טאנטי באצ׳י - גם פה זהו ביקור בכורה

sweetdreams

New member
טאנטי באצ׳י - גם פה זהו ביקור בכורה


כמו Gרר, גם אנחנו הגענו לביקור בכורה בטאנטי באצ׳י.
עדיין אין לי את יכולת הכתיבה המשוחזת שלו, אבל אלה הם הרשמים שלנו היו מהמקום.


הגענו שלושה חברים בצהרי שישי. התקשרנו לברר אם יש מקומות כשעה לפני, ולא היתה כל בעיה. אפילו לא לקחו ממני שם ומס׳ טלפון במעמד ההזמנה, פשוט אמרו שזה בסדר.
כשהגענו לשם אני חייבת להודות שדי הופתעתי שזהו המקום המדובר - וואלה, המסעדה נראית יותר כמו שכונתית חביבה, הן מבחינת מיקום והן מבחינת עיצוב, עם מטבח פתוח, שולחנות וכסאות עץ פשוטים, חלל קטן מאוד יחסית (על אף ההרחבה משמאל ושולחן גדול מאוכלס שהסתתר לו מאחורי הפינה).
גם התפריטים לא נראים יותר מדי מרשימים, מודפסים על דף רגיל ומכילים מנות שנשמעות בסה״כ סטנדרטיות, אבל היה עמוד ספיישלים שהמנות ממנו נשמעו טוב מאוד, ולמעשה רוב המנות שהזמנו היו משם.

לקחנו כך:
אגסים ביין אדום, ארטישוק איטלקי וגבינה כחולה.
סלט קולורבי, רוקט, גבינת פטה ושקדים.
פוקצ׳ת עגבניות, בזיליקום ושום.
פסטת פלקונה עם סרדינים, שומר בר, צנוברים וצימוקים. (מסתבר, מהתפריט, שהמנה הזו כוללת גם כרטיס טיסה לפלרמו, כיוון אחד הכל כלול, וכל העונג הזה תמורת מחיר פעוט של 75 ש״ח.
)
ריזוטו ערמונים, בטטה ואגוזי לוז.

המלצרית עוד קצת דאגה בתחילת ההזמנה שנצא רעבים, אבל כשסיימנו אותה היא אישרה שאנחנו בסדר.

ולא היה לנו ממש חשוב הסדר, אמרנו שמבחינתנו הכל יכול לצאת ביחד, ונשלב בין המנות. אנחנו אוהבים שיש הרבה מנות על השולחן.


האגס בכל זאת הגיע ראשון (הגיוני, מנת פתיחה) - וכאן הפתעתי הראשונית מהמסעדה החלה להשתנות, כי עם כל הכבוד לעיצוב ולמיקום ולגודל המקום - אנחנו באנו לכאן בשביל לאכול. ובגזרת האוכל מישהו שם עושה את העבודה היטב. זו היתה מנה מקסימה לפתיחה - מגוונת, מעניינת ולא מונוטונית, כשמבין כל האלמנטים המרכיבים אותה - האגס, שני סוגי ארטישוק שהיו עשויים בקפידה, וגבינה כחולה מצויינת - כל אחד מאיתנו עף על חלק אחר שלה.
יתר המנות הגיעו ביחד, והיו מצויינות. הסלט היה מוצלח, אני אוהבת את המרירות של הקולורבי והרוקט, והקיק של השקדים בהחלט מוסיף. הפוקצ׳ה מגיעה עם סלט עגבניות מלמעלה שהוא בול סלט העגבניות שאני מכינה בבית, עם מלא שום ועשבי תיבול (אם כי אני מעדיפה פטרוזיליה על בזיליקום). הריזוטו היה טוב וגם מנה מאוד נדיבה, ולבד אין מצב שהייתי מסיימת אפילו שליש מהמנה הזאת. כחלוקה בין מנות אחרות זה בסדר, אבל לבד הוא כבד!! (אני בכלל סבורה שרוב מנות הריזוטו צריכות להיות מוגשות כמנות ראשונות קטנות יותר. כעיקריות הן לרוב טו מאץ׳ בשבילי.) והמוצלחת מכולן היתה מנת הפסטה שהגיעה בקדרה קטנה, הכילה סרדין יחסית גדול בשלמותו, נראתה מאוד לא מרשימה, אני חייבת לציין, אבל ברגע שהחלנו לנבור בה התברר שזו המנה המנצחת של צהרים זה. טעם מצוין של ים, הירק בה היה גם כן מעולה, אפילו הפסטה היתה טעימה (ואני לא מחובבי הפסטה הגדולים), ולמרות שהיא קטנה למראית עין זה לא היה המצב בכלל. מנה טובה מאוד!

