ארוחת בוקר בפרנצ'סקה בחוף ראשון לציון
ביום חמישי האחרון לקראת הצהריים נפגשנו בפרנצ'סקה בחוף ראשון לציון לארוחת בוקר מאוחרת. הבחירה במקום נבעה מכך שחברתי רצתה שניפגש ליד הים כבר כמה שבועות, והדוק שאכל שם(אבל לא ארוחת בוקר) הציע שננסה. במקרה הזה המיקום היה השיקול הקובע. חניה יש בשפע אבל יש לקחת בחשבון שהיא בתשלום גם בימי שבת.
היינו ארבעה מבוגרים, ילדה בת ארבע ופעוט בן שנה וחצי.
מדובר במסעדה איטלקית שלה חלק פנימי ממוזג וחלקים חיצוניים על הטיילת. החלק הפנימי מעוצב כך שאסטוציאטיבית מיד חשבתי על התמונות של אולמי החתונות משנות השבעים. הניסיון לשוות למקום נופך איטלקי נחל בעיני כשלון חרוץ. צילמתי כדי שתוכלו להתרשם לבד.
כשהגענו המסעדה היתה מאוכלסת בשולחנות בודדים בלבד. לזכות המקום ייאמר שהשולחן שלנו חיכה ערוך, כולל כסא תינוק. שאפו על כך.
הדוק ואני הגענו באיחור קל ומכיוון שהמטבח מסיים להכין את ארוחות הבוקר בשעה שתים עשרה, לקחנו לעצמנו את החירות להזמין גם למאחרים שאיחרו איחור רב.
אנחנו הזמנו מנת ארוחת בוקר של פריטטה איטלקית, ולשני המאחרים וילדיהם הוזמנו ארוחת בוקר איטלקית ושקשוקה בלקנית.
הארוחות מגיעות עם סלסלת לחמים, מגש מטבלים, שתיה קרה ושתיה חמה.
תחילה קיבלנו שתי צלוחיות עם קרוקטים עגולים של תפו"א וגבינה שהיו פתיחה חביבה.
מגש המטבלים כלל חמאה שהגיעה קפואה לגמרי, סלט טונה שלצערי היה בו סלרי אבל האחרים אהבו, גבינה לבנה, גבינה לבנה עם תיבול אדמדם, זיתים דפוקים טובים, טחינה שכנראה לא התאמצו במיוחד בהכנתה, ריבה עליה הדוק אמר "ריבה שקונים בסופר", ולאבנה עם לימון כבוש שהיתה לדעתי מצוינת. קיבלנו שלושה מגשים כאלה וממה שרצינו קיבלנו תוספת, אפילו כמה פעמים.
סלסלת הלחמים כללו ג'בטות קטנות, מקמח לבן וממה שנראה לכאורה קמח מלא כי הן היו כהות אבל למעשה הטעם הרגיש בדיוק כמו הג'בטות הבהירות, ואני בספק רב אם מדובר בקמח מלא באמת. הן היו טריות אבל גם סתמיות לחלוטין. קיבלנו מהן תוספת פעמיים ללא כל חיוב.
הסלט הקצוץ היה טרי וטוב.
אני ביקשתי סלט ירוק משום שאיני אוהבת עגבניות ואכן קיבלתי סלט ירוק טרי אך טובע ברוטב. הוא כלל גם חצאי עגבניות שרי שהועברו אחר כבוד לצלחתו של הפעוט.
השקשוקה הכילה גם גבינת פטה וחצילים וזכתה למחמאות מכולנו. השילוב בין המרכיבים היה מוצלח והתיבול של רוטב העגבניות היה לגמרי לא רע.
האומלט שהוזמן במסגרת ארוחת הבוקר האיטלקית היה בסדר ונאכל ברובו על ידי הילדים.
הפריטטה הכילה קוביות תפוחי אדמה, פטריות, מוצרלה ועשבי תיבול, שאני מניחה שהיו בעיקר פטרוזיליה ולא הורגשו.
