הוטל מונטיפיורי- בקטנה, והפעם מאכזב.

  • פותח הנושא RandS
  • פורסם בתאריך

RandS

New member
הוטל מונטיפיורי- בקטנה, והפעם מאכזב.

אודה ולא אבוש- אני מחבבת את מפעלות רותי ומתי ברודו. לא תמיד מקורי, לא תמיד מעורר השראה, אבל מה שכבר עושים מוצלח ומדויק. ביקרתי מספר פעמים במסעדותיהם ונהניתי. גם בהוטל מונטיפיורי לארוחת בוקר הייתי, זכרתי לטובה ולכן שבתי.
לא אעשה זאת בקרוב, ולא רק בגלל האוכל.
ראשית, אני מקווה שהשמיעה שלי תשוב אי פעם לתיקנה. כזה רעש והמולה לא חוויתי מזה זמן רב, ואני עובדת במקום שהזמזום האנושי בו הוא כמעט בלתי פוסק. אבל זה היה באמת נורא ואיום באופן קיצוני, והמצב הלך והחמיר ככל שהשעות נקפו. בליל של שפות כל אורחי המלון, פטפוטי סועדים, ילדים על קורקינט, כלב פצוע וחבוש ב״לובי״ (שהוא בעצם הכניסה למסעדה) ואנשי צוות שגם אם יעילים, לא ממש תרמו לשקט.
התיישבנו על הבר בתקווה ששם העניינים קצת יותר שקטים, בגלל ההפרדה המפלסים. ממש לא. לידינו זוג שלא הפסיק לקטר על כל דבר אפשרי, לידם זוג אחר שהתחבב על הברמן (אלמנט שיחזור על עצמו) ומהצד השני זוג חברים שלא הפסיק לחפור ולהשוות את החיים בתל אביב לעומת החיים באמסטרדם ובברלין, כמו גם להשוות כל אלמנט בתפריט לזה של בית הקפה בבעלותם. כמו שאתם מבינים, אי אפשר היה להימנע מלשמוע שיחות של אחרים מרוב שהיה צפוף, יותר מכל בר שהייתי בו.
הזמנו ארוחת בוקר רגילה (58₪) ומנה נוספת של ביצים פלורנטיניות (38₪) בייקון (15₪) ותה . הכל מוגש מאוד מאוד יפה, וראוי לציון קומקום התה המוכסף והתיון המשובח (Ronnefeldt). סלסלת מאפים טובה, ריבה נורמלית , אחלה חביתה ו... ביצים פלורנטיניות ללא הולנדייז. למה? לא יודעת. חבל. צלחת ירקות במחיר של 12₪ מכילה ארבעה רבעי עגבנייה וכמה פרוסות מלפפון. מביך.
הזוג שהתחבב על הברמן מקבל ממנו צ׳ייסרים של וודקה והשלושה שותים ביחד. שוב מינוס גדול. לא מנומס לחלק צ׳ייסרים רק לחלק מיושבי הבר. נראה לי גם לא הכי מקצועי לשתות באמצע משמרת, אבל זה פחות מפריע לי. מפריע לי שהאקט חזר על עצמו שוב עם החברים מברלין ואמסטרדם, הפעם עם צ׳ייסרים של קמפרי. ושוב הוא שותה איתם.
בשלב הזה כבר די כעסתי, והאמת היא שהראש שלי כבר ממש התפוצץ. לא היה לי נעים, לא היה לי רגוע, לא היה לי גם כזה טעים כדי שאוכל להתעלות מעבר לכל זה.
שילמנו וברחנו, שלא על מנת לשוב.
 

oreldi

New member
מבאס...

היית יכולה במקום הוטל מונטיפיורי לכתוב קופי בר וזה היה מתאים אחד לאחד.
כנראה שצפיפות ורעש זה קו אופייני במסעדות של הזוג ברודו.
 

