בוקר באורנה ואלה, או: חופש באמצע השבוע זה שוס
לפני קצת יותר משבוע, ניהלנו הבחור ואני שיחת וואטסאפ קצרה, בעוד הוא בפגישה ואני בשיאו של שבוע מהעמוסים בשנה האחרונה. להלן נוסח השיחה: "אני צריכה חופש" "גם אני" "מתי?" "שלישי הבא?" "קבענו". אני שלחתי הודעה למנהל שלי, הוא לשלו, ומפה לשם בהחלטה של 5 דקות נותרנו עם יום חופש באמצע השבוע שאין לאף אחד מאתנו מושג מה עושים איתו.
אז מה באמת עושים עם יום חופש באמצע השבוע למטרות מנוחה כללית וכיבוי המוח? אין ספק שארוחת בוקר מפנקת היא חלק אינטגרלי מהעניין (ומסתבר שגם ביקור בתחנה המרכזית החדשה, מעוז כל היופי בארץ ישראל
, אבל אני די בטוחה שזה לא משהו שיעזור לתיאבון של אף אחד כאן, אז על זה נדלג). אני חושבת שכבר ציינתי פה פעם או פעמיים את החיבה המשותפת שלנו לארוחות בוקר: במחיר יחסית נמוך מקבלים ארוחה שמתחזקת אותך עד לשעת הצהריים המאוחרות, ובלי הצורך המעיק של לבשל עוד לפני ששתית את הקפה של הבוקר. יצא לנו לנסות (בהרכבים שונים) מספר לא מבוטל של ארוחות בוקר בעיר הגדולה (וגם בערים גדולות יותר - ארוחת הבוקר של בלת'אזר במנהטן עדיין מנצחת כל ארוחת בוקר שיצא לי לטעום בארץ). הפעם התחשק לנסות משהו חדש. מצאנו כמה ביקורות טובות על ארוחת הבוקר של אורנה ואלה, והוחלט לנסות.
כשנכנסנו למסעדה שנינו שמנו לב לעיצוב המפתיע. או ליתר דיוק - לחוסר העיצוב המפתיע. הקירות לבנים לחלוטין. שולחנות עץ רגילים עם מפות לבנות, כיסאות עץ בהירים לידם, וחוץ משולחנות, כסאות ובר אין... כלום. יותר מכל זה נותן את ההרגשה שבאת לאכול בבית של מישהו ולא במסעדה. לצורך ארוחת בוקר זה דווקא היה נחמד ומספק, אבל סביר להניח שלארוחת ערב רומנטית משהו שם חסר (ומצד שני - לא ניסינו ויכול להיות שלקראת הערב המסעדה עוברת מהפך
).
בגזרת האוכל, חלקנו חביתה עם עגבניות וגבינות, שהייתה פשוטה אך טעימה (הבחור ציין בצדק שהחביתה הייתה מבושלת בדיוק במידה ולא יותר מדי - מסתבר שגם דבר כל כך פשוט אפשר להרוס), וביצה בקן של לחם תירס מתקתק וטעים (חתיכת רעיון מוצלח שבהחלט יאומץ לניסוי ביתי בקרוב). יחד עם המנות הגיעה סלסילת לחמים (לחם לבן, לחם דגנים ולחם כפרי + ספק-לחם-ספק-עוגת-גזר, כולם כפול 2), אוסף ממרחים וגבינות (חמאה, ריבה, ממרח חמאה-חרדלי מוצלח במיוחד, גבינת גאודה, גבינת פטה, טחינה וזיתים שביקשנו מראש שלא יגיעו כי לא אוהבים), וגם שילוב של טחינה+זעתר+עגבניה מרוסקת חריפה בנוסח עדות הג'חנון. את הכל ליוו שתי כוסות של מיץ תפוזים סחוט במקום ושתי כוסות הפוך של מאורו (
איך יכול להיות שמאורו כל כך יקר לקנייה בארץ?).הכל היה מאוד פשוט, בכמויות הגיוניות, ומאוד מאוד טעים. בסה"כ 115 ש"ח + טיפ.
אז אם לסכם - ארוחת בוקר כיפית, נעימה ומומלצת. המלצת המערכת: לקחת יום חופש ביום שלישי בהיר, ולשלב עם טיול בשוק נחלת בנימין / שוק הכרמל לחוויית חופש מושלמת (על החלק של התחנה המרכזית אפשר לוותר
).
לפני קצת יותר משבוע, ניהלנו הבחור ואני שיחת וואטסאפ קצרה, בעוד הוא בפגישה ואני בשיאו של שבוע מהעמוסים בשנה האחרונה. להלן נוסח השיחה: "אני צריכה חופש" "גם אני" "מתי?" "שלישי הבא?" "קבענו". אני שלחתי הודעה למנהל שלי, הוא לשלו, ומפה לשם בהחלטה של 5 דקות נותרנו עם יום חופש באמצע השבוע שאין לאף אחד מאתנו מושג מה עושים איתו.
אז מה באמת עושים עם יום חופש באמצע השבוע למטרות מנוחה כללית וכיבוי המוח? אין ספק שארוחת בוקר מפנקת היא חלק אינטגרלי מהעניין (ומסתבר שגם ביקור בתחנה המרכזית החדשה, מעוז כל היופי בארץ ישראל
כשנכנסנו למסעדה שנינו שמנו לב לעיצוב המפתיע. או ליתר דיוק - לחוסר העיצוב המפתיע. הקירות לבנים לחלוטין. שולחנות עץ רגילים עם מפות לבנות, כיסאות עץ בהירים לידם, וחוץ משולחנות, כסאות ובר אין... כלום. יותר מכל זה נותן את ההרגשה שבאת לאכול בבית של מישהו ולא במסעדה. לצורך ארוחת בוקר זה דווקא היה נחמד ומספק, אבל סביר להניח שלארוחת ערב רומנטית משהו שם חסר (ומצד שני - לא ניסינו ויכול להיות שלקראת הערב המסעדה עוברת מהפך
בגזרת האוכל, חלקנו חביתה עם עגבניות וגבינות, שהייתה פשוטה אך טעימה (הבחור ציין בצדק שהחביתה הייתה מבושלת בדיוק במידה ולא יותר מדי - מסתבר שגם דבר כל כך פשוט אפשר להרוס), וביצה בקן של לחם תירס מתקתק וטעים (חתיכת רעיון מוצלח שבהחלט יאומץ לניסוי ביתי בקרוב). יחד עם המנות הגיעה סלסילת לחמים (לחם לבן, לחם דגנים ולחם כפרי + ספק-לחם-ספק-עוגת-גזר, כולם כפול 2), אוסף ממרחים וגבינות (חמאה, ריבה, ממרח חמאה-חרדלי מוצלח במיוחד, גבינת גאודה, גבינת פטה, טחינה וזיתים שביקשנו מראש שלא יגיעו כי לא אוהבים), וגם שילוב של טחינה+זעתר+עגבניה מרוסקת חריפה בנוסח עדות הג'חנון. את הכל ליוו שתי כוסות של מיץ תפוזים סחוט במקום ושתי כוסות הפוך של מאורו (
אז אם לסכם - ארוחת בוקר כיפית, נעימה ומומלצת. המלצת המערכת: לקחת יום חופש ביום שלישי בהיר, ולשלב עם טיול בשוק נחלת בנימין / שוק הכרמל לחוויית חופש מושלמת (על החלק של התחנה המרכזית אפשר לוותר
