טופולינו, ירושלים
הרבה זמן שאנחנו רוצים לראות הופעה של שם טוב לוי שמופיע כרגע רק באברם בר שבירושלים וסוף סוף יצא לנו להגיע. המקום נמצא בסמוך לשוק מחנה יהודה, ברחוב יפו, מה שאיפשר לנו לנצל את הביקור כדי לנסות את טופולינו עתירת השבחים שנמצאת ממש על הצד השני של השוק, ברחוב אגריפס.
טרטוריה קטנה, מרגישה מאד איטלקית בתנאי שלא מציצים החוצה. היתה מלאה גם בשבע וחצי כשנכנסנו וגם באחת עשרה וחצי, כשחזרנו מההופעה. מרשים מאד. קהל מגוון. תיירים. חובשי כיפה. בהחלט מורגש שזו מסעדה כשרה בירושלים ולא מסעדה רגילה בתל אביב.
לפתיחה הגיע לחם עם איולי זיתים וזיתים שחורים. הלחם די סטנדרטי. האיולי היה חביב. הזיתים היו מעולים.
מנת סרדינים ממולאים שעשתה לנו חשק לנסות אותה חסרה מהתפריט בגלל חוסר שיתוף פעולה של הסרדינים עם הדייג... במקומה הוגש אותו מילוי אבל הפעם כאינטיאס ממולא. המנה היתה טעימה אבל בגלל שהאינטיאס בשרני יותר מהסרדינים הקונטרסט בין המילוי לדג הלך לאיבוד. נראה לי גם שהגשת המנה עם פחות כמה מעלות חום היתה משפרת את הקונטרסט הזה. כל המנות אגב הוגשו לוהטות ומבחינה זו שוב התברר שאדוני צודק: הגשת מנה בטמפרטורה חמימה ולא לוהטת מדגישה את הטעמים. ממה שקיבלנו אפשר היה להרגיש את הפוטנציאל הגדול של המנה. כפי שהיא הוגשה לנו הפוטנציאל הזה קצת פוספס.
מנה שניה שחלקנו כהרגלנו: פיצה ביאנקה עם גבינת גורגונזלה, רצועות דקיקות של זוקיני ורצועות דקיקות של אגס. זו היתה המנה המוצלחת ביותר בארוחה. הבצק היה דק אבל מספיק חזק בשביל לא להשבר. השילוב של הטופינגס היה מוצלח מאד.
מנה נוספת שחלקנו - ניוקי תפו"א עם רוטב על בסיס פורצ'יני הניוקי היו מצויינים. הרוטב סבל ממליחות יתר. כשהוא ליווה את הניוקי זה היה בסדר. אבל לאחר שנגמרו הניוקי המליחות לא איפשרה לאכול אותו סולו כמו שאני אוהב. אם מדברים על טמפרטורת ייתר - גם המנה הזו סבלה מהנושא והוגשה הרבה יותר מדי חם ממה שצריך להיות. קצת חבל, כי מצד אחד אתה רוצה להתנפל על המנה
מצד שני עד שהיא לא מתקררת קצת זה הורס את התחושה של הטעם שלא נדבר על סכנה לכווייה בלשון.
בשלב הקינוח היינו מאד מלאים אז חיפשנו את הקינוח הכי קטן שם ונפלנו על |השגש|קנולי ממולא במסקרפונה גרידת לימון ועוד משהו ששכחתי. המעטפת של הקנולי היתה מעולה ונשברה בעונג בפה. את המילוי לא אהבתי. משהו לא היה מאוזן לי שם בעין גרידת הלימון העודפת לבין המסקרפונה... לא יודע לשים את האצבע אבל בדיעבד הצטערנו שלא ויתרנו על הניוקי תפו"א של העיקרית לטובת קינוח של ניוקי ערמונים שנשמע מאד מעניין.
האוירה היתה נעימה. השירות היה סביר. הבוטום ליין הרגיש לי כמו הציון הזה בבית ספר שנקרא כמעט טוב מאד. ארוחה שיכלה אולי להיות הרבה יותר טובה עם בחירות קצת אחרות של המנות ועם טמפרטורה קצת יותר נמוכה של הגשת המנות.