RandS

New member
בקופי בר זה לא מתקרב למה שהיה בהוטל.

מכל המסעדות שלהם, אפילו הדליקטסן היה שקט יחסית לזה.
 

oreldi

New member
אז אני לא רוצה לחשוב מה היה שם

מבחינתי הרעש והצפיפות זו סיבה מספקת לא לבוא למסעדות שלהם
 

החתולית

New member
על הדיווח

נדמה לי שהברמן זקוק לשיעור בהתייחסות ללקוחות.

המסעדה לא אחראית לסוג האנשים שיתיישבו לידך על הבר, אבל זו לא הפעם הראשונה בה עולה התייחסות לאקוסטיקה בהוטל.

נקווה לחוויות טובות יותר.
 

RandS

New member
אין לי תלונה על האנשים, הם מי שהם

הבעיה היא שאי אפשר היה שלא לחלוק איתם שיחות. עד כדי כך צפוף.
 

Czerniak

New member
מבאס

מרגיש כמוך על כללי הנימוס (חלוקה לחלק מהבר ושתיה עם הלקוחות).
 

החתולית

New member
כן, אני מבינה על מה את מדברת

אני לא אוהבת ברים צפופים מדי. לא אוהבת שכופים על אינטימיות עם אנשים.
 

גסטרו

New member
כל כך מעצבן להרגיש לקוח סוג ב

לגבי הרעש כבר סיפרתי כאן בעבר - המלצתי לחברה טובה על העיסקית שם, ישבה 5 דקות ונמלטה עקב השאון. בערב התקשר אליה מנהל המסעדה, התנצל ואף שלח שובר לארוחה זוגית
מפרשת הפנקייק אנחנו יודעים שהגב ברודו לא קוראת כאן וחבל ...
 

RandS

New member
הכוונה טובה אבל

לא כל דבר אפשר לפתור בשובר, ואני משוכנעת שמחר וגם מחרתיים הצפיפות והרעש יהיו חלק בלתי נמנע . בבראסרי עוד אני יכולה להבין ( גם אם לא להסכים) שזו כנראה אג׳נדה שנועדה לחקות מוסדות מקבילים בפריז, אבל מסעדה ובר של מלון בוטיק? לא שמעתי על טרנד רעש כזה.
 

גסטרו

New member
הוא הסביר שזה בנין לשימור ולכן היו מוגבלים

בתקרה האקוסטית . אגב, בארוחה עם הקופון הרעש הפריע פחות

אישית אני חובבת עיסקיות שלהם והרעש לא מפריע לי
אבל לשבת על הבר ולראות את כולם מקבלים צ'ייסרים ורק אני לא (ולא, אני לא אוהבת וודקה) זה מעצבן
האם נתתם לו "צ'ייסר " בטיפ?
 

RandS

New member
נתנו לו את המינימום על שירות יעיל.

לא הוספנו על נחמדות.
מבחינתי לא להגיע למקום פעם נוספת זה ״עונש״ גדול יותר .
 

החתולית

New member
העברתי את הדיווח ליחסי הציבור של הרשת

כי לדעתי חשוב שמסעדנים יקבלו משוב מלקוחות.
 

MadEquation

New member
מוסיף אכזבה נוספת - על הבר בברסארי

גם אני מחובבי מפעלות רותי ומתי ברודו, בעיקר בגלל הדגש על הדיוק ועל השירות יוצא הדופן, והפעם - בשבת האחרונה - לא דיוק ולא שירות. באסה.

