הקוראת בצלחות
New member
ששון הבר באחוזה
כבר די הרבה זמן אני רוצה לכתוב ביקורת על הששון, כי כשמגיע פרגון אז מגיע, וכי בשלושת הביקורים שהיו לנו שם בחודשים האחרונים הופתענו לטובה בכל פעם – מהשירות, מהדיוק בטעמים ובמנות ומהנדיבות, שאם לשפוט לפי לא מעט מהביקורות פה, הולכים ונעשים נדירים בנוף המסעדות שלנו.
הביקור האחרון שלנו היה בצהרי יום שישי לפני שבועיים או אולי אפילו שלושה ומפאת זיכרון קצר, אני אתייחס רק אליו, אבל אולי ראוי לציין שכל מה שנכתב פה ברמה הכללית על השירות, על האיכות ועל הנדיבות נחווה באופן עקבי בשלושת הביקורים שהיו לנו שם בארבעת החודשים האחרונים וזה כשלעצמו ראוי לציון.
הגענו ביום שישי והתיישבנו על הבר (לרוב אני לא אוהבת לשבת על הבר, אבל כיסאות הבר שם נוחים אפילו למאותגרת כיסאות בר כמוני וטוב שכך, כי השירות שקיבלנו מהברמן היה נפלא). אחרי התלבטויות והתייעצויות שהתקבלו ברוח טובה ובכיף בחרנו עסקית אחת ממסלול העסקיות ב-79 שקלים ועסקית של שיחים ב-78 שקלים בלי המנה הראשונה, מה שהוזיל את מחירה ב-14 שקלים, אם אני זוכרת נכון.
הראשונה שלנו הייתה מגש מזאטים שכלל כבד קצוץ, טחינה, פלפלים חריפים קלויים בשמן, קרם פרש עם זרעי עגבניות, זיתים וחלה קטנה – כשהגיע המגש הזה שמחנו מאוד שלא הזמנו ראשונה נוספת, הוא גדול ונדיב בתכולה ומספיק ממש בכיף לשני אנשים. כל התכולה הייתה טעימה להפליא – הכבד היה טעים ובמרקם מוצלח, הטחינה מעולה (הר ברכה, שאלנו), הפלפלים מתאימים לאוהבי חריף רציניים כמונו בלבד, הם מ-מ-ש חריפים. לנו היה כיף גדול לשים אותם על החלה ולנגב בה את השמן שבו הם הוגשו, הקרם פרש היה כייפי לניגוב וזרעי העגבניה הוסיפו לו מעט חמיצות וטריות והחלה הייתה חמימה וטריה. בקיצור, מגש של עונג גדול, טריות, הכנה מדויקת של מטבלים פשוטים וכיפיים. אושר.
העיקרית הראשונה הייתה ניוקי תרד ברוטב חמאה עם תרד, זרעי עגבניות ופרמזן- ניוקי מוצקים, אבל לא דחוסים מדי ברוטב שלמרות שבוסס על חמאה, התרד וזרעי העגבניות איזנו והפכו לקליל יותר וטעים כל כך ששמחנו לנגב אותו עם חצאי הפיתות שהגיעו עם העיקרית השנייה.
העיקרית השנייה הייתה עסקית שיפוד שכללה שיפוד לבחירה עם פיתה קלויה, טחינה, עריסה, עמבה, חציל קלוי ועגבניה מגורדת. אנחנו בחרנו בכבד אווז. יצא אלינו טס עם כל הכבודה שהוזכרה והאמת? כמעט אי אפשר לתאר במילים כמה נהננו ממנו. הכבד היה עשוי בצורה מ-ו-ש-ל-מ-ת. רך, עסיסי, עם טיפה מתקתקות טבעית... גרגרנו בהנאה, ברכנו את הגרילמן והתפללנו שלא ייגמר לעולם. שאר המרכיבים הקיפו אותו היטב. העמבה והעריסה נעשות במקום והן ט-עימות! כל כך טעימות שאפילו הקורא, שמבחינתו שונא עמבה יחיה, התלהב ממנה. החציל נקלה היטב והיה בשרני עם טעם מעושן, הטחינה היא אותה טחינת הר ברכה מהמנה הראשונה, בקיצור, גם כאן הכיף היה גדול.
מילה לסיכום על השירות, כי באמת מגיע: הברמן ידע לייעץ לנו לגבי המשקאות והאוכל, ועשה את זה בכיף, בסבלנות ובחיוך. כששאלנו אם אפשר יהיה להוסיף למנה הראשונה בתוספת תשלום קצת חזרת שנעשית במקום וראינו שהיא כלולה במנה אחרת, התשובה הייתה "למה שתשלמו על זה, אני אוציא לכם קצת חזרת בצד אם תרצו". כשהשתעלתי קלות במהלך הארוחה הופיעה מולי מיד כוס מים קרים. וכל זה בלי להעיק ובלי שארגיש שמשהו נעשה בהגזמה, עם תשומת לב אמיתית ללקוח. לראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי שבאמת מארחים אותי. בכיף, וזה כמובן תרם לא מעט להרגשה המרוצה, השמחה והמדושנת שאיתה יצאנו ישירות לשנ"צ של שישי. שאפו.
