלה היכן טעמתי:)
באותו המטבח טעמתי גם במיה מיוחדת בגודל זדרת, וואלה מעדן.
עוד וידוי,, לא תכעס?
הייתי בהדר היום סמוך למסעדה האתיופית, אולי זו היתה שעה מוקדמת מדיי, בכל אופן סרתי לשם וישבו שם חצי תריסר גברברים ממוצא אתיופי, הכסאות היו עדיין מורמים על השולחנות, באמת באמת שרציתי לטעום את האינכ'רה שעלייה המלצת כאן, מחשהו במקום ובסטייל שלו לא עשה לי את זה,
משם ירדתי לסנדוויץ ברכה הסמוך ואז כאילו המלאך גבריאל הסתודד איתי ולחש לי באוזן:
"עזוב אותך באמש'ך מברכה בוא רד למעיין הבירה"
שמעתי בקולו של המלאך גבריאל וזה הסתיים במעיין הבירה
 

pix37

New member
מרוב ווידואים כמעט התחלתי לקרוא אווה מריה

לגבי הגב' המצרית מסור לה ד"ש ובקש ממנה שבפעם הבאה תזמין אותי להריח.
כמו שבטח שמת לב אני עכשיו בסוג של קיצוניות מזון (בלי בשר, דגים גלוטן וכו'...) אבל בשביל מאכלי הסבתא (ומבט על תהליך הכנתם) נראה לי שאשבור בשמחה את כל הכללים הנוכחיים.

לגבי האתיופית - חבל לדעתי הפסדת - זה החו"ל האמיתי - לדעת לצאת מהקופסאות שכולנו חיים בהם ולנסות דברים חדשים,לא להדבק למוכר והנהדר אלא לנסות גם דברים חדשים.

אני מניח שאתה מכיר את השיר הזה (בלאגן - עיר זרה)
 
איך קבעת שזו גברת?אולי היה זה אדון?

אני יודע שלא נהוג להיות כאן "פוץ"בענייני דקדוק ולשון וכאלה, פשוט קפץ לי לעין הוידואים שלך, אני מניח שכיוונת ל
:Confessiones, וידוי ולא וידוא.
מסכים איתך פיקס ידידי שלעתים שווה לחרוג ולנפץ מסגרות שקבענו לעצמנו, אני מתייחס גם לבחירה הקיצונית שלך בענייני מזון וגם באשר לכאורה לרמיזה שאני מקובע או חלילה מרובע,
שמע, אם הייתי מרובע מראש לא הייתי מנסה להגיע ל"מסעדה של אמא", כשירדתי בגרם-המדרגות לתוככי הפסא'ז המדובר כוונתי היתה כן לאכול שם, אולם משהו שם גרם לי לא להישאר שם,
אני נסקרן מטבעי ותמיד אוהב ללכת אחרי הרכש שלי ולא פועל לפי המוסכמות או לפי דעת-הרוב, במקרה דנן הרגש שלי זעק לי :"צא משם ומהר"

לא חלילה שאני שולל את המקום, יש גם ימים אחרים,
ברור שאני מכיר את השיר של דנה ברגר (החיפאית), המילים שחיבר דן תורן פשוטות אך גאוניות, כשמסתכלים אחרת על דברים ומקומות מוכרים לפעמים מגלים עולם אחר מטר ממך.

אין צורך שתתוודה בתא אצל הכומר שיושב מעבר לאשנב המוגבה והמסורג,הכל בסדר פיקס:)
 

pix37

New member
א. מלוחיה טובה צריכה יד נשית ב. יש לי זכרון טוב לשרשורי עבר

ולרמזים בקשות תחינות וכו' שנכתבו בהם.

ג. לגבי שגיאת הכתיב - אין מה לעשות - שום דיאטה לא פותרת דיסלקציה.

ד. דנה ברגר אכן נולדה בחיפה אבל עברה בגיל צעיר מאוד לירושלים - כך שנראה לי שנוכל לוותר להם עליה - גם ככה נשאר לירושלמים כל כך מעט שעדיף לחלוק איתם מה שאפשר.
 