לקינוח לקחנו טארט אגסים ושקדים, טארט תותים אפויים, ואגס ביין אדום (אותו אגס ממנת הפתיחה) עם גלידת וניל.
טארט האגסים, למרות שנשמע מהתפריט כטוב מבין השניים, היה בעיניי מתוק בטירוף. דווקא זה עם התותים היה מוצלח יותר, עם מילוי מאוזן וחמצמץ. הבצק בשני הטארטים היה בצק רך ומתמוסס, ולא פריך בכלל.
והאגס, נו, הוא היה אחלה.
(בכלל שמנו לב שיש להם קטע עם אגסים שם, הם כיכבו בכל התפריט..)

ביחד עם כוס שרדונה של קולומביה קרסט, שני 7up ומקיאטו כפול אחד החשבון יצא 411 ש״ח.

והסיכום שלנו - שינוי מאוד מרענן להגיע למסעדה נטולת פוזה לחלוטין, ושפשוט טובה במה שהיא עושה. אנחנו מאוד תומכים במסעדות מסוג זה ואין ספק שנשוב!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כיף לקרוא! (רק חבל שלא אמרתם שאתם הולכים
)

 

Gרר

New member
בביקור הבא שלכם במקום

שימי לב שלמרות שהכסאות נראים סתם כסאות עץ פשוטים - אין שם אף כיסא שחוזר על עצמו. כל כסא הוא קצת אחרת וזה גם משעשע בעין וגם נחמד לראות שמשקיעים שם גם בפרטים הקטנים האלה, כמו גם בסלסלת הצעצועים המאד מושקעת. אין ספק שיש שם משהו שמקרין הרבה חום למרות העיצוב הקצת מפתיע ברגע הראשון.

מאד מסכים עם השורה התחתונה שלכם לגבי מסעדה שטובה במה שהיא עושה. לי זה הרגיש ככה בעיקר בכל הקשור לאיכות הביצוע של המנות השונות ומה שבעיקר גרע מהשלמות של הביקור מבחינתי היה שהטעם, וזה כמובן עניין סובייקטיבי, לא עשה לי את זה באותה רמת מושלמות.

אבל מי שהטעם שם פוגע לו בול - מרוויח מסעדה מצויינת במקום שאין בו יותר מדי אופציות ולכן אני מאמין שאם היינו גרים באיזור - היינו בהחלט מגיעים אליה מפעם לפעם.

תודה על הדיווח!!
 

noahanoon

New member
גם השולחנות דרך אגב

נראים כמו אוסף אקלקטי ומיקרי, אבל בפועל לפחות חלקם נפתחים לשולחנות גדולים יותר שזה פתרון מצוין ונוח.
 

sweetdreams

New member
בעניין הכסאות..

שמתי לב שחלקם שונים האחד מהשני, אבל כנראה לא מספיק בשביל להבחין שאף אחד לא חוזר על עצמו.

וואלה, האמת שזה די משעשע אם זה באמת קטע מכוון, ויש כאן בחירה אומנותית ולא סתם אוסף אקראי של שולחנות וכסאות.

בקשר למנות..
הרושם שלי היה הוא שאצלנו ההחלטה לדבוק בתפריט הספיישלים התבררה כמנצחת בכל הקשור למנות שמעניינות יותר מבחינת הטעם והגיוון.
אותי היה קצת קשה להרשים רק עם מנות פסטה ופיצה סטנדרטיות. טובות ככל שיהיו, זה לא היה מספיק בשבילי על מנת להרחיק למסעדה שנמצאת באיזור ה30 דקות נסיעה מהבית, כל שכן אם זה יותר. (אם אנחנו במקרה באיזור אז בכיף..)
אבל מנות כמו מנת הפסטה עם הסרדינים או מנת הפתיחה הן בהחלט מנות שאני אסע בשבילן, כי הן מצביעות בעיני על מקום שיש לו מה להציע גם מעבר לרמת הביצוע (הלא מבוטלת כלל) - יצירתיות, גיוון ומשהו קצת אחר ממה שאפשר למצוא בכל איטלקית ממוצעת. ואני, כמו שאמרתי, לא מחובבי הפסטה הגדולים. אז אני צריכה את המשהו מעבר שייתן את הקיק.
ובעיניי, טאנטי באצ׳י עושים את זה יופי. אז בגזרה הזאת אני מרוצה מהם (או לפחות מתפריט הספיישלים שלהם).
 

pix37

New member
ההתנשאות הזו אינה נעימה ואינה מוצדקת

עם כל הכבוד לאנשי אזור המרכז - אני לא חושב כי באזור הספציפי הזה יש מחסור באופציות ראויות וכי לו היו המסעדות הרלוונטיות בסביבה מוצנחות בלב תל אביב הן היו מאבדות משהו מזהרן בגלל התחרות באזור.

