מקבץ מהזמן האחרון
- פותח הנושא אושר מ
- פורסם בתאריך
קלארו מתחם שרונה
ביקור מולדת של הינשופית הוא ארוע משמח אך עמוס. בשבילה לא בשבילי ולכן כשהתקבלה באחת עשרה הודעה אם יש סיכוי לפנות לה את הערב לא הססתי ואמרתי מיד כן.
לינשופית אהבה למקומות חדשים. היא מסבירה שזה נובע מחוסר רצון לשמוע אח"כ ולהתבאס על המקומות החדשים שהיא מפספסת.
ביןן המקומות שנשקלו היו הזאזו החדש האותו מתחם, והשאפה בר בפשפשים.
אבל הבחירה הראשונה היתה קלארו.
המארחת שענתה לטלפון היתה נחמדה בצורה יוצאת דופן. הסבירה שאין מקום אבל שהיא תעשה כל מאמץ לראות מה ניתן לעשות, ושממש עכשיו היא מתחילה סבב טלפונים לאישורים.
ואכן כעבור זמן מה (וטלפון נוסף שלי חסרת סבלנות שכמוני) קיבלתי שיחה שישמחו לקבל אותנו על הבר בתשע וחצי. (אגב הגישה בזאזו היתה שונה לחלוטין ושם קיבלתי תחושה של מה לעשות בעיה שלכם שנזכרתם רק עכשיו).
בזמן שחיכיתי לינשופית שתיתי מים עם מלפפון (הקטע הזה נתפס חזק בעיר שמתי לב) ועיינתי בתפריט.
התפריט הרגיש לי כתפריט רחב יחסית ובו לא מעט מנות שעניינו אותי.
כשהינשופית הגיעה החלטנו להזמין קוקטייל (הם נקראים XL אבל בפועל לא מאוד גדולים). מתוך כוונה להזמין יין מאוחר יותר, הזמנו קוקטייל אחד לחלוק ומאחר והינשופית היא זו שבביקור צמצמתי ל-3 אוםציות ונתתי לה לבחור מתוכן. הבחירה שלה נפלה על "מוחיטוב תפוזי דם" שהיה שילוב מרענן בין חמוץ למריר.
בכזרת האוכל התחלנו עם ריקוטה חמה, מנה שמגיעה מפורקת לחלוטין. על מגש עץ מוגש סיר ריקוטה, כלי עם תרד חם, כלי עם קונפי עגבניות ולחמניות בריוש על הגריל. ההגשה היתה מאוד יפה, המנה טעימה ולא קונבנציונלית. לדעתי היה חסר קצת ברישות במנה ומה שהוגש הספיק בקושי לחצי מהמנה. אבל מיד כשביקשנו קיבלנו עוד.
בנוסף, וכי הינשופית מכירה אותי לא מאתמול, היא בחרה בטרטר בקר שמגיעה מתובל היטב אבל עם תוספות נוספות בצד למעוניינים (שאלוט קצוץ למשל). בנוסף הוא מגיע עם ויניגרט עגבניות שהיה פשוט מעולה ושקלתי ברצינות לבקש צנצנת שלו.
מבחינתי, הטרטר של קלארו נכנס לפנתיאון כאחד הטובים בעיר.
עם האוכל הזמנו גם בקבוק שרדונה גראז דה פאפא, שכרגיל לא אכזב.
בסיבוב שני הזמנו את המנה הסגולה - קלאמרי סכול מלווה בירקות סגולים (תפו"ח, כרוב, גזר, סלק) ורוטב סלק. הקלאמרי היה עוי היטה והמנה טעימה. לדעתי הפרורופורציה של הקלאמרי במנה לעומת כמות הירקות היתה לוקה בחסר. גם ביחס למחיר הייתי שמחה ליותר קלאמרי.
סיימנו עם טורטליני ברווז ותפוחים מעושנים שהיתה מנה פשוט מצויינת.
התלבטנו אם להזמין מנה נוספת אבל מאחר ולקחת קצת זמן עד שהברמנית התפנתה אלינו האוכל שקע והחלטנו לעבור לשלב הקינוחים.
בניגוד לרוב המקומות עם מטבח פתוח כאן גם פס הקינוחים הינו פתוח. הברמנית גרמה לנו לקום מהכיסא ולהצטרף אליה לסיבוב בעמדה שם הציגה לנו את מה שנשאר (חלק כבר לא היה. אנחנו לא יודעות איזה חלק).
