sweetdreams
New member
ביקור מפתיע בסנטה מאריה (סטלה מאריס)
אני אתחיל מהסוף. כשיצאנו מסנטה מאריה הבעתי את הפתעתי על כך שלא ידעתי שהמקום הזה קיים קודם לכן.
הכל התחיל מכך שלפני כ3-4 שבועות התמרמרתי באוזניי אחד מחבריי על כך שהסינטה בר הוציאו מתפריט הקינוחים שלהם את עוגת הגבינה הניו יורקית עוד לפני שיצא לי לטעום אותה (ואני מאוד אוהבת עוגות גבינה!).
הוא בתגובה אמר ״אה, אז את יודעת לאן אנחנו צריכים ללכת? למקום הזה בסטלה מאריס, שיש להם מלא עוגות גבינה״.
לא היה לי מושג בשלב זה על מה הוא מדבר, אבל כמובן שלא סירבתי. זה לקח כמה שבועות, אבל בסופו של דבר נקרתה בפנינו ההזדמנות, ואתמול לא היה מקום בטאנטי באצ׳י (מזל באמת..
), וכך הוא נזכר שאמרנו שנלך לשם, ״ובכלל, יש שם גם אוכל, זה בית קפה בסגנון אוסטרי כזה, יש שם נקניקיות בוואריות וכאלה״.
נקניקיות בוואריות ועוגות גבינה?? מה זה המקום הזה? איך עוד לא שמעתי על זה קודם?
״ויש שם אחלה נוף. כי זה סטלה מאריס״.
אוקיי, נמכר! בוא נלך!
סנטה מאריה ממוקמים, כאמור, בסטלה מאריס, בסמוך לכנסייה, ועל כן גם נהנים ממגרש חניה רחב צמוד.
מהנוף אפשר להנות אם יושבים במרפסת אולי. אנחנו בחרנו לשבת בפנים, על מנת שלא יעשנו עלינו. אז נוף לא היה, אבל עדיין האווירה בפנים מאוד נעימה.
הם מגדירים את עצמם כבית קפה, אבל אני לא הייתי ממהרת להתפס להגדרות, ולהערכתי ״בית קפה״ מוריד מערכם.
אני הגעתי חדורת מטרה: נקניקיה בווארית ועוגת גבינה.
הנקניקיה הבווארית היתה למעשה שתי נקניקיות נוסח בוואריה - נקניקיית ברט עגל ונקניקיית ברט מינכן לבן, על מצע כרוב כבוש חם ותפוחי אדמה אפויים, חזרת, חרדל דיג'ון ומיונז. (התיאור לקוח מתפריט המסעדה באתר.)
מנה די מכובדת, ובמיוחד שמלווה אותה גם מנת לחם נדיבה הכוללת שלוש לחמניות גבטה מצויינות (שתיים לבנות ואחת שחורה), ועם חמאה שיש לציין שהגיעה בטמפרטורה ראויה (ומסתבר שזה לא עניין של מה בכך בלא מעט מקומות). שתי הנקניקיות היו טובות (אבל הלבנה טובה יותר
), הן טופלו בעזרת מצע הכרוב הכבוש וחרדל דיג׳ון חביב. החזרת (הלבנה) היתה קיק בהחלט נחמד, אבל היא היתה קצת חיוורת (לא רק בצבע, אלא גם באפקט החריפות). הייתי נותנת לה יותר פוש לכיוון הווסאבי, שתהיה יותר מורגשת. אבל סה״כ היא סיפקה ליווי מעניין לנקניקיות, בעיקר לעגל. הנקניקייה הלבנה לא היתה צריכה שום ליווי, היא היתה טובה כמו שהיא.
עוגת הגבינה היתה ״עוגת הגבינה הטובה ביותר שלנו״ לדברי המלצר (היו שם עוד איזה שלושה או ארבעה סוגים) - עוגת גבינה אפויה עם שקדים וצימוקים.
הוא אמר ״הכי טובה״. אני אגיד - עוגת גבינה מושלמת! גבוהה ויציבה, גבינתית מאוד בלי משחקים. השקדים היו קרסט שקדים דקיק מעל העוגה, הצימוקים היו ליטרלי ענבים מיובשים (לא המצומקים הקטנים האילו של דוכני הפירות היבשים) שמעט מהם עורבבו במלית, כך שהם נותנים ביס כיפי ומרענן פה ושם, אבל לא הם ולא השקדים גונבים את ההצגה מהגבינה. ו.. היא לא מתוקה! איזה כיף זה לפגוש עוגת גבינה שלא מפוצצים אותה בסוכר. קינוח מושלם! (ואני לא מחובבי הקינוחים.)
היו שם גם קינוחים נוספים שתפסו את אוזניי (ועיניי, כי רובם גם הוצגו בויטרינה). בראשם, השטרודל הוינאי, שגם כן הומלץ בחום ע״י המלצר, פאי אגסים ושקדים, עוגת טרפל וויסקי, ועוגת פאדג׳ שוקולד, שאותן אני בדר״כ פחות חובבת, אבל כאן הכילה 90% קקאו (או משהו דומה, יתכן ואני לא זוכרת נכון), והוזמנה מהצד השני של השולחן, כך שיצא לי לטעום גם אותה. כמו עוגת הגבינה, גם העוגה הזו היתה יציבה מאוד, טרפלית משהו, שוקולדית מאוד, ושוב - לא מתוקה מדי. (
)
כך שאם לאמוד את העוגות האחרות עפ״י השתיים האילו שניסינו - הן עשויות בקפידה ובהחלט מכבדות את חומר הגלם העיקרי שלהן.