חחחחחחחחחחחחחח אדוני הפרקליט

חשבתי לתומי שאתה מבסס את ההנחה שלך על סמך ראיות פרונזיות, מסתב שבכלל אתה מלק פירורי מידע מהזטון או ..מהארכיון של "תפוז",
לא שמתי לב בכלל לדיסלקציה, גם אני מליון פעמים שוגה באיות נכון,
בקשר לירושלים, לפחות בקטע הקולינארי:לאחרונה עיר הבירה עושה או עוברת מהפך חיובי, כל שני וחמישי נפתח שם בית-מרזח חדש או מסעדה, דווקא בחיפה העניין קצת שוקע , חיפה מזכירה לי מקום או אתר מסרט שבמאי ביקש מהצלם שלו שיעשה עליה Fade Out, חיפה ויזואלית דומה למה שהיתה בעברה אבל כל החיות שבה הולכת ומתפוגגת, עברתי היום בסמטה שבה שכן הבוצ'ר -בר, כאב הלב לראות שהמקום משמש כיום פיצריה קטנטנה,
וואלה החיפאים אנשים קשי עורף כנראה האו השד יודע מה.
 

pix37

New member
דווקא באזור שהיה הבוצ'ר מתחילים להרקם כמה דברים מעניינים

יש שם סוג של סצינה שמתחילה של מקומות ראויים אבל אני רק עכשיו מתחיל לגשש אותה אז ניתן לה קצת להתפתח.

אם יש לך צהריים פנוי, במסגרת השיטוטים נסה לקפוץ ליוליס' הטבעונית שכתבתי עליה כמה פעמים - אני לא בטוח אם תתחבר אבל זה סוג של מקום עם שפת בישול שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים / נתקלים בה ביום יום וזו בהחלט עשויה להיות חוויה מעניינת.

בנוסף וניה התחיל לייצר באז חיובי והם ככל הנראה מתאוששים מהמכה ששגיא כהן הנחית עליהם.

תוסיף את אריה - מסעדה ביתית בדגש רומני במקום מזרחי ואת יאן יאן - עליה כתבתי לפני כמה ימים ותראה שקורה משהו - הוא מתרחש בקווים שאנחנו לא מכירים ושונים מהאופן בו דברים מתנהלים בדרך כלל אבל הם קורים ויש התרחשות שפשוט צריכים לפתוח את העיניים ולראות לאן היא הולכת,

שלא לדבר על מה שקורה על הכרמל ממנו אני די מנותק בשנים האחרונות אבל יש דיבורים על התעוררות הכרמל הישן - המלווה את התברגנותו של ציר מוריה.
 
הכל טוב ויפה פיקס

עברתי מ"אריה"היה פתוח אולם חלפתי שם כעובר אורח וזהו, יאן יאן אני מכיר זה לא חידוש עבורי,
היכן בדיוק היוליס הזה?
פעם קראתי אותך שזה בעלייה ל"סטאנטו" לשיבת-ציון היכן שהרמזור?
מלא פעמים אני עובר שם ולא רואה שם שום שילוט, מה אני מפספס שאני לא מוצא את המקום?
שוב, אני כותב את זה בצער אבל חיפה הולכת ודועכת, זה כמו לראות מאהבת צעירה שכיום התבגרה, הזדקנה והתקמטה,
כמובן שגם אני בהתאם התבגרתי ,אולם עדיין אני חש סוג של החמצה נוראית באשר לעיר-הנמל חיפה,
פעם היא היתה כרך שוקק חיים וסואן, היום כל עיר שפעם לא "ספרו"אותה עולה על עיר הנמל מהמחוז הצפוני,
אם זו אשדוד, שלא לדבר על ראשון לציון ועוד ועוד ועוד,
חיפה נהפכה לי לפתח-תקווה לעזעזל,
עיר שינה אפורה, הדברים נאמרים בצער
 

pix37

New member
יוליס נמצא בקצה המדרגות שצמודות לבית המשפט ועולות לשיבת ציון

אין שם שום רמזור בסביבה - בדיוק במקום בו נגמר בית המשפט מאחורה.

נסה את אריה - זה ממש לא גורמה אבל זה סוג של "יד" שנעלמה בבישול הישראלי וחבל - זה לא גורמה זה סוג של נוסטלגיה איך היינו אוכלים פעם.

זה לא שהמאהבת הזדקנה והתבגרה - זה אנחנו שהזדקנו, השתננו והתקבענו ולכן חייבים לפרוץ את הקונספציות שלנו להפתח לשינויים - העולם משתנה ויש בו המון אוכל טוב - פשוט צריכים להיות רגישים מספיק על מנת לתפוס את זה ולא לפחד להתנסות גם במחיר המון המון ארוחות לא מוצלחות.

ולגבי פתח תקוה - אני לא באמת מכיר אבל אני בטוח שאם נחפש טוב נוכל למצוא גם שם פנינים שפשוט עדיין לא זכו לחשיפה.