לאור המלצה מאוד מאוד חמה של הברמנית לקחנו את הטראפל הפתעות - טראפל שוקולד ממולא בקרמים מסוגים שונים ודובדבני אמרנה. המנה היתה טעימה אבל לטעמנו מאוד כבדה לסיום האחרונה וסיכמנו ביננו שהיינו מעדיפות קינוח אחר.
האוירה במקום מצויינת מוזיקה כיפית התנגנה לאורך כל הזמן ולמרות המטבח הפתוח והמסעדה המלאה לא היה רועש מידי מכדי לדבר בצורה נעימה עם הצד השני ללא צורך לצעוק או להתקרב.
השירות על הבר היה באופן כללי מוצלח למדי ומאוד נעים.
החשבון הסתכם בכ 520 שקלים לפני טיפ.
ביקור מולדת של הינשופית הוא ארוע משמח אך עמוס. בשבילה לא בשבילי ולכן כשהתקבלה באחת עשרה הודעה אם יש סיכוי לפנות לה את הערב לא הססתי ואמרתי מיד כן.
לינשופית אהבה למקומות חדשים. היא מסבירה שזה נובע מחוסר רצון לשמוע אח"כ ולהתבאס על המקומות החדשים שהיא מפספסת.
ביןן המקומות שנשקלו היו הזאזו החדש האותו מתחם, והשאפה בר בפשפשים.
אבל הבחירה הראשונה היתה קלארו.
המארחת שענתה לטלפון היתה נחמדה בצורה יוצאת דופן. הסבירה שאין מקום אבל שהיא תעשה כל מאמץ לראות מה ניתן לעשות, ושממש עכשיו היא מתחילה סבב טלפונים לאישורים.
ואכן כעבור זמן מה (וטלפון נוסף שלי חסרת סבלנות שכמוני) קיבלתי שיחה שישמחו לקבל אותנו על הבר בתשע וחצי. (אגב הגישה בזאזו היתה שונה לחלוטין ושם קיבלתי תחושה של מה לעשות בעיה שלכם שנזכרתם רק עכשיו).
בזמן שחיכיתי לינשופית שתיתי מים עם מלפפון (הקטע הזה נתפס חזק בעיר שמתי לב) ועיינתי בתפריט.
התפריט הרגיש לי כתפריט רחב יחסית ובו לא מעט מנות שעניינו אותי.
כשהינשופית הגיעה החלטנו להזמין קוקטייל (הם נקראים XL אבל בפועל לא מאוד גדולים). מתוך כוונה להזמין יין מאוחר יותר, הזמנו קוקטייל אחד לחלוק ומאחר והינשופית היא זו שבביקור צמצמתי ל-3 אוםציות ונתתי לה לבחור מתוכן. הבחירה שלה נפלה על "מוחיטוב תפוזי דם" שהיה שילוב מרענן בין חמוץ למריר.
בכזרת האוכל התחלנו עם ריקוטה חמה, מנה שמגיעה מפורקת לחלוטין. על מגש עץ מוגש סיר ריקוטה, כלי עם תרד חם, כלי עם קונפי עגבניות ולחמניות בריוש על הגריל. ההגשה היתה מאוד יפה, המנה טעימה ולא קונבנציונלית. לדעתי היה חסר קצת ברישות במנה ומה שהוגש הספיק בקושי לחצי מהמנה. אבל מיד כשביקשנו קיבלנו עוד.
בנוסף, וכי הינשופית מכירה אותי לא מאתמול, היא בחרה בטרטר בקר שמגיעה מתובל היטב אבל עם תוספות נוספות בצד למעוניינים (שאלוט קצוץ למשל). בנוסף הוא מגיע עם ויניגרט עגבניות שהיה פשוט מעולה ושקלתי ברצינות לבקש צנצנת שלו.
מבחינתי, הטרטר של קלארו נכנס לפנתיאון כאחד הטובים בעיר.
עם האוכל הזמנו גם בקבוק שרדונה גראז דה פאפא, שכרגיל לא אכזב.
בסיבוב שני הזמנו את המנה הסגולה - קלאמרי סכול מלווה בירקות סגולים (תפו"ח, כרוב, גזר, סלק) ורוטב סלק. הקלאמרי היה עוי היטה והמנה טעימה. לדעתי הפרורופורציה של הקלאמרי במנה לעומת כמות הירקות היתה לוקה בחסר. גם ביחס למחיר הייתי שמחה ליותר קלאמרי.
