במיוחד לחתולית
ביס'לה רמת החייל
אחרי ביקור אחד שהקדים את זמנו, או את זמנם, ביקרתי שם היום פעם נוספת. אני אתחיל ישר בשורה התחתנוה: אם היתה לי חנות כזאת ליד הבית - הייתי מבלה שם הרבה.
בזמנו היתה בגבעתיים מעדניה שהגישה גם אוכל "לקחת". הבעיה איתה, ועם הרבה מהמקומות האלה, היא שרוב ההיצע שלהם זה או אוכל מטוגן (לביבות ירק וכו') או אוכל שנעשה עם שמן.
ביס'לה הולכים מראש על כיוון שהוא גם יותר בריא וגם יותר איכותי, כך שאם היתה לנו חנות כזאת קרוב לבית היינו לוקחים שם מהאוכל המוכן גם כשלאישה לא מתחשק לבשל בשבת וגם כשמחפשים לקטנה משהו שאפשר לחמם במיידי, וגם מנסים את שלל הממרחים המיוחדים שמוצעים שם (כבר היום לקחתי לאישה ממרח פלפלים ממכר עם קטניות ואגוזים שזכה לכינוי "מתכון סודי 03" ואני מקווה שלא יהיה לה חריף מדי).
בפעם הראשונה לא היו רוב הפריטים מהתפריט. היום כבר היה את הרוב למעט קישים ועוד קצת. הייתי מעריך שכ-70% מהמנות העיקריות היו זמינות וזה כבר סביר. אני טעמתי שם סלמון אפוי עם קראסט אגוזים (36) וכתוספת לקחתי אנטיפסטי (14). הדג היה מעולה. עם הירקות קיבלתי שמן זית וגם הם היו מצויינים. במבחן הטעם היה באמת ללא רבב, כפי שאפשר לצפות שיהיה מפרי עמלו של נעם דקרס. אם הייתי צריך לקחת משהו הביתה לקטנה - הייתי מתלבט בין כדורי בשר ברוטב עגבניות לבין פולקע בציפוי פריך. גם קציצות דגים היא אוהבת, למרות שהכמות שם יחסית קטנה (שלוש קציצות די קטנות ב-20 ש"ח).
אבל את המקום לא בדקתי כאופציה לחנות ליד הבית, אלא כאופציה לארוחת צהרים, וכאן יש כמה וכמה בעיות לוגיסטיות לא מבוטלות.
מיקום. אם רחוב הברזל זו השדרה המרכזית שהמסעדות של רמת החייל פזורות לאורכה, אז כאן מדובר על מקום שהוא off רמת החייל לחלוטין. למי שמחפש איך להגיע: מהגינה של ראול ולנברג ממש מול רחוב הארד יש שביל שפונה ימינה. הולכים קצת על השביל (עם הגב לראול ולנברג) והוא מתחבר לדוד מרכוס. עוד קצת הלאה מצד שמאל יש את החנות של ביס'לה.
קילומטרית, למי שעובד בעתידים לא מדובר על משהו שהוא מעבר למרחק שבדרך כלל אנחנו עושים ברגל כדי להגיע למסעדות של רחוב הברזל, ועדין זה "מרגיש" כמו דרך ארוכה יותר (עוד שביל ועוד קצת מדרגות ועוד קצת עליה...). למי שנמצא על רחוב הברזל זה בכלל הליכה של הרבה מעבר ל"קפיצה" שהוא רגיל בדרך כלל. כך שמבחינת מיקום, קשה לומר שהמקום פונה לקהל הסועדים של רמת החייל. הוא יותר פונה לשכונות שגרות מצפון לראול ולנברג.
אופי המקום. להבדיל ממסעדה שגם מציעה מאכלים "לקחת", כאן מדובר בראש ובראשונה על חנות שאפשר לאכול בה גם במקום. הצוות שם מאד מצומצם, וכשמישהו מכתיב הזמנה ארוכה בקופה - אתה צריך לחכות. להגיע שם בבודדת או בזוג - זה עוד איכשהו. קשה לי מאד לדמיין איך המקום "קולט" בבת אחת קבוצה של ארבעה. עוד יותר קשה לדמיין את המקום קולט מאסה רציניות של סועדים מרמת החייל. כך שלהגדיר אותו כמסעדה נוספת על המסעדות הקיימות ברמת החייל זה לא אפשרי. זה לכל היותר מקום שיכול לארח בודדים שמתחשק להם לגוון קצת את הארוחה מדי פעם.