אם ניקח את הטאנטי בתור מרכז העיגול הרי שבטווח הליכה / נסיעה של עד 10 דקות יש את המוסדות הקולינאריים הבאים הראויים לציון ואשר מהווים "אופציה" חלופית.

היהלומים - המקומות הייחודיים אשר היו בולטים בכל סביבה.
שפר - פחות מ- 10 דקות נסיעה - ראו את הביקורת של שגיא כהן ואת הפוסט של שרי בהמשך העמוד
קפה אנין - אחד מבתי הקפה (קלייה / והגשה אין שם אוכל) הטובים בישראל (טוב בהרבה ממקבילו המפורסם ביפו) ומהחדש בשוק מחנה יהודה - פחות מדקה הליכה מטאנטי.
בקבוקים - כ- 5 דקות הליכה ברגל - חנות היין ובר היין בין הטובים בישראל - פחות מדקה נסיעה.
לימוזין - אחרי השיא אבל עדיין אחת ממסעדות הבשר המובילות בארץ

מסעדות טובות - אבל לא פורצות דרך.
שלו ביער - צרפתית קלילה ונחמדה מאוד
TC - אסייתית לא רעה - לא בית תאילנדי או טאיזו - אבל לא רעה בכלל.
בורגר סאלון - הסניף הראשי והטוב מכולם.
הבארון - פאב שכונתי שעבר מתיחת פנים התאפס על עצמו וכעת מספק חוויה לא רעה בכלל.
בלה - איטלקית / ביסטרו - לא רע בכלל - לולא הטאנטי היה בולט יותר (קצה גבול הטווח)


ספקים ייחודים
סמיר - קצב מעולה - שוב בין הטובים בארץ
שלדג - חנות דגים ופירות ים - סחורה מעולה
שוק טבעון / מתחריו - חנויות ירקות עם סחורה ייחודית ישירות מהמגדלים.
הלחם של ג'וש - לחם באפיה ידנית על פי הזמנה.

בקיצור:
סה"כ ההסתייגות לגבי האזור בו היא נמצאת אינה נכונה והיא צריכה להמדד לגופא.

ד"א - קראתי בשעתו את הפוסט שלך ולדעתי אם היית בוחן את תפריט הספיישלים ומזמין ממנו החוויה שלכם היתה יותר טובה בעיקר עם אתה מחפש את הקצה מבחינת בישול.
 

Gרר

New member
אני לא כותב מהתנשאות. אני מתאר מצב.

הרשימה שלך נחמדה ומועילה, אבל כשמישהו מחפש מסעדה מסוג כלשהו בתל אביב מספר ההמלצות יהיה פי עשר מאשר בכל מקום אחר בארץ. אני לא אומר את זה מתוך התנשאות אלא כתיאור מצב קיים שנובע בין היתר מכמות/צפיפות האוכלוסיה בתל אביב. זה מבאס אותי במיוחד בכל נסיעה לצפון או לאילת שאז אנחנו כל פעם מחדש מקבלים את אותה רשימה שחוזרת על עצמה. איכות זה דבר חשוב ויפה שיש מוסדות אוכל ראויים באיזור אבל גם ריבוי של אופציות זה חשוב.

לגבי הספיישלים. כבר כתבתי כמה פעמים שאני לא מחפש משהו שהוא יותר מדי מתוחכם באוכל מהסוג הזה אלא בעיקר מנות שיהיה להן טעם עשיר כי בלי זה - מנה של פסטה, מה שקראו מעליי "סטנדרטית", זה דבר די משעמם אחרי כמה ביסים. אם יש טעם עשיר ומעניין למנה - זה מה שעושה את הכיף בלאכול אותה. מהמעט שהבנתי בכל הקשור לעניין - לא נדרשת לזה מיומנות על אנושית אלא בעיקר רגישות על מה שאתה מחליט לשים.