סיימנו עם טורטליני ברווז ותפוחים מעושנים שהיתה מנה פשוט מצויינת.
התלבטנו אם להזמין מנה נוספת אבל מאחר ולקחת קצת זמן עד שהברמנית התפנתה אלינו האוכל שקע והחלטנו לעבור לשלב הקינוחים.
בניגוד לרוב המקומות עם מטבח פתוח כאן גם פס הקינוחים הינו פתוח. הברמנית גרמה לנו לקום מהכיסא ולהצטרף אליה לסיבוב בעמדה שם הציגה לנו את מה שנשאר (חלק כבר לא היה. אנחנו לא יודעות איזה חלק).
לאור המלצה מאוד מאוד חמה של הברמנית לקחנו את הטראפל הפתעות - טראפל שוקולד ממולא בקרמים מסוגים שונים ודובדבני אמרנה. המנה היתה טעימה אבל לטעמנו מאוד כבדה לסיום האחרונה וסיכמנו ביננו שהיינו מעדיפות קינוח אחר.
האוירה במקום מצויינת מוזיקה כיפית התנגנה לאורך כל הזמן ולמרות המטבח הפתוח והמסעדה המלאה לא היה רועש מידי מכדי לדבר בצורה נעימה עם הצד השני ללא צורך לצעוק או להתקרב.
השירות על הבר היה באופן כללי מוצלח למדי ומאוד נעים.
החשבון הסתכם בכ 520 שקלים לפני טיפ.
תודה, הצצתי
יש מין תחושה שזה תפריט של יפו תל אביב
אבל כנראה חיים כהן ורן שמואלי די חיים "באיתו איזור" בתפיסה הקולינארית. בהחלט רחוק מאוד מלהיות זול אבל זה מה שיש במקומות כאלו היום. לא ברור מה הכוונה ב"אמצע" בלי ציון עיקרית, אני מתאר לעצמי שהאמצע הן העיקריות.. למרות שמנת הריקוטה כ"התחלה" נקראת מכובדת בגודלה אם היא מגיעה "מפורקת" בכמה כלים.. למרות רתיעה מסוימת ממחירים בהחלט לא מתונים למסעדה חדשה, נראה לי שננסה המסעדה בהמשך השבוע, נשמע כמו מקום ראוי גם מבחינה "סביבתית" לציין אירוע..
יש מין תחושה שזה תפריט של יפו תל אביב
גם אנחנו היינו בקלארו- ומאוד מאוד נהננו
הגענו לחגוג לי יום הולדת, ולפי בקשתו בהזמנת השולחן הושבנו בשולחן,
אחרי מספר דקות ביקשנו לעבור לבר- אמנם הבר היה מוזמן כולו, אך אחרי מספר דקות נוספות, הצוות הצליח למצוא לנו מקום, וזו היתה החלטה מעולה שפתחה ערב נפלא. הצוות על הבר הוא מהסוג הנחמד והמתיידד, דבר שאהוב עלינו (אני יודעת שרבים אינם אוהבים את הפמליריות הזאת, אנחנו בעדה)
התחלתי עם סנגריה טעימה מאוד ורווית אלכוהול (בסביבות ה-40 ש"ח), הוא לקח יין אדום שהיינן של רקנאטי מכין במיוחד למסעדה, ומאוד נהנה ממנו (לא זוכרת מה שמו)
לפי המלצת הברמן לקחנו:
סשימי דג ים אדום עם גזרים באופני עשיה שונים (טרי, כבוש, מבושל) עם "קוויאר" עגבניות (בסביבות ה-50 ש"ח)- מנה טעימה, אך הכי פחות מוצלחת בארוחה, הצטערנו שלא ניסינו את הסביצה אנטיאס עם חמצוצים ושמנת...