כבר די הרבה זמן אני רוצה לכתוב ביקורת על הששון, כי כשמגיע פרגון אז מגיע, וכי בשלושת הביקורים שהיו לנו שם בחודשים האחרונים הופתענו לטובה בכל פעם – מהשירות, מהדיוק בטעמים ובמנות ומהנדיבות, שאם לשפוט לפי לא מעט מהביקורות פה, הולכים ונעשים נדירים בנוף המסעדות שלנו.
הביקור האחרון שלנו היה בצהרי יום שישי לפני שבועיים או אולי אפילו שלושה ומפאת זיכרון קצר, אני אתייחס רק אליו, אבל אולי ראוי לציין שכל מה שנכתב פה ברמה הכללית על השירות, על האיכות ועל הנדיבות נחווה באופן עקבי בשלושת הביקורים שהיו לנו שם בארבעת החודשים האחרונים וזה כשלעצמו ראוי לציון.
הגענו ביום שישי והתיישבנו על הבר (לרוב אני לא אוהבת לשבת על הבר, אבל כיסאות הבר שם נוחים אפילו למאותגרת כיסאות בר כמוני וטוב שכך, כי השירות שקיבלנו מהברמן היה נפלא). אחרי התלבטויות והתייעצויות שהתקבלו ברוח טובה ובכיף בחרנו עסקית אחת ממסלול העסקיות ב-79 שקלים ועסקית של שיחים ב-78 שקלים בלי המנה הראשונה, מה שהוזיל את מחירה ב-14 שקלים, אם אני זוכרת נכון.
הראשונה שלנו הייתה מגש מזאטים שכלל כבד קצוץ, טחינה, פלפלים חריפים קלויים בשמן, קרם פרש עם זרעי עגבניות, זיתים וחלה קטנה – כשהגיע המגש הזה שמחנו מאוד שלא הזמנו ראשונה נוספת, הוא גדול ונדיב בתכולה ומספיק ממש בכיף לשני אנשים. כל התכולה הייתה טעימה להפליא – הכבד היה טעים ובמרקם מוצלח, הטחינה מעולה (הר ברכה, שאלנו), הפלפלים מתאימים לאוהבי חריף רציניים כמונו בלבד, הם מ-מ-ש חריפים. לנו היה כיף גדול לשים אותם על החלה ולנגב בה את השמן שבו הם הוגשו, הקרם פרש היה כייפי לניגוב וזרעי העגבניה הוסיפו לו מעט חמיצות וטריות והחלה הייתה חמימה וטריה. בקיצור, מגש של עונג גדול, טריות, הכנה מדויקת של מטבלים פשוטים וכיפיים. אושר.
העיקרית הראשונה הייתה ניוקי תרד ברוטב חמאה עם תרד, זרעי עגבניות ופרמזן- ניוקי מוצקים, אבל לא דחוסים מדי ברוטב שלמרות שבוסס על חמאה, התרד וזרעי העגבניות איזנו והפכו לקליל יותר וטעים כל כך ששמחנו לנגב אותו עם חצאי הפיתות שהגיעו עם העיקרית השנייה.
העיקרית השנייה הייתה עסקית שיפוד שכללה שיפוד לבחירה עם פיתה קלויה, טחינה, עריסה, עמבה, חציל קלוי ועגבניה מגורדת. אנחנו בחרנו בכבד אווז. יצא אלינו טס עם כל הכבודה שהוזכרה והאמת? כמעט אי אפשר לתאר במילים כמה נהננו ממנו. הכבד היה עשוי בצורה מ-ו-ש-ל-מ-ת. רך, עסיסי, עם טיפה מתקתקות טבעית... גרגרנו בהנאה, ברכנו את הגרילמן והתפללנו שלא ייגמר לעולם. שאר המרכיבים הקיפו אותו היטב. העמבה והעריסה נעשות במקום והן ט-עימות! כל כך טעימות שאפילו הקורא, שמבחינתו שונא עמבה יחיה, התלהב ממנה. החציל נקלה היטב והיה בשרני עם טעם מעושן, הטחינה היא אותה טחינת הר ברכה מהמנה הראשונה, בקיצור, גם כאן הכיף היה גדול.
מילה לסיכום על השירות, כי באמת מגיע: הברמן ידע לייעץ לנו לגבי המשקאות והאוכל, ועשה את זה בכיף, בסבלנות ובחיוך. כששאלנו אם אפשר יהיה להוסיף למנה הראשונה בתוספת תשלום קצת חזרת שנעשית במקום וראינו שהיא כלולה במנה אחרת, התשובה הייתה "למה שתשלמו על זה, אני אוציא לכם קצת חזרת בצד אם תרצו". כשהשתעלתי קלות במהלך הארוחה הופיעה מולי מיד כוס מים קרים. וכל זה בלי להעיק ובלי שארגיש שמשהו נעשה בהגזמה, עם תשומת לב אמיתית ללקוח. לראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי שבאמת מארחים אותי. בכיף, וזה כמובן תרם לא מעט להרגשה המרוצה, השמחה והמדושנת שאיתה יצאנו ישירות לשנ"צ של שישי. שאפו.
