על ניוקי ופסטות אחרות
באיחור של שבוע ויום, אני חולקת אתכם את חוויית הביקור שלי במסעדת אגס ותפוח הירושלמית:
הנשים בחבורה: אני, 2 אחיותי וגיסתי.
הסיבה למסיבה: יומולדת שמח לאחותי הצעירה.
מפאת חוסר זמן, לא אלאה אתכם בכל הפרטים ואשתדל להיות תמציתית.
הוזמנו:
סלט רוקפור למרכז השולחן, עם חסות, עלים, מלפפון, תפוח, אגוזי מלך, רוקפור ועוד כמה דברים משהו. הוגש עם 4 פרוסות טוסט ו-2 סוגי חמאה + רוטב לסלט.
ניוקי ברוטב אלפרדו - אני
רביולי תרד (לא זוכרת באיזה רוטב) - כלת השמחה
2 לזניות - אחותי השניה וגיסתי
לקינוח: מוס שוקולד
לצערי הייתי היחידה שרצתה לשתות יין, אז העדפתי שלא להיות בודדה במערכה וויתרתי.
בקצרה: השירות חם ולבבי כרגיל. בהזמנה הטלפונית, עת ציינתי את הסיבה למסיבה, התנצל הבעלים מר יונתן אוטולנגי שלא יוכל לשיר לה אריה כהרגלו בימי הולדת שכן הוא בתקופת אבל. וכבר בטלפון מרגישים בבית איתו.
לקח לנו הרבה זמן להזמין, בעיקר כי לא יוצא לנו להיפגש בד"כ לבד - ללא הילדים הקטנים, או בני הזוג וכך קשקשנו כחצי שעה(!). טוב, גם חיכינו לגיסתי שאיחרה...
ולענין:
הסלט ערב לחכי וגם השאר נהנו. בד"כ אני לא אוהבת פירות בסלט אבל פה השילוב היה נכון וטעים.
הניוקי שלי היה שמימיים (לא פחות!) - אווריריים, טעימים ופיצוי הולם לניוקי המגעילים שאכלתי לפני כמה חודשים בספגטים שבממילא (טוב, מגיע לי. הפעם נתתי לחברה לבחור את מקום המפגש...). האחיות שלי נהנו לראות אותי מתענגת על כל ביס וכמובן טעמו גם הן והסכימו עם הקביעה שלי. תמונה רגע לפני שנגמר מצורפת.
הרביולי היו גם הם טובים מאד.
הלזניות - פחות. טוב, מה אפשר לצפות מלזניה חלבית כשרה? במיוחד אחרי שלפני כשבועיים אישי ואני הכנו לראשונה לזניה אמיתית בבית, עם הבישול הארוך של רוטב הבולונזה, וכו'.
הקינוח היה מיותר, הן בגלל שממש הפעלתי לחץ פיזי מתון על כלת השמחה להזמין קינוח, כי איך אפשר בלי כשחוגגים יומולדת, וגם כי לא היה משהו.
וזהו לעכשיו.
יום יפה!
באיחור של שבוע ויום, אני חולקת אתכם את חוויית הביקור שלי במסעדת אגס ותפוח הירושלמית:
הנשים בחבורה: אני, 2 אחיותי וגיסתי.
הסיבה למסיבה: יומולדת שמח לאחותי הצעירה.
מפאת חוסר זמן, לא אלאה אתכם בכל הפרטים ואשתדל להיות תמציתית.
הוזמנו:
סלט רוקפור למרכז השולחן, עם חסות, עלים, מלפפון, תפוח, אגוזי מלך, רוקפור ועוד כמה דברים משהו. הוגש עם 4 פרוסות טוסט ו-2 סוגי חמאה + רוטב לסלט.
ניוקי ברוטב אלפרדו - אני
רביולי תרד (לא זוכרת באיזה רוטב) - כלת השמחה
2 לזניות - אחותי השניה וגיסתי
לקינוח: מוס שוקולד
לצערי הייתי היחידה שרצתה לשתות יין, אז העדפתי שלא להיות בודדה במערכה וויתרתי.
בקצרה: השירות חם ולבבי כרגיל. בהזמנה הטלפונית, עת ציינתי את הסיבה למסיבה, התנצל הבעלים מר יונתן אוטולנגי שלא יוכל לשיר לה אריה כהרגלו בימי הולדת שכן הוא בתקופת אבל. וכבר בטלפון מרגישים בבית איתו.
לקח לנו הרבה זמן להזמין, בעיקר כי לא יוצא לנו להיפגש בד"כ לבד - ללא הילדים הקטנים, או בני הזוג וכך קשקשנו כחצי שעה(!). טוב, גם חיכינו לגיסתי שאיחרה...
ולענין:
הסלט ערב לחכי וגם השאר נהנו. בד"כ אני לא אוהבת פירות בסלט אבל פה השילוב היה נכון וטעים.
הניוקי שלי היה שמימיים (לא פחות!) - אווריריים, טעימים ופיצוי הולם לניוקי המגעילים שאכלתי לפני כמה חודשים בספגטים שבממילא (טוב, מגיע לי. הפעם נתתי לחברה לבחור את מקום המפגש...). האחיות שלי נהנו לראות אותי מתענגת על כל ביס וכמובן טעמו גם הן והסכימו עם הקביעה שלי. תמונה רגע לפני שנגמר מצורפת.
הרביולי היו גם הם טובים מאד.
הלזניות - פחות. טוב, מה אפשר לצפות מלזניה חלבית כשרה? במיוחד אחרי שלפני כשבועיים אישי ואני הכנו לראשונה לזניה אמיתית בבית, עם הבישול הארוך של רוטב הבולונזה, וכו'.
הקינוח היה מיותר, הן בגלל שממש הפעלתי לחץ פיזי מתון על כלת השמחה להזמין קינוח, כי איך אפשר בלי כשחוגגים יומולדת, וגם כי לא היה משהו.
וזהו לעכשיו.
יום יפה!