סלט ארטישוקים (בסביבות ה-50 ש"ח) הפתיע אותנו כמה טעים סלט ארטישוקים יכול להיות הוא הגיע עם גבינה ובצלים והיה טעים, טעים (בשלב זה כבר הייתי מבושמת ולא זוכרת מה הכילה המנה במדויק)
בשלב זה ביקשתי עוד סנגריה שרק שיפרה את מצב הרוח הטוב שכבר היה
עברנו לעיקריות:
ריזוטו שחור עם מח עצם חלמון ביצה ופרמזן- (בסביבות ה-80 ש"ח) מנה משובחת וטעימה להפליא, הברמן מערבב לך את רכיבי המנה עם ההגשה (לאחר שביקש אישור לעשות זאת) הטעמים, המרקמים- פשוט מנה נהדרת
מנת מח עגל עם ארטישוקים ופולנטה (בסביבות ה-80 ש"ח)- התנסות ראשונה שלי עם מח, וכמעט שלא הצלחתי להחניק את קולות העונג מהמנה הנפלאה הזאת. הפולנטה היתה טעימה מאוד, ואפילו שהשותף לארוחה לא אוהב פולנטה, הוא התמכר אליה, אכל והודה שנהנה
למנה האחרונה לקחנו טרפלס שוקולד, בשונה מ"אושר מ" אנחנו מאוד אהבנו את המנה, את נגיעות האמרנה והמרקמים השונים (בסביבות ה-40 ש"ח)
הוא לקח הפוך חזק שהיה לטעמו מצוין, והגיע בספל שהתאהבנו בו, ולבקשתנו קיבלנו את שם המעצבת כדי לרכוש גם לנו ספלים
האוכל טעים, הטעמים שונים מהמוכר והצפוי במחוזותינו, הבנו שהתפריט משתנה בכל חודש, כמו כן, בכל חודש בוחרים ירק שהוא "הנושא המרכזי", אבל החוויה הכי נעימה היא השירות המוקפד והנעים, כלל אין תחושה שהמקום עובד שבועיים בלבד, הצוות מיומן ושירותי לעילא ועל כך שאפו למנהלי המקום.
רן שמואלי קיבל את פני הסועדים, הסתובב בין השולחנות והיה נעים באירוח שלו.
לפי המלצת הברמנים עלינו לראות את החדר הפרטי למעלה, וגם ירדנו להציץ על הלאונג' במרתף שיפתח בעוד כשבועיים.
אנחנו לקוח מאוד מרוצה, שתוך כדי הארוחה כבר חישבנו מתי נגיע לבקר שוב.
הגענו לחגוג לי יום הולדת, ולפי בקשתו בהזמנת השולחן הושבנו בשולחן,
אחרי מספר דקות ביקשנו לעבור לבר- אמנם הבר היה מוזמן כולו, אך אחרי מספר דקות נוספות, הצוות הצליח למצוא לנו מקום, וזו היתה החלטה מעולה שפתחה ערב נפלא. הצוות על הבר הוא מהסוג הנחמד והמתיידד, דבר שאהוב עלינו (אני יודעת שרבים אינם אוהבים את הפמליריות הזאת, אנחנו בעדה)
התחלתי עם סנגריה טעימה מאוד ורווית אלכוהול (בסביבות ה-40 ש"ח), הוא לקח יין אדום שהיינן של רקנאטי מכין במיוחד למסעדה, ומאוד נהנה ממנו (לא זוכרת מה שמו)
לפי המלצת הברמן לקחנו:
סשימי דג ים אדום עם גזרים באופני עשיה שונים (טרי, כבוש, מבושל) עם "קוויאר" עגבניות (בסביבות ה-50 ש"ח)- מנה טעימה, אך הכי פחות מוצלחת בארוחה, הצטערנו שלא ניסינו את הסביצה אנטיאס עם חמצוצים ושמנת...