אם הרגישות הזאת אכן מתבטאת רק במנות הספיישל אז יש לזה איזשהו טעם לפגם מבחינתי. במסעדה שזה סוג האוכל שהיא מתמחה בו החותמת של הטעם צריכה להיות גם במנות מהתפריט הרגיל ולא רק לבוא לידי ביטוי ביציאות של הספיישלים. בכל זאת בחרנו מנות שנשמעו על פניו עם פוטנציאל מענג מאד מבחינת הטעם. זה לא בחרנו מהתפריט של מנות הילדים שאז אתה מצפה למשהו עם טעם יחסית שטוח.

ספציפית לגבי הארוחה שלנו שם - אחת המנות שלנו היתה מהספיישלים. גם היא לא נרשמה אצלנו כמנה מושלמת וגם לא היתה המנה הטובה מבין השלוש. כך שספיישלים זו לא ערובה וידאית להצלחה.
 

Gרר

New member
ואגב אפילו ברשימה שלך

לא מופיע עוד מקום שהוא מאד ראוי ומומלץ לאכול בו פסטה אז לאור זה אני לא חושב שהמשפט שטאנטי באצ'י היא אופציה נחמדה בעיקר בגלל שאין ריבוי אופציות של מסעדות מהסוג הזה באיזור שלה - הוא משפט בעייתי. אם היו עוד עשר אחרות שם אולי היו טובות ממנה אולי פחות, וכל אחד היה עושה את החשבון שלו איפה לאכול. אבל אם זו המסעדה היחידה באיזור אז גם אם היא לא מושלמת - כשיבוא לי אוכל מהסוג הזה אני אלך אליה מחוסר ברירה.
 

pix37

New member
קרא שוב - ציינתי במפורש את "בלה

אשר היא איטלקית מצוינת אשר היתה זורחת לולא טאנטי.
אם אתה מכניס לטווחים גם את חיפה - מרחק קצר יותר מאשר רעננה וכפר סבא מתל אביב - אז המגוון גדל עוד יותר.
 
אני ממש לא חושב שטאנטי באצ'י ובלה

נמצאות על אותו המשבצת ומתחרות אחת בשניה יותר מאשר כל מסעדה אחרת באיזור.
 

pix37

New member
לדעתי - הבלה מנסה לעשות את אותו דבר כמו טאנטי

ליין איטלקי חזק המבוסס גם על תוצרת מקומית.

לבלה קו בשר / דגים רציני יותר (ואווירה פורמלית יותר אבל עדיין בגבולות הנסבל בעמק) - אבל הרבה פחות נשמה, תעוזה ועומק קולינארי מאשר לטאנטי.
 
עברתי עכשיו על התפריט של בלה

ומתוך 25 מנות בתפריט, רק 10 הן מנות איטלקיות, וגם הן עשויות בפרשנות לא ממש איטלקית.

טאנטי באצ'י היא במובחן טרטוריה(ופיצריה) - מסעדה קטנה ומשפחתית, ברמת מחירים מסויימת והיצע מסויים.
התייחסת גם לדגים ובשר. זה לא שלבלה היצע גדול מטאנטי - בטאנטי הוא לא קיים.

בלה לעומת זאת מגדירה עצמה כמסעדת שף איטלקית - ים תיכונית.


אני לא מתייחס כאן לרמת ביצוע והגדרות סובייקטיביות כמו "נשמה", אלא להגדרה עצמית והקבלה הגיונית למקומות דומים בארץ ובעולם.
עפ"י אלו טאנטי באצ'י ובלה לא נמצאות על אותה המשבצת.
גורם התחרות ביניהן הוא אך ורק מהבחינה הגיאוגרפית, ומהבחינה הזו אני מעריך שהן לא מפריעות אחת לשניה. אם כבר אז ההפך והן תורמות אחת לשניה.
 

pix37

New member
אני מסכים עם המסקנה הסופית שלך

ששתיהן רק מרוויחות האחת מקיומה של האחרת.
כאשר נוצרת "סצינה" כולם מרוויחים.

גם בטאנטי יש לפעמים נגיעות בשר / דגים אבל הן תמיד בספיישל ולתקופה קצרה.
 

pix37

New member
אבל המצב שאתה מתאר אינו מתיישב עם העובדות

אתה מתאר מצב שקיים אולי בלב תל אביב - אפילו לא בשכונות הצפון החדשות.
אבל מספר האנשים שגרים בלב תל אביב הוא זניח.
בפועל אף אחת מערי הלווין של גוש דן לא מציגה מקבץ כזה של מקומות איכותיים בטווח המרחק / זמן הזה.

