בוצ'ר בר, חיפה- בחג האהבה.
זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות שאני מחוץ לבית ב וואלנטיין... אבל זה באמת לא היה אישיו גם אתמול. או בעצם לא היינו צריכים את הסיבה הזו(!) בשביל להגיע לבוצ'ר בר.
זה כבר מספר שבועות שביום שישי בערב הם נשארים סגורים מכיוון ש "החיפאים לא יוצאים בחורף מהבית" מה שדי חווינו יחד איתם ובעצב רב, בימי השישי שהם כן ניסו את מזלם להישאר ולשרת את בלייני הסביבה. בין מעיין הבירה לבוצ'ר בר, אני מוצא את עצמי יותר ויותר ומספיק רק שאשכיר\אקנה שם איזו דירה וכך לא אצטרך יותר להגדיר את האזור כביתי השני.
לפני כשבוע שאכלתי שם ארוחת צהריים זריזה, אילן זרק לי "יום שישי חג האהבה, אני פותח, תבוא"
אני כמובן ידוע בתור בחור צייתן והגעתי. סוף סוף יש איפה לשבת ביום שישי ולאכול כמו שצריך, אז שאני לא אבוא?!...
יום שישי, מזג האוויר בבוקר היה מהיפים שהיו לאחרונה, רק שסביב השעה שש בערב, נפתחה מערכת חורפית וחיפה התחילה לנזול. הדבר הראשון שעלה בראשי היה; אוך! בטח אילן ודני מתבאסים טילים על זה...אבל לי לא היה ספק, אני שם היום, כך או כל, ועל אחת כמה וכמה; אחרי שביום לפני כן חוויתי את אחת הפדיחות הגדולות בשנים האחרונות, ממסעדה אחרת שנפתחה לפני כשבועיים לא רחוק משם...
{50 דק' המתנה בשולחן למנה הראשונה שאפילו פרוסת לחם לא הגישו, מלצרית שבקושי ידעה את שמה הפרטי (עזבו סטטית), שלא לדבר על מה יש בתפריט או חלילה על מחירי המנות...
שלוש מנות מומלצות במיוחד שהוזמנו ונראו סה"כ די טריוויאליות לקונספט המסעדה החדשה - שנשלחו לאחר ביס אחד או שניים חזרה אל המטבח (לא היו אכילות\מרות\לא מבושלות\יבשות עד כאב) ושלא ישובו עוד באותו הערב וחשבון של 38 שקלים בלבד על שני חצאי פיינט של בירה אחרי שאחד "משותפי" המקום בא לברר למה לא נגענו במנות הכה טובות של השף.
אחרי שקיבל ממני שטיפה של 10 דק' על השעה וחצי כמעט שהחסרתי מחיי ואת הטלפון שלי כדי שיוכל להתקשר ולהזמין אותי בעוד הוא מבטיח לי שסוף סוף יש מישהו במטבח ובחדר האוכל לשרת... יצאנו לרחוב קרוב לאכול שווארמה אצל יוסוף (האחים מוגרבי).}
מי שלא היה אתמול (בוצ'ר בר), הפסיד.
אילן (השף) שהבטיח תפריט מיוחד ליום האהבה, קיים.
הקונספט והיד שלו בכל המנות פשוט מופלאה, ולמעשה היום הוא פשוט טורף את הקלפים מחדש, לא רק בחיפה מבחינתי אלא בכלל במסעדות הז'אנר ברחבי הארץ.
התפריט בכלל בזמן האחרון השתנה קצת כיאה למסעדה שפועלת כבר מעל שנה אם אני לא טועה ונכנסו כמה מנות פסטה חדשות ועוד כמה קריצות מיוחדות פה ושם.
אתמול, אילן שיחק עם חומרי גלם קצת יותר יקרים עבור הערב המיוחד וגם לקח על עצמו לשנות קצת ולהוסיף ספיישלים. מי שעדיין התעקש להזמין מהתפריט הלא קטן שלהם גם ככה, קיבל כמובן את מבוקשו גם כן.
האווירה הייתה קצת יותר שמחה וצוהלת מבדרך כלל בערבי החורף במקום והמוסיקה (בעיקר שירי ביטלס) התנגנה בווליום בינוני –גבוה, אבל לא משהו שהיווה מטרד על שיחה בזוג.