ולגבי ערי שינה - אני גר בעיר שינה שיש בה סצינה קולינארית חיה תוססת ונהדרת. (הלוואי שמישהו יעיר שם גם את סצינת האלכוהול)
 
נראה לי שהבנתי לאן אתה מתכוון

זה כביכול הרחוב שבהמשכו מגיעים למגרש החניה של שוק-הפשפשים? מעל מועדון ה"לונה"?
בהזדמנות אראה מה אני מפסיד שם,
לא התכוונתי חלילה לזלזל בפתח תקווה, אם אני אהיה אובייקטיבי (ואני לא :), לחיפה יש פונטציאל בלתי- ממומש וזה מרגיז ברמות,
חיפה אמורה על הנייר להיות פנינה של כל או לפחות של החלק הזה של אגן הים-התיכון, אין הרבה ערים בעולם שבהם שיפולי ההר נוגעים בשפת-הים, יש ערים ספורות כאלו ברחבי הגלובוס,
ומה יש בפועל אצלנו:
טיילת מוזנחת בבת-גלים עם אסופת חתולי רחוב וחבורה של פושטי-יד, ההזנחה בחיפה זועקת לשמיים.
נקווה לטוב ולו יהי שעוד בחיי אזכה לראות מפרשיות בלגונה שמתוכננת להיבנות בחיפה ואראה שם בתי קפה שוקקים בסועדים,
אמן כן יהי רצון
 

horseradish

New member
אני חייבת כבר לקפוץ ליוליס' - ידועות לך שעות הפתיחה שלהם?

אריה טעים מאוד - אני יכולה לאשר. אוכל שמחזיר אותך הביתה...
גם אנגוס מצויינים לאוהבי הבשרים ומתיחת הפנים שהם עשו לתפריט טעימה ומיוחדת.
אפשר גם לבדוק את דוברין - פאב שהתחיל לפתוח בשבוע האחרון ב 12:00 ומגיש חלק מהתפריט שהיה של "ביר אנד ברקפסט".
עוד לא ניסיתי אבל אשמח לנסות בקרוב.
לגבי מרכז הכרמל, אני בעיקר ממליצה על בתי הקפה "קפה בריסל" ו"שתיים סוכר". וגם נפתח עכשיו קפה לבנטיני, שמגיש אוכל ערבי, "רולא", ששמעתי עליו דברים טובים.
יש גם כמה חומוסיות, אבל למיטב ידיעתי אף אחת מהן לא משהו מיוחד.
 
היית צריך לטעום את המולוחייה של אבא שלי [האשכנזי]

ושל הבן שלי...והריח, כן הריח! כשהנכדות נכנסות ויש סיר מולוחייה הן מיד מזהות לפי הריח וצועקות "יש!!".
מעניין שבשביל הריח אתה מוכן לשבור את החוקים. אני כל כך מבינה אותך בעניין הזה.
 

pix37

New member
זה לא הריח זה התרבות

זו התרבות שלי שנעלמה ואשר בזמן אמיתי הייתי צעיר מידי מכדי להעריך אותה.
הדור ההוא נעלם ואנחנו לא היינו חכמים מספיק על מנת לשמר את התרבות והמסורת.
אני מנסה כעת לשחזר את הדברים - אבל בלי לראות מישהו שעושה את זה - זה פשוט לא אותו דבר.
אני יכול להושיב את הילדים למרוט עלי מלוחיה - אבל בלי להבין את התיבול האמיתי אני רק יכול להגיד שיוצא לי קרוב אבל לא הדבר האמיתי.
אותו דבר לגבי קובות קושרי וכו'.... הבישול שלי עכשיו מושפע מאוד מהבישול הפלסטיני הצפוני (לבנוני סורי) לא המצרי ובטח לא המצרי העירוני - ופשוט אין מאיפה ללמוד ומאיפה לטעום.
 
אמי נפטרה בגיל 96 לפני כשנתיים. בני נהג לשבת איתה

שעות ולרשום מפיה הכל. הוא תמיד נמשך לזה והיה מספיק חכם להשקיע בכך. והוא רק 25% מצרי...
 

pix37

New member
יש לך בן חכם מאוד


האמת שעניין המוצא העדתי מצחיק כי בדור שלנו זה כבר כל כך לא רלוונטי ואצל הילדים שלנו זה כבר אמור לרדת לחלקי 16 או 32 שזה כבר מופרך לחלוטין.
 
למעלה