בפועל כתוצאה מתנאים מאוד מיוחדים נוצר ריכוז של מקומות קולינאריים מובילים בכל קנה מידה באזור קטן וצפוף יחסית ולכן ההתנשאות לפיה זה טוב מספיק לפריפרייה אבל המצב במרכז שונה - פשוט אינה נכונה, והיא מבוססת על תפיסת עולם קודמת (דעה קדומה) ולא על העובדות.
 

Gרר

New member
רק שלא יהיה ספק - אני לא גר בלב תל אביב

אלא בגבעתיים, ונסיעה למרכז תל אביב בשבילנו בין אם במונית (80 שקלים הלוך חזור בתעריף ערב לאחרונה) ובין אם ברכב (רבע שעה פלוס מציאת חניה) זו נסיעה לכל דבר ובכל זאת כשאנחנו יוצאים אנחנו מסתכלים על מסעדות של תל אביב רבתי כנסיעה מקומית ולא כעל נסיעה להרצליה או ראשון לציון שזה כבר מבחינתנו משהו שהוא "בין עירוני". גם אנשים שאני מכיר וגרים ביד אליהו או בשכונות הצפוניות של תל אביב ויוצאים לבלות בערב - מסתכלים על תל אביב רבתי כעל בילוי "ליד הבית" ולא כעל נסיעה "בין עירונית". זו ספירה לגיטימית לגמרי.

לי נראה שנסיעה מקרית טבעון לחיפה זה משהו שמי שגר בקרית טבעון מחשיב כנסיעה מקומית ועושה בלי לחשוב פעמיים (כמו שבשבילנו נסיעה מגבעתיים לתל אביב זה משהו אגבי לחלוטין). אם כן - אז ההתיחסות אליה כעל אופציה די בודדה במערכה מאבדת מהתוקף שלה.

כמובן שעל אחת כמה וכמה מישהו שגר באילת או מישהו שגר בגליל העליון ושם בכלל.... המרחקים גדלים וההיצעים קטנים.
 

Gרר

New member
Gררררררררררררר כרגיל נשמטת המילה החשובה

לי נראה שנסיעה מקרית טבעון לחיפה זה לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא משהו שמי שגר בקרית טבעון
 

sweetdreams

New member
זהו, באמת הופתעתי מהמשפט *לפני* התיקון..

ואני חושבת שאתה צודק, שזהו לא מדד של מרחק נסיעה גרידא.
גם אני תהיתי קודם לכן איך להתייחס כראוי לנושא המרחק, כי על פניו, כמו שציינתי, הנסיעה אורכת לנו כ30 דקות, שזהו גם הזמן שלוקח לנו להגיע לעיתים לחלק מהמקומות בחיפה.
אבל בעוד שאת הנסיעות בתוך העיר אנחנו נעשה בלי למצמץ, ואפילו בלי להחשיב זאת לנסיעה, ברגע שעולים על כביש מהיר ועוברים למחוז אחר, זו כבר לא נסיעה, כי אם טיול, וככזה מצריך יעד מיוחד ששווה את הנסיעה.

אנחנו, אגב, דווקא עושים את הנסיעה מחיפה לאיזור טבעון ורמת ישי די הרבה, כי ההורים של גרים באיזור. ולמרות שבשל כך ניקרו בדרכינו יותר הזמנויות מאשר לחיפאי הממוצע, עדיין לקח לנו הרבה זמן ליישם את הביקור בטאנטי ובגיוזה, ועדיין לא ביקרנו ביקב טוליפ, בחוות התבלינים ומקומות נוספים שהבענו בהם עניין כי ״לא מצאנו את הזמן לכך״. וברור לנו גם שאם אילו היו ממוקמים במרחב חיפה היינו מוצאים את הזמן הזה הרבה יותר מהר.
 

pix37

New member
באזור הייתי מתעדף ראשון את שפר (אחרי הטאנטי)

חוות התבלינים אינה באמת אטקציה קולינארית - (סתם חנות גדולה של תבלינים מיובאים - אשר בעבר בגישה ארוחות בוקר בינוניות)

יקב טוליפ - בהחלט שווה ביקור אבל השעות מצומצמות וכדאי לכוון לאחד מהפסטיבלים.

אם טרם התנסתם אז בקבוקים בימי חמישי זו חוויה שלא הייתי מוותר עליה. (בעיקר לאור החלופות בחיפה)
 
למעלה