על השולחנות סידורי פרחים עם עלי חסה שעוטפים אותם ונרות בכלי ויטראז' זכוכית שהאירו באור רומנטי על שולחנות נמוכים בפנים ובחצר המסעדה (ד"א למרות המערכת החורפית שנכנסה רק כמה שעות לפני, היה ממש נעים בחוץ- אפילו בלי מעיל).
על הבר כבר ישבו שניים שלוש זוגות ואפילו כמה קבוצות התחילו להגיח מעבר לפינה כדי לתהות על האווירה באזור. אנחנו ישבנו באחד משולחנות הפינה הפנימית והתמקמנו בנחת על אף השרפרפים הנמוכים. אילן מיהר לצאת לברך אותנו (בכל זאת אנחנו לקוחות שהוא רואה לא מעט\אך הוא עשה זאת עם כמעט כל מי שישב בכל הערב) ולספר לנו על הספישלים שהוא הכין למעננו.
מה אכלנו:
למנה ראשונה, (לקחנו עיקרית) -
קדירת פירות ים בציר טלה ושמנת בקערת לחם פרנה עם בטטה אפויה -
מנה די גדולה שהיה אפשר לחלוק בכיף, של לחם פרנה עגול שמולא ביד נדיבה בפירות ים, חתיכות דג בשרני ורוטב משכר! על הכבודה רבע בטטה אפויה מתקתקה ומכסה הלחם שסוגר מעל.
הרוטב שהיה מוצלח במיוחד חלחל והרטיב את תוך הלחם המהנה הזה וכל התחתית הספוגית היוותה פשוט בסיס בצק מושלם לתערובת פירות הים שהיו עשויים בדייקנות. המנה הייתה יכולה להרקיע שחקים אם רק היו בפנים פירות ים טריים, אבל אי אפשר לקבל הכול. למרות חומר הגלם ממיקס קפוא, אילן הצליח להנדס מנה טעימה ומוצלחת מאד, שבסופו של דבר תומחרה במחיר שווה לכל נפש (62 ש"ח כולה). פתיחה די מושלמת לערב.
זוג מנות נוספות מהעיקריות הוזמנו בנוסף לחלוקה:
פסטה תורכית – שנשבעתי שזו אחת הפסטות הטעימות שאכלתי בארץ (מארוחת הצהריים לפני שבוע), הייתה מנדטורית עבור שבע שמיניות נשמתי שבפניה היללתי.
פסטת פטוצ'יני בדרגת אל דנטה ברוטב שמנת ובשר טלה שנאפה 12 שעות ב 29 תבלינים שונים.
מנה ענקית (250 גר' פסטה ו 200 גר בשר!!!) שפוזרו עליה רסיסי בוטנים ופיסטוקים לגיוון טקסטורה.
הפסטה הזו מושלמת – כמות בשר אימתנית ולא עוד נתחים מיקרונים של בשר אנטריקוט שיובש או רוטב צמיגי ולא מספק. את הצלחת הזו אתם תסיימו ועוד תזעקו לחתיכות פרנה כדי לנגב עד תום את הרוטב שאולי נשאר על תחתית הצלחת. I KID YOU NOT!
למנה עיקרית (#3) הזמנו את אחת ממנות הספישל של אותו הערב (ד"א את הפסטה ניתן היום לקבל בכל רגע בבוצ'ר במסגרת התפריט החדש) –
פילה עגל עם ניוקי מעושנים ברוטב פלפלת ומגוון של תפרחות וירקות מהגינה של השף;
בצלחת שקופה ענקית, פילה עגל בכמות נדיבה (200-230 גר') עשוי מדיום רייר מדויק, שמעליו, ניוקי קטיפתיים שנעשו במקום ורוטב פלפל. מסביב, כרובית וברוקולי אפויים, תפודים קטנים ופלפלונים צבעוניים שעלו על הגריל.
מנה מגושמת מבחינת הגשה ויזואלית, אבל צבעונית כל כך ועם המון המון לב! (את זה יש כאן בכמויות!). הבשר היה מדהים ונמס לנו בפה, הניוקי היו רכים ועסיסיים ברוטב הפלפל שהשתלב עם הכול בצורה מעולה. הירקות מסביב היו טובים וטריים מאד, אבל קצת הפריע לי שהם לא היו בחום הסטייק אלא קצת פושרים (אני מעדיף אוכל די חם על הצלחת).
