שיין אנד שארפ - רחוב יגאל אלון תל אביב
ארוחת ערב אמצ"ש אליה הוזמנו על ידי זוג אורחים המבקרים בארץ, תפוסה בהחלט דלילה יחסית של כשליש מסעדה בהערכה זהירה מאוד.
נפתח בנקודה מוזרה שקשורה בשירות – הוא ניתן על ידי כמה גברים צעירים, סה"כ נחמדים אבל לא שירות ברמה גבוהה במיוחד, יותר כזה לצאת מידי חובה. הם היו לבושים כאילו היו חלק מצוות המטבח, עם בגדי עבודה במטבח סינר וכולי, זה החלק המוזר, לדעתי סיכוי טוב שהם כן מין קרוס צוות מטבח שירות, אולי בניסיון לחסוך בעניין כוח האדם.. בכל אופו לא אהבתי את התופעה.
האוכל (מחירים באתר) –
ראשונות – התחלקנו כל זוג בערך על ראשונה, האחת הייתה כרובית בתנור עם גבינה כחולה, הראשונה העדיפה מבין השתיים, אבל גם היא לא שוס גדול.. אפשר להשקיע יותר בטעמים ובהכנה, למרות שבגודל ועם תוספת שמנת חמוצה ו"רסק" עגניות ופלפלים ירוקים בצד, זו מנה נדיבה יחסית, אבל חסרת כל כיוון ייחודי ומרגישה כאילו הוכנה קצת "בלי נשמה", עניין שהרגשנו למעשה לכל אורך הארוחה.
הראשונה הנוספת הייתה מנת קוביות חציל בטמפורה עם שלל רטבים מסביב, כלאמר משהו כמו טחינה, יוגורט, רסק עגבניות ועוד משהו.. גם כאן רצון לעשות משהו לעוס יחסית בעיקר במסביב, אוכל שלצערינו עושים יותר מידי ממנו כאן, אך יותר מזה הרעיון לעשות טמפורה לחציל שעבר אומנם גריל לפני, הוא גרוע מאוד, מנה מיותרת ודי יקרה למיטב זיכרוני.
הלחם והחמאה היו בהחלט נדיבים והוגשו למיטב זיכרוני ללא חיוב – נקודה חיובית מרכזית בראשונות.
עיקריות – הרוב הזמינו המבורגר במידות עשייה שונות, האורחת אהבה מאוד, לדעתי המבורגר נחמד אבל שוב דבר ליפןל עליו במיוחד. התוספות היו סבירות, צ'יפס דקיק די טוב אבל חסר מעט קראנצ'יות, ירקות צלויים במין מנת אנטיפסטי תוספת כזו, היו מבוצעים די גרוע לדעתי, גם יותר מידי עגבניות וחצילים כאילו עשינו מנגל חובבני כזה.
היה גם דג בורי עם אותם ירקות קלויים ובביצוע שלטעמי היה די גרוע גם הוא, למרות שזוגתי פסקה אכיל. בשביל 90+ ש"ח, לדעתי זו מנת פארסה, למרות כמות יפה יחסית של הדג ובכל זאת בורי בריכות.
לא הזמנו קינוח וקיבלנו עם הקפה משהו הזוי ולטעמי מיותר וחובבני מאוד של גלילות מרנג חמצמצות (דווקא די נעימות עוד יחסית לשאר), עם הררי קצפת וקישוטי קיווי.. הקיווי היה טוב אגב, אבל חבל מאוד שטרחו להביא המנה כצ'ופר לשולחן, היא רק חיזקה אצלי את ההרגשה שמדובר במסעדה בינונית מאוד, גם מתיימרת מידי כנראה, שלטעמי ולדעתי מבחינת האוכל (וגם המסביב) עושה את הדברים פשוט לא נכון וסליחה, גם קצת "מיושן חובבני".
אז נכון שלא ניסינו את הבשר המיושן שמוצג ונדחף לראווה בחלון צדדי כאילו זה כבר 90% מהעבודה במסעדה כזו, אבל בהחלט היו ציפיות לביקור הראשון בשיין אנד שארפ והופתענו בלי שום ספק לצערי לרעה וקיבלנו פחות או יותר חוויית יאם צ'ה בינונית "ישראלית\אמריקאית\מערבית", עם קצת יותר נזק לכיס (של המזמינים).
גם אם הסטייקים אמורים להיות גולת הכותרת והסיבה להגיע, הייתי מצפה שכל התפריט לרוחבו יהיה בישול מעניין ומוצלח, אז סורי, לא עבד בשבילי ובהחלט לא רואה ביקור חוזר מעבר.
