ביקורת: דה לוקאל - או שובם של זרעי הכוסברה
ביום שישי הלכנו לבדוק את דה לוקאל באבן גבירול, לארוחת ערב מוקדמת. האמת היא שנתקלנו בקופון שלהם, אז זו היתה הזדמנות להתרשם.
המקום עצמו די צנוע ונחמד והקהל היה מגוון - מצד אחד יש שם בר די גדול והסתובבו חבר'ה צעירים וקצת משפחות ומצד שני היו די הרבה שולחנות של אנשים מבוגרים מאד, אז קשה לי לומר לאיזה קהל המקום מכוון. בכל מקרה, אני תמיד שמחה לראות אנשים מבוגרים יוצאים.
ישבנו על הבר וקיבלנו על חשבון הבית לחם לבן ושמן בעל טעם חזק מאד של זרעי כוסברה. לנו זה לא הפריע, אבל אני משערת שלא כולם אוהבים. המשך יבוא בעניין....
הזמנו למנות ראשונות -
ארטישוקים צרובים עם מנצ'גו וקרם פרש (36 ש"ח). המנה היתה טובה, הגבינה היתה טרייה וחריפה אך יכול להיות שגם לכאן הגיעו זרעי הכוסברה? או שמא הטעם של השמן שליווה את הלחם עוד לא עזב אותנו. קשה לומר..
קלמארי פלנצ'ה שהוגש על יוגורט עם עשבי תיבול (42 ש"ח). הקלמארי היה מצויין, אך מצע היוגורט היה חמוץ מאין כמוהו. יוגורט הרי באופן טבעי הוא חמצמץ, אבל היתה תחושה שהוסיפו המון לימון. בכל אופן זו היתה אחת המנות הטובות בארוחה
לעיקריות לקחנו בהמלצת הברמן שתי מנות שהוגדרו כמנות הבית - חריימה (58 ש"ח) - מנה נחמדה בסך הכל ופסטה קרועה עם אספרגוס, תרד, אפונת גינה ולימון (64 ש"ח) והנה חזרו זרעי הכוסברה ובגדול. המנה היתה מלאה בהם, למעשה הרגשנו כאילו המנה תובלה בשמן שקיבלנו עם הלחם ותו לא. חוץ מזה, המנה היתה טובה וקלילה. שוב - למי שמאדדד אוהב זרעי כוסברה.
באופן כללי לא הרגשנו צורך להחזיר אף מנה למטבח, אבל לא נרשמה התלהבות גדולה.
בסך הכל אפשר להגדיר את המקום כלא מהוקצע אך חביב והשירות היה טוב וחייכני.
בכל אופן לפעמים אני תוהה איך מקומות כאלה שורדים לאורך זמן, אם אין איזו ייחודיות או משהו שבשבילו שווה לחזור אליו...
סך הכל הארוחה לשנינו כללה לחם, שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות ושתייה אחת = 210 ש"ח (אך כאמור היה לנו קופון)
ביום שישי הלכנו לבדוק את דה לוקאל באבן גבירול, לארוחת ערב מוקדמת. האמת היא שנתקלנו בקופון שלהם, אז זו היתה הזדמנות להתרשם.
המקום עצמו די צנוע ונחמד והקהל היה מגוון - מצד אחד יש שם בר די גדול והסתובבו חבר'ה צעירים וקצת משפחות ומצד שני היו די הרבה שולחנות של אנשים מבוגרים מאד, אז קשה לי לומר לאיזה קהל המקום מכוון. בכל מקרה, אני תמיד שמחה לראות אנשים מבוגרים יוצאים.
ישבנו על הבר וקיבלנו על חשבון הבית לחם לבן ושמן בעל טעם חזק מאד של זרעי כוסברה. לנו זה לא הפריע, אבל אני משערת שלא כולם אוהבים. המשך יבוא בעניין....
הזמנו למנות ראשונות -
ארטישוקים צרובים עם מנצ'גו וקרם פרש (36 ש"ח). המנה היתה טובה, הגבינה היתה טרייה וחריפה אך יכול להיות שגם לכאן הגיעו זרעי הכוסברה? או שמא הטעם של השמן שליווה את הלחם עוד לא עזב אותנו. קשה לומר..
קלמארי פלנצ'ה שהוגש על יוגורט עם עשבי תיבול (42 ש"ח). הקלמארי היה מצויין, אך מצע היוגורט היה חמוץ מאין כמוהו. יוגורט הרי באופן טבעי הוא חמצמץ, אבל היתה תחושה שהוסיפו המון לימון. בכל אופן זו היתה אחת המנות הטובות בארוחה
לעיקריות לקחנו בהמלצת הברמן שתי מנות שהוגדרו כמנות הבית - חריימה (58 ש"ח) - מנה נחמדה בסך הכל ופסטה קרועה עם אספרגוס, תרד, אפונת גינה ולימון (64 ש"ח) והנה חזרו זרעי הכוסברה ובגדול. המנה היתה מלאה בהם, למעשה הרגשנו כאילו המנה תובלה בשמן שקיבלנו עם הלחם ותו לא. חוץ מזה, המנה היתה טובה וקלילה. שוב - למי שמאדדד אוהב זרעי כוסברה.
באופן כללי לא הרגשנו צורך להחזיר אף מנה למטבח, אבל לא נרשמה התלהבות גדולה.
בסך הכל אפשר להגדיר את המקום כלא מהוקצע אך חביב והשירות היה טוב וחייכני.
בכל אופן לפעמים אני תוהה איך מקומות כאלה שורדים לאורך זמן, אם אין איזו ייחודיות או משהו שבשבילו שווה לחזור אליו...
סך הכל הארוחה לשנינו כללה לחם, שתי מנות ראשונות, שתי עיקריות ושתייה אחת = 210 ש"ח (אך כאמור היה לנו קופון)
