טפאו הרצליה - יש גבול לחמדנות
בתמורה כזו עלובה לכסף כבר מזמן לא נתקלתי, מקומות רבים מידי בזמן האחרון פשוט מוציאים את החשק לעצור במסעדה.
נשארנו רעבים אחרי ארוחת החג היום, כן יש דבר כזה, כשמפציצים אותך עם קמח ופשטידות לא נכונות, עתירות "גבינות" נפלאות של תנובה ושטראוס, התיאבון מה נאמר, לא עבד שעות נוספות. אז עצרנו בדרך חזרה דרומה בטבע קסטל הרצליה אבל היה סגור
יצר הרע הכריע והחלטנו להטביע יגוננו או בהמבורגר במוזס או בארוחה בטפאו.. זו לבטח תהילת העבר של ארוחות לא רעות במיוחד שנים רבות אחורה בסניף התל אביבי, פה ושם ארוחות "טאפאס" בכאילו כזה, עם מנות נורמליות יותר ופחות ופעמים לא מעטות גם תמורה לא רעה לכסף, פלטת נקניקים שהייתה דאז לא רעה, מנות פאייה סבירות, לחם מעניין ושאר מנות עם טעם טוב ולפרקים לא מעטים גם כמות מניחה את הדעת.
הארוחה הזו בטפאו הרצליה הייתה בהחלט שיא בטעם רע מאוד בקטוגריית מסעדות שודדות עם מנות בגודל טאפאס ותאוריית המחיר המתעתע, לכאורה נמוך יחסית לשוק אבל בכמות מעליבה.
נתחיל מהשתיה - כוס שרדונה ברבדו בטמפרטורה חמה מידי ובעיקר בכמות מעליבה, כוס יין גבוהה ומעט מאוד יין, באופן שהייתי מתבייש להגיש לאורחיי ולבטח בכמות שאינה עומדת עם מזיגות נדיבות סבירות במסעדות. כוס השרדונה עלתה 36 ש"ח, עלוב. בקטגוריה האלכוהולית לקחנו גם קאפירינייה סתמית, קסאשה בסיסית וזולה, עקבות לימון והרבה סוכר, תועפות קרח, 44 ש"ח, חיים שם טוב החבר'ה.
אוכל - את מנת הלחם שינו לרעה, 19 ש"ח עבור מין 3 פרוסות מבגט עבה, מחוממות היטב, קצת השמן זית עם משהו ליד, פעם עשו את זה שם הרבה יותר טוב.
הינה נוסחא להתעשרות מהירה, גם אייל שני מכיר אותה היטב - לוקחים וחותכים כ 150 גרם כרובית (ביום טוב) מטגנים היטב, טיגון תמיד הופך דברים לטעימים, מכינים רוטב טעים, באמת מנה טעימה, יש פראיירים שמכורים, ואז שמים תג מחיר על כל העסק, 30 ש"ח. שודדים עם כרובית, ע"ע אייל שני. לדעתי המנה קטנה, הפינכה שקיבלנו מוגשת בגודל כזה בארוחת סטנדרט במסעדות מסויימות כחלק מהזמנת מנה עיקרית טובה באיזור 50-60 ש"ח יחד עם דברים טובים אחרים ולטעמי באופן לא פחות טעים, אפילו טחינה מוסיפים שם.
הלאה - מנה עם שם מפוצצת שאמורה להכיל שרימפס וקלמארי קטנים ב"סלסת עגבניות" - בפועל קיבלנו פינכונת מעליבה ובה שן שום עצומה, טובה מאוד, שום, פרוסה לפרוסות אימתניות וביננו לא סופר נעימות לכולם לאכילה, מסביבה פוזרו בעדינות 2-3 שרימפסים משקית ו 2-3 מיני מיקרו בייבי קלאמרי, הרוטב "חריימתי" די טעים, הוא עצמו לא ידע שהוא אמור היה להיות סלסה. מנה סתמית מעליבה לתפארת מדינת ישראל, למרות שהטעם הכללי של רוטב העגבניות לא רע.
פילה דניס ביוגורט וחציל בגריל - שאלתי אם זה פילה פילה, המלצרית המהוססת משהו אמרה שכן, זה מין פילה כזה מפילה או משהו כזה. זה כנראה היה הפילה של הפילה, מין קמצוץ בואו נחתוך פילה דניס בריכות לארבע מנות שונות ונתמחר מנה ב 46 או 8 ש"ח, שודדים עם דניס. החציל והיוגורט טעימים (ביוגורט גם היה פרג, האמת הוסיף), אבל המנה כל כך סימבולית, שאתה תופס את עצמך בראש ואומר כאן זה נגמר חברים, יש גבול לטיפשות שלי כלקוח. לדעתי המנות שקיבלנו היו שיא חדש בקוטנן, גם בטפאו הרצליה אני לא זוכר גודל מנות כזה מעליב, בעוד שהמחירים תפסו עוד "דחיפונת" כלפי מעלה, כאילו לא שמנו לב. בהתחבר לאלכוהול הסתמי והקמצני והמנת לחם הדי גרועה, ממש הספיק לנו.