שוב מנה עם יד בטוחה ועם כמות בהגשה של שף עם לב ענק! שרוצה שמי שאוכל אצלו ייהנה וישבע.
יחד עם המנות, שתינו זוג כוסות של מרלו אוסטרלי (לצערי שמו פרח לי מהראש), הוא היה עדין אם כי במשקל על הלשון היה מספיק סמיך וכיפי לשתייה. לא משהו יקר מידי, אבל התאים בול לאוכל ולמאורע מבחינתי.
קינוחים במקום אין בשפע, ואפילו בתפריט מופיע אחד או שניים בודדים. הטירמיסו האלמותי של השף בצנצנת ואתמול וואריאציה קצת יותר מפתיע על בסיס גבינת מסקרפונה מוקצפת.
- מסקרפונה תות בננה מאוהב: זה הקינוח שיצא אתמול לאילן להגיש לנו בלוויית פעמיים אספרסו כפול טעים מאד. בגביע עגול, גבינה מסקרפונה שהוקצפה עם שמנת מתוקה למרקם חלק בשילוב של בננות ותותים שבושלו בסוכר ותבלינים. מעל הכול, בוטנים, פיסטוקים ושבבי עלי פילו קרנצ'יים.
קינוח קטן, מתוק, נחמד וטעים שחתם יחד עם הקפה את אחת הארוחות המגניבות שאכלתי לאחרונה.
יום האהבה אמרתם? אני התאהבתי בבוצ'ר בר מאז הפעם הראשונה, וכנראה שאמשיך להגיע לשם לא מעט... האוכל רק משתפר והאווירה נהיית חברית בכל פעם עוד ועוד. פשוט כיף! משוחרר וטעים לאללה.
החשבון הגיע ל 320 שח לא כולל טיפ... 3 מנות עיקריות די גדולות (והיקרות שהוגשו שם), קינוח, פעמיים יין, פעמיים קפה – בכל מסעדה אחרת היינו משלמים כנראה פי 2.
זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות שאני מחוץ לבית ב וואלנטיין... אבל זה באמת לא היה אישיו גם אתמול. או בעצם לא היינו צריכים את הסיבה הזו(!) בשביל להגיע לבוצ'ר בר.
זה כבר מספר שבועות שביום שישי בערב הם נשארים סגורים מכיוון ש "החיפאים לא יוצאים בחורף מהבית" מה שדי חווינו יחד איתם ובעצב רב, בימי השישי שהם כן ניסו את מזלם להישאר ולשרת את בלייני הסביבה. בין מעיין הבירה לבוצ'ר בר, אני מוצא את עצמי יותר ויותר ומספיק רק שאשכיר\אקנה שם איזו דירה וכך לא אצטרך יותר להגדיר את האזור כביתי השני.
לפני כשבוע שאכלתי שם ארוחת צהריים זריזה, אילן זרק לי "יום שישי חג האהבה, אני פותח, תבוא"
אני כמובן ידוע בתור בחור צייתן והגעתי. סוף סוף יש איפה לשבת ביום שישי ולאכול כמו שצריך, אז שאני לא אבוא?!...
יום שישי, מזג האוויר בבוקר היה מהיפים שהיו לאחרונה, רק שסביב השעה שש בערב, נפתחה מערכת חורפית וחיפה התחילה לנזול. הדבר הראשון שעלה בראשי היה; אוך! בטח אילן ודני מתבאסים טילים על זה...אבל לי לא היה ספק, אני שם היום, כך או כל, ועל אחת כמה וכמה; אחרי שביום לפני כן חוויתי את אחת הפדיחות הגדולות בשנים האחרונות, ממסעדה אחרת שנפתחה לפני כשבועיים לא רחוק משם...
{50 דק' המתנה בשולחן למנה הראשונה שאפילו פרוסת לחם לא הגישו, מלצרית שבקושי ידעה את שמה הפרטי (עזבו סטטית), שלא לדבר על מה יש בתפריט או חלילה על מחירי המנות...
