ביקורת - מסעדת "איותיאה"
הגעתי למסעדת "איותיאה" בהוד השרון בעקבות אזכור שמה בפורום זה. הצצה בתפריט גילתה שהיא ידידותית לטבעונים. הגעתי עם בת זוגי בערב הסילבסטר ללא הודעה מוקדמת ובלי להזמין מקום, וכמובן שלא היה מקום, אבל בעלת המסעדה, צמרת גבריאלי, ביקשה מהמלצרים לסדר לנו שולחן ובתוך שתי דקות מצאו לנו מקום. שירי כריסמס התנגנו ברקע, וקיבלנו את התפריטים. לכבוד הערב החגיגי המלצרים היו לבושים בחולצות מקושקשות וחבשו מגבעות של ליצנים, אבל כל זה לא הפריע כלל לשירות שהיה קשוב, יעיל ומהיר.
למנה ראשונה הזמנו סלט סום טאם שהכיל רצועות של גזר, פפאיה ירוקה, עוד ירקות ובוטנים. זו פעם ראשונה שאני אוכל פפאיה ירוקה, ויש לה טעם עדין כמו של צנון אבל ללא חריפות. הסלט היה מעולה לא בזכות הפפאיה אלא בזכות התיבול הטעים והקראנצ'יות של הירקות.
מנות העיקריות ביקשנו קארי ירוק של חצילים, פלפלים, בזיליקום וחלב קוקוס בתיבול קארי ירוק תאילנדי (שאין שום קשר בינו לבין קארי הודי). בתפריט הופיעו אופציות של עוף, בקר או שרימפס. שאלנו אם אפשר לקבל את המנה עם טופו, והמלצר אמר שבוודאי. הוא הזהיר אותנו שהמנה חריפה, ואמרנו שאנחנו אוהבים חריף. הוא שאל אם אנחנו טבעונים, אמרנו שכן, ואז הוא שאל את שאלת המיליון דולר: "אתם רוצים שאבקש שיכינו בשבילכם את המנה הזאת בלי רוטב דגים?" יש לי ניסיון בבישול תאילנדי, ובמשך שנים נהגתי להוסיף למאכלים התאילנדיים שהכנתי רוטב "נאם פלא", שהוא רוטב דליל בעל ריח חזק של דגים שהותססו, אבל חצי כפית ממנו מקפיצה את דרגת האומאמי של המאכלים התאילנדיים. (מאז שאני טבעוני אני משתמש ברוטב דומה שאני מכין בעצמי, מתכון יימסר לפי דרישה.) במסעדות רבות, כמו "ג'ירף" למשל, ישמחו להכין לטבעונים מנות עם טופו, אבל לא תמיד יזכרו לומר שהרוטב מכיל נאם פלא. זו נקודת זכות משמעותית לאיותיאה.
בנוסף לקארי הירוק הזמנו גם פאד תאי ללא ביצה ובתוספת טופו. המנות העיקריות גדולות ומשביעות. הפאד תאי היה טוב מאד, מתובל כמו שצריך, עם הרבה ירקות, אבל הטופו שבמנה היה חתוך לקוביות קטנות מאד וכמעט בלתי מורגשות. הקארי הירוק, לעומת זאת, היה מדהים. מרק עשיר, לבנבן, עם ירקות וחתיכות גדולות ורכות של טופו, עם חתיכות של פלפל ירוק חריף ועם עלי קארי שנתנו לכל העסק טעם וריח משגעים. האורז שהגיע עם המנה היה נימוח וטוב ועזר להפיג קצת את החריפות. (המנה הייתה חריפה אבל לא ממש ממש חריפה, אלא חריפה נעימה כזאת.)
אחרי שתי המנות האלה היינו שבעים. ביקשתי תה תאילנדי, כי זכרתי לטובה את התה הכתום המתוק עם התיבול הקינמוני ששתיתי לפני כמה שנים, אבל לא היה. כנראה שהתה יגיע מתאילנד בימים הקרובים. כבר שקלנו לוותר על קינוח, כי גם ככה רוב הקינוחים במסעדה היו חלביים (טבעונים נמנעים מחלב ומוצריו). אבל אז המלצר אמר שהוא יכול לבקש שיכינו לנו קינוח טפיוקה על בסיס חלב קוקוס, ולא יכולנו לסרב. קיבלנו צלחת גדולה עם חלב קוקוס מתוק וקינמוני שבתוכו היו פניני טפיוקה וקוביות קרח, וזה היה ממש מעולה, סיום מוצלח לארוחת סילבסטר ספונטנית. כבר היה כמעט חצות, המסעדה הייתה מלאה, המוזיקה בינתיים התחלפה לשירי דאנס שמחים, והבירה התאילנדית והיין הלבן העבירו אותנו בכיף לשנה החדשה.
בזכות בעלת המסעדה המקסימה שהכינה לנו שולחן, השירות היעיל, ההרגשה שמתייחסים אלי בכבוד כטבעוני, וכמובן האוכל המשובח, השארנו טיפ של 25%.