עם מקיאטו כפול שהגיע לבקשתי בדיוק ביחד עם העוגה, ולא הרבה לפני או קצת אחרי (
), כל האמור לעיל עלה 105 ש״ח (לא כולל טיפ). מחיר הוגן מאוד!
ומילה (אחת!) על השירות: Flawless!
מקום מצויין, וכן ירבו כאלו. בכלל, אם נחזור לשורה הראשונה, איפה הוא הסתתר עד עכשיו?
מומלץ בחום!
אני אתחיל מהסוף. כשיצאנו מסנטה מאריה הבעתי את הפתעתי על כך שלא ידעתי שהמקום הזה קיים קודם לכן.
הכל התחיל מכך שלפני כ3-4 שבועות התמרמרתי באוזניי אחד מחבריי על כך שהסינטה בר הוציאו מתפריט הקינוחים שלהם את עוגת הגבינה הניו יורקית עוד לפני שיצא לי לטעום אותה (ואני מאוד אוהבת עוגות גבינה!).
הוא בתגובה אמר ״אה, אז את יודעת לאן אנחנו צריכים ללכת? למקום הזה בסטלה מאריס, שיש להם מלא עוגות גבינה״.
לא היה לי מושג בשלב זה על מה הוא מדבר, אבל כמובן שלא סירבתי. זה לקח כמה שבועות, אבל בסופו של דבר נקרתה בפנינו ההזדמנות, ואתמול לא היה מקום בטאנטי באצ׳י (מזל באמת..
נקניקיות בוואריות ועוגות גבינה?? מה זה המקום הזה? איך עוד לא שמעתי על זה קודם?
״ויש שם אחלה נוף. כי זה סטלה מאריס״.
אוקיי, נמכר! בוא נלך!
סנטה מאריה ממוקמים, כאמור, בסטלה מאריס, בסמוך לכנסייה, ועל כן גם נהנים ממגרש חניה רחב צמוד.
מהנוף אפשר להנות אם יושבים במרפסת אולי. אנחנו בחרנו לשבת בפנים, על מנת שלא יעשנו עלינו. אז נוף לא היה, אבל עדיין האווירה בפנים מאוד נעימה.
הם מגדירים את עצמם כבית קפה, אבל אני לא הייתי ממהרת להתפס להגדרות, ולהערכתי ״בית קפה״ מוריד מערכם.
אני הגעתי חדורת מטרה: נקניקיה בווארית ועוגת גבינה.
הנקניקיה הבווארית היתה למעשה שתי נקניקיות נוסח בוואריה - נקניקיית ברט עגל ונקניקיית ברט מינכן לבן, על מצע כרוב כבוש חם ותפוחי אדמה אפויים, חזרת, חרדל דיג'ון ומיונז. (התיאור לקוח מתפריט המסעדה באתר.)
מנה די מכובדת, ובמיוחד שמלווה אותה גם מנת לחם נדיבה הכוללת שלוש לחמניות גבטה מצויינות (שתיים לבנות ואחת שחורה), ועם חמאה שיש לציין שהגיעה בטמפרטורה ראויה (ומסתבר שזה לא עניין של מה בכך בלא מעט מקומות). שתי הנקניקיות היו טובות (אבל הלבנה טובה יותר
עוגת הגבינה היתה ״עוגת הגבינה הטובה ביותר שלנו״ לדברי המלצר (היו שם עוד איזה שלושה או ארבעה סוגים) - עוגת גבינה אפויה עם שקדים וצימוקים.
הוא אמר ״הכי טובה״. אני אגיד - עוגת גבינה מושלמת! גבוהה ויציבה, גבינתית מאוד בלי משחקים. השקדים היו קרסט שקדים דקיק מעל העוגה, הצימוקים היו ליטרלי ענבים מיובשים (לא המצומקים הקטנים האילו של דוכני הפירות היבשים) שמעט מהם עורבבו במלית, כך שהם נותנים ביס כיפי ומרענן פה ושם, אבל לא הם ולא השקדים גונבים את ההצגה מהגבינה. ו.. היא לא מתוקה! איזה כיף זה לפגוש עוגת גבינה שלא מפוצצים אותה בסוכר. קינוח מושלם! (ואני לא מחובבי הקינוחים.)
היו שם גם קינוחים נוספים שתפסו את אוזניי (ועיניי, כי רובם גם הוצגו בויטרינה). בראשם, השטרודל הוינאי, שגם כן הומלץ בחום ע״י המלצר, פאי אגסים ושקדים, עוגת טרפל וויסקי, ועוגת פאדג׳ שוקולד, שאותן אני בדר״כ פחות חובבת, אבל כאן הכילה 90% קקאו (או משהו דומה, יתכן ואני לא זוכרת נכון), והוזמנה מהצד השני של השולחן, כך שיצא לי לטעום גם אותה. כמו עוגת הגבינה, גם העוגה הזו היתה יציבה מאוד, טרפלית משהו, שוקולדית מאוד, ושוב - לא מתוקה מדי. (
כך שאם לאמוד את העוגות האחרות עפ״י השתיים האילו שניסינו - הן עשויות בקפידה ובהחלט מכבדות את חומר הגלם העיקרי שלהן.
עם מקיאטו כפול שהגיע לבקשתי בדיוק ביחד עם העוגה, ולא הרבה לפני או קצת אחרי (
ומילה (אחת!) על השירות: Flawless!
מקום מצויין, וכן ירבו כאלו. בכלל, אם נחזור לשורה הראשונה, איפה הוא הסתתר עד עכשיו?
מומלץ בחום!