אז ביקשנו יפה חשבון, 210 ש"ח לפני שהם לטעמי הכפלה מדוייקת למדי של שוויה הראוי של ארוחה סתמית כזו. האוכל די טעים בטפאו גם בתל אביב ובמה שיצא לשבת מידי פעם בהרצליה, אבל משחק התמחור הזה של טאפאס וכל עניין ה"לחלוקה" במסעדות ותזמינו הרבה ונשדוד אותכם רק מעט ותראו זה רק 30 ש"ח "עלובים" למנה, לי יצא מכל ה.. שלום ולא להתראות..
בתמורה כזו עלובה לכסף כבר מזמן לא נתקלתי, מקומות רבים מידי בזמן האחרון פשוט מוציאים את החשק לעצור במסעדה.
נשארנו רעבים אחרי ארוחת החג היום, כן יש דבר כזה, כשמפציצים אותך עם קמח ופשטידות לא נכונות, עתירות "גבינות" נפלאות של תנובה ושטראוס, התיאבון מה נאמר, לא עבד שעות נוספות. אז עצרנו בדרך חזרה דרומה בטבע קסטל הרצליה אבל היה סגור
הארוחה הזו בטפאו הרצליה הייתה בהחלט שיא בטעם רע מאוד בקטוגריית מסעדות שודדות עם מנות בגודל טאפאס ותאוריית המחיר המתעתע, לכאורה נמוך יחסית לשוק אבל בכמות מעליבה.
נתחיל מהשתיה - כוס שרדונה ברבדו בטמפרטורה חמה מידי ובעיקר בכמות מעליבה, כוס יין גבוהה ומעט מאוד יין, באופן שהייתי מתבייש להגיש לאורחיי ולבטח בכמות שאינה עומדת עם מזיגות נדיבות סבירות במסעדות. כוס השרדונה עלתה 36 ש"ח, עלוב. בקטגוריה האלכוהולית לקחנו גם קאפירינייה סתמית, קסאשה בסיסית וזולה, עקבות לימון והרבה סוכר, תועפות קרח, 44 ש"ח, חיים שם טוב החבר'ה.
אוכל - את מנת הלחם שינו לרעה, 19 ש"ח עבור מין 3 פרוסות מבגט עבה, מחוממות היטב, קצת השמן זית עם משהו ליד, פעם עשו את זה שם הרבה יותר טוב.
הינה נוסחא להתעשרות מהירה, גם אייל שני מכיר אותה היטב - לוקחים וחותכים כ 150 גרם כרובית (ביום טוב) מטגנים היטב, טיגון תמיד הופך דברים לטעימים, מכינים רוטב טעים, באמת מנה טעימה, יש פראיירים שמכורים, ואז שמים תג מחיר על כל העסק, 30 ש"ח. שודדים עם כרובית, ע"ע אייל שני. לדעתי המנה קטנה, הפינכה שקיבלנו מוגשת בגודל כזה בארוחת סטנדרט במסעדות מסויימות כחלק מהזמנת מנה עיקרית טובה באיזור 50-60 ש"ח יחד עם דברים טובים אחרים ולטעמי באופן לא פחות טעים, אפילו טחינה מוסיפים שם.
הלאה - מנה עם שם מפוצצת שאמורה להכיל שרימפס וקלמארי קטנים ב"סלסת עגבניות" - בפועל קיבלנו פינכונת מעליבה ובה שן שום עצומה, טובה מאוד, שום, פרוסה לפרוסות אימתניות וביננו לא סופר נעימות לכולם לאכילה, מסביבה פוזרו בעדינות 2-3 שרימפסים משקית ו 2-3 מיני מיקרו בייבי קלאמרי, הרוטב "חריימתי" די טעים, הוא עצמו לא ידע שהוא אמור היה להיות סלסה. מנה סתמית מעליבה לתפארת מדינת ישראל, למרות שהטעם הכללי של רוטב העגבניות לא רע.
פילה דניס ביוגורט וחציל בגריל - שאלתי אם זה פילה פילה, המלצרית המהוססת משהו אמרה שכן, זה מין פילה כזה מפילה או משהו כזה. זה כנראה היה הפילה של הפילה, מין קמצוץ בואו נחתוך פילה דניס בריכות לארבע מנות שונות ונתמחר מנה ב 46 או 8 ש"ח, שודדים עם דניס. החציל והיוגורט טעימים (ביוגורט גם היה פרג, האמת הוסיף), אבל המנה כל כך סימבולית, שאתה תופס את עצמך בראש ואומר כאן זה נגמר חברים, יש גבול לטיפשות שלי כלקוח. לדעתי המנות שקיבלנו היו שיא חדש בקוטנן, גם בטפאו הרצליה אני לא זוכר גודל מנות כזה מעליב, בעוד שהמחירים תפסו עוד "דחיפונת" כלפי מעלה, כאילו לא שמנו לב. בהתחבר לאלכוהול הסתמי והקמצני והמנת לחם הדי גרועה, ממש הספיק לנו.
אז ביקשנו יפה חשבון, 210 ש"ח לפני שהם לטעמי הכפלה מדוייקת למדי של שוויה הראוי של ארוחה סתמית כזו. האוכל די טעים בטפאו גם בתל אביב ובמה שיצא לשבת מידי פעם בהרצליה, אבל משחק התמחור הזה של טאפאס וכל עניין ה"לחלוקה" במסעדות ותזמינו הרבה ונשדוד אותכם רק מעט ותראו זה רק 30 ש"ח "עלובים" למנה, לי יצא מכל ה.. שלום ולא להתראות..