ארוחת ערב אמצ"ש אליה הוזמנו על ידי זוג אורחים המבקרים בארץ, תפוסה בהחלט דלילה יחסית של כשליש מסעדה בהערכה זהירה מאוד.
נפתח בנקודה מוזרה שקשורה בשירות – הוא ניתן על ידי כמה גברים צעירים, סה"כ נחמדים אבל לא שירות ברמה גבוהה במיוחד, יותר כזה לצאת מידי חובה. הם היו לבושים כאילו היו חלק מצוות המטבח, עם בגדי עבודה במטבח סינר וכולי, זה החלק המוזר, לדעתי סיכוי טוב שהם כן מין קרוס צוות מטבח שירות, אולי בניסיון לחסוך בעניין כוח האדם.. בכל אופו לא אהבתי את התופעה.
האוכל (מחירים באתר) –
ראשונות – התחלקנו כל זוג בערך על ראשונה, האחת הייתה כרובית בתנור עם גבינה כחולה, הראשונה העדיפה מבין השתיים, אבל גם היא לא שוס גדול.. אפשר להשקיע יותר בטעמים ובהכנה, למרות שבגודל ועם תוספת שמנת חמוצה ו"רסק" עגניות ופלפלים ירוקים בצד, זו מנה נדיבה יחסית, אבל חסרת כל כיוון ייחודי ומרגישה כאילו הוכנה קצת "בלי נשמה", עניין שהרגשנו למעשה לכל אורך הארוחה.
הראשונה הנוספת הייתה מנת קוביות חציל בטמפורה עם שלל רטבים מסביב, כלאמר משהו כמו טחינה, יוגורט, רסק עגבניות ועוד משהו.. גם כאן רצון לעשות משהו לעוס יחסית בעיקר במסביב, אוכל שלצערינו עושים יותר מידי ממנו כאן, אך יותר מזה הרעיון לעשות טמפורה לחציל שעבר אומנם גריל לפני, הוא גרוע מאוד, מנה מיותרת ודי יקרה למיטב זיכרוני.
הלחם והחמאה היו בהחלט נדיבים והוגשו למיטב זיכרוני ללא חיוב – נקודה חיובית מרכזית בראשונות.
עיקריות – הרוב הזמינו המבורגר במידות עשייה שונות, האורחת אהבה מאוד, לדעתי המבורגר נחמד אבל שוב דבר ליפןל עליו במיוחד. התוספות היו סבירות, צ'יפס דקיק די טוב אבל חסר מעט קראנצ'יות, ירקות צלויים במין מנת אנטיפסטי תוספת כזו, היו מבוצעים די גרוע לדעתי, גם יותר מידי עגבניות וחצילים כאילו עשינו מנגל חובבני כזה.
היה גם דג בורי עם אותם ירקות קלויים ובביצוע שלטעמי היה די גרוע גם הוא, למרות שזוגתי פסקה אכיל. בשביל 90+ ש"ח, לדעתי זו מנת פארסה, למרות כמות יפה יחסית של הדג ובכל זאת בורי בריכות.
לא הזמנו קינוח וקיבלנו עם הקפה משהו הזוי ולטעמי מיותר וחובבני מאוד של גלילות מרנג חמצמצות (דווקא די נעימות עוד יחסית לשאר), עם הררי קצפת וקישוטי קיווי.. הקיווי היה טוב אגב, אבל חבל מאוד שטרחו להביא המנה כצ'ופר לשולחן, היא רק חיזקה אצלי את ההרגשה שמדובר במסעדה בינונית מאוד, גם מתיימרת מידי כנראה, שלטעמי ולדעתי מבחינת האוכל (וגם המסביב) עושה את הדברים פשוט לא נכון וסליחה, גם קצת "מיושן חובבני".
אז נכון שלא ניסינו את הבשר המיושן שמוצג ונדחף לראווה בחלון צדדי כאילו זה כבר 90% מהעבודה במסעדה כזו, אבל בהחלט היו ציפיות לביקור הראשון בשיין אנד שארפ והופתענו בלי שום ספק לצערי לרעה וקיבלנו פחות או יותר חוויית יאם צ'ה בינונית "ישראלית\אמריקאית\מערבית", עם קצת יותר נזק לכיס (של המזמינים).
גם אם הסטייקים אמורים להיות גולת הכותרת והסיבה להגיע, הייתי מצפה שכל התפריט לרוחבו יהיה בישול מעניין ומוצלח, אז סורי, לא עבד בשבילי ובהחלט לא רואה ביקור חוזר מעבר.