VFM. מנה כמו הסלמון + האנטיפסטי שאכלתי שם יכולה להשביע מישהו עם קיבה צנועה כשלי (וגם שמחתי על ההזדמנות "לאזן" יום אחד את הכמויות הענקיות של "יבולים"...) אבל אם אני חושב על אנשים נוספים שעובדים איתי נראה לי שכדי לאכול שם ארוחה משביעה - הם יצטרכו לאכול שם עיקרית + תוספת + סלט, שזה כבר יוצא סדר גודל של 50+ שקלים, לא זול למקום שלא מקבל תן ביס. כהשוואה - ביבולים אתה יכול לצאת עם סלט קטן שהוא די גדול + מנת בשר + שתי תוספות בכמות ענקית וכל זה ב-47 שקלים, ושם כן מקבלים תן ביס. שאלתי את נועם לגבי תן ביס - יש להם התלבטות עם זה מכל מיני סיבות. ייתכן שיהיה בעתיד, אבל קשה לי לראות את האינטרס שלהם לעשות את זה כשמראש לא נראה שהם מכוונים להמונים של רמת החייל.
עוד יש לציין שהתפריט שם די קבוע, וגם זה מהווה בעיה כשחושבים על המקום כאופציה למשהו יותר יום יומית.
לסיכום
אני מאד נהנתי, ואני מאמין גם שאחזור לשם אם כי בתדירות לא גבוהה של פעם/פעמיים בחודש. בגלל הסיבות שציינתי אני לא יכול לראות את המקום כאופציה למשהו על בסיס תדיר יותר, בטח שלא יום יומי. אולי גם אעניין במקום את הטבעוני שלנו ואם פעם יתחשק לו נראה איך הוא יסתדר עם המקום. בהסתכלות על המקום כחנות שמציעה אוכל לחימום בבית - עושה רושם שמדובר במקום משובח, ואם זה היה קרוב לבית או קצת יותר "על הדרך" לעבודה זה יכל להיות אופציה די נחמדה לקחת משם מדי פעם ממרחים לאישה ואוכל מוכן לקטנה. אם מישהו גר באיזור - מומלץ מאד לנסות.
אחרי ביקור אחד שהקדים את זמנו, או את זמנם, ביקרתי שם היום פעם נוספת. אני אתחיל ישר בשורה התחתנוה: אם היתה לי חנות כזאת ליד הבית - הייתי מבלה שם הרבה.
בזמנו היתה בגבעתיים מעדניה שהגישה גם אוכל "לקחת". הבעיה איתה, ועם הרבה מהמקומות האלה, היא שרוב ההיצע שלהם זה או אוכל מטוגן (לביבות ירק וכו') או אוכל שנעשה עם שמן.
ביס'לה הולכים מראש על כיוון שהוא גם יותר בריא וגם יותר איכותי, כך שאם היתה לנו חנות כזאת קרוב לבית היינו לוקחים שם מהאוכל המוכן גם כשלאישה לא מתחשק לבשל בשבת וגם כשמחפשים לקטנה משהו שאפשר לחמם במיידי, וגם מנסים את שלל הממרחים המיוחדים שמוצעים שם (כבר היום לקחתי לאישה ממרח פלפלים ממכר עם קטניות ואגוזים שזכה לכינוי "מתכון סודי 03" ואני מקווה שלא יהיה לה חריף מדי).
בפעם הראשונה לא היו רוב הפריטים מהתפריט. היום כבר היה את הרוב למעט קישים ועוד קצת. הייתי מעריך שכ-70% מהמנות העיקריות היו זמינות וזה כבר סביר. אני טעמתי שם סלמון אפוי עם קראסט אגוזים (36) וכתוספת לקחתי אנטיפסטי (14). הדג היה מעולה. עם הירקות קיבלתי שמן זית וגם הם היו מצויינים. במבחן הטעם היה באמת ללא רבב, כפי שאפשר לצפות שיהיה מפרי עמלו של נעם דקרס. אם הייתי צריך לקחת משהו הביתה לקטנה - הייתי מתלבט בין כדורי בשר ברוטב עגבניות לבין פולקע בציפוי פריך. גם קציצות דגים היא אוהבת, למרות שהכמות שם יחסית קטנה (שלוש קציצות די קטנות ב-20 ש"ח).