סלט ארטישוקים (בסביבות ה-50 ש"ח) הפתיע אותנו כמה טעים סלט ארטישוקים יכול להיות הוא הגיע עם גבינה ובצלים והיה טעים, טעים (בשלב זה כבר הייתי מבושמת ולא זוכרת מה הכילה המנה במדויק)
בשלב זה ביקשתי עוד סנגריה שרק שיפרה את מצב הרוח הטוב שכבר היה
עברנו לעיקריות:
ריזוטו שחור עם מח עצם חלמון ביצה ופרמזן- (בסביבות ה-80 ש"ח) מנה משובחת וטעימה להפליא, הברמן מערבב לך את רכיבי המנה עם ההגשה (לאחר שביקש אישור לעשות זאת) הטעמים, המרקמים- פשוט מנה נהדרת
מנת מח עגל עם ארטישוקים ופולנטה (בסביבות ה-80 ש"ח)- התנסות ראשונה שלי עם מח, וכמעט שלא הצלחתי להחניק את קולות העונג מהמנה הנפלאה הזאת. הפולנטה היתה טעימה מאוד, ואפילו שהשותף לארוחה לא אוהב פולנטה, הוא התמכר אליה, אכל והודה שנהנה
למנה האחרונה לקחנו טרפלס שוקולד, בשונה מ"אושר מ" אנחנו מאוד אהבנו את המנה, את נגיעות האמרנה והמרקמים השונים (בסביבות ה-40 ש"ח)
הוא לקח הפוך חזק שהיה לטעמו מצוין, והגיע בספל שהתאהבנו בו, ולבקשתנו קיבלנו את שם המעצבת כדי לרכוש גם לנו ספלים
האוכל טעים, הטעמים שונים מהמוכר והצפוי במחוזותינו, הבנו שהתפריט משתנה בכל חודש, כמו כן, בכל חודש בוחרים ירק שהוא "הנושא המרכזי", אבל החוויה הכי נעימה היא השירות המוקפד והנעים, כלל אין תחושה שהמקום עובד שבועיים בלבד, הצוות מיומן ושירותי לעילא ועל כך שאפו למנהלי המקום.
רן שמואלי קיבל את פני הסועדים, הסתובב בין השולחנות והיה נעים באירוח שלו.
לפי המלצת הברמנים עלינו לראות את החדר הפרטי למעלה, וגם ירדנו להציץ על הלאונג' במרתף שיפתח בעוד כשבועיים.
אנחנו לקוח מאוד מרוצה, שתוך כדי הארוחה כבר חישבנו מתי נגיע לבקר שוב.
מצפה לישועות10
New member
מנות מעניינות
רק חסר איזה גראפה איכותית למנה.
רק חסר איזה גראפה איכותית למנה.
הסרוסריה
אולי פספסתי ושותפי לארוחה כתבו משהו, אבל במסגרת ביקורה של הינשופית נפגשנו בהרכב מלא לארוחה שמחה בסרווסריה.
לאחר שאלת החניה של חיים חייכה אלינו פעמיים, ופתחתנו את התאבון בסבב צייסרים, התחלנו להזמין אוכל.
מאחר והיינו 9 החלטנו שאין טעם להזמין כולם ביחד וכל 2-3 אנשים הזמינו ביחד למעט אמיר, שהזמין לעצמו את המנות נטולות הגלוטן בתפריט.
בין המנות שלי יצא לנסות:
הקרוקטים שהיו טעימים מאוד
ברוסקטה עם ברי חמון וריבת פירות יער שהיתה טעימה מאוד אבל לטעמי צריך להוריד קצת את מינון הריבה.
בונואלס דה קסו - שוב מנה מטוגנת וטעימה שהם מגיעה בכמות מאוד גדולה במנה.
ביקיני האם אמנטל וביצת עין - טעים אבל..
טרטר בקר שמכיעה בלחמניה אה-לה טאפאס בשוק. לדעתי הטרטר היה טעים בזכות עצמו. הלחמניה לא החזיקה ולא היתה קשורה. בביס ראשון כל הבשר בורח מתוך הלחמניה
הבנזוג שהגיע באיחור אכל פולפו. הוא אמר שהמנה לא היתה מוצלחת במיוחד ואפילו החזיר סיבוב ראשון שלה כי היתה עשויה מידי.
אני זוכרת שגם הזמנו צ'ורוס אבל לא זוכרת איך הם היו.
סה"כ מקוםפ כיפי לשבת לנשנש אחרי הים או משהו כזה. אבל לא בטוח שהייתי חוזרת בתוך טאפאס לשמו.
אולי פספסתי ושותפי לארוחה כתבו משהו, אבל במסגרת ביקורה של הינשופית נפגשנו בהרכב מלא לארוחה שמחה בסרווסריה.
לאחר שאלת החניה של חיים חייכה אלינו פעמיים, ופתחתנו את התאבון בסבב צייסרים, התחלנו להזמין אוכל.
מאחר והיינו 9 החלטנו שאין טעם להזמין כולם ביחד וכל 2-3 אנשים הזמינו ביחד למעט אמיר, שהזמין לעצמו את המנות נטולות הגלוטן בתפריט.
