חוזרת לדווח: קפה מרקו, דינגוף, ת"א
חיפשתי מקום לפנק את הפולניה שלי, שלרוב יושבת לבד בחושך, בארוחת צהריים.
כרגיל, הפורום נרתם לעזור וקיבלתי שלל הצעות.
לאחר עיון בתפריט, בחרתי ב"קפה מרקו".
סיכום (למי שאין לו כוח לקרוא את הכל): בהחלט נשוב! בזכות טורטוליני כבד האלוהיים, בזכות לחם שמוגש ללא חיוב בתחילת הארוחה ובזכות השירות הנעים.
הגענו ל"קפה מרקו" בסביבות השעה אחת בצהריים, עייפות ודי רעבות.
כיוון שלא הייתה מארחת בכניסה, פשוט נכנסנו.
המסעדה הייתה מלאה למחצה.
התיישבנו בשולחן פינתי.
זמן קצר לאחר ההזמנה הוגשה לשולחנינו סלסלה ובה 4 פרוסות לחם עם אגוזים ושתי אריזות קטנות של חמאה.
בשלב הזה כבר הייתי מרוצה.
לא מדובר על ההנאה שבלקבל משהו חינם.
ברוך השם, אני יכולה להרשות לעצמי לקנות לחם, גם במחירים המופקעים של מסעדה.
אך חינכו אותי שהחוב המינימלי של המארח הוא להגיש פרוסת לחם לאורחיו.
לצערי ברוב המסעדות אליהן הגעתי כנראה ראו בי רק לקוחה ולא אורחת....
לקחנו שתי עסקיות.
במסגרת העסקית ניתן לקבל מנה ראשונה (מתוך רשימה של מספר מנות) או שתיה במחיר המנה העיקרית.
החלטנו על מנה ראשונה אחת ושתיה אחת.
לראשונה הזמנו פרמיג'נה די מלנזנה - חציל אפוי ברוטב עגבניות, פרמיג'נו ומוצרלה בופאלו.
מנה זו נבחרה בשביל הפולניה, חובבת החצילים.
אני בכלל לא אוכלת חצילים. אני לא תכננתי לגעת במנה הזו.
ואז התברר שהחציל מוקרם.
לא התאפקתי וגנבתי קצת מהשכבה העליונה, ללא חציל. היה ממש נהדר. המשכתי וחזרתי לשדוד את בעלת המנה שוב ושוב.
הפולניה, שאכלה את המנה בצורה ראויה, כולל החציל, התענגה אף היא על כל ביס.
עיקרית מס' 1 - טורטליני פגאטו בתוצרת עצמית - במילוי ראגו כבדי עוף ובצל מקורמל, מוגש ברוטב חמאת מרווה ופטריות (69 ש"ח)
המנה המוצלחת ביותר של הארוחה, אשר נכנסה אצלי לרשימת המנות עליהן חולמים בלילות.
הגיעה כמות יפה של כיסונים קטנים (להערכתי כ-15).
מושלמים.
המילוי עדין במרקמו אך מלא טעם.
הבצק דק וטעים.
הרוטב כלל כמות נדיבה של פטריות (לא משומרות!) והשתלב יפה עם הטורטליני.
כאן הפולניה, שהצהירה בתחילת הארוחה שהיא לא אוהבת כבד, התנקמה בי על בזיזת השמיכה של החציל והצטרפה לחגיגה.
עיקרית מס' 2 - רביולי קוואטרו פורמאג'י בתוצרת עצמית - ברוטב שמנת, פסטו ועגבניות שרי. (55 ש"ח)
המנה הפחות מוצלחת של הארוחה.
כתריסר רביולי קטנים נחו על כמות נכבדה של רוטב פסטו.
וכשאני אומרת פסטו, אני מתכוונת פ-ס-ט-ו!
כשטעמתי רביולי בודד עם קצת פסטו עליו, הרגשתי שאני לועסת צרור של בזיליקום.
ביחידה הבאה ניגבתי את הרוטב על הצלחת ורק אז הכנסתי לפה.
כך גיליתי שמדובר ברביולי עדינים בטעם די נחמד.
היה לי חשק לנגב את שאר הרביולי עם מפית, אך סברתי שאין זו התנהגות מנומסת ולכן סיימנו את הרביולי בעודינו מנגבות את הרביולי אחד אחד על הצלחות שלנו.
המלצרית ניגשה לשאול אם הכל טעים, אך האווירה והארוחה היו כה נעימות שלא רצינו לפתוח בתלונות.
סה"כ לתשלום: 124 ש"ח.
המלצרית שסיפקה שירות זריז, נעים ולא מעיק קיבלה טיפ של 20 ש"ח.
השירותים שנדגמו לקראת יציאה לדרך היו נקיים, בעלי עיצוב נעים וריח טוב.
תודה לפורום היקר על ההמלצות ו"קפה מרקו" על ביקור הנעים והטעים.