אבל את המקום לא בדקתי כאופציה לחנות ליד הבית, אלא כאופציה לארוחת צהרים, וכאן יש כמה וכמה בעיות לוגיסטיות לא מבוטלות.
מיקום. אם רחוב הברזל זו השדרה המרכזית שהמסעדות של רמת החייל פזורות לאורכה, אז כאן מדובר על מקום שהוא off רמת החייל לחלוטין. למי שמחפש איך להגיע: מהגינה של ראול ולנברג ממש מול רחוב הארד יש שביל שפונה ימינה. הולכים קצת על השביל (עם הגב לראול ולנברג) והוא מתחבר לדוד מרכוס. עוד קצת הלאה מצד שמאל יש את החנות של ביס'לה.
קילומטרית, למי שעובד בעתידים לא מדובר על משהו שהוא מעבר למרחק שבדרך כלל אנחנו עושים ברגל כדי להגיע למסעדות של רחוב הברזל, ועדין זה "מרגיש" כמו דרך ארוכה יותר (עוד שביל ועוד קצת מדרגות ועוד קצת עליה...). למי שנמצא על רחוב הברזל זה בכלל הליכה של הרבה מעבר ל"קפיצה" שהוא רגיל בדרך כלל. כך שמבחינת מיקום, קשה לומר שהמקום פונה לקהל הסועדים של רמת החייל. הוא יותר פונה לשכונות שגרות מצפון לראול ולנברג.
אופי המקום. להבדיל ממסעדה שגם מציעה מאכלים "לקחת", כאן מדובר בראש ובראשונה על חנות שאפשר לאכול בה גם במקום. הצוות שם מאד מצומצם, וכשמישהו מכתיב הזמנה ארוכה בקופה - אתה צריך לחכות. להגיע שם בבודדת או בזוג - זה עוד איכשהו. קשה לי מאד לדמיין איך המקום "קולט" בבת אחת קבוצה של ארבעה. עוד יותר קשה לדמיין את המקום קולט מאסה רציניות של סועדים מרמת החייל. כך שלהגדיר אותו כמסעדה נוספת על המסעדות הקיימות ברמת החייל זה לא אפשרי. זה לכל היותר מקום שיכול לארח בודדים שמתחשק להם לגוון קצת את הארוחה מדי פעם.
VFM. מנה כמו הסלמון + האנטיפסטי שאכלתי שם יכולה להשביע מישהו עם קיבה צנועה כשלי (וגם שמחתי על ההזדמנות "לאזן" יום אחד את הכמויות הענקיות של "יבולים"...) אבל אם אני חושב על אנשים נוספים שעובדים איתי נראה לי שכדי לאכול שם ארוחה משביעה - הם יצטרכו לאכול שם עיקרית + תוספת + סלט, שזה כבר יוצא סדר גודל של 50+ שקלים, לא זול למקום שלא מקבל תן ביס. כהשוואה - ביבולים אתה יכול לצאת עם סלט קטן שהוא די גדול + מנת בשר + שתי תוספות בכמות ענקית וכל זה ב-47 שקלים, ושם כן מקבלים תן ביס. שאלתי את נועם לגבי תן ביס - יש להם התלבטות עם זה מכל מיני סיבות. ייתכן שיהיה בעתיד, אבל קשה לי לראות את האינטרס שלהם לעשות את זה כשמראש לא נראה שהם מכוונים להמונים של רמת החייל.
עוד יש לציין שהתפריט שם די קבוע, וגם זה מהווה בעיה כשחושבים על המקום כאופציה למשהו יותר יום יומית.
לסיכום
אני מאד נהנתי, ואני מאמין גם שאחזור לשם אם כי בתדירות לא גבוהה של פעם/פעמיים בחודש. בגלל הסיבות שציינתי אני לא יכול לראות את המקום כאופציה למשהו על בסיס תדיר יותר, בטח שלא יום יומי. אולי גם אעניין במקום את הטבעוני שלנו ואם פעם יתחשק לו נראה איך הוא יסתדר עם המקום. בהסתכלות על המקום כחנות שמציעה אוכל לחימום בבית - עושה רושם שמדובר במקום משובח, ואם זה היה קרוב לבית או קצת יותר "על הדרך" לעבודה זה יכל להיות אופציה די נחמדה לקחת משם מדי פעם ממרחים לאישה ואוכל מוכן לקטנה. אם מישהו גר באיזור - מומלץ מאד לנסות.