לצערי היא היתה תפלה לגמרי. נראה שמישהו במטבח שכח לתבל את התערובת ולכן בזקנו מלח למעלה בניסיון להיטיב את המצב. אני אישית אוהבת כשאני מכינה פריטטה לטגן את קוביות תפוחי האדמה בשם הקריספיות. השורה התחתונה היא שעם קצת תשומת לב זו יכולה להיות מנה מוצלחת פי כמה.
שתינו שלוש כוסות מיץ תפוזים שנסחט במקום(תוספת של 7ש"ח), דיאט סבן אפ, שלושה ספלי קפה וספל תה.
לבקשתנו קיבלנו שני קנקנים של מים קרים עם קרח שהיו טעימים.
השירות היה מצויין בסך הכל – כל תוספת שביקשנו קיבלנו בזמן סביר, והמלצרים היו אדיבים. יש להם גם שירות מעלית לאורחים עם עגלות שהיה יעיל מאד.
התקלה היחידה היתה בנוגע לקנקן מים שביקשתי כשהתיישבנו. רק אחרי 25 דקות, אחרי הגעתן של המנות ואחרי תזכורת נוספת הגיע הקנקן. בעיני, ראשית יש להגיש את השתיה ואחר כך את האוכל, אבל אני שמה לב שזו בעיה שחוזרת לא מעט כשאני מבקשת מים מיד אחרי שמתיישבים.
החשבון הגיע ל-257ש"ח והוא כלל את ארבע הארוחות פלוס שלוש פעמים תוספת למיץ התפוזים.
האם אחזור?
לארוחת בוקר כנראה שלא.
הארוחה בעיני סטנדרטית לחלוטין ולא מבריקה במיוחד. יתרה מכך, שעשעה אותי ההגדרה של "ארוחת בוקר איטלקית" שכוללת את המטבלים הרגילים של טחינה, גבינה לבנה, לאבנה וכולי. המנה האיטלקית היחידה היתה הפריטטה שלא המריאה ועם כל הצניעות, זו שאני מכינה בבית טעימה פי כמה.
הדוק, שאכל שם בצהריים ובערב, טוען שיש להם כמה מנות מוצלחות ולכן לא אפסול על הסף לחזור ולתת הזדמנות נוספת לארוחה שאינה ארוחת בוקר.
ביום חמישי האחרון לקראת הצהריים נפגשנו בפרנצ'סקה בחוף ראשון לציון לארוחת בוקר מאוחרת. הבחירה במקום נבעה מכך שחברתי רצתה שניפגש ליד הים כבר כמה שבועות, והדוק שאכל שם(אבל לא ארוחת בוקר) הציע שננסה. במקרה הזה המיקום היה השיקול הקובע. חניה יש בשפע אבל יש לקחת בחשבון שהיא בתשלום גם בימי שבת.
היינו ארבעה מבוגרים, ילדה בת ארבע ופעוט בן שנה וחצי.
מדובר במסעדה איטלקית שלה חלק פנימי ממוזג וחלקים חיצוניים על הטיילת. החלק הפנימי מעוצב כך שאסטוציאטיבית מיד חשבתי על התמונות של אולמי החתונות משנות השבעים. הניסיון לשוות למקום נופך איטלקי נחל בעיני כשלון חרוץ. צילמתי כדי שתוכלו להתרשם לבד.
כשהגענו המסעדה היתה מאוכלסת בשולחנות בודדים בלבד. לזכות המקום ייאמר שהשולחן שלנו חיכה ערוך, כולל כסא תינוק. שאפו על כך.
הדוק ואני הגענו באיחור קל ומכיוון שהמטבח מסיים להכין את ארוחות הבוקר בשעה שתים עשרה, לקחנו לעצמנו את החירות להזמין גם למאחרים שאיחרו איחור רב.
אנחנו הזמנו מנת ארוחת בוקר של פריטטה איטלקית, ולשני המאחרים וילדיהם הוזמנו ארוחת בוקר איטלקית ושקשוקה בלקנית.
הארוחות מגיעות עם סלסלת לחמים, מגש מטבלים, שתיה קרה ושתיה חמה.
תחילה קיבלנו שתי צלוחיות עם קרוקטים עגולים של תפו"א וגבינה שהיו פתיחה חביבה.