בין המנות שלי יצא לנסות:
הקרוקטים שהיו טעימים מאוד
ברוסקטה עם ברי חמון וריבת פירות יער שהיתה טעימה מאוד אבל לטעמי צריך להוריד קצת את מינון הריבה.
בונואלס דה קסו - שוב מנה מטוגנת וטעימה שהם מגיעה בכמות מאוד גדולה במנה.
ביקיני האם אמנטל וביצת עין - טעים אבל..
טרטר בקר שמכיעה בלחמניה אה-לה טאפאס בשוק. לדעתי הטרטר היה טעים בזכות עצמו. הלחמניה לא החזיקה ולא היתה קשורה. בביס ראשון כל הבשר בורח מתוך הלחמניה
הבנזוג שהגיע באיחור אכל פולפו. הוא אמר שהמנה לא היתה מוצלחת במיוחד ואפילו החזיר סיבוב ראשון שלה כי היתה עשויה מידי.
אני זוכרת שגם הזמנו צ'ורוס אבל לא זוכרת איך הם היו.
סה"כ מקוםפ כיפי לשבת לנשנש אחרי הים או משהו כזה. אבל לא בטוח שהייתי חוזרת בתוך טאפאס לשמו.
צודק אבל צריך.לקחת בחשבון
שנראה לי שהמקום משתמש במושג טאפאס כפי שהוא מקובל בברצלונה ולא לגילגול הישראלי שלו
בארץ לקחו את הטאפאס למקומות די רחוקים ממה שנהוג בארץ המקור. אתה נכנס למקום כמו טפאו ויכול לצאת משם עם ארוחה רצינית מכמה וגמה מנות שחלקן מתוחכמות למדי
ממה שזכור לי מברצלונה, טאפאס בר אופייני יגיש מנות די פשוטות. כריכים. חמון. משהו שהרבה יותר קרוב ברוחו למה שסרווסריה עושים ואכן הרבה יותר מתאים כליווי לבירה ולא כארוחת טאפאס במובן הישראלי של המילה
שנראה לי שהמקום משתמש במושג טאפאס כפי שהוא מקובל בברצלונה ולא לגילגול הישראלי שלו
בארץ לקחו את הטאפאס למקומות די רחוקים ממה שנהוג בארץ המקור. אתה נכנס למקום כמו טפאו ויכול לצאת משם עם ארוחה רצינית מכמה וגמה מנות שחלקן מתוחכמות למדי
ממה שזכור לי מברצלונה, טאפאס בר אופייני יגיש מנות די פשוטות. כריכים. חמון. משהו שהרבה יותר קרוב ברוחו למה שסרווסריה עושים ואכן הרבה יותר מתאים כליווי לבירה ולא כארוחת טאפאס במובן הישראלי של המילה
אכן הוזמנה מנת צ'ורוס
הם היו נחמדים, אבל חסר היה שוקולד חם אמיתי לטבילה. למה שהוגש היה טעם של נוטלה מדוללת חמה.
אכלנו גם המבורגרים קטנים שהיו חביבים, אבל לטעמי עשויים מדי. הזמנו גם מנה מהספיישלים - ברוסקטה עם פיסת נקניק מורסיה (נקניק דם) ביצה שלו עין ובייקון (אם אני זוכרת נכון). פיסת המורסיה הקטנטנה היתה טעימה מאד וחמצמצה, החלמון שהיה רק פושר היה צריך להיות חם ואז זו היתה מנה נפלאה.
סך הכל מקום חביב, עם מנות נחמדות ועשויות טוב, ואנשים שמבינים איך להפעיל ברים. לדברי המנהל ואחד השותפים, הם מכוונים יותר לקהל התיירים שבאזור.
לא אהבתי את כוסות המים / יין הקטנטנות, הצורך למזוג עוד ועוד מים לכוס קטנטנה, כדי להרוות את הצמאון, נראה לי קצת טפשי.
נחזור? אם נהיה בתל-אביב ונחשוק באלכוהול עם נישנוש.
הם היו נחמדים, אבל חסר היה שוקולד חם אמיתי לטבילה. למה שהוגש היה טעם של נוטלה מדוללת חמה.