שלוש מנות מומלצות במיוחד שהוזמנו ונראו סה"כ די טריוויאליות לקונספט המסעדה החדשה - שנשלחו לאחר ביס אחד או שניים חזרה אל המטבח (לא היו אכילות\מרות\לא מבושלות\יבשות עד כאב) ושלא ישובו עוד באותו הערב וחשבון של 38 שקלים בלבד על שני חצאי פיינט של בירה אחרי שאחד "משותפי" המקום בא לברר למה לא נגענו במנות הכה טובות של השף.
אחרי שקיבל ממני שטיפה של 10 דק' על השעה וחצי כמעט שהחסרתי מחיי ואת הטלפון שלי כדי שיוכל להתקשר ולהזמין אותי בעוד הוא מבטיח לי שסוף סוף יש מישהו במטבח ובחדר האוכל לשרת... יצאנו לרחוב קרוב לאכול שווארמה אצל יוסוף (האחים מוגרבי).}
מי שלא היה אתמול (בוצ'ר בר), הפסיד.
אילן (השף) שהבטיח תפריט מיוחד ליום האהבה, קיים.
הקונספט והיד שלו בכל המנות פשוט מופלאה, ולמעשה היום הוא פשוט טורף את הקלפים מחדש, לא רק בחיפה מבחינתי אלא בכלל במסעדות הז'אנר ברחבי הארץ.
התפריט בכלל בזמן האחרון השתנה קצת כיאה למסעדה שפועלת כבר מעל שנה אם אני לא טועה ונכנסו כמה מנות פסטה חדשות ועוד כמה קריצות מיוחדות פה ושם.
אתמול, אילן שיחק עם חומרי גלם קצת יותר יקרים עבור הערב המיוחד וגם לקח על עצמו לשנות קצת ולהוסיף ספיישלים. מי שעדיין התעקש להזמין מהתפריט הלא קטן שלהם גם ככה, קיבל כמובן את מבוקשו גם כן.
האווירה הייתה קצת יותר שמחה וצוהלת מבדרך כלל בערבי החורף במקום והמוסיקה (בעיקר שירי ביטלס) התנגנה בווליום בינוני –גבוה, אבל לא משהו שהיווה מטרד על שיחה בזוג.
על השולחנות סידורי פרחים עם עלי חסה שעוטפים אותם ונרות בכלי ויטראז' זכוכית שהאירו באור רומנטי על שולחנות נמוכים בפנים ובחצר המסעדה (ד"א למרות המערכת החורפית שנכנסה רק כמה שעות לפני, היה ממש נעים בחוץ- אפילו בלי מעיל).
על הבר כבר ישבו שניים שלוש זוגות ואפילו כמה קבוצות התחילו להגיח מעבר לפינה כדי לתהות על האווירה באזור. אנחנו ישבנו באחד משולחנות הפינה הפנימית והתמקמנו בנחת על אף השרפרפים הנמוכים. אילן מיהר לצאת לברך אותנו (בכל זאת אנחנו לקוחות שהוא רואה לא מעט\אך הוא עשה זאת עם כמעט כל מי שישב בכל הערב) ולספר לנו על הספישלים שהוא הכין למעננו.
מה אכלנו:
למנה ראשונה, (לקחנו עיקרית) -
קדירת פירות ים בציר טלה ושמנת בקערת לחם פרנה עם בטטה אפויה -
מנה די גדולה שהיה אפשר לחלוק בכיף, של לחם פרנה עגול שמולא ביד נדיבה בפירות ים, חתיכות דג בשרני ורוטב משכר! על הכבודה רבע בטטה אפויה מתקתקה ומכסה הלחם שסוגר מעל.
הרוטב שהיה מוצלח במיוחד חלחל והרטיב את תוך הלחם המהנה הזה וכל התחתית הספוגית היוותה פשוט בסיס בצק מושלם לתערובת פירות הים שהיו עשויים בדייקנות. המנה הייתה יכולה להרקיע שחקים אם רק היו בפנים פירות ים טריים, אבל אי אפשר לקבל הכול. למרות חומר הגלם ממיקס קפוא, אילן הצליח להנדס מנה טעימה ומוצלחת מאד, שבסופו של דבר תומחרה במחיר שווה לכל נפש (62 ש"ח כולה). פתיחה די מושלמת לערב.