הגעתי למסעדת "איותיאה" בהוד השרון בעקבות אזכור שמה בפורום זה. הצצה בתפריט גילתה שהיא ידידותית לטבעונים. הגעתי עם בת זוגי בערב הסילבסטר ללא הודעה מוקדמת ובלי להזמין מקום, וכמובן שלא היה מקום, אבל בעלת המסעדה, צמרת גבריאלי, ביקשה מהמלצרים לסדר לנו שולחן ובתוך שתי דקות מצאו לנו מקום. שירי כריסמס התנגנו ברקע, וקיבלנו את התפריטים. לכבוד הערב החגיגי המלצרים היו לבושים בחולצות מקושקשות וחבשו מגבעות של ליצנים, אבל כל זה לא הפריע כלל לשירות שהיה קשוב, יעיל ומהיר.
למנה ראשונה הזמנו סלט סום טאם שהכיל רצועות של גזר, פפאיה ירוקה, עוד ירקות ובוטנים. זו פעם ראשונה שאני אוכל פפאיה ירוקה, ויש לה טעם עדין כמו של צנון אבל ללא חריפות. הסלט היה מעולה לא בזכות הפפאיה אלא בזכות התיבול הטעים והקראנצ'יות של הירקות.
מנות העיקריות ביקשנו קארי ירוק של חצילים, פלפלים, בזיליקום וחלב קוקוס בתיבול קארי ירוק תאילנדי (שאין שום קשר בינו לבין קארי הודי). בתפריט הופיעו אופציות של עוף, בקר או שרימפס. שאלנו אם אפשר לקבל את המנה עם טופו, והמלצר אמר שבוודאי. הוא הזהיר אותנו שהמנה חריפה, ואמרנו שאנחנו אוהבים חריף. הוא שאל אם אנחנו טבעונים, אמרנו שכן, ואז הוא שאל את שאלת המיליון דולר: "אתם רוצים שאבקש שיכינו בשבילכם את המנה הזאת בלי רוטב דגים?" יש לי ניסיון בבישול תאילנדי, ובמשך שנים נהגתי להוסיף למאכלים התאילנדיים שהכנתי רוטב "נאם פלא", שהוא רוטב דליל בעל ריח חזק של דגים שהותססו, אבל חצי כפית ממנו מקפיצה את דרגת האומאמי של המאכלים התאילנדיים. (מאז שאני טבעוני אני משתמש ברוטב דומה שאני מכין בעצמי, מתכון יימסר לפי דרישה.) במסעדות רבות, כמו "ג'ירף" למשל, ישמחו להכין לטבעונים מנות עם טופו, אבל לא תמיד יזכרו לומר שהרוטב מכיל נאם פלא. זו נקודת זכות משמעותית לאיותיאה.
בנוסף לקארי הירוק הזמנו גם פאד תאי ללא ביצה ובתוספת טופו. המנות העיקריות גדולות ומשביעות. הפאד תאי היה טוב מאד, מתובל כמו שצריך, עם הרבה ירקות, אבל הטופו שבמנה היה חתוך לקוביות קטנות מאד וכמעט בלתי מורגשות. הקארי הירוק, לעומת זאת, היה מדהים. מרק עשיר, לבנבן, עם ירקות וחתיכות גדולות ורכות של טופו, עם חתיכות של פלפל ירוק חריף ועם עלי קארי שנתנו לכל העסק טעם וריח משגעים. האורז שהגיע עם המנה היה נימוח וטוב ועזר להפיג קצת את החריפות. (המנה הייתה חריפה אבל לא ממש ממש חריפה, אלא חריפה נעימה כזאת.)
אחרי שתי המנות האלה היינו שבעים. ביקשתי תה תאילנדי, כי זכרתי לטובה את התה הכתום המתוק עם התיבול הקינמוני ששתיתי לפני כמה שנים, אבל לא היה. כנראה שהתה יגיע מתאילנד בימים הקרובים. כבר שקלנו לוותר על קינוח, כי גם ככה רוב הקינוחים במסעדה היו חלביים (טבעונים נמנעים מחלב ומוצריו). אבל אז המלצר אמר שהוא יכול לבקש שיכינו לנו קינוח טפיוקה על בסיס חלב קוקוס, ולא יכולנו לסרב. קיבלנו צלחת גדולה עם חלב קוקוס מתוק וקינמוני שבתוכו היו פניני טפיוקה וקוביות קרח, וזה היה ממש מעולה, סיום מוצלח לארוחת סילבסטר ספונטנית. כבר היה כמעט חצות, המסעדה הייתה מלאה, המוזיקה בינתיים התחלפה לשירי דאנס שמחים, והבירה התאילנדית והיין הלבן העבירו אותנו בכיף לשנה החדשה.
בזכות בעלת המסעדה המקסימה שהכינה לנו שולחן, השירות היעיל, ההרגשה שמתייחסים אלי בכבוד כטבעוני, וכמובן האוכל המשובח, השארנו טיפ של 25%.