חיפשתי מקום לפנק את הפולניה שלי, שלרוב יושבת לבד בחושך, בארוחת צהריים.
כרגיל, הפורום נרתם לעזור וקיבלתי שלל הצעות.
לאחר עיון בתפריט, בחרתי ב"קפה מרקו".
סיכום (למי שאין לו כוח לקרוא את הכל): בהחלט נשוב! בזכות טורטוליני כבד האלוהיים, בזכות לחם שמוגש ללא חיוב בתחילת הארוחה ובזכות השירות הנעים.
הגענו ל"קפה מרקו" בסביבות השעה אחת בצהריים, עייפות ודי רעבות.
כיוון שלא הייתה מארחת בכניסה, פשוט נכנסנו.
המסעדה הייתה מלאה למחצה.
התיישבנו בשולחן פינתי.
זמן קצר לאחר ההזמנה הוגשה לשולחנינו סלסלה ובה 4 פרוסות לחם עם אגוזים ושתי אריזות קטנות של חמאה.
בשלב הזה כבר הייתי מרוצה.
לא מדובר על ההנאה שבלקבל משהו חינם.
ברוך השם, אני יכולה להרשות לעצמי לקנות לחם, גם במחירים המופקעים של מסעדה.
אך חינכו אותי שהחוב המינימלי של המארח הוא להגיש פרוסת לחם לאורחיו.
לצערי ברוב המסעדות אליהן הגעתי כנראה ראו בי רק לקוחה ולא אורחת....
לקחנו שתי עסקיות.
במסגרת העסקית ניתן לקבל מנה ראשונה (מתוך רשימה של מספר מנות) או שתיה במחיר המנה העיקרית.
החלטנו על מנה ראשונה אחת ושתיה אחת.
לראשונה הזמנו פרמיג'נה די מלנזנה - חציל אפוי ברוטב עגבניות, פרמיג'נו ומוצרלה בופאלו.
מנה זו נבחרה בשביל הפולניה, חובבת החצילים.
אני בכלל לא אוכלת חצילים. אני לא תכננתי לגעת במנה הזו.
ואז התברר שהחציל מוקרם.
לא התאפקתי וגנבתי קצת מהשכבה העליונה, ללא חציל. היה ממש נהדר. המשכתי וחזרתי לשדוד את בעלת המנה שוב ושוב.
הפולניה, שאכלה את המנה בצורה ראויה, כולל החציל, התענגה אף היא על כל ביס.
עיקרית מס' 1 - טורטליני פגאטו בתוצרת עצמית - במילוי ראגו כבדי עוף ובצל מקורמל, מוגש ברוטב חמאת מרווה ופטריות (69 ש"ח)
המנה המוצלחת ביותר של הארוחה, אשר נכנסה אצלי לרשימת המנות עליהן חולמים בלילות.
הגיעה כמות יפה של כיסונים קטנים (להערכתי כ-15).
מושלמים.
המילוי עדין במרקמו אך מלא טעם.
הבצק דק וטעים.
הרוטב כלל כמות נדיבה של פטריות (לא משומרות!) והשתלב יפה עם הטורטליני.
כאן הפולניה, שהצהירה בתחילת הארוחה שהיא לא אוהבת כבד, התנקמה בי על בזיזת השמיכה של החציל והצטרפה לחגיגה.
עיקרית מס' 2 - רביולי קוואטרו פורמאג'י בתוצרת עצמית - ברוטב שמנת, פסטו ועגבניות שרי. (55 ש"ח)
המנה הפחות מוצלחת של הארוחה.
כתריסר רביולי קטנים נחו על כמות נכבדה של רוטב פסטו.
וכשאני אומרת פסטו, אני מתכוונת פ-ס-ט-ו!
כשטעמתי רביולי בודד עם קצת פסטו עליו, הרגשתי שאני לועסת צרור של בזיליקום.
ביחידה הבאה ניגבתי את הרוטב על הצלחת ורק אז הכנסתי לפה.
כך גיליתי שמדובר ברביולי עדינים בטעם די נחמד.
היה לי חשק לנגב את שאר הרביולי עם מפית, אך סברתי שאין זו התנהגות מנומסת ולכן סיימנו את הרביולי בעודינו מנגבות את הרביולי אחד אחד על הצלחות שלנו.
המלצרית ניגשה לשאול אם הכל טעים, אך האווירה והארוחה היו כה נעימות שלא רצינו לפתוח בתלונות.
סה"כ לתשלום: 124 ש"ח.
המלצרית שסיפקה שירות זריז, נעים ולא מעיק קיבלה טיפ של 20 ש"ח.
השירותים שנדגמו לקראת יציאה לדרך היו נקיים, בעלי עיצוב נעים וריח טוב.
תודה לפורום היקר על ההמלצות ו"קפה מרקו" על ביקור הנעים והטעים.
