nadavhacohen
New member
מסע קצר במכונת זמן-"מישו מלך הקבב" ביפו
היום הוא שישי אחה"צ, הגשם בא והולך חליפות, חבר טוב משוטט לו בשוק לוינסקי ומזמין אותי להצטרף לצהריים. בשיחה הטלפונית אנו מחליטים לזרום מערבה, ליפו, ובאותה נשימה גם מחליטים לוותר על כל שמץ של פוזה/מודרניזציה/אורבניזציה-והולכים ל"מישו".
"מישו" הוא כינויו של משה פייגנבאום, יהודי רומני בא בימים, והמקום הוא-ואני משתמש פה באנדרסטייטמנט חזק-פשוט ביותר, הארדקור. הכסאות הם "כתר", המפה על השולחן היא חתיכת נייר גס, וזה בעצם נראה פחות או יותר כמו המקום ההוא שבו יהודה ברקן וזאב רווח מאכילים זה את זה עד עלפון ב"צ'רלי וחצי".
ל"מישו" הולכים בשביל הקבב. זה קבב רומני, עשוי מבקר מעורב עם הודו (לכן המרקם הדחוס והצבע הבהיר, שגרם לי בתחילה לחשוב שהוא עשוי מ"לבן"), עתיר שום, גדול מאד ועולה גרושים. מה זה גרושים? מנה קבב הכוללת 3 חתיכות, בערך חצי לחם אחיד פרוס וצלחת מלאה כרוב (אני לא אוהב, אבל אני מניח שיש לא מעט שכן)-24 שקלים!!! כן כן. אנחנו בחרנו להזמין 2 מנות קבב, מנה אחת של כבד עגל לחלוקה, ולרוויה-"סודה גדול". מה זה "סודה גדול"? בקבוק פלסטיק של ליטר וחצי, עם סיפון שמוציא סודה. אלוהים, זה גורם לגעגוע אוטומטי לכל המשפחה הרומנית של סבתא שלי. וזה עולה 6 ש"ח לבקבוק, אגב.
אז איך האוכל? הקבב סבבה. לא אלוהי, לא מדהים, לא גורם לך לפצוח בשיר ובריקוד, אבל סבבה לגמרי. ומשביע, בטח. ההפתעה הגדולה היא כבד העגל. עשוי על הגריל בלי תיבול בעצם, טעם מעולה, 30 ש"ח למנה. נהדר.
אין קינוחים. יש מנות ראשונות של חומוס (הבנו שתעשייתי, כמובן שויתרנו) ואיקרה (יש כאלה שנשבעים בשמה, אני לא אוהב אז לא הזמנתי). אפשר להזמין "שפריץ". השירות מינימליסטי ויעיל ע"י אישה רומנייה חביבה כבת 50. החשבון היה 84 ש"ח על 6 קבב, מנה כבד עגל, לחם, חמוצים והסודה המדוברת. איך מגיע החשבון? חשבונית של מישו, שבה אפשר לראות את מס' העוסק מורשה שלו (תעודת הזהות), ולהתרשם שהבחור עשה קבבים עוד כשההורים שלי היו בשא"ש.
שבוע טוב!
היום הוא שישי אחה"צ, הגשם בא והולך חליפות, חבר טוב משוטט לו בשוק לוינסקי ומזמין אותי להצטרף לצהריים. בשיחה הטלפונית אנו מחליטים לזרום מערבה, ליפו, ובאותה נשימה גם מחליטים לוותר על כל שמץ של פוזה/מודרניזציה/אורבניזציה-והולכים ל"מישו".
"מישו" הוא כינויו של משה פייגנבאום, יהודי רומני בא בימים, והמקום הוא-ואני משתמש פה באנדרסטייטמנט חזק-פשוט ביותר, הארדקור. הכסאות הם "כתר", המפה על השולחן היא חתיכת נייר גס, וזה בעצם נראה פחות או יותר כמו המקום ההוא שבו יהודה ברקן וזאב רווח מאכילים זה את זה עד עלפון ב"צ'רלי וחצי".
ל"מישו" הולכים בשביל הקבב. זה קבב רומני, עשוי מבקר מעורב עם הודו (לכן המרקם הדחוס והצבע הבהיר, שגרם לי בתחילה לחשוב שהוא עשוי מ"לבן"), עתיר שום, גדול מאד ועולה גרושים. מה זה גרושים? מנה קבב הכוללת 3 חתיכות, בערך חצי לחם אחיד פרוס וצלחת מלאה כרוב (אני לא אוהב, אבל אני מניח שיש לא מעט שכן)-24 שקלים!!! כן כן. אנחנו בחרנו להזמין 2 מנות קבב, מנה אחת של כבד עגל לחלוקה, ולרוויה-"סודה גדול". מה זה "סודה גדול"? בקבוק פלסטיק של ליטר וחצי, עם סיפון שמוציא סודה. אלוהים, זה גורם לגעגוע אוטומטי לכל המשפחה הרומנית של סבתא שלי. וזה עולה 6 ש"ח לבקבוק, אגב.
אז איך האוכל? הקבב סבבה. לא אלוהי, לא מדהים, לא גורם לך לפצוח בשיר ובריקוד, אבל סבבה לגמרי. ומשביע, בטח. ההפתעה הגדולה היא כבד העגל. עשוי על הגריל בלי תיבול בעצם, טעם מעולה, 30 ש"ח למנה. נהדר.
אין קינוחים. יש מנות ראשונות של חומוס (הבנו שתעשייתי, כמובן שויתרנו) ואיקרה (יש כאלה שנשבעים בשמה, אני לא אוהב אז לא הזמנתי). אפשר להזמין "שפריץ". השירות מינימליסטי ויעיל ע"י אישה רומנייה חביבה כבת 50. החשבון היה 84 ש"ח על 6 קבב, מנה כבד עגל, לחם, חמוצים והסודה המדוברת. איך מגיע החשבון? חשבונית של מישו, שבה אפשר לראות את מס' העוסק מורשה שלו (תעודת הזהות), ולהתרשם שהבחור עשה קבבים עוד כשההורים שלי היו בשא"ש.
שבוע טוב!