זוג מנות נוספות מהעיקריות הוזמנו בנוסף לחלוקה:
פסטה תורכית – שנשבעתי שזו אחת הפסטות הטעימות שאכלתי בארץ (מארוחת הצהריים לפני שבוע), הייתה מנדטורית עבור שבע שמיניות נשמתי שבפניה היללתי.
פסטת פטוצ'יני בדרגת אל דנטה ברוטב שמנת ובשר טלה שנאפה 12 שעות ב 29 תבלינים שונים.
מנה ענקית (250 גר' פסטה ו 200 גר בשר!!!) שפוזרו עליה רסיסי בוטנים ופיסטוקים לגיוון טקסטורה.
הפסטה הזו מושלמת – כמות בשר אימתנית ולא עוד נתחים מיקרונים של בשר אנטריקוט שיובש או רוטב צמיגי ולא מספק. את הצלחת הזו אתם תסיימו ועוד תזעקו לחתיכות פרנה כדי לנגב עד תום את הרוטב שאולי נשאר על תחתית הצלחת. I KID YOU NOT!
למנה עיקרית (#3) הזמנו את אחת ממנות הספישל של אותו הערב (ד"א את הפסטה ניתן היום לקבל בכל רגע בבוצ'ר במסגרת התפריט החדש) –
פילה עגל עם ניוקי מעושנים ברוטב פלפלת ומגוון של תפרחות וירקות מהגינה של השף;
בצלחת שקופה ענקית, פילה עגל בכמות נדיבה (200-230 גר') עשוי מדיום רייר מדויק, שמעליו, ניוקי קטיפתיים שנעשו במקום ורוטב פלפל. מסביב, כרובית וברוקולי אפויים, תפודים קטנים ופלפלונים צבעוניים שעלו על הגריל.
מנה מגושמת מבחינת הגשה ויזואלית, אבל צבעונית כל כך ועם המון המון לב! (את זה יש כאן בכמויות!). הבשר היה מדהים ונמס לנו בפה, הניוקי היו רכים ועסיסיים ברוטב הפלפל שהשתלב עם הכול בצורה מעולה. הירקות מסביב היו טובים וטריים מאד, אבל קצת הפריע לי שהם לא היו בחום הסטייק אלא קצת פושרים (אני מעדיף אוכל די חם על הצלחת).
שוב מנה עם יד בטוחה ועם כמות בהגשה של שף עם לב ענק! שרוצה שמי שאוכל אצלו ייהנה וישבע.
יחד עם המנות, שתינו זוג כוסות של מרלו אוסטרלי (לצערי שמו פרח לי מהראש), הוא היה עדין אם כי במשקל על הלשון היה מספיק סמיך וכיפי לשתייה. לא משהו יקר מידי, אבל התאים בול לאוכל ולמאורע מבחינתי.
קינוחים במקום אין בשפע, ואפילו בתפריט מופיע אחד או שניים בודדים. הטירמיסו האלמותי של השף בצנצנת ואתמול וואריאציה קצת יותר מפתיע על בסיס גבינת מסקרפונה מוקצפת.
- מסקרפונה תות בננה מאוהב: זה הקינוח שיצא אתמול לאילן להגיש לנו בלוויית פעמיים אספרסו כפול טעים מאד. בגביע עגול, גבינה מסקרפונה שהוקצפה עם שמנת מתוקה למרקם חלק בשילוב של בננות ותותים שבושלו בסוכר ותבלינים. מעל הכול, בוטנים, פיסטוקים ושבבי עלי פילו קרנצ'יים.
קינוח קטן, מתוק, נחמד וטעים שחתם יחד עם הקפה את אחת הארוחות המגניבות שאכלתי לאחרונה.
יום האהבה אמרתם? אני התאהבתי בבוצ'ר בר מאז הפעם הראשונה, וכנראה שאמשיך להגיע לשם לא מעט... האוכל רק משתפר והאווירה נהיית חברית בכל פעם עוד ועוד. פשוט כיף! משוחרר וטעים לאללה.
החשבון הגיע ל 320 שח לא כולל טיפ... 3 מנות עיקריות די גדולות (והיקרות שהוגשו שם), קינוח, פעמיים יין, פעמיים קפה – בכל מסעדה אחרת היינו משלמים כנראה פי 2.
