ארוחה לילית - נורמה ג'ין
אחרי שגילינו אני וקרורי אתמול, בדרך הקשה, שסגרו לנו את רוקח 73, ניסינו לחשוב על אלטרטיבה מוצלחת עם חנייה זמינה, מטבח שפתוח אחרי 23:00, ואוכל טוב.
הפור נפל על נורמה ג'ין. כבר כמה שנים שלא ביקרתי במקום, אבל זכרתי אותו לטובה, והוא ענה על כל הדרישות, לפחות על הנייר.
הוזמנו שני חצאי דובל סינגל (דובל מהחבית, חזקה יותר מההאחות בקבוקים), בירה מצויינת, אבל לא למתחילים, בהחלט אחזור אליה אם תהיה לי הזדמנות.
חלקנו פופקורן שרימפס - שרימפס די גדולים, ללא הזנב, הבלילה אחידה, ולמרות שהייתי מעדיף רוטב טיפה פיקנטי יותר, מנה מוצלחת מאוד.
לעיקרית קרורי הזמין מחבת דייגים בנסח מקסיקנה (רוטב קוקוס) ודיווח שהיתה מוצלחת מאוד. אני בחרתי בבנגרס אנד מש, מנה עם שתי נקניקיות שמנמנות ופשוטות על פירה
ששוחה בציר בקר עשיר במיוחד. תענוג, רק מתי כבר יביאו את הנקניקיות הגרמניות המשובחות וישלבו אותם עם התוספות האנגליות הקלאסיות ?
למה אני תמיד צריך לבחור בין נקניקיה איכותית לתוספות מעניינות ?
לקראת סוף האוכל הגיע מלצר והודיע שהם עומדים לסגור מטבח (זה היה טיפה לפני חצות), והאם אנחנו רוצים קינוחים. בחרנו במאפה דובדבנים חם עם פיסטוקים וגלידת וניל, קרורי ביקש כוס וויסקי,
ואני כוס סמבוקה.
אחרי כדקה ערכו את השולחן מחדש עם מפיות וכפיות ארוכות (כן, כפיות !), ואחרי דקה נוספת הגיעה כוס הוויסקי. פטפטנו, ופטפטנו עוד קצת.. אני לגמתי את שאריות הבירה בשביל לפנות מקום לסמבוקה, אבל זו בוששה מלהגיע.
בשלב מסויים תהינו עם שומרים לי את הסמבוקה לקינוח.. אבל גם זה לא ממש הגיע.
אחרי עוד כחמש דקות הגיע מלצר לפנות את כוסות הבירה ושאל אם הכל בסדר. אמרנו שאנחנו עדיין מחכים לסמבוקה ולקינוח.. "מה, הסמבוקה לא יצאה ?". "לא".
יש לציין שכל הזמן הזה, המלצר נשען על הבר כשני מטרים מאיתנו, ופטפט עם מישהו מהצוות או מהמנהלים, אבל בא לבקר ושאל מה קורה מידי פעם.
עכשיו הוא חזר לבעלים שלא הבין לאיפה הסמבוקה נעלמה, בסוף הם איתרו אותה.. עומדת גלמודה על הבר, והייתה מוסתרת מאיתנו לפחות על ידי המלצר שנשען ופטפט.
הוא התנצל מאוד, הביא את הסמבוקה (מזל ביקשתי אותה בלי קרח), וציין שהיא על חשבון הבית. אחרי עוד כמה דקות הוא הלך, חזר, ואמר שהייתה בעיה במטבח והקינוח לא יצא. ביקשנו חשבון שהגיע די מהר,
הסמבוקה לא חוייבה וגם לא הקינוח. השארנו שירות גבוה, סיימתי את הסמבוקה והלכנו.
ההתנהלות הייתה בסדר גמור. מצד אחד, פשלות קורות, מה לעשות, לפחות היו נחמדים, לא חייבו על הסמבוקה. מצד שני, טיפה מוזר, כבר ערכו את השולחן, האם במטבח שכחו את הקינוח ? עומס כבר לא היה.. היינו לבד במסעדה בשלב הזה.
