"מקום של בשר" - לא הצלחתי להתלהב
מקום של בשר, רח' שבזי, נווה צדק. הוזמנו:
מרק בצל
ארטישוקים על הגריל
קילו+ אנטרקוט על העצם
300 ג' פילה
תוספות: טבעות בצל, גרטן תפוחי אדמה, סלט ירוק, חסה ברוטב גבינה כחולה
את המרק לא טעמתי, לא התלהבו מולי. בארטישוקים על הגריל לא נגעתי, קשה לי עם הקטע של לפתוח קופסת שימורים (איטלקית!), להניח לרגע על הגריל ולהגיש במסעדה.
תיכף אגיע לבשר, אבל האכזבה הגדולה מבחינתי היתה התוספות. שנים אני קורא ושומע על טבעות הבצל ה"אלוהיות" של המסעדה הזו ועל הגרטן ה"חלומי". הייתי סקרן לגבי אלה יותר מאשר לגבי נתחי הפרות הצלויים.
הטבעות הגיעו במגדל המפורסם, מערום של 7-10 טבעות בקטרים הולכים וגדלים לכוון הבסיס והיו סטנדרטיות להחריד. סתם עיגול בצל בבלילה בנאלית ספוגה בלא מעט שמן. לא בורגר ראנץ', אבל בטח לא משהו שמדגים איזו מיומנות קולינרית.
גרטן תפו"א היה יותר לכוון השערוריה, מאחר שזו תוספת שבאמת יכולה לנסוק לגבהים שמאפילים על המנה העקרית. קיבלנו תבנית חרס קטנה עם תפוחי אדמה מוקרמים במעדן הצרפתי fromage jaune (בעברית זה יוצא בערך "גבינה צהובה"). במטבח צבאי זה היה מתקבל כהישג, במטבח ביתי, משהו ברמה של נשנוש שסטודנט מכין בזמן חרישה למבחן. במסעדה? אם המנה היתה יותר גדולה, *אולי* היא היתה אופציה לאנשים שבאו עם מאנצ'יס.
האנטרקוט היה בקצה התחתון של סטייק לגיטימי במסעדה. לא רך במיוחד, טעים אבל לא מענג, פה ושם חלקים צמיגים. הפילה, לעומתו, היה פשוט לא טוב, רחוק מלהיות נמס וחלק כמו שנתחי עילית כאלה יודעים להיות, עשוי יתר על המידה ואני מסופק אם היו שם 300 גרם.
בקינוחים לא נפלנו בשני המובנים: אצבעות פילו עם תפוחים (לא בטוח שזה שם המנה בתפריט) היו טובות וזהו, קרפ ממולא קצפת ותותים היה מתוק ונעים בזכות הרבה קצפת מתוקה ותותים טובים שחלקם הרגישו מבושלים בסוכר. הקרפ עצמו - לא ברמה של מסעדה.
כ-750 שקל לארבעה סועדים (כולל כוס יין, לפני טיפ) הרגישו לי כמו כסף זרוק. אפשר היה להפגש על פיצה ובהפרש לקנות לילדים של שני הצדדים סמארטפונים משומשים, לפעם הבאה שיאבדו. והם יאבדו.
מקום של בשר, רח' שבזי, נווה צדק. הוזמנו:
מרק בצל
ארטישוקים על הגריל
קילו+ אנטרקוט על העצם
300 ג' פילה
תוספות: טבעות בצל, גרטן תפוחי אדמה, סלט ירוק, חסה ברוטב גבינה כחולה
את המרק לא טעמתי, לא התלהבו מולי. בארטישוקים על הגריל לא נגעתי, קשה לי עם הקטע של לפתוח קופסת שימורים (איטלקית!), להניח לרגע על הגריל ולהגיש במסעדה.
תיכף אגיע לבשר, אבל האכזבה הגדולה מבחינתי היתה התוספות. שנים אני קורא ושומע על טבעות הבצל ה"אלוהיות" של המסעדה הזו ועל הגרטן ה"חלומי". הייתי סקרן לגבי אלה יותר מאשר לגבי נתחי הפרות הצלויים.
הטבעות הגיעו במגדל המפורסם, מערום של 7-10 טבעות בקטרים הולכים וגדלים לכוון הבסיס והיו סטנדרטיות להחריד. סתם עיגול בצל בבלילה בנאלית ספוגה בלא מעט שמן. לא בורגר ראנץ', אבל בטח לא משהו שמדגים איזו מיומנות קולינרית.
גרטן תפו"א היה יותר לכוון השערוריה, מאחר שזו תוספת שבאמת יכולה לנסוק לגבהים שמאפילים על המנה העקרית. קיבלנו תבנית חרס קטנה עם תפוחי אדמה מוקרמים במעדן הצרפתי fromage jaune (בעברית זה יוצא בערך "גבינה צהובה"). במטבח צבאי זה היה מתקבל כהישג, במטבח ביתי, משהו ברמה של נשנוש שסטודנט מכין בזמן חרישה למבחן. במסעדה? אם המנה היתה יותר גדולה, *אולי* היא היתה אופציה לאנשים שבאו עם מאנצ'יס.
האנטרקוט היה בקצה התחתון של סטייק לגיטימי במסעדה. לא רך במיוחד, טעים אבל לא מענג, פה ושם חלקים צמיגים. הפילה, לעומתו, היה פשוט לא טוב, רחוק מלהיות נמס וחלק כמו שנתחי עילית כאלה יודעים להיות, עשוי יתר על המידה ואני מסופק אם היו שם 300 גרם.
בקינוחים לא נפלנו בשני המובנים: אצבעות פילו עם תפוחים (לא בטוח שזה שם המנה בתפריט) היו טובות וזהו, קרפ ממולא קצפת ותותים היה מתוק ונעים בזכות הרבה קצפת מתוקה ותותים טובים שחלקם הרגישו מבושלים בסוכר. הקרפ עצמו - לא ברמה של מסעדה.
כ-750 שקל לארבעה סועדים (כולל כוס יין, לפני טיפ) הרגישו לי כמו כסף זרוק. אפשר היה להפגש על פיצה ובהפרש לקנות לילדים של שני הצדדים סמארטפונים משומשים, לפעם הבאה שיאבדו. והם יאבדו.