סך הכל מומלץ, אבל המלצה פחות גורפת ממה שחשבתי שאני אכתוב לאור הדיווחים האחרים.
הרבה זמן שאנחנו רוצים לראות הופעה של שם טוב לוי שמופיע כרגע רק באברם בר שבירושלים וסוף סוף יצא לנו להגיע. המקום נמצא בסמוך לשוק מחנה יהודה, ברחוב יפו, מה שאיפשר לנו לנצל את הביקור כדי לנסות את טופולינו עתירת השבחים שנמצאת ממש על הצד השני של השוק, ברחוב אגריפס.
טרטוריה קטנה, מרגישה מאד איטלקית בתנאי שלא מציצים החוצה. היתה מלאה גם בשבע וחצי כשנכנסנו וגם באחת עשרה וחצי, כשחזרנו מההופעה. מרשים מאד. קהל מגוון. תיירים. חובשי כיפה. בהחלט מורגש שזו מסעדה כשרה בירושלים ולא מסעדה רגילה בתל אביב.
לפתיחה הגיע לחם עם איולי זיתים וזיתים שחורים. הלחם די סטנדרטי. האיולי היה חביב. הזיתים היו מעולים.
מנת סרדינים ממולאים שעשתה לנו חשק לנסות אותה חסרה מהתפריט בגלל חוסר שיתוף פעולה של הסרדינים עם הדייג... במקומה הוגש אותו מילוי אבל הפעם כאינטיאס ממולא. המנה היתה טעימה אבל בגלל שהאינטיאס בשרני יותר מהסרדינים הקונטרסט בין המילוי לדג הלך לאיבוד. נראה לי גם שהגשת המנה עם פחות כמה מעלות חום היתה משפרת את הקונטרסט הזה. כל המנות אגב הוגשו לוהטות ומבחינה זו שוב התברר שאדוני צודק: הגשת מנה בטמפרטורה חמימה ולא לוהטת מדגישה את הטעמים. ממה שקיבלנו אפשר היה להרגיש את הפוטנציאל הגדול של המנה. כפי שהיא הוגשה לנו הפוטנציאל הזה קצת פוספס.
מנה שניה שחלקנו כהרגלנו: פיצה ביאנקה עם גבינת גורגונזלה, רצועות דקיקות של זוקיני ורצועות דקיקות של אגס. זו היתה המנה המוצלחת ביותר בארוחה. הבצק היה דק אבל מספיק חזק בשביל לא להשבר. השילוב של הטופינגס היה מוצלח מאד.
מנה נוספת שחלקנו - ניוקי תפו"א עם רוטב על בסיס פורצ'יני הניוקי היו מצויינים. הרוטב סבל ממליחות יתר. כשהוא ליווה את הניוקי זה היה בסדר. אבל לאחר שנגמרו הניוקי המליחות לא איפשרה לאכול אותו סולו כמו שאני אוהב. אם מדברים על טמפרטורת ייתר - גם המנה הזו סבלה מהנושא והוגשה הרבה יותר מדי חם ממה שצריך להיות. קצת חבל, כי מצד אחד אתה רוצה להתנפל על המנה
בשלב הקינוח היינו מאד מלאים אז חיפשנו את הקינוח הכי קטן שם ונפלנו על |השגש|קנולי ממולא במסקרפונה גרידת לימון ועוד משהו ששכחתי. המעטפת של הקנולי היתה מעולה ונשברה בעונג בפה. את המילוי לא אהבתי. משהו לא היה מאוזן לי שם בעין גרידת הלימון העודפת לבין המסקרפונה... לא יודע לשים את האצבע אבל בדיעבד הצטערנו שלא ויתרנו על הניוקי תפו"א של העיקרית לטובת קינוח של ניוקי ערמונים שנשמע מאד מעניין.
האוירה היתה נעימה. השירות היה סביר. הבוטום ליין הרגיש לי כמו הציון הזה בבית ספר שנקרא כמעט טוב מאד. ארוחה שיכלה אולי להיות הרבה יותר טובה עם בחירות קצת אחרות של המנות ועם טמפרטורה קצת יותר נמוכה של הגשת המנות.
סך הכל מומלץ, אבל המלצה פחות גורפת ממה שחשבתי שאני אכתוב לאור הדיווחים האחרים.