מה דעתכם ?
אחרי שגילינו אני וקרורי אתמול, בדרך הקשה, שסגרו לנו את רוקח 73, ניסינו לחשוב על אלטרטיבה מוצלחת עם חנייה זמינה, מטבח שפתוח אחרי 23:00, ואוכל טוב.
הפור נפל על נורמה ג'ין. כבר כמה שנים שלא ביקרתי במקום, אבל זכרתי אותו לטובה, והוא ענה על כל הדרישות, לפחות על הנייר.
הוזמנו שני חצאי דובל סינגל (דובל מהחבית, חזקה יותר מההאחות בקבוקים), בירה מצויינת, אבל לא למתחילים, בהחלט אחזור אליה אם תהיה לי הזדמנות.
חלקנו פופקורן שרימפס - שרימפס די גדולים, ללא הזנב, הבלילה אחידה, ולמרות שהייתי מעדיף רוטב טיפה פיקנטי יותר, מנה מוצלחת מאוד.
לעיקרית קרורי הזמין מחבת דייגים בנסח מקסיקנה (רוטב קוקוס) ודיווח שהיתה מוצלחת מאוד. אני בחרתי בבנגרס אנד מש, מנה עם שתי נקניקיות שמנמנות ופשוטות על פירה
ששוחה בציר בקר עשיר במיוחד. תענוג, רק מתי כבר יביאו את הנקניקיות הגרמניות המשובחות וישלבו אותם עם התוספות האנגליות הקלאסיות ?
למה אני תמיד צריך לבחור בין נקניקיה איכותית לתוספות מעניינות ?
לקראת סוף האוכל הגיע מלצר והודיע שהם עומדים לסגור מטבח (זה היה טיפה לפני חצות), והאם אנחנו רוצים קינוחים. בחרנו במאפה דובדבנים חם עם פיסטוקים וגלידת וניל, קרורי ביקש כוס וויסקי,
ואני כוס סמבוקה.
אחרי כדקה ערכו את השולחן מחדש עם מפיות וכפיות ארוכות (כן, כפיות !), ואחרי דקה נוספת הגיעה כוס הוויסקי. פטפטנו, ופטפטנו עוד קצת.. אני לגמתי את שאריות הבירה בשביל לפנות מקום לסמבוקה, אבל זו בוששה מלהגיע.
בשלב מסויים תהינו עם שומרים לי את הסמבוקה לקינוח.. אבל גם זה לא ממש הגיע.
אחרי עוד כחמש דקות הגיע מלצר לפנות את כוסות הבירה ושאל אם הכל בסדר. אמרנו שאנחנו עדיין מחכים לסמבוקה ולקינוח.. "מה, הסמבוקה לא יצאה ?". "לא".
יש לציין שכל הזמן הזה, המלצר נשען על הבר כשני מטרים מאיתנו, ופטפט עם מישהו מהצוות או מהמנהלים, אבל בא לבקר ושאל מה קורה מידי פעם.
עכשיו הוא חזר לבעלים שלא הבין לאיפה הסמבוקה נעלמה, בסוף הם איתרו אותה.. עומדת גלמודה על הבר, והייתה מוסתרת מאיתנו לפחות על ידי המלצר שנשען ופטפט.
הוא התנצל מאוד, הביא את הסמבוקה (מזל ביקשתי אותה בלי קרח), וציין שהיא על חשבון הבית. אחרי עוד כמה דקות הוא הלך, חזר, ואמר שהייתה בעיה במטבח והקינוח לא יצא. ביקשנו חשבון שהגיע די מהר,
הסמבוקה לא חוייבה וגם לא הקינוח. השארנו שירות גבוה, סיימתי את הסמבוקה והלכנו.
ההתנהלות הייתה בסדר גמור. מצד אחד, פשלות קורות, מה לעשות, לפחות היו נחמדים, לא חייבו על הסמבוקה. מצד שני, טיפה מוזר, כבר ערכו את השולחן, האם במטבח שכחו את הקינוח ? עומס כבר לא היה.. היינו לבד במסעדה בשלב הזה.
מה דעתכם ?