מגש המטבלים כלל חמאה שהגיעה קפואה לגמרי, סלט טונה שלצערי היה בו סלרי אבל האחרים אהבו, גבינה לבנה, גבינה לבנה עם תיבול אדמדם, זיתים דפוקים טובים, טחינה שכנראה לא התאמצו במיוחד בהכנתה, ריבה עליה הדוק אמר "ריבה שקונים בסופר", ולאבנה עם לימון כבוש שהיתה לדעתי מצוינת. קיבלנו שלושה מגשים כאלה וממה שרצינו קיבלנו תוספת, אפילו כמה פעמים.
סלסלת הלחמים כללו ג'בטות קטנות, מקמח לבן וממה שנראה לכאורה קמח מלא כי הן היו כהות אבל למעשה הטעם הרגיש בדיוק כמו הג'בטות הבהירות, ואני בספק רב אם מדובר בקמח מלא באמת. הן היו טריות אבל גם סתמיות לחלוטין. קיבלנו מהן תוספת פעמיים ללא כל חיוב.
הסלט הקצוץ היה טרי וטוב.
אני ביקשתי סלט ירוק משום שאיני אוהבת עגבניות ואכן קיבלתי סלט ירוק טרי אך טובע ברוטב. הוא כלל גם חצאי עגבניות שרי שהועברו אחר כבוד לצלחתו של הפעוט.
השקשוקה הכילה גם גבינת פטה וחצילים וזכתה למחמאות מכולנו. השילוב בין המרכיבים היה מוצלח והתיבול של רוטב העגבניות היה לגמרי לא רע.
האומלט שהוזמן במסגרת ארוחת הבוקר האיטלקית היה בסדר ונאכל ברובו על ידי הילדים.
הפריטטה הכילה קוביות תפוחי אדמה, פטריות, מוצרלה ועשבי תיבול, שאני מניחה שהיו בעיקר פטרוזיליה ולא הורגשו.
לצערי היא היתה תפלה לגמרי. נראה שמישהו במטבח שכח לתבל את התערובת ולכן בזקנו מלח למעלה בניסיון להיטיב את המצב. אני אישית אוהבת כשאני מכינה פריטטה לטגן את קוביות תפוחי האדמה בשם הקריספיות. השורה התחתונה היא שעם קצת תשומת לב זו יכולה להיות מנה מוצלחת פי כמה.
שתינו שלוש כוסות מיץ תפוזים שנסחט במקום(תוספת של 7ש"ח), דיאט סבן אפ, שלושה ספלי קפה וספל תה.
לבקשתנו קיבלנו שני קנקנים של מים קרים עם קרח שהיו טעימים.
השירות היה מצויין בסך הכל – כל תוספת שביקשנו קיבלנו בזמן סביר, והמלצרים היו אדיבים. יש להם גם שירות מעלית לאורחים עם עגלות שהיה יעיל מאד.
התקלה היחידה היתה בנוגע לקנקן מים שביקשתי כשהתיישבנו. רק אחרי 25 דקות, אחרי הגעתן של המנות ואחרי תזכורת נוספת הגיע הקנקן. בעיני, ראשית יש להגיש את השתיה ואחר כך את האוכל, אבל אני שמה לב שזו בעיה שחוזרת לא מעט כשאני מבקשת מים מיד אחרי שמתיישבים.
החשבון הגיע ל-257ש"ח והוא כלל את ארבע הארוחות פלוס שלוש פעמים תוספת למיץ התפוזים.
האם אחזור?
לארוחת בוקר כנראה שלא.
הארוחה בעיני סטנדרטית לחלוטין ולא מבריקה במיוחד. יתרה מכך, שעשעה אותי ההגדרה של "ארוחת בוקר איטלקית" שכוללת את המטבלים הרגילים של טחינה, גבינה לבנה, לאבנה וכולי. המנה האיטלקית היחידה היתה הפריטטה שלא המריאה ועם כל הצניעות, זו שאני מכינה בבית טעימה פי כמה.
הדוק, שאכל שם בצהריים ובערב, טוען שיש להם כמה מנות מוצלחות ולכן לא אפסול על הסף לחזור ולתת הזדמנות נוספת לארוחה שאינה ארוחת בוקר.