היינו שניים על הבר בבראסרי בסביבות 22:00 בשבת בערב. הבר מלא, ובנוהל ברמן אחד משרת את הלקוחות והשנייה מוציאה בונים - כל הערב השניים היו בכסאח לא נעים לעיניים, ובשלב מסוים הברמן ששירת את הלקוחות אמר לברמנית השניה בטון כעוס "תסתמי את הפה". :-\

אבל זה לא העיקר. התיישבנו, החלטנו לחלוק שתי ראשונות בשלב הראשון, טרטר קטן הוא תמיד בחירה טובה - הוא מתובל היטב ועושה כיף בפה. רצינו מנה נוספת והתלבטנו בין השרימפס פרובנסאל הקלאסי למנה מהספיישלים - סלקים עם קרם חזרת ושמן זית. המנה נשמעה מעניינת (בעיקר על רקע מנה דומה בתיאור שאכלנו בבנצי לפני כשבועיים והייתה כיפית ומעניינת). התייעצנו עם הברמן לשווא "שרימפס זה שרימפס", "סלק זה סלק", ובסוף הלכנו על הסלק (והטרטר). עם הטרטר הברמן הציע לנו חלמון ושאל איפה נרצה אותו - אמרתי על הטרטר והוא אמר "אי אפשר, המטבח אוסר עלינו". אז שאלתי מה אפשר והוא אמר "בצד", והוסיף שהמטבח לא ממליץ על חלמון אבל הוא אוהב ומציע. מוזר אבל הסכמנו. ביקשנו מים רגילים.

הלחם שמגיע בתחילת הארוחה הגיע במהרה. המים לא. הברמן היה עסוק עם צמד בחורים לידינו שהתעניינו מאוד בבקבוקי ויסקי יקרים.

כמה דקות אחר כך - אחרי שתי תזכורות - הגיעו גם המים. מבאס.

המנות הגיעו.

הטרטר הגיע בלי החלמון. חיכינו וחיכינו, ואחרי שתיים-שלוש דקות, ויתרנו זמנית ועברנו לסלק.

הסלק היה משעמם. כ-10 ריבועים בינוניים של סלק אפוי ונוטה לרכות, עם שליכטות קטנות של "קרם חזרת" שהומס בכל כך הרבה שמנת שכמעט ולא הורגשה חדות החזרת, אלא בעיקר מליחות לא מוסברת. מבאס מאוד מאוד מאוד.

ואז הגיע החלמון - בתוך מתקן של ביצה רכה בתוך קליפת הביצה, כשהיא שבורה למחצה (ולא על ידי קאטר). זה לטעמי מוזר מאוד, והיה לי גם לא נעים ולא נוח להעביר את החלמון על הטרטר. עם זאת, התגברנו על המבוכה, העברנו וערבבנו והיה טעים כרגיל.

אחרי שסיימנו לאכול התלבטנו בין ראשונה נוספת לקינוח - ביקשנו תחילה תפריט רגיל ואז ניסינו לצוד את עינו של הברמן לשווא כדי לקבל תפריט קינוחים. בשלב הזה הברמן גם עבד על קוקטיילים ומשום מה בחר לעשות זאת לא על הצד שלו של הדלפק אלא באמצע אזור האכילה שלנו, בחירה מוזרה.

בסופו של דבר הצלחנו לקבל תפריט קינוחים. החבר בחר קינוח - פרופיטרולים ואז הברמן לקח את התפריטים, אבל לא פינה את הצלחות של המנות או את הצלחות האישיות. כמה דקות אחר כך, אחרי שהסבנו את תשומת ליבו הוא פינה את צלחות המנות, אבל לא את הצלחות האישיות. ואז ראיתי בזווית העין את הקינוח מגיע לעמדת הברמנים, ואת הראנרית מצלצלת לפחות 3-4 פעמים כשהברמנים לא שמים לב אליה ועסוקים בלדבר ביניהם. או אז פינו מהר את הצלחות אבל שמו לב שלא הביאו כפות - אלה הובאו והקינוח הגיע, החבר שרצה את הקינוח אכל אותו עד תום ולא השמיע תלונות.

אני יצאתי בעיקר מבואס - אוכל לא מרשים - חוויה ממש לא כיפית. החלטתי שאקח הפסקה קלה מהבראסרי.
 
למעלה