אכלנו גם המבורגרים קטנים שהיו חביבים, אבל לטעמי עשויים מדי. הזמנו גם מנה מהספיישלים - ברוסקטה עם פיסת נקניק מורסיה (נקניק דם) ביצה שלו עין ובייקון (אם אני זוכרת נכון). פיסת המורסיה הקטנטנה היתה טעימה מאד וחמצמצה, החלמון שהיה רק פושר היה צריך להיות חם ואז זו היתה מנה נפלאה.
סך הכל מקום חביב, עם מנות נחמדות ועשויות טוב, ואנשים שמבינים איך להפעיל ברים. לדברי המנהל ואחד השותפים, הם מכוונים יותר לקהל התיירים שבאזור.
לא אהבתי את כוסות המים / יין הקטנטנות, הצורך למזוג עוד ועוד מים לכוס קטנטנה, כדי להרוות את הצמאון, נראה לי קצת טפשי.
נחזור? אם נהיה בתל-אביב ונחשוק באלכוהול עם נישנוש.
היה כיף וטעים למדי, והרגיש הרבה יותר
מדויק למסורת הטאפאס מאשר רוב מסעדות הטאפאס בארץ. מעט מרכיבים, בלי יותר מדי בלאגן, כך שחומרי הגלם בולטים ומורגשים.
בחלק מהמנות שחלקנו (אני הייתי זה שחלק עם אושר את כל המנות, חוץ מהמורסיה שאכלתי לבד) היו רטבים שקצת השתלטו על הטעמים, למשל במנת המורסיה או בברוסקטה עם החמון, וגם הטרטר המצוין הלך לגמרי לאיבוד בגלל הלחמניה שבאה איתו, אבל בגדול זה היה אוכל פאבים טעים וכיפי.
היתה גם ברסוקטה שלקחנו עם פרוסת ברי מקורמלת בסוכר, שהיתה פשוטה עד מאוד, ופשוט מצוינת, עם השילוב של הברי והסוכר הפריך.
היה גם קינוח ספיישל של אננס שלם, מקורמל גם הוא בסוכר מכל הכיוונים, ששחה ברוטב וניל, והיה באמת נהדר וכיפי.
לא מקום שאבוא אליו לארוחה שלמה, אבל בהחלט אופציה ראויה מאוד לקצת נשנושים ודרינק.
מדויק למסורת הטאפאס מאשר רוב מסעדות הטאפאס בארץ. מעט מרכיבים, בלי יותר מדי בלאגן, כך שחומרי הגלם בולטים ומורגשים.
בחלק מהמנות שחלקנו (אני הייתי זה שחלק עם אושר את כל המנות, חוץ מהמורסיה שאכלתי לבד) היו רטבים שקצת השתלטו על הטעמים, למשל במנת המורסיה או בברוסקטה עם החמון, וגם הטרטר המצוין הלך לגמרי לאיבוד בגלל הלחמניה שבאה איתו, אבל בגדול זה היה אוכל פאבים טעים וכיפי.
היתה גם ברסוקטה שלקחנו עם פרוסת ברי מקורמלת בסוכר, שהיתה פשוטה עד מאוד, ופשוט מצוינת, עם השילוב של הברי והסוכר הפריך.
היה גם קינוח ספיישל של אננס שלם, מקורמל גם הוא בסוכר מכל הכיוונים, ששחה ברוטב וניל, והיה באמת נהדר וכיפי.
לא מקום שאבוא אליו לארוחה שלמה, אבל בהחלט אופציה ראויה מאוד לקצת נשנושים ודרינק.
מאד מסכים עם הניתוח שלך
זה באמת מקום לנישנושים נחמדים עם דרינק ולטאפאס שבעיקר מנסים להיות קרובים לארץ המקור עם אדפטציה מינימלית ככל האפשר לארץ. אני מאד אוהב את מה שעשו בארץ למושג טאפאס ולארוחה שלמה אעדיף תמיד את הטאפאס ה"ישראלי" על פני המקור אבל יחד עם בירה - הטאפאס בסיגנון של סרווסריה זה אליפות.
זה באמת מקום לנישנושים נחמדים עם דרינק ולטאפאס שבעיקר מנסים להיות קרובים לארץ המקור עם אדפטציה מינימלית ככל האפשר לארץ. אני מאד אוהב את מה שעשו בארץ למושג טאפאס ולארוחה שלמה אעדיף תמיד את הטאפאס ה"ישראלי" על פני המקור אבל יחד עם בירה - הטאפאס בסיגנון של סרווסריה זה אליפות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.